ועדת הכספים הכנסת
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למה רשתות השיווק והיבואנים "ברחו" מהדיון בכנסת על יוקר המחיה?

יו"ר ועדת הכספים מאיים שאם הרשתות לא יבואו בפעם הבאה - הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים; ביזפורטל שאל את החברות מדוע לא הגיעו לדיון - שופרסל ויוחננוף בתגובה לשאלת ביזפורטל: "לא הזמינו אותנו", אבל בכנסת מבהירים: "זה לא נכון. הם הוזמנו"
נתנאל אריאל | (2)

ממה חוששים ברשתות השיווק והיבואניות הגדולות במשק? החברות קיבלו זימון לישיבה שהתקיימה היום בכנסת בנושא יוקר המחיה אך לא טרחו להגיע. במהלך הישיבה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, תקף אותן: "הוזמנו רשתות השיווק, הגיע מישהו? הוזמנו היצרנים הגדולים, הגיע מישהו? חשוב לי לדעת לגבי העניין הזה, ואזמן אותם לכאן, ואם הם לא יבואו, הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים. הדבר הזה צריך להיות כאן על השולחן, צריך לדעת למה הרשתות שמקבלות מוצר ב-3 שקל, מוכרות אותם ב-20 שקל, יש הרבה מרכיבים לעניין".

קודם כל צריך לומר, אם הוזמנתם לדיון בוועדה של הכנסת זה באמת לא בסדר להיעדר. מדובר על חברות גדולות כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי, טיב טעם, יינותן ביתן (שנרכשה ע"י אלקטרה צריכה, פרשמרקט (שנרכשה ע"י חברת פז) ואחרות, כמו גם יבואנים גדולים כמו שטראוס וגם דיפלומט.

במענה לפניית ביזפורטל החברות השונות היתממו וטענו 'לא אמרו לנו', 'לא קיבלנו את הזימון לישיבה' אבל זה לא נכון - בוועדת הכספים אישרו לביזפורטל שכל החברות שרשומות כאן זומנו לישיבה.

מדוע החברות בחרו לא להגיע לישיבה של ועדת הכספים על יוקר המחיה? אולי הן מפחדות שמישהו מבין חברי הכנסת יאשים אותן שוב ביוקר המחיה. אולי החברות חששו ממופע אימים נוסף, כפי שעשו להם חברי הכנסת לפני קצת יותר משנה, כאשר חברי הכנסת תקפו למשל את רמי לוי בגסות וטענו שהוא לא אומר אמת (אחר כך שר התקשורת הנכנס שלמה קרעי גם עשה את זה במסגרת פאנל), למרות שהעובדות דווקא נמצאות בצד של רמי לוי, ושלל מחקרים כמו גם מרכז המידע והמחקר של הכנסת קבעו כך (להרחבה על המפגש הקודם בין חברי הכנסת ורמי לוי - לחצו כאן).

אבל עדיין, אם חברי הכנסת מזמנים אתכם לישיבה - תבואו, תשוחחו איתם, תסבירו להם. תראו להם שהם טועים, תציגו להם את הנתונים, תוכיחו שהם פופוליסטיים, אבל לא ראוי להתעלם מנבחרי הציבור.

ברקת: "אנחנו לוקחים את יוקר המחיה כנושא ליבה ונפל לצמצם את הפער לעומת ה-OECD"

בכל מקרה, בדיון אמר שר הכלכלה והתעשייה הנכנס, ניר ברקת: "נפעל במישור הקצר והארוך להורדת המחירים. כל בר דעת שמגיע מהשוק החופשי, ואני מאמין בשוק חופשי ופתוח, אני יכול לדבר בשם כל השרים ורה"מ, אנחנו לוקחים את יוקר המחייה כנושא ליבה. יש את סך העלות של עשיית עסקים, אלה שני מושגים שנצטרך לנהל אותם. זה כל הזמן בהשוואה ל-OECD, ולראות איך אנחנו יכולים לצמצם את הפער לעומתם". 

