מסך? אין בעיה
לאור העבודה שרבים עובדים מול המחשב ובאופן כללי מבלים שעות ארוכות מול המסך החלטנו שהגיע הזמן לבחון לעומק את הטענה הזו ויצאנו לברר האם מסכים אכן פוגעים בראייה שלנו, או שמא קיים הסבר אחר שכדאי שנכיר. להלן הממצאים.
קרדיט: PEXELS
האם ישיבה קרוב למסך הטלוויזיה או המחשב אכן גורמת לצורך במשקפיים בגיל מבוגר יותר?
ובכן, אנו נאלצים להפריך את המיתוס הכל כך מושרש הזה. מסתבר שאין ראיות כלשהן שמוכיחות שישיבה קרובה למסך אכן מזיקה לעיניים באופן כלשהו. יחד עם זאת, כאשר יושבים קרוב מאד למסך העיניים מתאמצות ודבר זה עלול לגרום לכאבי ראש.
הסיבה לכך שילדים, בעיקר בגיל צעיר, יושבים קרוב לטלוויזיה היא שהעיניים שלהם מסוגלות להתמקד בחפצים קרובים. זוהי יכולת שנשחקת עם הגיל ולכן, ככל שמתבגרים מרגישים צורך להתרחק מהמסך על מנת לראות את המתרחש בו בצורה טובה יותר.
יחד עם זאת, כאשר ילד בוגר או מבוגר יושבים באופן קבוע קרוב מדי לטלוויזיה, ניתן לשער שזהו סימן לכך שהם בעלי קוצר ראייה ויתכן ועליהם להרכיב משקפיים.
PEXELS
"גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה. "
מהן ההשלכות של הרגלי הצפייה בטלוויזיה על הראייה שלנו?
למרות שצפייה ממרחק קצר אינה מזיקה ואינה גורמת לבעיות בראייה, צפייה במשך זמן רב בטלוויזיה מעייפת את העיניים. כתוצאה מכך עלולים לחוש אי נוחות בעיניים, מעיין צריבה המזכירה תחושת יובש בעיניים וכאב הדומה ללחץ קל באזור העיניים. התרופה המומלצת: שינה טובה תיתן מנוחה לעיניים ותעלים את התופעות הללו.
- ההכנסות של yes גדלו ב-4% בעקבות החבילות שמשלבות סיבים וטלוויזיה
- מופע האימה של בכיר המשטרה לשעבר: "חתיכת חרא בן חרא, לך קיבינימט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההוכחות לכך שמרחק ההסתכלות הוא זה שמהווה גורם משפיע,
היא ניתוח מצב הראייה בחברה החרדית. הסיבה שהמגזר החרדי יכול להוות נקודת בחינה לנושא היא העובדה שאנשים חרדים אינם צורכים טלוויזיה או מסכים כלשהם ולכן אינם בוהים כלל במסכים. לעומת זאת, הם קוראים ולומדים תורה במשך שעות ארוכות. בדיקת הנושא מראה ששיעור מקרי קוצר הראייה בקרב הציבור החרדי גדולה משמעותית מאשר בקרב הציבור החילוני: 82% מהחרדים נמצאו בעלי קוצר ראייה, מול 29.7% מהחילונים.
מהו הגורם האמיתי לפגיעה בראייה וקשור למסכים?
כעת נבחן מה קורה לעיניים שלנו בעת חשיפה לפרק זמן ארוך למסכים כגון טלפון נייד, מחשב או טאבלט.
מתברר שבכל הנוגע להשפעה על הראייה, מאפייני מסך טלוויזיה ומחשב שונים לחלוטין ממאפייני טלפון נייד, לדוגמה. הנתון החשוב הוא גודל המסך והאם הוא מכסה חלק גדול משדה הראייה של המתבונן, או חלק קטן ממנו. הגורם הקובע לצורך הנושא הינו מרחק הצפייה. גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה.
ומה בנוגע לחשיפה לאור הכחול הנובע ממסכים?
תשובת המומחים לנושא היא שמידת החשיפה לאור כחול כאשר נמצאים באור יום גדולה משמעותית ממידת החשיפה בעת צפייה במסך כלשהו ולכן אין לייחס לה חשיבות.
יחד עם זאת, חשוב להבין שתאי גנגליון מלנופסין המצויים בעין מגיבים לאור כחול והם משפיעים על הרגלי השינה שלנו. זו הסיבה שלא מומלץ לצפות במסכים בסמוך לשעת השינה שכן הדבר עלול להשפיע על איכות השינה.
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- במגמת התאוששות: עלייה של 12.3% בהוצאות אשראי במהלך אוגוסט עד אוקטובר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
איך ניתן לפתור את השפעת המסכים ולהקטין את הסיכונים?
תוכנות
הפתרון המתבקש הינו להקטין משמעותית את שעות הצפייה במסכים, אלא שמסתבר שזו גזירה שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בה. על מנת להקל על משתמשי המסכים על סוגיהם, פותחו תוכנות ייעודיות אשר מסייעות להקטין את תופעות הלוואי הכרוכות בצפייה ארוכה בהם.
