מסך
צילום: PEXELS

מסך? אין בעיה

מי מאתנו לא שמע בילדותו את האזהרה שישיבה קרובה מדי למסך הטלוויזיה תהרוס את יכולת הראייה שלוה?
נושאים בכתבה טלויזיה

לאור העבודה שרבים עובדים מול המחשב ובאופן כללי מבלים שעות ארוכות מול המסך החלטנו שהגיע הזמן לבחון לעומק את הטענה הזו ויצאנו לברר האם מסכים אכן פוגעים בראייה שלנו, או שמא קיים הסבר אחר שכדאי שנכיר. להלן הממצאים.

 

קרדיט: PEXELS

 

האם ישיבה קרוב למסך הטלוויזיה או המחשב אכן גורמת לצורך במשקפיים בגיל מבוגר יותר?

 

ובכן, אנו נאלצים להפריך את המיתוס הכל כך מושרש הזה. מסתבר שאין ראיות כלשהן שמוכיחות שישיבה קרובה למסך אכן מזיקה לעיניים באופן כלשהו. יחד עם זאת, כאשר יושבים קרוב מאד למסך העיניים מתאמצות ודבר זה עלול לגרום לכאבי ראש.

 

הסיבה לכך שילדים, בעיקר בגיל צעיר, יושבים קרוב לטלוויזיה היא שהעיניים שלהם מסוגלות להתמקד בחפצים קרובים. זוהי יכולת שנשחקת עם הגיל ולכן, ככל שמתבגרים מרגישים צורך להתרחק מהמסך על מנת לראות את המתרחש בו בצורה טובה יותר.

 

יחד עם זאת, כאשר ילד בוגר או מבוגר יושבים באופן קבוע קרוב מדי לטלוויזיה, ניתן לשער שזהו סימן לכך שהם בעלי קוצר ראייה ויתכן ועליהם להרכיב משקפיים. 

 

 

PEXELS

"גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה. " 

 

מהן ההשלכות של הרגלי הצפייה בטלוויזיה על הראייה שלנו?

 

למרות שצפייה ממרחק קצר אינה מזיקה ואינה גורמת לבעיות בראייה, צפייה במשך זמן רב בטלוויזיה מעייפת את העיניים. כתוצאה מכך עלולים לחוש אי נוחות בעיניים, מעיין צריבה המזכירה תחושת יובש בעיניים וכאב הדומה ללחץ קל באזור העיניים. התרופה המומלצת: שינה טובה תיתן מנוחה לעיניים ותעלים את התופעות הללו.

 

אחת ההוכחות לכך שמרחק ההסתכלות הוא זה שמהווה גורם משפיע,

היא ניתוח מצב הראייה בחברה החרדית. הסיבה שהמגזר החרדי יכול להוות נקודת בחינה לנושא היא העובדה שאנשים חרדים אינם צורכים טלוויזיה או מסכים כלשהם ולכן אינם בוהים כלל במסכים. לעומת זאת, הם קוראים ולומדים תורה במשך שעות ארוכות. בדיקת הנושא מראה ששיעור מקרי קוצר הראייה בקרב הציבור החרדי גדולה משמעותית מאשר בקרב הציבור החילוני: 82% מהחרדים נמצאו בעלי קוצר ראייה, מול 29.7% מהחילונים.

 

מהו הגורם האמיתי לפגיעה בראייה וקשור למסכים?

 

כעת נבחן מה קורה לעיניים שלנו בעת חשיפה לפרק זמן ארוך למסכים כגון טלפון נייד, מחשב או טאבלט.

 

מתברר שבכל הנוגע להשפעה על הראייה, מאפייני מסך טלוויזיה ומחשב שונים לחלוטין ממאפייני טלפון נייד, לדוגמה. הנתון החשוב הוא גודל המסך והאם הוא מכסה חלק גדול משדה הראייה של המתבונן, או חלק קטן ממנו. הגורם הקובע לצורך הנושא הינו מרחק הצפייה. גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה.

 

 

ומה בנוגע לחשיפה לאור הכחול הנובע ממסכים?

 

תשובת המומחים לנושא היא שמידת החשיפה לאור כחול כאשר נמצאים באור יום גדולה משמעותית ממידת החשיפה בעת צפייה במסך כלשהו ולכן אין לייחס לה חשיבות.

יחד עם זאת, חשוב להבין שתאי גנגליון מלנופסין המצויים בעין מגיבים לאור כחול והם משפיעים על הרגלי השינה שלנו. זו הסיבה שלא מומלץ לצפות במסכים בסמוך לשעת השינה שכן הדבר עלול להשפיע על איכות השינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איך ניתן לפתור את השפעת המסכים ולהקטין את הסיכונים?

 

תוכנות

הפתרון המתבקש הינו להקטין משמעותית את שעות הצפייה במסכים, אלא שמסתבר שזו גזירה שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בה. על מנת להקל על משתמשי המסכים על סוגיהם, פותחו תוכנות ייעודיות אשר מסייעות להקטין את תופעות הלוואי הכרוכות בצפייה ארוכה בהם.

