אביגדור ליברמן
צילום: איתמר סיידא

הממשלה החליטה על חבילת סיוע לענף התיירות

ממשלה סיכמו על חבילת סיוע לענף התיירות הכוללת תמיכה במורי הדרך, מארגני התיירות הנכנסת ובתי המלון, לצד הכשרות מקצועיות לעובדי הענף. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בהקדם. 

טל אריה | (1)

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר התיירות יואל רזבוזוב ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי סיכמו היום על חבילת סיוע לענף התיירות כחלק מההתמודדות עם זן האומיקרון והמשך הפגיעה בענף התיירות הנכנסת. בהמשך להנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה השבועית, גובש המתווה, אשר מטרתו לסייע לענף התיירות להיערך ולהתאים עצמו לשינויים החלים בעקבות המשך הטיפול בנגיף הקורונה.

 

במרכז חבילת הסיוע עומדת השקעה בהיקף של עד 30 אלף שקל לכל עובד מענף התיירות שיבחר להשתלב בעיסוק אחר אם בענף התיירות או מחוצה לו. מסיוע זה יוכלו ליהנות אלפי מועסקים בענף, בהם מורי דרך וסוכני הנסיעות, אשר עיסוקם מושפע משינוי הנחיות הכניסה לישראל בעקבות התפשטות הנגיף בעולם. 

בנוסף, יועבר סיוע כספי גם באפיקים נוספים לעסקים שיעמדו בקריטריונים שהממשלה קבעה וביניהם: בתי מלון שחוו ירידה בהיקף של למעלה מ-40% במחזור העסקים בשל ההגבלות על כניסת תיירים לישראל, ייהנו ממענקים בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל שיועברו במהלך החודשים הקרובים. מארגני התיירות הנכנסת יזכו לסיוע ותמיכה בפעולות שיווק ושימור כוח אדם והחזר הוצאות בסך כולל של כ-60 מיליון שקל. מורי דרך יקבלו מימון של כ-25 אלף שקל לטובת סיורים ללא תשלום לציבור אשר יבוצעו ע"י מורי הדרך תמורת תשלום של כ-1,000 שקל לסיור ובסכום כולל של כ-25 מיליון שקל. הסיורים יבוצעו באמצעות רשות הטבע והגנים ומשרדי ממשלה נוספים.

בנוסף על כל אלו, ובמטרה לייצר פתרונות פרנסה מיידיים, עובדים מענף התיירות יוכלו להיות מועסקים כנאמני קורונה במערכת החינוך וכחוקרים אפידמיולוגיים ברשויות המקומיות.

 

ראש הממשלה נפתלי בנט: "אנחנו מתייצבים לעזור לאנשי ענף התיירות ברגעים הקשים. המטרה היא להגן על בריאות אזרחי ישראל מפני זן האומיקרון, ובמקביל לשמור על המשק פתוח ועל הכלכלה כסדרה. זה הקו שאנחנו מובילים, בצורה סדורה וזהירה, תוך למידה מתמדת של המידע ועדכון הצעדים בהתאם. לכן, גיבשנו חבילת סיוע משמעותית לענף התיירות ואנחנו ממשיכים לגבש פתרונות ומענה לכל מי שזקוק לכך"

 

 שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף: "אנחנו לא מוותרים על ענף התיירות אלא אנחנו עם העיניים קדימה. אנחנו ממשיכים לנהל מדיניות אחראית של חיים לצד קורונה. המציאות החדשה מחייבת את כולנו להיערך בהתאם. הדירקטיבה שלנו היה להשקיע קודם כל בתעסוקה - הן באמצעות יצירת מקומות עבודה והן בהכשרה וניתוב למקומות עבודה שכל כך נדרשים למשק. אנחנו משקיעים עשרות אלפי שקלים בכל נפגע מענף התיירות בהכשרות מקצועית, דמי מחיה והשמה מקצועית ונמשיך להשקיע משאבים רבים גם בהמשך כדי לאפשר חיים טובים יותר לצד הקורונה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ממשלה ושר אוצר 15/12/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    במקום להוריד מס על שוק ההון כדי לעודד משקיעים להשקיע בבורסה . עושים ההיפף הגמור.ריבית זכות אפס. מה עושה הציבור בחסות שר האוצר רץ לקנות דירות .והממשלה ? שמחה מאוד .עליה בדירות מכניסה מיליארדים
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.