תוכנות אלה מציעות מגוון פונקציות:
מסנן אור כחול, נטרול ההבהוב הבלתי נראה הנובע מהתאורה האחורית של המסך, שליטה במידת בהירות המסך והתאמתה לבהירות הסביבה ותזכורות לערוך הפסקות בזמן הצפייה. זוהי רשימה חלקית של תכונות התוכנות הייעודיות הללו ומטרתן היא מניעת עומס על העיניים, שיפור איכות השינה והפחתת כאבים באזור העיניים.
שינוי הרגלים
שאלנו את המומחים באסותא אופטיק האם זו גזירת גורל או שמא ניתן לשנות חלק מההרגלים שלנו על מנת להקטין את תופעות הלוואי הללו. הם סיפרו לנו ששמירה על כללי אצבע פשוטים מאפשרת לשמור על העיניים מבלי לוותר על עבודה מול המחשב או צפייה בבינג'ים מול הטלוויזיה.
להלן מספר טיפים שקיבלנו מניר סורקין מומחה לרפואת עיניים באסותא אופטיק
זווית הצפייה – זווית ההסתכלות על מסכים קטנים כגון טלפון או טבלט היא משמעותית. ההמלצה היא להסתכל כלפי מטה ולכן מומלץ לצפות במסך ממרחק של 50-70 ס"מ ו- 10 עד 13 ס"מ מתחת לגובה העיניים. כמו כן מומלץ להימנע מתנועות ראש קדימה ואחורה במהלך הצפייה (למשל, במקרה של שימוש בחומר עזר נוסף בזמן השימוש במסך).
הפחתת סינוור – אחד ההבדלים בין קריאה ממסך לקריאה מחומר מודפס היא מידת הקונטרסטיות בין האותיות לרקע. ניגודיות קטנה גורמת לעיניים להתאמץ יותר. הדרך להקטין את מאמץ העיניים בקריאה ממסך היא לשים לב למיקום המסך ולמנוע סנוור הנובע מתאורה או חלונות. לכבות אורות במידת האפשר בעת צפייה במסך ולסגור חלונות מסנוורים.
גם בעת קביעת מיקום הטלוויזיה שימו לב למידת הסנוור. מנעו סנוור על גבי המסך מהתאורה בחדר, כבו אותה במידת הצורך בעת הצפייה והקפידו למקם את הטלוויזיה בגובה אידיאלי לצפייה ובמרחק פי חמישה מרוחב המסך.
כלל 20-20-20 – על מנת להקטין את מאמץ העיניים מומלץ לאמץ הרגל הנקרא 20-20-20. כל 20 דקות יש להסיט את המבט מהמחשב ולהסתכל על אובייקט הנמצא במרחק 20 רגל (כ- 6 מטר) למשך 20 שניות. בנוסף, לאחר שעתיים של שימוש רצוף במחשב יש לעשות הפסקה של 15 דקות בהן לא צופים במסך.
מצמוץ – מינון המצמוץ הממוצע בעת פעילות רגילה הוא כ- 18 פעמים בדקה, אולם בעת צפייה במחשב כמות המצמוצים פוחתת מאד (לכדי 25% בלבד), דבר הגורם ליובש בעיניים. ההמלצה: הקפידו למצמץ באופן יזום בתדירות גבוהה.
שמירת על לחות גבוהה בסביבת השינה- רמת לחות של כ- 40% בחדר השינה תסייע לשמור על לחות העיניים ותמנע יובש.
בדיקת עיניים תקופתית – הקפידו על בדיקת עיניים תקופתית. יתכן ואתם זקוקים למשקפיים לקריאה וצפייה במסך בלבד. במידה והנכם כבר מרכיבים משקפיים ומרגישים שעליכם להתקרב למסך על מנת לראות טוב יותר, יתכן וחל שינוי במצב הראייה שלכם ואתם זקוקים לעדשות חדשות מותאמות למצבכם.
הגבלת זמן מסך – מודעות לנושא, משמעת עצמית ושינויי הרגלים יכולים לסייע לכם להפחית את שעות הצפייה הכוללת במסכים. מומלץ לייחס חשיבות מיוחדת להגבלת זמני צפייה במסכים בסמוך לשינה. טיפ: נסו להגביל לפרק זמן קצר והגדילו בהדרגה את משך זמן ההימנעות ממסכים.
שימוש במסכים הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו המודרנית אך ככל הרגל, חשוב למנן אותו נכון ולהיות מודעים להשלכותיו. פעולות נכונות ומודעות עשויים לסייע בהפחתת אי הנוחות שעלולה להיגרם בעקבותיו ולצמצם נזקים.
- 1.אני מקרבת את המסך קרוב מדי לעניים (ל"ת)שי לי 22/02/2024 18:53הגב לתגובה זו
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
