"אנו נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה, ולכן האצנו את תהליך העלאת הריבית בחודשים האחרונים. ההחלטה האחרונה של הוועדה מהווה העלאה נוספת ומשמעותית. יתרה מכך, בסבירות גבוהה זה גם אינו סוף התהליך - זה לא בלתי סביר שנגיע במחצית הראשונה של 2023 לסביבת ריבית הגבוהה מזו שצוינה בתחזית חטיבת המחקר האחרונה – 3.5%. חשוב לזכור שלמדיניות מוניטרית לוקח זמן לפעול. אנחנו נמצאים כבר כעת בריבית ריאלית חיובית, ובסביבה מרסנת. עם הזמן נתחיל לראות את השפעת הריבית על הכלכלה", כך אומר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

הנגיד אף הזהיר כי הסכמי השכר החדשים שצפויים להיחתם במגזר הציבורי עלולים לגרום לזינוק באינפלציה: "הספרות הכלכלית גדושה בתיאורים – אנליטיים ואמפיריים – של הקשר בין שכר ואינפלציה. בתקופות בהן האינפלציה גבוהה, עליית שכר שאינה מווסתת עלולה להוביל ל"ספירלה" בה המחירים והשכר גדלים בקצב מהיר, ויציבות המחירים מתרחקת. המבוגרים שבינינו יזכרו כיצד מנגנוני ההצמדה הקשיחים שפכו שמן על מדורת ההיפר אינפלציה בשנות ה-80. אנו בבנק ישראל מתמקדים בהפחתת האינפלציה, בניסיון להשיג זאת עם פגיעה קטנה ככל שניתן בתעסוקה.

"לכן, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת בשנה הקרובה. זאת הן ברכיב הפיצוי הרטרואקטיבי, והן בבסיס השכר לשנים הבאות. אנחנו לא מתעלמים מהצורך לייצר פיצוי עבור עובדי המגזר הציבורי ששכרם נשחק. אנו מבקשים לעשות זאת בשום שכל, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה בהמשך.

אז איך אפשר להעלות את השכר במגזר הציבורי בלי לפגוע במשק?

לדברי ירון: "ניתן לייצר מנגנוני פיצוי, מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים שעלולים להשפיע לרעה על האינפלציה: דרך אחת היא לקבוע מראש הסכם לטווח קצר, שיכלול התייחסות לתקופה האחרונה ופיצוי מתון על התקופה שחלפה מפקיעת ההסכם הקודם -  תוך הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר בתחילת 2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר. אפשרות נוספת היא לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, אבל תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה (וההיסטורית) וחשוב לא פחות - פריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי. חשוב שהסכמי השכר שייחתמו על ידי הממשלה הקרובה לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים".

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תיאור תמונת המצב הריאלית

ירון פירט גם על המצב המאקרו כלכלי במשק וציין כי "המשק הישראלי נכנס למשבר בצורה טובה: התוצר צמח בכ-3%, יחס החוב לתוצר פחת לאורך השנים, ובערב המשבר אף ירד מ-60%, הגירעון היה יחסית נמוך ושיעור התעסוקה הלך וגדל לאורך זמן.

"המשבר הוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה – התוצר התכווץ בלמעלה מ-2%, הגירעון – ועימו יחס החוב לתוצר זינק, ושוק העבודה נפגע בצורה ניכרת. יחד עם זאת, ההתאוששות הייתה מהירה: הצמיחה ב-2021 הייתה מהגבוהות בעולם, שוק העבודה התאושש והתייצב בסביבה גבוהה, ולמרות סיוע פיסקלי נרחב – יחס החוב לתוצר החל להתמתן חזרה. בחודשים האחרונים הפעילות הכלכלית עברה את קו המגמה, וגם נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי של השנה הצביעו על צמיחה, למרות ירידה ברכיב הצריכה הפרטית, שנבעה בעיקר מצריכה מוצרים בני קיימא.

