חיפוש באינטרנט שורת כתובות גולש גלישה
צילום: Istock

הילדים בישראל מקבלים טלפון בגיל 10 וחולמים להיות כוכבי רשת

מנתוני דו"ח מצב האינטרנט בישראל עולה כי אפליקציית וואטסאפ נמצאת בשימוש על ידי 91% מהגולשים; 60% מהילדים בגילאי 8-12 כבר באפליקציית טיק-טוק; 82% מהגולשים קונים אונליין
נועם בראל |

מתוך כלל האוכלוסיה בישראל, 6.6 מיליון איש גולשים באינטרנט, מתוכם 82% עושים קניות אונליין ו-91% משתמשים בוואטסאפ. כך עולה מדו"ח מצב האינטרנט בישראל אותו פרסמה חברת בזק. 

מהדו"ח, בו לראשונה שולב מדגם בקרב ילדים מגיל 8, עולה כי בראש מצעד השימוש באפליקציות נמצאת אפליקציית הוואטסאפ עם 91% שימוש בקרב כלל הגולשים, אחריה פייסבוק עם 81% ואינסטגרם עם 52% אחוזים. עם זאת, ניתן לאפיין דפוסי שימוש ברשתות על פי גיל, כאשר הפייסבוק מזוהה יותר עם הקהל הבוגר עם 85%, זאת לעומת 50% גולשים מקרב בני הנוער שציינו שפעילים בפייסבוק.

אחרי הוואטסאפ, האפליקציה המובילה בקרב בני הנוער היא אפליקציית האינסטגרם עם 81%. כאשר אפליקציית הטיקטוק, הכוכבת העולה, הפכה השנה לבולטת יותר ובעיקר בקרב הקהל הצעיר, כאשר 60% מהילדים כבר פעילים ברשת.

הילדים חולמים להיות כוכבי רשת ופועלים להגשים את החלום

לראשונה כלל הדוח השנה גם קבוצת גיל צעירה במיוחד - קבוצת הילדים שנולדו לתוך הרשת, גילאי 8-12. מתוך הדוח עולה כי הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון הוא 10. המקצוע הנחשק ביותר בקרב קבוצת הילדים הוא כוכב רשת עם 23%, לעומת שחקן/ית כדורגל עם 15%, או זמר/ת עם 8% בלבד. מהדוח ניתן לראות כיצד הילדים פועלים על מנת להגשים את הרצון להיות כוכב רשת, כאשר 55% מהילדים מייצרים תוכן ייעודי ליוטיוב לפחות פעם בשבוע ו- 35% מהילדים העלו לפחות סרטון אחד.

תחום הקניות ברשת ממשיך ומתחזק כאשר 82% מאיתנו כבר קונים אונליין

את הצמיחה הגבוהה ביותר ניתן לראות דווקא בקרב הנשאלים המבוגרים יותר (מעל גיל 55). תחום רכישת הביגוד ברשת כמעט והכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות עם 45% מהנשאלים שציינו שהם קונים בגדים והנעלה ברשת, לעומת 24% בשנת 2017. קטגורית רכישת המזון ברשת יותר מהכפילה את עצמה בשנתיים האחרונות ועומדת על 33% בשנת 2019, לעומת 18% בשנת 2017.

אפליקציות התשלומים מככבות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.