נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
צילום: יחצ

תקציב בנק ישראל ל-2023: 1.1 מיליארד שקל

התקציב גבוה ב-2.9% ביחס לשנת 2022, בעיקר כתוצאה מעלייה בתקציב שיתוף נתוני אשראי בשנה זו
דור עצמון | (3)
נושאים בכתבה בנק ישראל תקציב

בנק ישראל מפרסם את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2023. לדברי הבנק, תכנית העבודה ותקציב הבנק לשנת 2023 משלבים צעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק לשנים הקרובות, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי וזאת בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. תכנית זו כוללת פעילות ענפה בתחומים רבים בהתאם לתפקידיו הסטטוטוריים של הבנק. להלן היעדים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק בשנים הקרובות, מתוך תכנית העבודה:

התאמת המדיניות המוניטרית לסביבה המשתנה, חיזוק המערכת הפיננסית ועמידותה של הכלכלה הישראלית בפני משברים, קידום מתמיד של המחקר על הכלכלה הישראלית והבין-לאומית, גיוון יכולות איסוף, מיצוי והנגשה של מידע ומחקר כלכלי לחוקרים ולמקבלי החלטות, קידום תשתיות פיננסיות ואמצעי תשלום דיגיטליים במשק הישראלי, עידוד התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית, שמירה על זכויות הלקוח הבנקאי, שיפור יכולת המיקוח שלו וצמצום פערי מידע, הגברת הנגישות של שירותים פיננסים לכלל הציבור (הכלה פיננסית), הידוק הקשר של בנק ישראל עם הציבור, בהתאמה לקהלי היעד השונים, הגברת שיתוף הפעולה עם מוסדות בין-לאומיים ועם בנקים מרכזיים ורגולטורים בחו"ל, ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה, יישום "חוק קרן אזרחי ישראל, התשע"ד-2014", התאמת בנק ישראל לסביבה המשתנה.

תקציב הבנק

תקציב בנק ישראל מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו. בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה); 3) גמלאות; 4) השקעות; 5) הכנסות; 6) עתודה; 7) הדפסת כסף; 8) ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל; 9) שיתוף נתוני אשראי.

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2023 מסתכם ב-1.1088 מיליארד שקל, הוא גבוה ב-2.9% ביחס לשנת 2022, בעיקר כתוצאה מעלייה בתקציב שיתוף נתוני אשראי בשנה זו. להלן הסעיפים בהם נרשמו השינויים העיקריים בתקציב בנק ישראל לשנת 2023:

שיתוף נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו-2016. תחום פעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקציב למכלול הפעולות הנדרשות על פי החוק, ויעמוד בשנת 2023 על 115.9 מיליון שקל, גידול של 30% ביחס לשנת 2022. גידול זה נובע בעיקר בשל הצורך לריענוני חומרה 3 שנים לאחר עלייה לאוויר של המערכת, פרויקט תלת-שנתי שמוצא ביטוי בתקציב שמוגש היום והשקעות נוספות לפיתוח המאגר כגון צרוף מקורות מידע ומשתמשים חדשים להמשך הגברת התחרות ועמידה במטרות החוק. בנוסף, התקציב כולל תכנון פרויקט חדש "מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (SME)", שצפוי להיות מגה-פרויקט שיתרום באופן משמעותי להגברת הנגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולתחרות במשק הישראלי.

ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה, לפי הוראות החוק. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שמוקמת בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן יתוו את מדיניות ההשקעה. במהלך 2022, בנק ישראל השקיע את התזרימים הראשונים שהתקבלו מרשות המיסים על פי הנחיות מוסדות הקרן. התקציב לשנת 2023 יעמוד על 0.9 מיליון שקל, קיטון של 42% ביחס לשנת 2022.

התקציב לשנים הבאות – תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-428 מיליון שקל, מתוכו 36% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הפעלת המערכת לשיתוף נתוני אשראי ו- 5 בגין הדפסת כסף.

קיראו עוד ב"בארץ"

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות של יתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שי.ע 06/02/2023 19:59
    הגב לתגובה זו
    לא עושים כלום ומקלים שכר מטורף על זה.ביטחון תעסוקתי וועד שמקבל מה שהוא רוצה.בושה שיש מקום כזה בישראל
  • 2.
    מני 06/02/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שהנגיד מחייך כל הזמן.
  • 1.
    970 מיליון מתוך זה עבור שכר וגמלאות (ל"ת)
    זליג 06/02/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.