מסך? אין בעיה
טלויזיה לאור העבודה שרבים עובדים מול המחשב ובאופן כללי מבלים שעות ארוכות מול המסך החלטנו שהגיע הזמן לבחון לעומק את הטענה הזו ויצאנו לברר האם מסכים אכן פוגעים בראייה שלנו, או שמא קיים הסבר אחר שכדאי שנכיר. להלן הממצאים.
קרדיט: PEXELS
האם ישיבה קרוב למסך הטלוויזיה או המחשב אכן גורמת לצורך במשקפיים בגיל מבוגר יותר?
ובכן, אנו נאלצים להפריך את המיתוס הכל כך מושרש הזה. מסתבר שאין ראיות כלשהן שמוכיחות שישיבה קרובה למסך אכן מזיקה לעיניים באופן כלשהו. יחד עם זאת, כאשר יושבים קרוב מאד למסך העיניים מתאמצות ודבר זה עלול לגרום לכאבי ראש.
הסיבה לכך שילדים, בעיקר בגיל צעיר, יושבים קרוב לטלוויזיה היא שהעיניים שלהם מסוגלות להתמקד בחפצים קרובים. זוהי יכולת שנשחקת עם הגיל ולכן, ככל שמתבגרים מרגישים צורך להתרחק מהמסך על מנת לראות את המתרחש בו בצורה טובה יותר.
יחד עם זאת, כאשר ילד בוגר או מבוגר יושבים באופן קבוע קרוב מדי לטלוויזיה, ניתן לשער שזהו סימן לכך שהם בעלי קוצר ראייה ויתכן ועליהם להרכיב משקפיים.
PEXELS
"גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה. "
מהן ההשלכות של הרגלי הצפייה בטלוויזיה על הראייה שלנו?
למרות שצפייה ממרחק קצר אינה מזיקה ואינה גורמת לבעיות בראייה, צפייה במשך זמן רב בטלוויזיה מעייפת את העיניים. כתוצאה מכך עלולים לחוש אי נוחות בעיניים, מעיין צריבה המזכירה תחושת יובש בעיניים וכאב הדומה ללחץ קל באזור העיניים. התרופה המומלצת: שינה טובה תיתן מנוחה לעיניים ותעלים את התופעות הללו.
- ההכנסות של yes גדלו ב-4% בעקבות החבילות שמשלבות סיבים וטלוויזיה
- מופע האימה של בכיר המשטרה לשעבר: "חתיכת חרא בן חרא, לך קיבינימט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההוכחות לכך שמרחק ההסתכלות הוא זה שמהווה גורם משפיע,
היא ניתוח מצב הראייה בחברה החרדית. הסיבה שהמגזר החרדי יכול להוות נקודת בחינה לנושא היא העובדה שאנשים חרדים אינם צורכים טלוויזיה או מסכים כלשהם ולכן אינם בוהים כלל במסכים. לעומת זאת, הם קוראים ולומדים תורה במשך שעות ארוכות. בדיקת הנושא מראה ששיעור מקרי קוצר הראייה בקרב הציבור החרדי גדולה משמעותית מאשר בקרב הציבור החילוני: 82% מהחרדים נמצאו בעלי קוצר ראייה, מול 29.7% מהחילונים.
מהו הגורם האמיתי לפגיעה בראייה וקשור למסכים?
כעת נבחן מה קורה לעיניים שלנו בעת חשיפה לפרק זמן ארוך למסכים כגון טלפון נייד, מחשב או טאבלט.
מתברר שבכל הנוגע להשפעה על הראייה, מאפייני מסך טלוויזיה ומחשב שונים לחלוטין ממאפייני טלפון נייד, לדוגמה. הנתון החשוב הוא גודל המסך והאם הוא מכסה חלק גדול משדה הראייה של המתבונן, או חלק קטן ממנו. הגורם הקובע לצורך הנושא הינו מרחק הצפייה. גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה.
ומה בנוגע לחשיפה לאור הכחול הנובע ממסכים?
תשובת המומחים לנושא היא שמידת החשיפה לאור כחול כאשר נמצאים באור יום גדולה משמעותית ממידת החשיפה בעת צפייה במסך כלשהו ולכן אין לייחס לה חשיבות.
יחד עם זאת, חשוב להבין שתאי גנגליון מלנופסין המצויים בעין מגיבים לאור כחול והם משפיעים על הרגלי השינה שלנו. זו הסיבה שלא מומלץ לצפות במסכים בסמוך לשעת השינה שכן הדבר עלול להשפיע על איכות השינה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- קבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
איך ניתן לפתור את השפעת המסכים ולהקטין את הסיכונים?
תוכנות
הפתרון המתבקש הינו להקטין משמעותית את שעות הצפייה במסכים, אלא שמסתבר שזו גזירה שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בה. על מנת להקל על משתמשי המסכים על סוגיהם, פותחו תוכנות ייעודיות אשר מסייעות להקטין את תופעות הלוואי הכרוכות בצפייה ארוכה בהם.
