הממשלה החליטה על חבילת סיוע לענף התיירות
ממשלה סיכמו על חבילת סיוע לענף התיירות הכוללת תמיכה במורי הדרך, מארגני התיירות הנכנסת ובתי המלון, לצד הכשרות מקצועיות לעובדי הענף. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בהקדם.
ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר התיירות יואל רזבוזוב ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי סיכמו היום על חבילת סיוע לענף התיירות כחלק מההתמודדות עם זן האומיקרון והמשך הפגיעה בענף התיירות הנכנסת. בהמשך להנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה השבועית, גובש המתווה, אשר מטרתו לסייע לענף התיירות להיערך ולהתאים עצמו לשינויים החלים בעקבות המשך הטיפול בנגיף הקורונה.
במרכז חבילת הסיוע עומדת השקעה בהיקף של עד 30 אלף שקל לכל עובד מענף התיירות שיבחר להשתלב בעיסוק אחר אם בענף התיירות או מחוצה לו. מסיוע זה יוכלו ליהנות אלפי מועסקים בענף, בהם מורי דרך וסוכני הנסיעות, אשר עיסוקם מושפע משינוי הנחיות הכניסה לישראל בעקבות התפשטות הנגיף בעולם.
בנוסף, יועבר סיוע כספי גם באפיקים נוספים לעסקים שיעמדו בקריטריונים שהממשלה קבעה וביניהם: בתי מלון שחוו ירידה בהיקף של למעלה מ-40% במחזור העסקים בשל ההגבלות על כניסת תיירים לישראל, ייהנו ממענקים בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל שיועברו במהלך החודשים הקרובים. מארגני התיירות הנכנסת יזכו לסיוע ותמיכה בפעולות שיווק ושימור כוח אדם והחזר הוצאות בסך כולל של כ-60 מיליון שקל. מורי דרך יקבלו מימון של כ-25 אלף שקל לטובת סיורים ללא תשלום לציבור אשר יבוצעו ע"י מורי הדרך תמורת תשלום של כ-1,000 שקל לסיור ובסכום כולל של כ-25 מיליון שקל. הסיורים יבוצעו באמצעות רשות הטבע והגנים ומשרדי ממשלה נוספים.
בנוסף על כל אלו, ובמטרה לייצר פתרונות פרנסה מיידיים, עובדים מענף התיירות יוכלו להיות מועסקים כנאמני קורונה במערכת החינוך וכחוקרים אפידמיולוגיים ברשויות המקומיות.
- חבילת הסיוע האמריקני עברה בקונגרס - כמה תקבל ישראל וכמה ילך לעזה?
- נחתם צו שיסייע בהענקת הטבות לסטודנטים משרתי המילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה נפתלי בנט: "אנחנו מתייצבים לעזור לאנשי ענף התיירות ברגעים הקשים. המטרה היא להגן על בריאות אזרחי ישראל מפני זן האומיקרון, ובמקביל לשמור על המשק פתוח ועל הכלכלה כסדרה. זה הקו שאנחנו מובילים, בצורה סדורה וזהירה, תוך למידה מתמדת של המידע ועדכון הצעדים בהתאם. לכן, גיבשנו חבילת סיוע משמעותית לענף התיירות ואנחנו ממשיכים לגבש פתרונות ומענה לכל מי שזקוק לכך"
שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף: "אנחנו לא מוותרים על ענף התיירות אלא אנחנו עם העיניים קדימה. אנחנו ממשיכים לנהל מדיניות אחראית של חיים לצד קורונה. המציאות החדשה מחייבת את כולנו להיערך בהתאם. הדירקטיבה שלנו היה להשקיע קודם כל בתעסוקה - הן באמצעות יצירת מקומות עבודה והן בהכשרה וניתוב למקומות עבודה שכל כך נדרשים למשק. אנחנו משקיעים עשרות אלפי שקלים בכל נפגע מענף התיירות בהכשרות מקצועית, דמי מחיה והשמה מקצועית ונמשיך להשקיע משאבים רבים גם בהמשך כדי לאפשר חיים טובים יותר לצד הקורונה".
- 1.ממשלה ושר אוצר 15/12/2021 23:44הגב לתגובה זובמקום להוריד מס על שוק ההון כדי לעודד משקיעים להשקיע בבורסה . עושים ההיפף הגמור.ריבית זכות אפס. מה עושה הציבור בחסות שר האוצר רץ לקנות דירות .והממשלה ? שמחה מאוד .עליה בדירות מכניסה מיליארדים
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
