פרשת ואתחנן: האתגר הגדול מגיע דווקא כשיש שפע
פרשת ואתחנן ממשיכה בחלקו ההיסטורי של נאום משה לפני הכניסה לארץ, הכולל בין היתר את הזכרת מעמד הר סיני. במסגרתו, נותן משה לעם אזהרה מפני השינוי הכלכלי הדרסטי שהם הולכים לעבור. דבריו עשויים ללמד על האתגרים שעומדים דווקא בפני מי שמצבו הכלכלי השתפר.
לאחר שנאומו של משה עסק בחשיבות שמירת המצוות, והזכרת מעמד הר סיני ומתן התורה, מזהיר משה את העם מפני ההשלכות האפשריות על מצבם האמוני בעקבות הכניסה לארץ. "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ...וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
משה מודאג מהמהפכה הכלכלית שניצבת בפני בני ישראל, מעם של נוודים במדבר לכזה שחי בבטחה לצד השפע שבארץ. לדבריו, המעבר מהחיים לצד האמצעים המוגבלים במדבר, לרווחה הכלכלית של ארץ ישראל עשויה להביא עמם אתגר אמוני גדול. על כן, משה שב ומדגיש בפניהם, כי עליהם לזכור ראשית מאין באו, ושנית כי מאחורי כל השפע עומד הקב"ה.
לרוב, מהפך כלכלי מטלטל את עולמו של זה שחווה אותו, בין אם זה המעבר מרווחה לצמצום ובין אם להפך. אך לעתים, דווקא בשיפור כלכלי יש סכנה גדולה, הוא עשוי לגרום לאדם שחוה אותו לרוממות רוח ולתחושת עליונות. הניתוק מהמציאות ממנה הגיע, ותחושת חוסר הפגיעות, מביאות פעמים רבות לנפילה מהירה או איבוד שליטה בטווח הרחוק.
- פרשת וירא: לפני שחורצים גורלות חייבים לבדוק את העובדות
- פרשת לך-לך: לפעמים הפתרון הכי טוב הוא להפריד כוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העולם העסקי מלא באינספור מקרים, של אנשים שהצליחו מהר מאד, אך התרסקו באותה מידה של מהירות. נדמה לי שהמסר שטמון בדבריו של משה, הוא כי הצניעות לצד הזיכרון ההיסטורי היא הבסיס להצלחה לאורך זמן. זה נכון גם לגבי השקעות, אדי ההצלחה מהשקעה מוצלחת עשויות להביא עימם שורה של השקעות גורעות. על כן, ההסתכלות אל העבר ונקודת הפתיחה צריכים לשמש כמעין תמרור אזהר לקראת העתיד.
- 5.יפה 01/08/2020 10:42הגב לתגובה זוהם הספר האולטימטיבי המלמד איך לא לעשות מה,סדום,רחב,קין,ועוד ...
- 4.נתן 01/08/2020 10:39הגב לתגובה זוכדברי נתניהו הקופירייטר "אין כלום כי לא היה כלום" נתניהו מצטער היום שעזב את "רים" והיכיר את שרה
- 3.יהווית 31/07/2020 19:50הגב לתגובה זוגם מפרשת הצוללות.
- יוכי 01/08/2020 10:43הגב לתגובה זוהענין האמיתי......
- 2.דרור 31/07/2020 17:11הגב לתגובה זוחבל שהבן הנחמד של ביבי אלוף חידון התנ"ך לא מקפיד להזכיר לאבא שלו לשנן את הקרוא שוב ושוב .
- יונה 01/08/2020 10:37הגב לתגובה זוכמו ספרי דת אחרים הם קובץ ידע רב שנים של מח האדם!גם ה"שמיים" אינם קיימים למעשה ,זה אוסף גזים
- 1.אנונימי 31/07/2020 12:29הגב לתגובה זוחזק וברוךנסיון העושר גדול מהעוני לכן תמיד תזכור מי נתן לך תעושר,ואל תתגאה על אף בריה,וגם שאתה למטה תזכור שכהרף עין המצב יכול להשתנות,שבת שלום
- יפה 01/08/2020 10:35הגב לתגובה זושתי ידיך,מי נתן ידיך ,?אבא ואמא....וכן הלאה,מה זה "בורא עולם"?בני אדם טיפשים ופנטיים!
- הראל 31/07/2020 17:17הגב לתגובה זותגובה חשובה . שבת שלום!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
