החופרים: צבא שלם שעשוי מחרס התגלה בסין
צ'ין שי הואנג הפך לקיסר הראשון של סין לאחר שכבש את כל המדינות הלוחמות האחרות ואיחד את סין כולה בשנת 221 לפני הספירה. במאוזוליאום, מבנה הקבורה של הקיסר, התגלה צבא הטרקוטה, צבא של חיילים עשויים חרס, מתוך כוונה סמלית להגן על הקיסר בחיים שלאחר המוות. הצבא מונה כ -8,000 חיילים, 130 מרכבות ו -520 סוסים ואפשר ללמוד ממנו על אופן צייד החיילים הסינים באותה תקופה, הנשק שבו השתמשו והבגדים שלבשו.
את צבא הטרקוטה גילו בטעות ב- 1974 קבוצת חקלאים שחפרו באר סמוך לקבר הקיסר במטרה למצוא מים. התגלית שלהם גרמה לארכיאולוגים סינים, לחקור את האזור ולחשוף את קבוצת דמויות החרס הגדולה ביותר שנמצאה אי פעם. היום שטח המאוזילאום הפך למוזיאון שפתוח למבקרים מכל העולם. צפו בסיפור התגלית:
- 6.מתי יגלו את לוחות הברית ? אוצר בית המקדש ? (ל"ת)משיח 20/10/2021 16:40הגב לתגובה זו
- יודעים איפה זה. יוציאו את זה בביאת המשיח (ל"ת)נ.ש. 21/12/2021 11:15הגב לתגובה זו
- 5.loko 02/09/2021 10:04הגב לתגובה זואחרי 47שנים מין הראוי לגלות את האוצר הזה
- 4.חדשה ממוחזרת אלף פעם (ל"ת)זיזו 29/08/2021 08:38הגב לתגובה זו
- 3.נחמיה 28/08/2021 09:46הגב לתגובה זוהייתי שם, כאשר האתר התיירותי שמסביב היה בהקמה. כמות הפסלים מדהימה. בחנות המזכרות ישב סיני זקן שהוצג לנו כ"חקלאי אשר גילה את האתר, כאשר עבד בשדה". הוא ישב וחתם לתיירים על האלבום המרהיב (והיקר). יש להניח שהאיכר הזקן ה"אותנטי" התחלף פעמים רבות במהלך השנים. אין ספק שהשלטונות הסיניים יודעים היטב כיצד להפוך את נכסיהם ההיסטוריים למקור הכנסה.
- 2.בוקר טוב אליהו ... הייתי שם ב 1995!!! (ל"ת)חושם 25/08/2021 13:07הגב לתגובה זו
- באמת בוקר טוב-מה ניזכרתם עכשיו? (ל"ת)עירית 28/08/2021 16:30הגב לתגובה זו
- 1.הם מחקים את מעשי הפרעונים במצרים-קבורת השלדים לעולם הבא (ל"ת)כותבי תרחישים 25/08/2021 10:44הגב לתגובה זו
- מקס 27/08/2021 00:18הגב לתגובה זוסגידה לשמש העלאת קורבנות ושליטים "שמימיים המעופפים ב בעולם. ציווליציה חוצנית שייסדה את הקשר בין התרבויות העתיקות בעולם פרי ציוויליציה עולמית ששלטה בעידנים קדומים פירמידות חניטת מתים ויצירת תרבות האנושית כולל מניפולציה בדנא אפילו בתנך זה כתוב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
