מסך? אין בעיה
לאור העבודה שרבים עובדים מול המחשב ובאופן כללי מבלים שעות ארוכות מול המסך החלטנו שהגיע הזמן לבחון לעומק את הטענה הזו ויצאנו לברר האם מסכים אכן פוגעים בראייה שלנו, או שמא קיים הסבר אחר שכדאי שנכיר. להלן הממצאים.
קרדיט: PEXELS
האם ישיבה קרוב למסך הטלוויזיה או המחשב אכן גורמת לצורך במשקפיים בגיל מבוגר יותר?
ובכן, אנו נאלצים להפריך את המיתוס הכל כך מושרש הזה. מסתבר שאין ראיות כלשהן שמוכיחות שישיבה קרובה למסך אכן מזיקה לעיניים באופן כלשהו. יחד עם זאת, כאשר יושבים קרוב מאד למסך העיניים מתאמצות ודבר זה עלול לגרום לכאבי ראש.
הסיבה לכך שילדים, בעיקר בגיל צעיר, יושבים קרוב לטלוויזיה היא שהעיניים שלהם מסוגלות להתמקד בחפצים קרובים. זוהי יכולת שנשחקת עם הגיל ולכן, ככל שמתבגרים מרגישים צורך להתרחק מהמסך על מנת לראות את המתרחש בו בצורה טובה יותר.
יחד עם זאת, כאשר ילד בוגר או מבוגר יושבים באופן קבוע קרוב מדי לטלוויזיה, ניתן לשער שזהו סימן לכך שהם בעלי קוצר ראייה ויתכן ועליהם להרכיב משקפיים.
PEXELS
"גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה. "
מהן ההשלכות של הרגלי הצפייה בטלוויזיה על הראייה שלנו?
למרות שצפייה ממרחק קצר אינה מזיקה ואינה גורמת לבעיות בראייה, צפייה במשך זמן רב בטלוויזיה מעייפת את העיניים. כתוצאה מכך עלולים לחוש אי נוחות בעיניים, מעיין צריבה המזכירה תחושת יובש בעיניים וכאב הדומה ללחץ קל באזור העיניים. התרופה המומלצת: שינה טובה תיתן מנוחה לעיניים ותעלים את התופעות הללו.
- ההכנסות של yes גדלו ב-4% בעקבות החבילות שמשלבות סיבים וטלוויזיה
- מופע האימה של בכיר המשטרה לשעבר: "חתיכת חרא בן חרא, לך קיבינימט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההוכחות לכך שמרחק ההסתכלות הוא זה שמהווה גורם משפיע,
היא ניתוח מצב הראייה בחברה החרדית. הסיבה שהמגזר החרדי יכול להוות נקודת בחינה לנושא היא העובדה שאנשים חרדים אינם צורכים טלוויזיה או מסכים כלשהם ולכן אינם בוהים כלל במסכים. לעומת זאת, הם קוראים ולומדים תורה במשך שעות ארוכות. בדיקת הנושא מראה ששיעור מקרי קוצר הראייה בקרב הציבור החרדי גדולה משמעותית מאשר בקרב הציבור החילוני: 82% מהחרדים נמצאו בעלי קוצר ראייה, מול 29.7% מהחילונים.
מהו הגורם האמיתי לפגיעה בראייה וקשור למסכים?
כעת נבחן מה קורה לעיניים שלנו בעת חשיפה לפרק זמן ארוך למסכים כגון טלפון נייד, מחשב או טאבלט.
מתברר שבכל הנוגע להשפעה על הראייה, מאפייני מסך טלוויזיה ומחשב שונים לחלוטין ממאפייני טלפון נייד, לדוגמה. הנתון החשוב הוא גודל המסך והאם הוא מכסה חלק גדול משדה הראייה של המתבונן, או חלק קטן ממנו. הגורם הקובע לצורך הנושא הינו מרחק הצפייה. גם קריאת ספר ממרחק קצר למשך זמן ארוך מדי יום צפויה לגרום לקוצר ראייה.
ומה בנוגע לחשיפה לאור הכחול הנובע ממסכים?
תשובת המומחים לנושא היא שמידת החשיפה לאור כחול כאשר נמצאים באור יום גדולה משמעותית ממידת החשיפה בעת צפייה במסך כלשהו ולכן אין לייחס לה חשיבות.
יחד עם זאת, חשוב להבין שתאי גנגליון מלנופסין המצויים בעין מגיבים לאור כחול והם משפיעים על הרגלי השינה שלנו. זו הסיבה שלא מומלץ לצפות במסכים בסמוך לשעת השינה שכן הדבר עלול להשפיע על איכות השינה.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
איך ניתן לפתור את השפעת המסכים ולהקטין את הסיכונים?
תוכנות
הפתרון המתבקש הינו להקטין משמעותית את שעות הצפייה במסכים, אלא שמסתבר שזו גזירה שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בה. על מנת להקל על משתמשי המסכים על סוגיהם, פותחו תוכנות ייעודיות אשר מסייעות להקטין את תופעות הלוואי הכרוכות בצפייה ארוכה בהם.
