נגה בריינס
צילום: משה בנימין

50,000 עמותות יצטרכו להתייעל - משבר כלכלי פוגע בהן

תעשיית המיסיונריות הפוליטית החברתית והדתית עומדת לקבל מכה חזקה בכנף, הזדמנות טובה להפסיק את ההעסקה של אלפים-רבבות אנשים מיותרים
נגה בריינס | (2)

בשנה האחרונה הנאסד״ק ירד ב-26%, הדאו ג׳ונס ב-13%, S&P 500 ב-18%, יוניקורנים מחקו ערך אדיר למשקיעים, עליית הריבית מורידה שווי נכסים, הצריכה מדשדשת ויש עליות מחירים. וגם - "תחושת העושר", כמו שכתב ד״ר אדם רויטר, מאבדת גובה. 

אנחנו נוטים להסתכל בחשש על העתיד וההשפעה של ירידת הנכסים הפיזית והתפיסתית על הכלכלה, אחוז המובטלים, עליית מיסים והשקעה בתשתיות, בטח אצלנו במדינה שבה השלטון ברמת יציבות של בן גרעין אחרי השאכטה הראשונה שלו. אבל, למיתון וירידה בכסף הפנוי יש השפעה נוספת והיא ירידה בכמות הכסף שמוזרם לארגונים שעוסקים במסיונריות על כל גווניה – דתית, אמונית, כלכלית ופוליטית.

ישנם בארץ כ-50,000 ארגונים ללא כוונת רווח המאוגדים בעמותות, חברות לתועלת הציבור, הקדשים ציבוריים ואגודות עותמניות שמחזור ההכנסות שלהן הוא מאה מיליארד שקלים (עבור 2020) ומתוך זה בממוצע, 32% מגיע מתרומות, כ-32 מיליארד שקלים. מאיפה?

חלק מהכסף מגיע מאנשים שנותנים תרומה מזדמנת כמו במבצעי הקש בדלת, רוכשי קמעות, מעבירים כסף בעקבות סרטוני יוטיוב של ילדים במצוקה, חברים בתנועות כאלה ואחרות לשמירה על טוהר המידות או דרדור טוהר המידות. אבל חלק משמעותי מגיע מבעלי הון, אנשים פרטיים וחברות.

ישנם ארבעה סוגי ארגונים בהם אחוז התרומות הממוצע מתקציב ההכנסות הוא מעל חצי והמשותף לארבע הקטגוריות הוא שהן מכילות אחוז גבוה של ארגונים מיסיונרים: עמותות וחל״צ בתחום הדת (59% מתקציבן הממוצע מגיע מתרומות) – בין הגדולים ביניהם ארגון לקרוב לבבות ש-92% מתקציבו שמעל 70 מיליון שקלים מגיע מתרומות מישראל וקרן סיוע לארגונים הפועלים בתחומי החינוך, דת וסיוע לנזקקים שכל תקציבה, מעל 80 מיליון, מגיע מתרומות בארץ וארגון ישיבות לצעירים כדי לקיים פעילות תורה שמעל מ-25% מתקציבה, מעל 17 מיליון שקלים מגיע מתרומות מחו״ל. מעל ל-3 מיליון שקלים מגיעים מתרומות מהארץ.

עמותות ארגוני סנגור, שינוי חברתי ופוליטי (74% מתקציבן הממוצע מגיע מתרומות) – למשל ארגון שמפעיל מכינות קדם צבאיות והתנדבות בני נוער בפריפריה שכ-40% מתקציבו שעומד על כ-45 מיליון שקלים מגיע מתרומות מהארץ ומחו״ל, פורום המקדם חברה ומדינה יהודית דמוקרטית וחופשית בישראל שכל תקציבו, כ-30 מיליון שקלים, מגיע מתרומות בארץ, ארגוני זכויות אדם עם תקציבים קטנים יותר שרוב הכנסותיהם הם מתרומות מחו״ל.

