תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ואתחנן: האתגר הגדול מגיע דווקא כשיש שפע

במסגרת הנאום ההיסטורי של משה הוא מזהיר את בני ישראל מפני המהפך הכלכלי שניצב בפניהם והאתגרים שהוא מוליד; מה יש ברווחה הכלכלית שמדאיג את משה וכיצד זה קשרו לכל אותם אנשי עסקים שנסקו ומיד לאחר מכן התרסקו
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת ואתחנן ממשיכה בחלקו ההיסטורי של נאום משה לפני הכניסה לארץ, הכולל בין היתר את הזכרת מעמד הר סיני. במסגרתו, נותן משה לעם אזהרה מפני השינוי הכלכלי הדרסטי שהם הולכים לעבור. דבריו עשויים ללמד על האתגרים שעומדים דווקא בפני מי שמצבו הכלכלי השתפר.

לאחר שנאומו של משה עסק בחשיבות שמירת המצוות, והזכרת מעמד הר סיני ומתן התורה, מזהיר משה את העם מפני ההשלכות האפשריות על מצבם האמוני בעקבות הכניסה לארץ. "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ...וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

משה מודאג מהמהפכה הכלכלית שניצבת בפני בני ישראל, מעם של נוודים במדבר לכזה שחי בבטחה לצד השפע שבארץ. לדבריו, המעבר מהחיים לצד האמצעים המוגבלים במדבר, לרווחה הכלכלית של ארץ ישראל עשויה להביא עמם אתגר אמוני גדול.  על כן, משה שב ומדגיש בפניהם, כי עליהם לזכור ראשית מאין באו, ושנית כי מאחורי כל השפע עומד הקב"ה.

> לכל פרשות השבוע

לרוב, מהפך כלכלי מטלטל את עולמו של זה שחווה אותו, בין אם זה המעבר מרווחה לצמצום ובין אם להפך. אך לעתים, דווקא בשיפור כלכלי יש סכנה גדולה, הוא עשוי לגרום לאדם שחוה אותו לרוממות רוח ולתחושת עליונות. הניתוק מהמציאות ממנה הגיע, ותחושת חוסר הפגיעות, מביאות פעמים רבות לנפילה מהירה או איבוד שליטה בטווח הרחוק.

העולם העסקי מלא באינספור מקרים, של אנשים שהצליחו מהר מאד, אך התרסקו באותה מידה של מהירות. נדמה לי שהמסר שטמון בדבריו של משה, הוא כי הצניעות לצד הזיכרון ההיסטורי היא הבסיס להצלחה לאורך זמן. זה נכון גם לגבי השקעות, אדי ההצלחה מהשקעה מוצלחת עשויות להביא עימם שורה של השקעות גורעות. על כן, ההסתכלות אל העבר ונקודת הפתיחה צריכים לשמש כמעין תמרור אזהר לקראת העתיד.

> לכל פרשות השבוע

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יפה 01/08/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    הם הספר האולטימטיבי המלמד איך לא לעשות מה,סדום,רחב,קין,ועוד ...
  • 4.
    נתן 01/08/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    כדברי נתניהו הקופירייטר "אין כלום כי לא היה כלום" נתניהו מצטער היום שעזב את "רים" והיכיר את שרה
  • 3.
    יהווית 31/07/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    גם מפרשת הצוללות.
  • יוכי 01/08/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    הענין האמיתי......
  • 2.
    דרור 31/07/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    חבל שהבן הנחמד של ביבי אלוף חידון התנ"ך לא מקפיד להזכיר לאבא שלו לשנן את הקרוא שוב ושוב .
  • יונה 01/08/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    כמו ספרי דת אחרים הם קובץ ידע רב שנים של מח האדם!גם ה"שמיים" אינם קיימים למעשה ,זה אוסף גזים
  • 1.
    אנונימי 31/07/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    חזק וברוךנסיון העושר גדול מהעוני לכן תמיד תזכור מי נתן לך תעושר,ואל תתגאה על אף בריה,וגם שאתה למטה תזכור שכהרף עין המצב יכול להשתנות,שבת שלום
  • יפה 01/08/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    שתי ידיך,מי נתן ידיך ,?אבא ואמא....וכן הלאה,מה זה "בורא עולם"?בני אדם טיפשים ופנטיים!
  • הראל 31/07/2020 17:17
    הגב לתגובה זו
    תגובה חשובה . שבת שלום!
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.