הממשלה החליטה על חבילת סיוע לענף התיירות
ממשלה סיכמו על חבילת סיוע לענף התיירות הכוללת תמיכה במורי הדרך, מארגני התיירות הנכנסת ובתי המלון, לצד הכשרות מקצועיות לעובדי הענף. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בהקדם.
ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר התיירות יואל רזבוזוב ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי סיכמו היום על חבילת סיוע לענף התיירות כחלק מההתמודדות עם זן האומיקרון והמשך הפגיעה בענף התיירות הנכנסת. בהמשך להנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה השבועית, גובש המתווה, אשר מטרתו לסייע לענף התיירות להיערך ולהתאים עצמו לשינויים החלים בעקבות המשך הטיפול בנגיף הקורונה.
במרכז חבילת הסיוע עומדת השקעה בהיקף של עד 30 אלף שקל לכל עובד מענף התיירות שיבחר להשתלב בעיסוק אחר אם בענף התיירות או מחוצה לו. מסיוע זה יוכלו ליהנות אלפי מועסקים בענף, בהם מורי דרך וסוכני הנסיעות, אשר עיסוקם מושפע משינוי הנחיות הכניסה לישראל בעקבות התפשטות הנגיף בעולם.
בנוסף, יועבר סיוע כספי גם באפיקים נוספים לעסקים שיעמדו בקריטריונים שהממשלה קבעה וביניהם: בתי מלון שחוו ירידה בהיקף של למעלה מ-40% במחזור העסקים בשל ההגבלות על כניסת תיירים לישראל, ייהנו ממענקים בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל שיועברו במהלך החודשים הקרובים. מארגני התיירות הנכנסת יזכו לסיוע ותמיכה בפעולות שיווק ושימור כוח אדם והחזר הוצאות בסך כולל של כ-60 מיליון שקל. מורי דרך יקבלו מימון של כ-25 אלף שקל לטובת סיורים ללא תשלום לציבור אשר יבוצעו ע"י מורי הדרך תמורת תשלום של כ-1,000 שקל לסיור ובסכום כולל של כ-25 מיליון שקל. הסיורים יבוצעו באמצעות רשות הטבע והגנים ומשרדי ממשלה נוספים.
בנוסף על כל אלו, ובמטרה לייצר פתרונות פרנסה מיידיים, עובדים מענף התיירות יוכלו להיות מועסקים כנאמני קורונה במערכת החינוך וכחוקרים אפידמיולוגיים ברשויות המקומיות.
- חבילת הסיוע האמריקני עברה בקונגרס - כמה תקבל ישראל וכמה ילך לעזה?
- נחתם צו שיסייע בהענקת הטבות לסטודנטים משרתי המילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה נפתלי בנט: "אנחנו מתייצבים לעזור לאנשי ענף התיירות ברגעים הקשים. המטרה היא להגן על בריאות אזרחי ישראל מפני זן האומיקרון, ובמקביל לשמור על המשק פתוח ועל הכלכלה כסדרה. זה הקו שאנחנו מובילים, בצורה סדורה וזהירה, תוך למידה מתמדת של המידע ועדכון הצעדים בהתאם. לכן, גיבשנו חבילת סיוע משמעותית לענף התיירות ואנחנו ממשיכים לגבש פתרונות ומענה לכל מי שזקוק לכך"
שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף: "אנחנו לא מוותרים על ענף התיירות אלא אנחנו עם העיניים קדימה. אנחנו ממשיכים לנהל מדיניות אחראית של חיים לצד קורונה. המציאות החדשה מחייבת את כולנו להיערך בהתאם. הדירקטיבה שלנו היה להשקיע קודם כל בתעסוקה - הן באמצעות יצירת מקומות עבודה והן בהכשרה וניתוב למקומות עבודה שכל כך נדרשים למשק. אנחנו משקיעים עשרות אלפי שקלים בכל נפגע מענף התיירות בהכשרות מקצועית, דמי מחיה והשמה מקצועית ונמשיך להשקיע משאבים רבים גם בהמשך כדי לאפשר חיים טובים יותר לצד הקורונה".
- 1.ממשלה ושר אוצר 15/12/2021 23:44הגב לתגובה זובמקום להוריד מס על שוק ההון כדי לעודד משקיעים להשקיע בבורסה . עושים ההיפף הגמור.ריבית זכות אפס. מה עושה הציבור בחסות שר האוצר רץ לקנות דירות .והממשלה ? שמחה מאוד .עליה בדירות מכניסה מיליארדים
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