עמותות וחל״צ בתחום ההתנדבות וקרנות פילנטרופיות (76% מתקציבן הממוצע מגיע מתרומות) – כמו קרן שתומכת בפרויקטים הקשורים ברווחה, הגנה על ילדים ועל הזקוקים לסיוע בחינוך, בתרבות, באיכות הסביבה ובפלורליזם דתי שכל תקציבה, כ-145 מיליון שקלים מגיע מתרומות מחו״ל, קרנות ידידים של מוסדות אקדמים שרוב תקציבן מגיע מתרומות, קרנות נכים, קרנות התומכות בעמותות ופרויקטים בתחומים ספציפיים וכדומה.

קיראו עוד ב"בארץ"

עמותות וחל"צ בתחום קשרים בינלאומיים (76% מתקציבן הממוצע מגיע מתרומות) – הגדולה בהן שכמעט כל תקציבה, מעל חצי מיליארד שקלים מגיע מתרומות מחו״ל עוסקת בסיוע בעלייה, פרויקטים בפריפריה ומחנות ומסעות שונים לצעירים יהודים מחו״ל והשאר, קטנות ממנה בעשרות אחוזים, עוסקות באנטישמיות בעולם, שלוחות של ארגוני זכויות אדם מהעולם ועמותות ידידי ישראל שאינם יהודים. חשוב לציין שגם אם התרומות נרשמות כמגיעות מישראל, לעיתים הן מגיעות מתאגיד רשום בישראל אבל מי שמזרים את הכסף לתאגיד הישראלי הם אזרח או חברה מחו״ל.

לא יפתיע אתכם לגלות שבארבעת קטגוריות העמותות והחל״צים המיסיונרים אחוז הארגונים בעלי אישור ניהול תקין נמוך יחסית לכלל העמותות, 20% בממוצע מחזיקים אישור ניהול תקין שמעיד לפחות על מראית עין של התנהלות תקינה.

מה תהיה ההשפעה של הירידה בכמות ההון בעולם על כמות התרומות המגיעות לארגונים הנסמכים מהותית על התרומות האלה? בתור התחלה יהיה צמצום של פעילויות שישפיעו על המעגלים הניזונים מהעמותות – צמצום שטחי משרדים, צמצום פעילויות של סיורים ויח״צ, צמצום חסויות על כנסים מסוגים שונים. לאחר מכן יהיו פיטורים של עובדים ״לא הכרחיים״ ובסוף צמצום של שדרות הנהלה. על הדרך, אם המיתון ימשיך ותקציבי התרומות ירדו, יחשפו גם התנהלויות מושחתות, מעילות, התפוררות התגלגלות כספית בסגנון פונזי וכדומה.

חלק מהעמותות והמקורבים אליהן יפעילו לחץ על בעלי תפקידים בממשלה ובכנסת להגדיל את אחוז התמיכה הממשלתית בפעילות או ינסו לתפור לפעילות שלהם תמיכה מאחד המשרדים.

אבל הפוקוס של הטור הזה הוא בארגונים הניזונים מתרומות ותפקידם לשנות את דעת הקהל לטובת אינטרס כזה או אחר. אני קוראת להם ארגונים מיסיונרים כי גם אלה שאינם בתחום הדת הם בעלי תורות כלכליות וחברתיות מסוגים שונים. ההשפעה של הארגונים האלה על מדינת ישראל עצומה.

בישראל המסיונריות אסורה לדתות שאינן יהדות, לכן מאנשים חופשיים נחסכת פרופגנדה של 2,499 הדתות שאינן יהדות, אבל כל אדם חופשי בישראל שיש לו ילדים מרגיש את המיסיונריות בגנים ובבתי הספר ומספר בתי הספר היעודיים לזרם כזה או אחר הולך וגדל. וכך בישראל גדלים אנשים שאינם מכירים כמעט אנשים שאינם דומים להם.

