חצי מיליארד דולר - ביקושי שיא לקרן יוזמה 2.0 של רשות החדשנות
קרן יוזמה של רשות החדשנות ומשרד האוצר, לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון רשמה ביקוש יתר בהיקף כ-474 מיליון דולר על ידי חלק גדול מהגופים המוסדיים בישראל. בכדי לתת מענה לביקוש היתר, מתוכננת פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025.
מטרת הקרן היא לתמוך בחברות הייטק ישראליות, להרחיב את הממשק בין המוסדיים לבין קרנות הון סיכון מקומיות כנהוג בשווקים מובילים בעולם, ולהגדיל את יציבות שוק ההון סיכון המקומי אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות. כתוצאה מהתוכנית היקף השקעות המוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות צפוי לגדול, ועל-ידי כך תגדל גם זמינות ההון עבור חברות הייטק ישראליות.
הקרן מיועדת לגופים מוסדיים כגון: חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, ומציעה מנגנון הטבה של הגדלת תשואה על השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות ב-18 החודשים הקרובים. המסלול הינו מסלול ירוק ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.
״סקטור ההייטק הוא הקטר של המשק ואנו חייבים להבטיח את גיוון מקורות המימון שלו", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הרבעון האחרון היה הטוב ביותר בהייטק מזה שנתיים אבל אנחנו לא עוצרים. התכנית שאנו משיקים ואותה יזמתי על רקע המלחמה, תמנף את כספי המדינה להשקעה של מיליארדים בקרנות הון סיכון המשקיעות בסטרטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים. בנוסף, התכנית תחזק את מעורבות המוסדיים בשוק ההון סיכון הישראלי ותצמצם את התנודתיות והזעזועים הפיננסיים לסקטור זה בטווח הבינוני-ארוך. אנו נמצאים בתקופה בה צריך לתכנן אסטרטגיית יציאה ממלחמה לצמיחה, והשקעה חכמה בהייטק הישראלי היא מהצעדים הראשונים שאנו מקדמים".
- חברת אבטחת הסייבר Zero Networks גייסה 55 מיליון דולר בסבב C
- מנהלת ה-VC שמצהירה: "חברה בלי מכירות גדולות בארה"ב לא שווה השקעה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המשקיעים המוסדיים בישראל סומכים על ההיי-טק הישראלי", מסר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. "דווקא בזמנים בהם גיוס הון ברמה הגלובאלית נהיה מאתגר יותר, האקו-סיסטם הטכנולוגי והפיננסי בישראל משלבים ידיים לעידוד החוסן של ההייטק הישראלי. השותפות הזו מחזקת את הממשקים בין המוסדיים לקרנות הון סיכון ישראליות ומקרבת אותנו ליחסי ההשקעה של מוסדיים בהון סיכון בעולם. הקרן מייצרת ומשדרת וודאות ויציבות למשקיעים זרים, ובעתיד תרסן מחזורי האטה בשוק ההון סיכון. השקת יוזמה 2.0 היא מהלך אסטרטגי אחד משורה של צעדים בהם נקטה הרשות מאז ה-7.10 במגוון ווקטורים על מנת לוודא, בין היתר, הזרמת הון לתעשייה להמשך מו"פ, השקעות בחברות המפתחות טכנולוגיה עמוקה בשלבים ראשונים, ויצירת חממות חדשות להנבטת סטרטאפים ב- Venture Creation".
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
