תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ואתחנן: האתגר הגדול מגיע דווקא כשיש שפע

במסגרת הנאום ההיסטורי של משה הוא מזהיר את בני ישראל מפני המהפך הכלכלי שניצב בפניהם והאתגרים שהוא מוליד; מה יש ברווחה הכלכלית שמדאיג את משה וכיצד זה קשרו לכל אותם אנשי עסקים שנסקו ומיד לאחר מכן התרסקו
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת ואתחנן ממשיכה בחלקו ההיסטורי של נאום משה לפני הכניסה לארץ, הכולל בין היתר את הזכרת מעמד הר סיני. במסגרתו, נותן משה לעם אזהרה מפני השינוי הכלכלי הדרסטי שהם הולכים לעבור. דבריו עשויים ללמד על האתגרים שעומדים דווקא בפני מי שמצבו הכלכלי השתפר.

לאחר שנאומו של משה עסק בחשיבות שמירת המצוות, והזכרת מעמד הר סיני ומתן התורה, מזהיר משה את העם מפני ההשלכות האפשריות על מצבם האמוני בעקבות הכניסה לארץ. "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ...וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

משה מודאג מהמהפכה הכלכלית שניצבת בפני בני ישראל, מעם של נוודים במדבר לכזה שחי בבטחה לצד השפע שבארץ. לדבריו, המעבר מהחיים לצד האמצעים המוגבלים במדבר, לרווחה הכלכלית של ארץ ישראל עשויה להביא עמם אתגר אמוני גדול.  על כן, משה שב ומדגיש בפניהם, כי עליהם לזכור ראשית מאין באו, ושנית כי מאחורי כל השפע עומד הקב"ה.

> לכל פרשות השבוע

לרוב, מהפך כלכלי מטלטל את עולמו של זה שחווה אותו, בין אם זה המעבר מרווחה לצמצום ובין אם להפך. אך לעתים, דווקא בשיפור כלכלי יש סכנה גדולה, הוא עשוי לגרום לאדם שחוה אותו לרוממות רוח ולתחושת עליונות. הניתוק מהמציאות ממנה הגיע, ותחושת חוסר הפגיעות, מביאות פעמים רבות לנפילה מהירה או איבוד שליטה בטווח הרחוק.

העולם העסקי מלא באינספור מקרים, של אנשים שהצליחו מהר מאד, אך התרסקו באותה מידה של מהירות. נדמה לי שהמסר שטמון בדבריו של משה, הוא כי הצניעות לצד הזיכרון ההיסטורי היא הבסיס להצלחה לאורך זמן. זה נכון גם לגבי השקעות, אדי ההצלחה מהשקעה מוצלחת עשויות להביא עימם שורה של השקעות גורעות. על כן, ההסתכלות אל העבר ונקודת הפתיחה צריכים לשמש כמעין תמרור אזהר לקראת העתיד.

> לכל פרשות השבוע

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יפה 01/08/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    הם הספר האולטימטיבי המלמד איך לא לעשות מה,סדום,רחב,קין,ועוד ...
  • 4.
    נתן 01/08/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    כדברי נתניהו הקופירייטר "אין כלום כי לא היה כלום" נתניהו מצטער היום שעזב את "רים" והיכיר את שרה
  • 3.
    יהווית 31/07/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    גם מפרשת הצוללות.
  • יוכי 01/08/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    הענין האמיתי......
  • 2.
    דרור 31/07/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    חבל שהבן הנחמד של ביבי אלוף חידון התנ"ך לא מקפיד להזכיר לאבא שלו לשנן את הקרוא שוב ושוב .
  • יונה 01/08/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    כמו ספרי דת אחרים הם קובץ ידע רב שנים של מח האדם!גם ה"שמיים" אינם קיימים למעשה ,זה אוסף גזים
  • 1.
    אנונימי 31/07/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    חזק וברוךנסיון העושר גדול מהעוני לכן תמיד תזכור מי נתן לך תעושר,ואל תתגאה על אף בריה,וגם שאתה למטה תזכור שכהרף עין המצב יכול להשתנות,שבת שלום
  • יפה 01/08/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    שתי ידיך,מי נתן ידיך ,?אבא ואמא....וכן הלאה,מה זה "בורא עולם"?בני אדם טיפשים ופנטיים!
  • הראל 31/07/2020 17:17
    הגב לתגובה זו
    תגובה חשובה . שבת שלום!
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.