"זאת סבתא שלי": הנכדה זיהתה בתמונות; גם ילדים נלקחו בשבי
"זאת סבתא שלי! נחטפת באין מפריע לרצועת עזה. קוראים לה יפה אדר, היא בת 85! סבתא שלי שהקימה את הקיבוץ בשתי ידיה, שהאמינה בציונות, שאהבה את המדינה הזאת שהפקירה אותה, חטופה. כנראה זרוקה איפה שהוא, סובלת מכאבים קשים, בלי תרופות, בלי אוכל ובלי מים, מתה מפחד, לבד. אף אחד לא מדבר איתנו, לא יודע להגיד שום דבר, את כל המידע שיש לנו גילינו מסרטונים שהופצו". כך כתבה אדווה אדר, בפוסט שפרסם יבגני זרובינסקי.
"כנראה זרוקה איפה שהוא, סובלת מכאבים קשים"
כבר עתה ברור כי בין החטופים נמצאים קשישים וגם ילדים. בסרטונים נוספים שהופצו נראים ילדים ופעוטות, יחד עם אמם, כשהם נלקחים בשבי. צה"ל ביקש לא להפיץ מידע לא מאומת, אולם מאז אתמול מתברר שחלק מהסרטונים שהופצו היו אמיתיים. חלקם, כמו הפצת מידע כוזב על קצינים שנלקחו בשבי, התברר כ"פייק".
"אני רוצה שהתמונה הזאת תיחרט לכל המנותקים בממשלה. שיבינו שיש פה אנשים, קשישים וילדים, נשים וגברים, עם שמות ומשפחות", הוסיפה אדר. "אני רוצה שהם לא ישנו בלילה ויהפכו כל פיסת אדמה עד שהאנשים האלה יחזרו הביתה. בבקשה תשתפן את הפוסט. מקווה שיגיע לאנשים שאולי יוכלו לעזור לנו".
- 3.אזרח 08/10/2023 17:48הגב לתגובה זושוב על ידי השמדת חמס ובמקביל לעשות הכל לשחרר את כל החטופים
- 2.יסכה 08/10/2023 16:21הגב לתגובה זומקומו בגיהינום מובטח
- 1.אבנר 08/10/2023 16:19הגב לתגובה זונתניהו המושחת המיט על עם ישראל. מקומו בגיהינום מובטח.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
