דניאל הרשקוביץ
צילום: חיים צח לעמ

עובד ציבור הכרחי יכול לעבוד עד גיל 71

?נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ': "יש רופאים מנתחים, מרדימים, בוחני פטנטים ופסיכיאטריים בעלי נסיון שהשרות הציבורי עדיין זקוק להם"

הוארכה אפשרות העסקת עובד-ציבור עד גיל 71 ובתנאי כי עבודתו נזקקת ארגונית, וכי העובד הסכים לכך. נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ': "יש רופאים מנתחים, מרדימים, בוחני פטנטים ופסיכיאטריים בעלי נסיון שהשרות הציבורי עדיין זקוק להם". ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות לנציבות שרות המדינה, המאפשרות המשך העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה – אם שירותו נצרך למשרד המעסיק אותו. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) תהתה מדוע הנציבות לא הציגה נתונים על מספר העובדים הנדרשים לעניין. היא ציינה כי "דנו בכובד ראש בטענות שהועלו על ידי יו"ר התנועה לטוהר המידות, לגבי ההתנהלות וחשש לשיקולים אישיים.  הוועדה שאלה שאלות נוקבות, מדוע לא נמסרו נתונים ולמה לא הוצגה עבודת מטה מסודרת. עם זאת, הוועדה שמעה את הצורך במינויים של עובדים חיוניים ומסיבה זו היה חשוב לאשר את התקנות. בשל הטענות שהועלו, הוחלט שתוכנס בתקנות חובת דיווח שנתית על התפקידים, הגילאים והמשרדים".

נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', פירט כי משרדים רבים מבקשים הארכה זו, בעיקר עבור רופאים מנתחים, רופאים מרדימים, פסיכיאטריים, בוחני פטנטים ועוד מקצועות רבים מאד – הכל עקב צרכים ארגוניים ולא בגלל צרכים אישים.

שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שיבח את ההצעה "להמשיך ולהעסיק אנשים בריאים בגופם שרכשו יכולות וניסיון כה-עשירים וכי גם בארה"ב מקובל כך". מנגד, לדברי עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, לא נערך כל מחקר או סקר בעניין, ואין נתונים כמה עובדים פוטנציאליים ייהנו מכך, ותהתה מדוע ההארכה "הבהולה" לטענתה, נדרשת זה-עתה. רון דול, היועץ המשפטי של הנציבות, השיב כי ההארכה נידונה במשך זמן רב, וכי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נקבעה חובת גיל פרישה , וזאת לרות חילוקי הדעות הקיימים בין האוצר לנציבות על עצם חובה זו. 

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ציין כי יש להעניק במקביל הזדמנות לצעירים, והציע לאשר את התקנות כהוראת-שעה לשנה – כדי לבחון את הערות הציבור לתיקון זה. 

ע"פ הנוסח החדש של התקנות, נציב שירות המדינה רשאי להרשות וועדת השירות רשאית לאשר את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל  67 אם הוגשה בקשה לכך לנציב השירות על ידי המנהל הכללי של המשרד המעסיק את העובד, או על ידי העובד באמצעות המנהל הכללי, לא יאוחר מששה חדשים לפני שהעובד הגיע לגיל 67. עוד מצויין כי נציב השירות או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר קבלת בקשה אף אם הוגשה לאחר המועד האמור, אך לפני שהגיע העובד לגיל הפרישה האמור, אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קק 04/08/2022 01:52
    הגב לתגובה זו
    95 אחוז מיותרים
  • 3.
    אבי שר 31/07/2022 23:36
    הגב לתגובה זו
    אם הוא הכרחי, תביאו לו מחליף מבעוד מועד !! תשלמו יותר לכח אדם צעיר יותר ולא תישארו במצב של אין ברירה.
  • 2.
    צחי 24/06/2022 09:30
    הגב לתגובה זו
    מנתח זקן כבר ידיו אינן יציבות , מכיר מקרים שמנהלי מחלקה המשיכו לנתח למרות גילם והםפציינטים שילמו בחייהם
  • 1.
    007 23/06/2022 23:19
    הגב לתגובה זו
    באמת חוכמה גדולה להטיל דופי בהחלטה בטענה (לא בדוקה) שאין מספיק נתונים
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.