"ביום חמישי הושבענו, ביום שישי בבוקר שמעתי ברדיו את הודעת עליית המחירים, ואמרתי רגע זה במשמרת שלנו, לכן עשיתי שורה של טלפונים למגזר העסקי, שוחחתי עם שר האוצר מספר פעמים. את התשובות האסטרטגיות ליוקר המחייה נציג בתקציב, אבל גם נתקלנו בטווח הקצר, ואנחנו בוחנים מה צריך לעשות כדי למתן את העלייה הנוכחית. הנושא הזה בבדיקה, ואנחנו מעוניינים לפתור את הטווח הקצר. אין פה ויכוח שצריך להתמודד בצורה חכמה גם עם הריכוזיות, לפתוח את התחרות, וגם בכל נושא הרגולציה, זה כמו סרטן, אם לא נדע להוריד את הרגולציה המיותרת בדומה לעולם ול-OECD, נשלם מחירים גובים מאוד. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"על העניין הזה אשב בשולחן עגול עם נציגי התעשייה והנציגים אצלנו, אנחנו צריכים פה שיתוף רב משרדי. חלק זה משרד הבריאות וחלק זה כיבוי אש, אני מכיר את זה מתפקידי כראש עירייה. אנחנו מבקשים כמה ימים, לא 100 ימי חסד, כמה ימים להביא פתרון לטווח קצר, ובהמשך נביא לכם גם תוכנית מסודרת".

גפני: להקפיא את מחירי החשמל, הארנונה והמים

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הוסיף, בעקבות עליית מחירי החשמל ב-18% בשנה האחרונה, אחרי עוד עליה כעת של 8.2%: "אנחנו קוראים לממשלה להקפיא את מחירי החשמל, למצוא את הדרך, זה גורם מכריע בנושא של עליות המחירים, עם תגובות השרשרת של ארנונה ומים. להיכנס לעניין ולהוריד את יוקר המחייה, זה מגיע לממדים שלא ידענו בעבר. ידענו להתמודד בעבר עם עליות, נעשה זאת גם בוועדה, נזמין את רשתות השיווק והיצרנים, אנחנו קוראים להוזיל את המחירים, בנפשנו הדבר". 

האשמות בין חברת החשמל ורשות החשמל. מי אשם בעליית המחירים?

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת חשמל הסביר בדיון כי: "העלייה נובעת מהעלייה אך ורק של חומרי הגלם, כ-3 וחצי מיליארד שקל הן תולדה של עלייה משמעותית מאוד בעלויות הפחם, זו הסיבה הכמעט יחידה. בנוגע להסבת תחנות כוח פחמיות לגז, אמורה לסייע בהחלט להוזלה, זה עומד על הפרק, אנחנו אמורים לסיים עד תום 2025 את כל ההסבות, אנחנו מעריכים שגם השינוי הזה ישפיע על תעריפי החשמל. אנחנו עושים את הכל כדי לייעל את העבודה, ולדאוג לכך שההוצאות השוטפות תפחתנה, וכך גם עלויות החשמל. אין לנו אינטרס לעלות את המחירים, אנחנו רואים בחשמל מוצר קיומי.

לדבריו, מי שאשמה בעליית המחירים זו רשות החשמל: "חברת החשמל שקופה לחלוטין בפני רשות החשמל, מי שמנתח את ההכנסות וההוצאות זו רשות החשמל יחד איתנו, בשת"פ מלא. הם אלה שעורכים את הנושא, אין פה פרוטה אחרת למעט העלות העודפת של עלויות הפחם. זה או במסגרת עלייה כזו או שהמדינה תקצה את הכסף".

"דיברנו עם אגף תקציבים, יש עכשיו ממשלה חדשה, נפנה אליה עם הנושא הזה. אגב במסגרת פתיחת השוק לתחרות כיום אנחנו מייצרים פחות מ-50 אחוז. חברת החשמל מאיצה את התהליך של ההסבה של התחנות לגז, עד כדי כך שיצאנו לדרך עוד לפני הסכמה של הדירקטורים. אנחנו מתייחסים ברגישות לציבור".