"שוק העבודה הדוק מאד. אמנם ישנה ירידה קלה בנתוני הקצה, אך שיעור התעסוקה והיקף המשרות הפנויות נמצאים ברמות גבוהות. אחד הגורמים העיקריים לצמיחה המהירה ממשבר הקורונה שציינתי – הוא סקטור ההייטק שהיווה "קטר" שדחף קדימה את המשק כולו. בהסתכלות קדימה – תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה בחודש אוקטובר מעריכה כי הצמיחה השנה תסתכם ב-6%, ובשנה הבאה ב-3%, וכי שוק העבודה יוותר הדוק. המשק הישראלי איתן ונמצא ברמת פעילות גבוהה. המשק צמח ברבעונים האחרונים בשיעורים מרשימים ושוק העבודה עדיין הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. לצד אלו ישנם גם אתגרים ואנו רואים ניצנים של התמתנות ולא מתעלמים מהם".

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

האינפלציה והמדיניות המוניטרית

"האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת ב-12 החודשים האחרונים על 5.1%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ומזון, המרחק של האינפלציה בישראל מזו של המדינות המפותחות קטן. בפירוק רכיבי האינפלציה, ניתן לראות כי קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עלה. לסעיף הדיור תרומה ניכרת לעליה זו. גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים עלה, גם בעקבות היחלשות השקל – כמו שאר המטבעות בעולם – בחודש אוקטובר, וגם בהשפעת תרומה חריגה יחסית של נסיעות ישראלים לחו"ל.

"במבט קדימה, בחודשיים-שלושה הקרובים אנחנו צפויים להמשיך ולראות מדדים גבוהים, סביר שאף יותר מהנתון הנוכחי. חשוב לזכור כי האינפלציה היא תהליך, ויש להסתכל על התמונה הכללית, ולא על חודש כזה או אחר. להערכתנו, ולהערכת הפעילים בשוק ההון והחזאים – האינפלציה צפויה לרדת באזור סוף הרבעון הראשון של 2023, ולשוב  לכיוון מרכז היעד בקיץ.

"האינפלציה בפועל, יעדה והשינוי בריבית הבנק המרכזי בישראל ובמדינות מפותחות: ניתן לראות כי האינפלציה בישראל נמוכה בצורה ניכרת בהשוואה בין לאומית, ויחד עם זאת תגובת המדיניות המוניטרית הייתה מהמהירות בעולם – אנו החלנו בצמצום המוניטרי  כבר במחצית השנייה של השנה שעברה, והעלנו את הריבית כבר בתחילת השנה, כאשר האינפלציה הייתה בסביבות 3%".

המדיניות הפיסקאלית בישראל

"ישראל נמצאת בפער פריון מהמדינות המפותחות הנגזר בעיקר מהון אנושי נמוך, ומהשקעה שאינה מספקת בתשתיות. ניתוח רחב היקף שנעשה בבנק בשנת 2019, אשר עודכן והוגש לממשלה בעת השבעתה, מחדד את הצורך להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות במשק בכשני אחוזי תוצר לשנה. מדובר בסכום לא מבוטל, אך אנו סבורים שהתשואה החברתית מההשקעה תהיה גבוהה בהרבה מעלות מימונה, זאת בפרט בהינתן רמת ההשקעה הנמוכה יחסית כיום וקצב גידול האוכלוסיה המהיר. ציינתי בעבר מספר פעמים כי בכדי להגדיל את ההשקעה הממשלתית הנחוצה בתשתיות, כנראה יהיה צורך לבצע התאמות בכללים הפיסקליים הקיימים. עסקתי בכך בעבר ביתר פירוט, ולכן לא אעמיק בכך כעת, רק אציין כי ישנה חשיבות רבה ליצירת מסגרת תקציב רב-שנתית להשקעות בתשתיות התחבורה. אלו יתמכו בהגדלת הפריון והאצת קצב הצמיחה.

"מעבר להגדלת ההוצאה בצורה "אד-הוקית", ישנה חשיבות להעניק לדרגי תכנון התשתיות "ודאות תקציבית ותכנונית", אשר אינה תלויה במחזורי העסקים. דרך אחת לייצר ודאות שכזו הינה באמצעות קרן חוץ תקציבית לתשתיות תחבורה, אליה יופרש סכום מהתקציב בכל שנה, והיא תהווה מקור מימון להשקעות אלו כאשר יבשילו".