תוכנות אלה מציעות מגוון פונקציות:
מסנן אור כחול, נטרול ההבהוב הבלתי נראה הנובע מהתאורה האחורית של המסך, שליטה במידת בהירות המסך והתאמתה לבהירות הסביבה ותזכורות לערוך הפסקות בזמן הצפייה. זוהי רשימה חלקית של תכונות התוכנות הייעודיות הללו ומטרתן היא מניעת עומס על העיניים, שיפור איכות השינה והפחתת כאבים באזור העיניים.
שינוי הרגלים
שאלנו את המומחים באסותא אופטיק האם זו גזירת גורל או שמא ניתן לשנות חלק מההרגלים שלנו על מנת להקטין את תופעות הלוואי הללו. הם סיפרו לנו ששמירה על כללי אצבע פשוטים מאפשרת לשמור על העיניים מבלי לוותר על עבודה מול המחשב או צפייה בבינג'ים מול הטלוויזיה.
להלן מספר טיפים שקיבלנו מניר סורקין מומחה לרפואת עיניים באסותא אופטיק
זווית הצפייה – זווית ההסתכלות על מסכים קטנים כגון טלפון או טבלט היא משמעותית. ההמלצה היא להסתכל כלפי מטה ולכן מומלץ לצפות במסך ממרחק של 50-70 ס"מ ו- 10 עד 13 ס"מ מתחת לגובה העיניים. כמו כן מומלץ להימנע מתנועות ראש קדימה ואחורה במהלך הצפייה (למשל, במקרה של שימוש בחומר עזר נוסף בזמן השימוש במסך).
הפחתת סינוור – אחד ההבדלים בין קריאה ממסך לקריאה מחומר מודפס היא מידת הקונטרסטיות בין האותיות לרקע. ניגודיות קטנה גורמת לעיניים להתאמץ יותר. הדרך להקטין את מאמץ העיניים בקריאה ממסך היא לשים לב למיקום המסך ולמנוע סנוור הנובע מתאורה או חלונות. לכבות אורות במידת האפשר בעת צפייה במסך ולסגור חלונות מסנוורים.
גם בעת קביעת מיקום הטלוויזיה שימו לב למידת הסנוור. מנעו סנוור על גבי המסך מהתאורה בחדר, כבו אותה במידת הצורך בעת הצפייה והקפידו למקם את הטלוויזיה בגובה אידיאלי לצפייה ובמרחק פי חמישה מרוחב המסך.
כלל 20-20-20 – על מנת להקטין את מאמץ העיניים מומלץ לאמץ הרגל הנקרא 20-20-20. כל 20 דקות יש להסיט את המבט מהמחשב ולהסתכל על אובייקט הנמצא במרחק 20 רגל (כ- 6 מטר) למשך 20 שניות. בנוסף, לאחר שעתיים של שימוש רצוף במחשב יש לעשות הפסקה של 15 דקות בהן לא צופים במסך.
מצמוץ – מינון המצמוץ הממוצע בעת פעילות רגילה הוא כ- 18 פעמים בדקה, אולם בעת צפייה במחשב כמות המצמוצים פוחתת מאד (לכדי 25% בלבד), דבר הגורם ליובש בעיניים. ההמלצה: הקפידו למצמץ באופן יזום בתדירות גבוהה.
שמירת על לחות גבוהה בסביבת השינה- רמת לחות של כ- 40% בחדר השינה תסייע לשמור על לחות העיניים ותמנע יובש.
בדיקת עיניים תקופתית – הקפידו על בדיקת עיניים תקופתית. יתכן ואתם זקוקים למשקפיים לקריאה וצפייה במסך בלבד. במידה והנכם כבר מרכיבים משקפיים ומרגישים שעליכם להתקרב למסך על מנת לראות טוב יותר, יתכן וחל שינוי במצב הראייה שלכם ואתם זקוקים לעדשות חדשות מותאמות למצבכם.
הגבלת זמן מסך – מודעות לנושא, משמעת עצמית ושינויי הרגלים יכולים לסייע לכם להפחית את שעות הצפייה הכוללת במסכים. מומלץ לייחס חשיבות מיוחדת להגבלת זמני צפייה במסכים בסמוך לשינה. טיפ: נסו להגביל לפרק זמן קצר והגדילו בהדרגה את משך זמן ההימנעות ממסכים.
שימוש במסכים הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו המודרנית אך ככל הרגל, חשוב למנן אותו נכון ולהיות מודעים להשלכותיו. פעולות נכונות ומודעות עשויים לסייע בהפחתת אי הנוחות שעלולה להיגרם בעקבותיו ולצמצם נזקים.
- 1.אני מקרבת את המסך קרוב מדי לעניים (ל"ת)שי לי 22/02/2024 18:53הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