בתחום השינוי החברתי והפוליטי שרים וחברי כנסת כבר אינם טורחים לחשוב עבור עצמם וליצור חזון לבוחרים. הם מקבלים מעמותות מחקר כאלה ואחרות מחקרים לעוסים ואינטרסנטים עם תוכנית סדורה ומוציאים אותן לפועל. במקום להקשיב לציבור, הם מקשיבים לארגונים שיש להם כסף ממקורות מסחריים. הם מקשיבים לבעלי ההון.

עמותות התחקירים עושות לעיתונאים את העבודה ומאכילות אותם במחקרים. זו לא עיתונות, זה יח״צ. תפקיד העיתונות לחקור ולהאיר פינות לא מוכרות או למצוא זוויות חדשות בפינות מוכרות, לא לקבל תחקירים לעוסים מבעלי אינטרסים, אבל כשהעיתונות באמוק להביא חדש עכשיו ועכשיו ועכשיו היא לוקחת מה שיש, מפרסמת ורצה לקליק הבא.

ב״קשרים״ הבינלאומיים הארגונים מנהלים מאבק עקר לשיפור תדמית ישראל ובעיקר מסדרים ג׳ובים לחברי מפלגות ומחלקים את העוגה.

מה יקרה כשהמיתון ימשיך והתקציבים יצטמצמו? האם נראה פוליטיקאים שחושבים עבור עצמם? שיוצאים מהמזגן לדבר עם הציבור? מה יקרה למיסינריות הדתית שמצד אחד במסע עיקש להמיר אנשים חופשיים ומצד שני נותנת יד מנחמת לאבודים שמעוניינים בכך, וככל שהמיתון יימשך אנשים רבים יותר יחפשו תשובות מסוגים שונים, אבל לעמותות יהיו פחות תקציבים? האם נראה תחקירים עיתונאיים שמגיעים מהשטח ולא מ״טנק חשיבה״ (טנק זו ההגדרה הנכונה שהרי לא מדובר במשהו מעודן)?

אפקט נוסף של ארגוני המגזר השלישי על חיינו הוא שהם מהווים מצד אחד אינקובטור לפוליטיקאים ועסקנים לעתיד ומצד שני מיכל מיחזור לפוליטיקאים ועסקנים מהעבר. משרת ציבור שהיה בקשב מיוחד לבעל הון מקבל ג׳וב 20% משרה ברמת שכר של 300% בארגון שקר כלשהו כפיצוי אחרי שהוא מסיים את תפקידו הציבורי. ככל שהתקציבים המופנים לתרומה יקטנו, מהיכן יצמחו הפוליטיקאים והעסקנים החדשים? להיכן ילכו הנוכחיים?

בכירים בעמותות אוהבים להצדיק את השכר הגבוה שלהם באמירה ש״במגזר הפרטי הייתי מקבל הרבה יותר״. זה לא נכון. יש הבדל משמעותי בין תפקיד ניהולי בעמותה לתפקיד ניהולי במגזר הפרטי כמו שיש הבדל משמעותי בין תפקיד ניהולי במערכת הביטחון ובשרות המדינה למגזר הפרטי. ויש מספיק חברות מסחריות שחוו זאת על בשרן והונן. ככל שהמיתון יימשך מנהלים בעמותות יוכלו להראות לנו כמה הם טובים במגזר הפרטי. לא תהיה להם ברירה.

אם המיתון יימשך לבעלי ההון יהיה פחות הון והם יקטינו את התקציבים המופנים לתרומה אמיתית או תרומה למיסיונריות על כל גווניה וזה ישפיע על המשק כולו. ייתכן שלטובה.

משעמם לא יהיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 31/10/2022 23:13
    הגב לתגובה זו
    ניקוי הונאות, שרלטנות ורמאויות.
  • כן (ל"ת)
    נגה 02/11/2022 07:41
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.