חצי מיליארד דולר - ביקושי שיא לקרן יוזמה 2.0 של רשות החדשנות

הקרן של רשות החדשנות לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות זכתה לביקושי יתר של 474 מיליון שקל
רוי שיינמן |

קרן יוזמה של רשות החדשנות ומשרד האוצר, לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון רשמה ביקוש יתר בהיקף כ-474 מיליון דולר על ידי חלק גדול מהגופים המוסדיים בישראל. בכדי לתת מענה לביקוש היתר, מתוכננת פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025.

מטרת הקרן היא לתמוך בחברות הייטק ישראליות, להרחיב את הממשק בין המוסדיים לבין קרנות הון סיכון מקומיות כנהוג בשווקים מובילים בעולם, ולהגדיל את יציבות שוק ההון סיכון המקומי אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות. כתוצאה מהתוכנית היקף השקעות המוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות צפוי לגדול, ועל-ידי כך תגדל גם זמינות ההון עבור חברות הייטק ישראליות.

הקרן מיועדת לגופים מוסדיים כגון: חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, ומציעה מנגנון הטבה של הגדלת תשואה על השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות ב-18 החודשים הקרובים. המסלול הינו מסלול ירוק  ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

״סקטור ההייטק הוא הקטר של המשק ואנו חייבים להבטיח את גיוון מקורות המימון שלו", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הרבעון האחרון היה הטוב ביותר בהייטק מזה שנתיים אבל אנחנו לא עוצרים. התכנית שאנו משיקים ואותה יזמתי על רקע המלחמה, תמנף את כספי המדינה להשקעה של מיליארדים בקרנות הון סיכון המשקיעות בסטרטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים. בנוסף, התכנית תחזק את מעורבות המוסדיים בשוק ההון סיכון הישראלי ותצמצם את התנודתיות והזעזועים הפיננסיים לסקטור זה בטווח הבינוני-ארוך. אנו נמצאים בתקופה בה צריך לתכנן אסטרטגיית יציאה ממלחמה לצמיחה, והשקעה חכמה בהייטק הישראלי היא מהצעדים הראשונים שאנו מקדמים".

"המשקיעים המוסדיים בישראל סומכים על ההיי-טק הישראלי", מסר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. "דווקא בזמנים בהם גיוס הון ברמה הגלובאלית נהיה מאתגר יותר, האקו-סיסטם הטכנולוגי והפיננסי בישראל משלבים ידיים לעידוד החוסן של ההייטק הישראלי. השותפות הזו מחזקת את הממשקים בין המוסדיים לקרנות הון סיכון ישראליות ומקרבת אותנו ליחסי ההשקעה של מוסדיים בהון סיכון בעולם. הקרן מייצרת ומשדרת וודאות ויציבות למשקיעים זרים, ובעתיד תרסן מחזורי האטה בשוק ההון סיכון. השקת יוזמה 2.0 היא מהלך אסטרטגי אחד משורה של צעדים בהם נקטה הרשות מאז ה-7.10 במגוון ווקטורים על מנת לוודא, בין היתר, הזרמת הון לתעשייה להמשך מו"פ, השקעות בחברות המפתחות טכנולוגיה עמוקה בשלבים ראשונים, ויצירת חממות חדשות להנבטת סטרטאפים ב- Venture Creation".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.