חיפוש באינטרנט שורת כתובות גולש גלישה
צילום: Istock

הילדים בישראל מקבלים טלפון בגיל 10 וחולמים להיות כוכבי רשת

מנתוני דו"ח מצב האינטרנט בישראל עולה כי אפליקציית וואטסאפ נמצאת בשימוש על ידי 91% מהגולשים; 60% מהילדים בגילאי 8-12 כבר באפליקציית טיק-טוק; 82% מהגולשים קונים אונליין
נועם בראל |

מתוך כלל האוכלוסיה בישראל, 6.6 מיליון איש גולשים באינטרנט, מתוכם 82% עושים קניות אונליין ו-91% משתמשים בוואטסאפ. כך עולה מדו"ח מצב האינטרנט בישראל אותו פרסמה חברת בזק. 

מהדו"ח, בו לראשונה שולב מדגם בקרב ילדים מגיל 8, עולה כי בראש מצעד השימוש באפליקציות נמצאת אפליקציית הוואטסאפ עם 91% שימוש בקרב כלל הגולשים, אחריה פייסבוק עם 81% ואינסטגרם עם 52% אחוזים. עם זאת, ניתן לאפיין דפוסי שימוש ברשתות על פי גיל, כאשר הפייסבוק מזוהה יותר עם הקהל הבוגר עם 85%, זאת לעומת 50% גולשים מקרב בני הנוער שציינו שפעילים בפייסבוק.

אחרי הוואטסאפ, האפליקציה המובילה בקרב בני הנוער היא אפליקציית האינסטגרם עם 81%. כאשר אפליקציית הטיקטוק, הכוכבת העולה, הפכה השנה לבולטת יותר ובעיקר בקרב הקהל הצעיר, כאשר 60% מהילדים כבר פעילים ברשת.

הילדים חולמים להיות כוכבי רשת ופועלים להגשים את החלום

לראשונה כלל הדוח השנה גם קבוצת גיל צעירה במיוחד - קבוצת הילדים שנולדו לתוך הרשת, גילאי 8-12. מתוך הדוח עולה כי הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון הוא 10. המקצוע הנחשק ביותר בקרב קבוצת הילדים הוא כוכב רשת עם 23%, לעומת שחקן/ית כדורגל עם 15%, או זמר/ת עם 8% בלבד. מהדוח ניתן לראות כיצד הילדים פועלים על מנת להגשים את הרצון להיות כוכב רשת, כאשר 55% מהילדים מייצרים תוכן ייעודי ליוטיוב לפחות פעם בשבוע ו- 35% מהילדים העלו לפחות סרטון אחד.

תחום הקניות ברשת ממשיך ומתחזק כאשר 82% מאיתנו כבר קונים אונליין

את הצמיחה הגבוהה ביותר ניתן לראות דווקא בקרב הנשאלים המבוגרים יותר (מעל גיל 55). תחום רכישת הביגוד ברשת כמעט והכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות עם 45% מהנשאלים שציינו שהם קונים בגדים והנעלה ברשת, לעומת 24% בשנת 2017. קטגורית רכישת המזון ברשת יותר מהכפילה את עצמה בשנתיים האחרונות ועומדת על 33% בשנת 2019, לעומת 18% בשנת 2017.

אפליקציות התשלומים מככבות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -2.08%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.