פרופ' אוריאל רייכמן יסיים את תפקידו כנשיא אוניברסיטת רייכמן

נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה הודיע הערב כי יסיים את כהונתו במיידי בעקבות ההכרה הרשמית כאוניברסיטה; ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט: "לקחת מחנה צבאי נטוש והפכת אותו לאימפריה של חינוך, השכלה וציונות"
צחי אפרתי | (6)

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הודיע הערב, כי יסיים את כהונתו כנשיא המוסד באופן מיידי. זאת, בעקבות ההכרה הרשמית כאוניברסיטה שקיבל המוסד מהמועצה להשכלה גבוהה לפני כשבועיים, ובהמשך לשינוי שמו מהבינתחומי הרצליה לאוניברסיטת רייכמן.

פרופ' רייכמן דיבר באירוע פרידה חגיגי שהתקיים הערב בקמפוס אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), בהשתתפות חברות וחברי הסגל, תורמים וידידים, ובוגרות ובוגרי המוסד. "קיימתי את השליחות שלקחתי על עצמי בהקמת הבינתחומי", אמר, "זה הרגע לקום ולומר תודה על האפשרות לממש את החזון. זה הרגע גם להודיע שהחלטתי לסיים את תפקידי כנשיא. המרכז הבינתחומי הוקם כחברה לתועלת הציבור. בניגוד למקובל לא ביקשנו ולא קיבלנו תמיכה כלכלית כלשהי מהמדינה או מוסדותיה. פעלתי לצד חבריי, כיזם לתועלת הציבור, ללא צפי כלשהו לחבילת מניות או יכולת הורשה. היום אני מקבל בדמעות תודה בעיניי, את ההוקרה והתמורה הנאצלת והגדולה ביותר על מה שהיה למפעל חיי. לא יכולתי לקוות ליותר מאשר קריאת שם המוסד על שמי".

 

פרופ' רייכמן סיכם את דבריו: "המרכז הבינתחומי יצא לדרך כאוניברסיטה ציונית, ומכאן גם התפיסה החינוכית שלנו שמתבטאת במילים 'חירות ואחריות'. אנחנו מחנכים את הסטודנטים לצאת לעולם מתוך אמונה בעצמם ובחבריהם. להיות יזמים ולא להיכנע לסטטוס-קוו אם אינו נראה להם. לחיות חיים של משמעות והגשמה אישית של שאיפותיהם, ולצד זאת לדאוג בראש ובראשונה למי שאינם יכולים לעזור לעצמם. ולהיות מוכנים להגן, פיזית וערכית, על קיום המדינה ועל ערכיה. זהו הבסיס הערכי שעליו בנינו את האוניברסיטה שלנו, ו-35 אלף הבוגרים של המרכז הבינתחומי נושאים איתם ערכים אלה".

נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג: "לפני 27 שנים ייסדת את מה שהפך להיות מפעל חייך. יצרת מוסד שהוא מודל לחיקוי בתחומו וכיום המרכז הבינתחומי הרצליה הינו חלק בלתי נפרד מהנוף האקדמי ומהחברה הישראלית בכלל. החברה הישראלית טבועה עמוק בנשמתך. את כל מרצך הקדשת ואתה מקדיש למחשבה איך להפוך אותה למקום טוב יותר, איך לכונן כאן חברת מופת קלאסית של הציונות הקלאסית הליברלית של זכויות הפרט וזכויות האדם – אתגר לא פשוט בעולם משתנה... תמיד היית איש של חזון ועשייה. דמותך כנשיא המרכז הבינתחומי תיזכר תמיד כדמות של מנהיג מייסד – אדם שנושאים אליו עיניים, מודל לחיקוי".

ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט: "לקחת מחנה צבאי נטוש והפכת אותו לאימפריה של חינוך, השכלה וציונות. זכות גדולה עבורי שהייתי שר החינוך ויו"ר המל"ג שאישר את הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה. היום אנו זוכים להגיד אוניברסיטת רייכמן קמה. אוניברסיטה שמגלמת מצוינות וערכים כמו תרומה לחברה וחיזוק האנשים שתורמים למדינה. הדרך רק התחילה ואני צופה שהאוניברסיטה תזנק מעלה ואתה תוכל להביט באושר על הפריחה והמשך הצמיחה". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בוגר 18/11/2021 15:17
    הגב לתגובה זו
    המרכז הבינתחומי הוא הישג אקדמי.
  • 4.
    שאול 12/11/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו כמותו . מאחל לו הרבה בריאות ונחת .
  • 3.
    ארז 03/09/2021 15:43
    הגב לתגובה זו
    מפעל של תארים לכל מי שמשלם
  • 2.
    שמואל 03/09/2021 14:13
    הגב לתגובה זו
    רייכמן פורש בכבוד ואתה מקלל? עבור טיפשות לא צריך אוניברסיטה..
  • 1.
    יניב 03/09/2021 08:51
    הגב לתגובה זו
    בין לילה הפך הבין תחומי לאוניברסיטה, ומנהל המוסד לנשיא אוניברסיטת והנוכל בקריצת עין מרעיף שבחים
  • זאב 03/09/2021 12:45
    הגב לתגובה זו
    יכול היה לכתוב מה שכתבת. המרכז הבין תחומי מעניק מלגות תחזרי יכולת, מעורב בפרוייקטים קהילתיים ולא לוקח מהמדינה שקל; לא כמו נוכלים אחרים חובשי מגבעת או סגולי שיעור. .
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.