תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ואתחנן: האתגר הגדול מגיע דווקא כשיש שפע

במסגרת הנאום ההיסטורי של משה הוא מזהיר את בני ישראל מפני המהפך הכלכלי שניצב בפניהם והאתגרים שהוא מוליד; מה יש ברווחה הכלכלית שמדאיג את משה וכיצד זה קשרו לכל אותם אנשי עסקים שנסקו ומיד לאחר מכן התרסקו
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת ואתחנן ממשיכה בחלקו ההיסטורי של נאום משה לפני הכניסה לארץ, הכולל בין היתר את הזכרת מעמד הר סיני. במסגרתו, נותן משה לעם אזהרה מפני השינוי הכלכלי הדרסטי שהם הולכים לעבור. דבריו עשויים ללמד על האתגרים שעומדים דווקא בפני מי שמצבו הכלכלי השתפר.

לאחר שנאומו של משה עסק בחשיבות שמירת המצוות, והזכרת מעמד הר סיני ומתן התורה, מזהיר משה את העם מפני ההשלכות האפשריות על מצבם האמוני בעקבות הכניסה לארץ. "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ...וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

משה מודאג מהמהפכה הכלכלית שניצבת בפני בני ישראל, מעם של נוודים במדבר לכזה שחי בבטחה לצד השפע שבארץ. לדבריו, המעבר מהחיים לצד האמצעים המוגבלים במדבר, לרווחה הכלכלית של ארץ ישראל עשויה להביא עמם אתגר אמוני גדול.  על כן, משה שב ומדגיש בפניהם, כי עליהם לזכור ראשית מאין באו, ושנית כי מאחורי כל השפע עומד הקב"ה.

> לכל פרשות השבוע

לרוב, מהפך כלכלי מטלטל את עולמו של זה שחווה אותו, בין אם זה המעבר מרווחה לצמצום ובין אם להפך. אך לעתים, דווקא בשיפור כלכלי יש סכנה גדולה, הוא עשוי לגרום לאדם שחוה אותו לרוממות רוח ולתחושת עליונות. הניתוק מהמציאות ממנה הגיע, ותחושת חוסר הפגיעות, מביאות פעמים רבות לנפילה מהירה או איבוד שליטה בטווח הרחוק.

העולם העסקי מלא באינספור מקרים, של אנשים שהצליחו מהר מאד, אך התרסקו באותה מידה של מהירות. נדמה לי שהמסר שטמון בדבריו של משה, הוא כי הצניעות לצד הזיכרון ההיסטורי היא הבסיס להצלחה לאורך זמן. זה נכון גם לגבי השקעות, אדי ההצלחה מהשקעה מוצלחת עשויות להביא עימם שורה של השקעות גורעות. על כן, ההסתכלות אל העבר ונקודת הפתיחה צריכים לשמש כמעין תמרור אזהר לקראת העתיד.

> לכל פרשות השבוע

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יפה 01/08/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    הם הספר האולטימטיבי המלמד איך לא לעשות מה,סדום,רחב,קין,ועוד ...
  • 4.
    נתן 01/08/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    כדברי נתניהו הקופירייטר "אין כלום כי לא היה כלום" נתניהו מצטער היום שעזב את "רים" והיכיר את שרה
  • 3.
    יהווית 31/07/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    גם מפרשת הצוללות.
  • יוכי 01/08/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    הענין האמיתי......
  • 2.
    דרור 31/07/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    חבל שהבן הנחמד של ביבי אלוף חידון התנ"ך לא מקפיד להזכיר לאבא שלו לשנן את הקרוא שוב ושוב .
  • יונה 01/08/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    כמו ספרי דת אחרים הם קובץ ידע רב שנים של מח האדם!גם ה"שמיים" אינם קיימים למעשה ,זה אוסף גזים
  • 1.
    אנונימי 31/07/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    חזק וברוךנסיון העושר גדול מהעוני לכן תמיד תזכור מי נתן לך תעושר,ואל תתגאה על אף בריה,וגם שאתה למטה תזכור שכהרף עין המצב יכול להשתנות,שבת שלום
  • יפה 01/08/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    שתי ידיך,מי נתן ידיך ,?אבא ואמא....וכן הלאה,מה זה "בורא עולם"?בני אדם טיפשים ופנטיים!
  • הראל 31/07/2020 17:17
    הגב לתגובה זו
    תגובה חשובה . שבת שלום!
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".