תוכנות אלה מציעות מגוון פונקציות:
מסנן אור כחול, נטרול ההבהוב הבלתי נראה הנובע מהתאורה האחורית של המסך, שליטה במידת בהירות המסך והתאמתה לבהירות הסביבה ותזכורות לערוך הפסקות בזמן הצפייה. זוהי רשימה חלקית של תכונות התוכנות הייעודיות הללו ומטרתן היא מניעת עומס על העיניים, שיפור איכות השינה והפחתת כאבים באזור העיניים.
שינוי הרגלים
שאלנו את המומחים באסותא אופטיק האם זו גזירת גורל או שמא ניתן לשנות חלק מההרגלים שלנו על מנת להקטין את תופעות הלוואי הללו. הם סיפרו לנו ששמירה על כללי אצבע פשוטים מאפשרת לשמור על העיניים מבלי לוותר על עבודה מול המחשב או צפייה בבינג'ים מול הטלוויזיה.
להלן מספר טיפים שקיבלנו מניר סורקין מומחה לרפואת עיניים באסותא אופטיק
זווית הצפייה – זווית ההסתכלות על מסכים קטנים כגון טלפון או טבלט היא משמעותית. ההמלצה היא להסתכל כלפי מטה ולכן מומלץ לצפות במסך ממרחק של 50-70 ס"מ ו- 10 עד 13 ס"מ מתחת לגובה העיניים. כמו כן מומלץ להימנע מתנועות ראש קדימה ואחורה במהלך הצפייה (למשל, במקרה של שימוש בחומר עזר נוסף בזמן השימוש במסך).
הפחתת סינוור – אחד ההבדלים בין קריאה ממסך לקריאה מחומר מודפס היא מידת הקונטרסטיות בין האותיות לרקע. ניגודיות קטנה גורמת לעיניים להתאמץ יותר. הדרך להקטין את מאמץ העיניים בקריאה ממסך היא לשים לב למיקום המסך ולמנוע סנוור הנובע מתאורה או חלונות. לכבות אורות במידת האפשר בעת צפייה במסך ולסגור חלונות מסנוורים.
גם בעת קביעת מיקום הטלוויזיה שימו לב למידת הסנוור. מנעו סנוור על גבי המסך מהתאורה בחדר, כבו אותה במידת הצורך בעת הצפייה והקפידו למקם את הטלוויזיה בגובה אידיאלי לצפייה ובמרחק פי חמישה מרוחב המסך.
כלל 20-20-20 – על מנת להקטין את מאמץ העיניים מומלץ לאמץ הרגל הנקרא 20-20-20. כל 20 דקות יש להסיט את המבט מהמחשב ולהסתכל על אובייקט הנמצא במרחק 20 רגל (כ- 6 מטר) למשך 20 שניות. בנוסף, לאחר שעתיים של שימוש רצוף במחשב יש לעשות הפסקה של 15 דקות בהן לא צופים במסך.
מצמוץ – מינון המצמוץ הממוצע בעת פעילות רגילה הוא כ- 18 פעמים בדקה, אולם בעת צפייה במחשב כמות המצמוצים פוחתת מאד (לכדי 25% בלבד), דבר הגורם ליובש בעיניים. ההמלצה: הקפידו למצמץ באופן יזום בתדירות גבוהה.
שמירת על לחות גבוהה בסביבת השינה- רמת לחות של כ- 40% בחדר השינה תסייע לשמור על לחות העיניים ותמנע יובש.
בדיקת עיניים תקופתית – הקפידו על בדיקת עיניים תקופתית. יתכן ואתם זקוקים למשקפיים לקריאה וצפייה במסך בלבד. במידה והנכם כבר מרכיבים משקפיים ומרגישים שעליכם להתקרב למסך על מנת לראות טוב יותר, יתכן וחל שינוי במצב הראייה שלכם ואתם זקוקים לעדשות חדשות מותאמות למצבכם.
הגבלת זמן מסך – מודעות לנושא, משמעת עצמית ושינויי הרגלים יכולים לסייע לכם להפחית את שעות הצפייה הכוללת במסכים. מומלץ לייחס חשיבות מיוחדת להגבלת זמני צפייה במסכים בסמוך לשינה. טיפ: נסו להגביל לפרק זמן קצר והגדילו בהדרגה את משך זמן ההימנעות ממסכים.
שימוש במסכים הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו המודרנית אך ככל הרגל, חשוב למנן אותו נכון ולהיות מודעים להשלכותיו. פעולות נכונות ומודעות עשויים לסייע בהפחתת אי הנוחות שעלולה להיגרם בעקבותיו ולצמצם נזקים.
- 1.אני מקרבת את המסך קרוב מדי לעניים (ל"ת)שי לי 22/02/2024 18:53הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