רבקה לויפר, סמנכ"לית כלכלה, רשות החשמל: "השנה הזו הייתה מאוד מפתיעה, התחלנו במצב טוב, חברת החשמל פתחה את התחרות, נכנס גם הייצור  בגז וזה ייצב את המחירים, חשבנו שהינה רפורמות מתחילות לעבוד. קיצצנו המון לחברת החשמל, אני לא חושבת שנשארו שם שינויים. ניסינו מאוד לא להעלות מחירים, עשינו הכל. העלנו בקצת בתחילה. אירוע הפחם כפול, ירד הביקוש, חברות הפסיקו לייצר, על זה נוספה המלחמה ברוסיה, ובסופו של דבר המלאים פחתו והמחירים עלו. המשק לא צפה את זה, התחלנו להעלות את המחירים במשורה, עד שבקיץ המחירים זינקו, העלנו את המחירים בערך ב-8-9%. 

"המחירים התחילו לעלות אט אט, עד שבמאי יוני התחילו קפיצה אדירה של המחירים בפחם, ביולי החלטנו שאם לא נעצור את המדרון, נגיע לאירוע בלתי נשלט. יש מדינות באירופה שמפסיקות חמום. היינו צריכים להעלות את המחירים בסביבות 22 אחוז, אמרנו שבגלל שזה אירוע מהיר, לא נקפוץ ברגע, כי ייתכן שהמחירים ירדו אחר כך. מה שקרה, אח"כ המחירים המשיכו לעלות, וגם נוצר חוב. מחירי התשומות המשיכו לעלות. ברשות המחיר מבחינתנו או תמונת רנטגן של מה שקורה בשטח. אני יודעת שזה הרבה, זה 30-35 שקל לצרכן ממוצע בחודש, נכון שחשמל הוא גורם ייצור ראשון במעלה, לכן פרסמנו לשימוע ציבורי, קיבלנו גם תגובות".

מנגד, ברשות החשמל תקפו כי האשמים הן חברת החשמל והמשרד לאיכות הסביבה: כך הסבירו ברשות החשמל לפני שבועיים את הסיבה להעלאת מחירי החשמל - "עיכוב בבניית תחנות הכוח המופעלות בגז שיאפשרו את סגירת התחנות הפחמיות המזהמות (1-4) באורות רבין, עיכוב בפרויקט הסבת שאר היחידות הפחמיות מיצור בפחם ליצור בגז ואי מתן אישור לשעות יצור נוספות בשל היתר הפליטה הניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה על יחידות 6-9 באתר אשכול של חברת החשמל, עליה חדה בשער החליפין; עליה מתמשכת במדד המחירים לצרכן; ועליות הריבית בארץ ובעולם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפוליטיקאים מאשימים את אנשי העסקים ביוקר המחיה. אז 02/01/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    הפוליטיקאים מאשימים את אנשי העסקים ביוקר המחיה. אז בואו נעשה השוואה לאירופה עלויות שהממשלה מחייבת את אנשי העסקים כל עסק רציני זקוק לציא מכוניות באירופה אין מס קניה 120% ולכן עלות מכונית פחות מחצי כך בארנונה כך בחשמל כך בשכר עבודה ובנוסף לכל המדינה לא מאפשרת לעסקים פטור ממיסים ועסק שלא משלם מיסים פשוט נסגר היות ופשט רגל כהה בבניה ככה בתרופות ככה במעמ גבוהה על מזון מלבד ירקות ככה על ביגוד המעמ זאת המצאה למיסוי האזרחים מוזילים 2% ומחייבים 10% מעמ על הובלות ובסוף מי משלם את כל העלויות ???
  • 1.
    משלם מיסים 02/01/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
    כשציבור הבוחרים שלך לא משלם מיסים.
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.