סטארט אפ
צילום: FREEPIK

חצי מיליארד דולר - ביקושי שיא לקרן יוזמה 2.0 של רשות החדשנות

הקרן של רשות החדשנות לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות זכתה לביקושי יתר של 474 מיליון שקל
רוי שיינמן |

קרן יוזמה של רשות החדשנות ומשרד האוצר, לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון רשמה ביקוש יתר בהיקף כ-474 מיליון דולר על ידי חלק גדול מהגופים המוסדיים בישראל. בכדי לתת מענה לביקוש היתר, מתוכננת פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025.

מטרת הקרן היא לתמוך בחברות הייטק ישראליות, להרחיב את הממשק בין המוסדיים לבין קרנות הון סיכון מקומיות כנהוג בשווקים מובילים בעולם, ולהגדיל את יציבות שוק ההון סיכון המקומי אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות. כתוצאה מהתוכנית היקף השקעות המוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות צפוי לגדול, ועל-ידי כך תגדל גם זמינות ההון עבור חברות הייטק ישראליות.

הקרן מיועדת לגופים מוסדיים כגון: חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, ומציעה מנגנון הטבה של הגדלת תשואה על השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות ב-18 החודשים הקרובים. המסלול הינו מסלול ירוק  ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

״סקטור ההייטק הוא הקטר של המשק ואנו חייבים להבטיח את גיוון מקורות המימון שלו", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הרבעון האחרון היה הטוב ביותר בהייטק מזה שנתיים אבל אנחנו לא עוצרים. התכנית שאנו משיקים ואותה יזמתי על רקע המלחמה, תמנף את כספי המדינה להשקעה של מיליארדים בקרנות הון סיכון המשקיעות בסטרטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים. בנוסף, התכנית תחזק את מעורבות המוסדיים בשוק ההון סיכון הישראלי ותצמצם את התנודתיות והזעזועים הפיננסיים לסקטור זה בטווח הבינוני-ארוך. אנו נמצאים בתקופה בה צריך לתכנן אסטרטגיית יציאה ממלחמה לצמיחה, והשקעה חכמה בהייטק הישראלי היא מהצעדים הראשונים שאנו מקדמים".

"המשקיעים המוסדיים בישראל סומכים על ההיי-טק הישראלי", מסר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. "דווקא בזמנים בהם גיוס הון ברמה הגלובאלית נהיה מאתגר יותר, האקו-סיסטם הטכנולוגי והפיננסי בישראל משלבים ידיים לעידוד החוסן של ההייטק הישראלי. השותפות הזו מחזקת את הממשקים בין המוסדיים לקרנות הון סיכון ישראליות ומקרבת אותנו ליחסי ההשקעה של מוסדיים בהון סיכון בעולם. הקרן מייצרת ומשדרת וודאות ויציבות למשקיעים זרים, ובעתיד תרסן מחזורי האטה בשוק ההון סיכון. השקת יוזמה 2.0 היא מהלך אסטרטגי אחד משורה של צעדים בהם נקטה הרשות מאז ה-7.10 במגוון ווקטורים על מנת לוודא, בין היתר, הזרמת הון לתעשייה להמשך מו"פ, השקעות בחברות המפתחות טכנולוגיה עמוקה בשלבים ראשונים, ויצירת חממות חדשות להנבטת סטרטאפים ב- Venture Creation".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.