 

תוכנות אלה מציעות מגוון פונקציות:

מסנן אור כחול, נטרול ההבהוב הבלתי נראה הנובע מהתאורה האחורית של המסך, שליטה במידת בהירות המסך והתאמתה לבהירות הסביבה ותזכורות לערוך הפסקות בזמן הצפייה. זוהי רשימה חלקית של תכונות התוכנות הייעודיות הללו ומטרתן היא מניעת עומס על העיניים, שיפור איכות השינה והפחתת כאבים באזור העיניים.

 

שינוי הרגלים

שאלנו את המומחים באסותא אופטיק האם זו גזירת גורל או שמא ניתן לשנות חלק מההרגלים שלנו על מנת להקטין את תופעות הלוואי הללו. הם סיפרו לנו ששמירה על כללי אצבע פשוטים מאפשרת לשמור על העיניים מבלי לוותר על עבודה מול המחשב או צפייה בבינג'ים מול הטלוויזיה.

 

להלן מספר טיפים שקיבלנו מניר סורקין מומחה לרפואת עיניים באסותא אופטיק

 

זווית הצפייה – זווית ההסתכלות על מסכים קטנים כגון טלפון או טבלט היא משמעותית. ההמלצה היא להסתכל כלפי מטה ולכן מומלץ לצפות במסך ממרחק של 50-70 ס"מ ו- 10 עד 13 ס"מ מתחת לגובה העיניים. כמו כן מומלץ להימנע מתנועות ראש קדימה ואחורה במהלך הצפייה (למשל, במקרה של שימוש בחומר עזר נוסף בזמן השימוש במסך).

 

הפחתת סינוור – אחד ההבדלים בין קריאה ממסך לקריאה מחומר מודפס היא מידת הקונטרסטיות בין האותיות לרקע. ניגודיות קטנה גורמת לעיניים להתאמץ יותר. הדרך להקטין את מאמץ העיניים בקריאה ממסך היא לשים לב למיקום המסך ולמנוע סנוור הנובע מתאורה או חלונות. לכבות אורות במידת האפשר בעת צפייה במסך ולסגור חלונות מסנוורים.

 

גם בעת קביעת מיקום הטלוויזיה שימו לב למידת הסנוור. מנעו סנוור על גבי המסך מהתאורה בחדר, כבו אותה במידת הצורך בעת הצפייה והקפידו למקם את הטלוויזיה בגובה אידיאלי לצפייה ובמרחק פי חמישה מרוחב המסך.

 

כלל 20-20-20 – על מנת להקטין את מאמץ העיניים מומלץ לאמץ הרגל הנקרא 20-20-20.  כל 20 דקות יש להסיט את המבט מהמחשב ולהסתכל על אובייקט הנמצא במרחק 20 רגל (כ- 6 מטר) למשך 20 שניות. בנוסף, לאחר שעתיים של שימוש רצוף במחשב יש לעשות הפסקה של 15 דקות בהן לא צופים במסך.

 

מצמוץ – מינון המצמוץ הממוצע בעת פעילות רגילה הוא כ- 18 פעמים בדקה, אולם בעת צפייה במחשב כמות המצמוצים פוחתת מאד (לכדי 25% בלבד), דבר הגורם ליובש בעיניים. ההמלצה: הקפידו למצמץ באופן יזום בתדירות גבוהה.

 

שמירת על לחות גבוהה בסביבת השינה- רמת לחות של כ- 40% בחדר השינה תסייע לשמור על לחות העיניים ותמנע יובש.

 

בדיקת עיניים תקופתית – הקפידו על בדיקת עיניים תקופתית. יתכן ואתם זקוקים למשקפיים לקריאה וצפייה במסך בלבד. במידה והנכם כבר מרכיבים משקפיים ומרגישים שעליכם להתקרב למסך על מנת לראות טוב יותר, יתכן וחל שינוי במצב הראייה שלכם ואתם זקוקים לעדשות חדשות מותאמות למצבכם.

הגבלת זמן מסך – מודעות לנושא, משמעת עצמית ושינויי הרגלים יכולים לסייע לכם להפחית את שעות הצפייה הכוללת במסכים. מומלץ לייחס חשיבות מיוחדת להגבלת זמני צפייה במסכים בסמוך לשינה. טיפ: נסו להגביל לפרק זמן קצר והגדילו בהדרגה את משך זמן ההימנעות ממסכים.

 

שימוש במסכים הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו המודרנית אך ככל הרגל, חשוב למנן אותו נכון ולהיות מודעים להשלכותיו. פעולות נכונות ומודעות עשויים לסייע בהפחתת אי הנוחות שעלולה להיגרם בעקבותיו ולצמצם נזקים.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני מקרבת את המסך קרוב מדי לעניים (ל"ת)
    שי לי 22/02/2024 18:53
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.