עובד ציבור הכרחי יכול לעבוד עד גיל 71
הוארכה אפשרות העסקת עובד-ציבור עד גיל 71 ובתנאי כי עבודתו נזקקת ארגונית, וכי העובד הסכים לכך. נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ': "יש רופאים מנתחים, מרדימים, בוחני פטנטים ופסיכיאטריים בעלי נסיון שהשרות הציבורי עדיין זקוק להם". ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות לנציבות שרות המדינה, המאפשרות המשך העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה – אם שירותו נצרך למשרד המעסיק אותו. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) תהתה מדוע הנציבות לא הציגה נתונים על מספר העובדים הנדרשים לעניין. היא ציינה כי "דנו בכובד ראש בטענות שהועלו על ידי יו"ר התנועה לטוהר המידות, לגבי ההתנהלות וחשש לשיקולים אישיים. הוועדה שאלה שאלות נוקבות, מדוע לא נמסרו נתונים ולמה לא הוצגה עבודת מטה מסודרת. עם זאת, הוועדה שמעה את הצורך במינויים של עובדים חיוניים ומסיבה זו היה חשוב לאשר את התקנות. בשל הטענות שהועלו, הוחלט שתוכנס בתקנות חובת דיווח שנתית על התפקידים, הגילאים והמשרדים".
נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', פירט כי משרדים רבים מבקשים הארכה זו, בעיקר עבור רופאים מנתחים, רופאים מרדימים, פסיכיאטריים, בוחני פטנטים ועוד מקצועות רבים מאד – הכל עקב צרכים ארגוניים ולא בגלל צרכים אישים.
שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שיבח את ההצעה "להמשיך ולהעסיק אנשים בריאים בגופם שרכשו יכולות וניסיון כה-עשירים וכי גם בארה"ב מקובל כך". מנגד, לדברי עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, לא נערך כל מחקר או סקר בעניין, ואין נתונים כמה עובדים פוטנציאליים ייהנו מכך, ותהתה מדוע ההארכה "הבהולה" לטענתה, נדרשת זה-עתה. רון דול, היועץ המשפטי של הנציבות, השיב כי ההארכה נידונה במשך זמן רב, וכי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נקבעה חובת גיל פרישה , וזאת לרות חילוקי הדעות הקיימים בין האוצר לנציבות על עצם חובה זו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ציין כי יש להעניק במקביל הזדמנות לצעירים, והציע לאשר את התקנות כהוראת-שעה לשנה – כדי לבחון את הערות הציבור לתיקון זה.
ע"פ הנוסח החדש של התקנות, נציב שירות המדינה רשאי להרשות וועדת השירות רשאית לאשר את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67 אם הוגשה בקשה לכך לנציב השירות על ידי המנהל הכללי של המשרד המעסיק את העובד, או על ידי העובד באמצעות המנהל הכללי, לא יאוחר מששה חדשים לפני שהעובד הגיע לגיל 67. עוד מצויין כי נציב השירות או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר קבלת בקשה אף אם הוגשה לאחר המועד האמור, אך לפני שהגיע העובד לגיל הפרישה האמור, אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן.
- 4.קק 04/08/2022 01:52הגב לתגובה זו95 אחוז מיותרים
- 3.אבי שר 31/07/2022 23:36הגב לתגובה זואם הוא הכרחי, תביאו לו מחליף מבעוד מועד !! תשלמו יותר לכח אדם צעיר יותר ולא תישארו במצב של אין ברירה.
- 2.צחי 24/06/2022 09:30הגב לתגובה זומנתח זקן כבר ידיו אינן יציבות , מכיר מקרים שמנהלי מחלקה המשיכו לנתח למרות גילם והםפציינטים שילמו בחייהם
- 1.007 23/06/2022 23:19הגב לתגובה זובאמת חוכמה גדולה להטיל דופי בהחלטה בטענה (לא בדוקה) שאין מספיק נתונים

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.