פרשת ואתחנן: האתגר הגדול מגיע דווקא כשיש שפע
פרשת ואתחנן ממשיכה בחלקו ההיסטורי של נאום משה לפני הכניסה לארץ, הכולל בין היתר את הזכרת מעמד הר סיני. במסגרתו, נותן משה לעם אזהרה מפני השינוי הכלכלי הדרסטי שהם הולכים לעבור. דבריו עשויים ללמד על האתגרים שעומדים דווקא בפני מי שמצבו הכלכלי השתפר.
לאחר שנאומו של משה עסק בחשיבות שמירת המצוות, והזכרת מעמד הר סיני ומתן התורה, מזהיר משה את העם מפני ההשלכות האפשריות על מצבם האמוני בעקבות הכניסה לארץ. "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ...וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
משה מודאג מהמהפכה הכלכלית שניצבת בפני בני ישראל, מעם של נוודים במדבר לכזה שחי בבטחה לצד השפע שבארץ. לדבריו, המעבר מהחיים לצד האמצעים המוגבלים במדבר, לרווחה הכלכלית של ארץ ישראל עשויה להביא עמם אתגר אמוני גדול. על כן, משה שב ומדגיש בפניהם, כי עליהם לזכור ראשית מאין באו, ושנית כי מאחורי כל השפע עומד הקב"ה.
לרוב, מהפך כלכלי מטלטל את עולמו של זה שחווה אותו, בין אם זה המעבר מרווחה לצמצום ובין אם להפך. אך לעתים, דווקא בשיפור כלכלי יש סכנה גדולה, הוא עשוי לגרום לאדם שחוה אותו לרוממות רוח ולתחושת עליונות. הניתוק מהמציאות ממנה הגיע, ותחושת חוסר הפגיעות, מביאות פעמים רבות לנפילה מהירה או איבוד שליטה בטווח הרחוק.
- פרשת וירא: לפני שחורצים גורלות חייבים לבדוק את העובדות
- פרשת לך-לך: לפעמים הפתרון הכי טוב הוא להפריד כוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העולם העסקי מלא באינספור מקרים, של אנשים שהצליחו מהר מאד, אך התרסקו באותה מידה של מהירות. נדמה לי שהמסר שטמון בדבריו של משה, הוא כי הצניעות לצד הזיכרון ההיסטורי היא הבסיס להצלחה לאורך זמן. זה נכון גם לגבי השקעות, אדי ההצלחה מהשקעה מוצלחת עשויות להביא עימם שורה של השקעות גורעות. על כן, ההסתכלות אל העבר ונקודת הפתיחה צריכים לשמש כמעין תמרור אזהר לקראת העתיד.
- 5.יפה 01/08/2020 10:42הגב לתגובה זוהם הספר האולטימטיבי המלמד איך לא לעשות מה,סדום,רחב,קין,ועוד ...
- 4.נתן 01/08/2020 10:39הגב לתגובה זוכדברי נתניהו הקופירייטר "אין כלום כי לא היה כלום" נתניהו מצטער היום שעזב את "רים" והיכיר את שרה
- 3.יהווית 31/07/2020 19:50הגב לתגובה זוגם מפרשת הצוללות.
- יוכי 01/08/2020 10:43הגב לתגובה זוהענין האמיתי......
- 2.דרור 31/07/2020 17:11הגב לתגובה זוחבל שהבן הנחמד של ביבי אלוף חידון התנ"ך לא מקפיד להזכיר לאבא שלו לשנן את הקרוא שוב ושוב .
- יונה 01/08/2020 10:37הגב לתגובה זוכמו ספרי דת אחרים הם קובץ ידע רב שנים של מח האדם!גם ה"שמיים" אינם קיימים למעשה ,זה אוסף גזים
- 1.אנונימי 31/07/2020 12:29הגב לתגובה זוחזק וברוךנסיון העושר גדול מהעוני לכן תמיד תזכור מי נתן לך תעושר,ואל תתגאה על אף בריה,וגם שאתה למטה תזכור שכהרף עין המצב יכול להשתנות,שבת שלום
- יפה 01/08/2020 10:35הגב לתגובה זושתי ידיך,מי נתן ידיך ,?אבא ואמא....וכן הלאה,מה זה "בורא עולם"?בני אדם טיפשים ופנטיים!
- הראל 31/07/2020 17:17הגב לתגובה זותגובה חשובה . שבת שלום!
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
