אביגדור ליברמן
צילום: איתמר סיידא

הממשלה החליטה על חבילת סיוע לענף התיירות

ממשלה סיכמו על חבילת סיוע לענף התיירות הכוללת תמיכה במורי הדרך, מארגני התיירות הנכנסת ובתי המלון, לצד הכשרות מקצועיות לעובדי הענף. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בהקדם. 

טל אריה | (1)

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר התיירות יואל רזבוזוב ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי סיכמו היום על חבילת סיוע לענף התיירות כחלק מההתמודדות עם זן האומיקרון והמשך הפגיעה בענף התיירות הנכנסת. בהמשך להנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה השבועית, גובש המתווה, אשר מטרתו לסייע לענף התיירות להיערך ולהתאים עצמו לשינויים החלים בעקבות המשך הטיפול בנגיף הקורונה.

 

במרכז חבילת הסיוע עומדת השקעה בהיקף של עד 30 אלף שקל לכל עובד מענף התיירות שיבחר להשתלב בעיסוק אחר אם בענף התיירות או מחוצה לו. מסיוע זה יוכלו ליהנות אלפי מועסקים בענף, בהם מורי דרך וסוכני הנסיעות, אשר עיסוקם מושפע משינוי הנחיות הכניסה לישראל בעקבות התפשטות הנגיף בעולם. 

בנוסף, יועבר סיוע כספי גם באפיקים נוספים לעסקים שיעמדו בקריטריונים שהממשלה קבעה וביניהם: בתי מלון שחוו ירידה בהיקף של למעלה מ-40% במחזור העסקים בשל ההגבלות על כניסת תיירים לישראל, ייהנו ממענקים בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל שיועברו במהלך החודשים הקרובים. מארגני התיירות הנכנסת יזכו לסיוע ותמיכה בפעולות שיווק ושימור כוח אדם והחזר הוצאות בסך כולל של כ-60 מיליון שקל. מורי דרך יקבלו מימון של כ-25 אלף שקל לטובת סיורים ללא תשלום לציבור אשר יבוצעו ע"י מורי הדרך תמורת תשלום של כ-1,000 שקל לסיור ובסכום כולל של כ-25 מיליון שקל. הסיורים יבוצעו באמצעות רשות הטבע והגנים ומשרדי ממשלה נוספים.

בנוסף על כל אלו, ובמטרה לייצר פתרונות פרנסה מיידיים, עובדים מענף התיירות יוכלו להיות מועסקים כנאמני קורונה במערכת החינוך וכחוקרים אפידמיולוגיים ברשויות המקומיות.

 

ראש הממשלה נפתלי בנט: "אנחנו מתייצבים לעזור לאנשי ענף התיירות ברגעים הקשים. המטרה היא להגן על בריאות אזרחי ישראל מפני זן האומיקרון, ובמקביל לשמור על המשק פתוח ועל הכלכלה כסדרה. זה הקו שאנחנו מובילים, בצורה סדורה וזהירה, תוך למידה מתמדת של המידע ועדכון הצעדים בהתאם. לכן, גיבשנו חבילת סיוע משמעותית לענף התיירות ואנחנו ממשיכים לגבש פתרונות ומענה לכל מי שזקוק לכך"

 

 שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף: "אנחנו לא מוותרים על ענף התיירות אלא אנחנו עם העיניים קדימה. אנחנו ממשיכים לנהל מדיניות אחראית של חיים לצד קורונה. המציאות החדשה מחייבת את כולנו להיערך בהתאם. הדירקטיבה שלנו היה להשקיע קודם כל בתעסוקה - הן באמצעות יצירת מקומות עבודה והן בהכשרה וניתוב למקומות עבודה שכל כך נדרשים למשק. אנחנו משקיעים עשרות אלפי שקלים בכל נפגע מענף התיירות בהכשרות מקצועית, דמי מחיה והשמה מקצועית ונמשיך להשקיע משאבים רבים גם בהמשך כדי לאפשר חיים טובים יותר לצד הקורונה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ממשלה ושר אוצר 15/12/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    במקום להוריד מס על שוק ההון כדי לעודד משקיעים להשקיע בבורסה . עושים ההיפף הגמור.ריבית זכות אפס. מה עושה הציבור בחסות שר האוצר רץ לקנות דירות .והממשלה ? שמחה מאוד .עליה בדירות מכניסה מיליארדים
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.