פרופ' אוריאל רייכמן יסיים את תפקידו כנשיא אוניברסיטת רייכמן
פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הודיע הערב, כי יסיים את כהונתו כנשיא המוסד באופן מיידי. זאת, בעקבות ההכרה הרשמית כאוניברסיטה שקיבל המוסד מהמועצה להשכלה גבוהה לפני כשבועיים, ובהמשך לשינוי שמו מהבינתחומי הרצליה לאוניברסיטת רייכמן.
פרופ' רייכמן דיבר באירוע פרידה חגיגי שהתקיים הערב בקמפוס אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), בהשתתפות חברות וחברי הסגל, תורמים וידידים, ובוגרות ובוגרי המוסד. "קיימתי את השליחות שלקחתי על עצמי בהקמת הבינתחומי", אמר, "זה הרגע לקום ולומר תודה על האפשרות לממש את החזון. זה הרגע גם להודיע שהחלטתי לסיים את תפקידי כנשיא. המרכז הבינתחומי הוקם כחברה לתועלת הציבור. בניגוד למקובל לא ביקשנו ולא קיבלנו תמיכה כלכלית כלשהי מהמדינה או מוסדותיה. פעלתי לצד חבריי, כיזם לתועלת הציבור, ללא צפי כלשהו לחבילת מניות או יכולת הורשה. היום אני מקבל בדמעות תודה בעיניי, את ההוקרה והתמורה הנאצלת והגדולה ביותר על מה שהיה למפעל חיי. לא יכולתי לקוות ליותר מאשר קריאת שם המוסד על שמי".
פרופ' רייכמן סיכם את דבריו: "המרכז הבינתחומי יצא לדרך כאוניברסיטה ציונית, ומכאן גם התפיסה החינוכית שלנו שמתבטאת במילים 'חירות ואחריות'. אנחנו מחנכים את הסטודנטים לצאת לעולם מתוך אמונה בעצמם ובחבריהם. להיות יזמים ולא להיכנע לסטטוס-קוו אם אינו נראה להם. לחיות חיים של משמעות והגשמה אישית של שאיפותיהם, ולצד זאת לדאוג בראש ובראשונה למי שאינם יכולים לעזור לעצמם. ולהיות מוכנים להגן, פיזית וערכית, על קיום המדינה ועל ערכיה. זהו הבסיס הערכי שעליו בנינו את האוניברסיטה שלנו, ו-35 אלף הבוגרים של המרכז הבינתחומי נושאים איתם ערכים אלה".
נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג: "לפני 27 שנים ייסדת את מה שהפך להיות מפעל חייך. יצרת מוסד שהוא מודל לחיקוי בתחומו וכיום המרכז הבינתחומי הרצליה הינו חלק בלתי נפרד מהנוף האקדמי ומהחברה הישראלית בכלל. החברה הישראלית טבועה עמוק בנשמתך. את כל מרצך הקדשת ואתה מקדיש למחשבה איך להפוך אותה למקום טוב יותר, איך לכונן כאן חברת מופת קלאסית של הציונות הקלאסית הליברלית של זכויות הפרט וזכויות האדם – אתגר לא פשוט בעולם משתנה... תמיד היית איש של חזון ועשייה. דמותך כנשיא המרכז הבינתחומי תיזכר תמיד כדמות של מנהיג מייסד – אדם שנושאים אליו עיניים, מודל לחיקוי".
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט: "לקחת מחנה צבאי נטוש והפכת אותו לאימפריה של חינוך, השכלה וציונות. זכות גדולה עבורי שהייתי שר החינוך ויו"ר המל"ג שאישר את הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה. היום אנו זוכים להגיד אוניברסיטת רייכמן קמה. אוניברסיטה שמגלמת מצוינות וערכים כמו תרומה לחברה וחיזוק האנשים שתורמים למדינה. הדרך רק התחילה ואני צופה שהאוניברסיטה תזנק מעלה ואתה תוכל להביט באושר על הפריחה והמשך הצמיחה".
- 5.בוגר 18/11/2021 15:17הגב לתגובה זוהמרכז הבינתחומי הוא הישג אקדמי.
- 4.שאול 12/11/2021 15:28הגב לתגובה זוכן ירבו כמותו . מאחל לו הרבה בריאות ונחת .
- 3.ארז 03/09/2021 15:43הגב לתגובה זומפעל של תארים לכל מי שמשלם
- 2.שמואל 03/09/2021 14:13הגב לתגובה זורייכמן פורש בכבוד ואתה מקלל? עבור טיפשות לא צריך אוניברסיטה..
- 1.יניב 03/09/2021 08:51הגב לתגובה זובין לילה הפך הבין תחומי לאוניברסיטה, ומנהל המוסד לנשיא אוניברסיטת והנוכל בקריצת עין מרעיף שבחים
- זאב 03/09/2021 12:45הגב לתגובה זויכול היה לכתוב מה שכתבת. המרכז הבין תחומי מעניק מלגות תחזרי יכולת, מעורב בפרוייקטים קהילתיים ולא לוקח מהמדינה שקל; לא כמו נוכלים אחרים חובשי מגבעת או סגולי שיעור. .
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
