חושקובר
צילום: ביגסטוק

שחקן מפתח חדש בתחום האנרגיה – הגז הטבעי

תוכן מקודם |

כולם שומעים בזמן האחרון על גז טבעי ועל כך שהוא יכול לשמש כמקור אנרגיה נקייה יותר למטרות שונות. עם זאת, לא כולם יודעים מהו בדיוק הגז הטבעי, איך הוא נוצר, ולמה בעצם הוא כה פופולרי.

אז הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן, לבצע היכרות נכונה אחת ולתמיד עם הגז הטבעי ולהבין כיצד היתרונות הטבעיים הגלומים בו יכולים להפיק תועלת עבור כולם.

מהו בעצם הגז הטבעי?

 

הגז הטבעי הוא סוג של דלק מאובנים, ממש כמו נפט, אך שנמצא במצב צבירה גז ועיקר החומר בו הוא מתאן. כדלק מאובנים, הגז הטבעי נוצר במעמקי האדמה מריקבון של יצורים חיים שונים, בעלי חיים וצמחים. בניגוד לנפט שנמצא כיום בשימוש נפוץ הרבה יותר, הגז הטבעי מצוי בעיקר בסביבות ימיות, וכך היצורים החיים מהם הוא נוצר הם יצורים ימיים וכתוצאה מהתפרקות שלהם בסביבה שיש בה לחץ רב והיעדר של חמצן.

ארנון פישביין מנכ"ל חברת תעשיות אנרגיה המתמחה בתכנון והקמת פרויקטים בתחום מסביר: "את הגז כורים ממעמקי האדמה בתחנות ייעודיות, כמו זו שהקימו לחופי ישראל, והוא יוצא חסר צבע וחסר ריח. מערכת העיבוד דואגת למדוד את כמות הגז, מטהרת אותו ומווסתת את הלחץ שלו כדי שיהיה כשיר לשימוש – כל זאת מבלי לשכוח להוסיף לו ריח מלאכותי, כדי שיהיה ניתן להבחין בו במקרה של דליפת גז."

 

למה הגז משמש?

 

הגז הטבעי הוא חומר דלק, כלומר, הוא יכול לשמש לייצור אנרגיה. האנרגיה הזו יכולה לשמש בתורה לשלל מטרות, וכך הגז הטבעי יעובד באופן ייעודי עבור כל אחת מן המטרות הללו.

בסופו של דבר, יהיה ניתן לרתום את הגז הטבעי למשימות שונות ומגוונות וכך להיגמל מחומרי דלק אחרים שנחשבים ליקרים ומזהמים יותר:

  • ייצור חשמל: שריפה של הגז הטבעי מאפשרת הנעת של טורבינות גז וטורבינות קיטור, וכך לייצר חשמל בדיוק באותה הדרך שננקטת כיום בתחנות הכוח – יתרה מכך, יידרש פחות גז טבעי מאשר פחם כדי לייצר את אותה כמות חשמל.
  • חימום: כל המערכות המחממות מבוססות על גז טבעי, וכך ניתן להשתמש בגז הטבעי כדי להפעיל אותן – בין המערכות הללו ניתן למנות מערכות ודודים לחימום בתים, תנורים לבישול ומכונות לחימום ולייבוש בגדים. "מניסיוני בתחום אני יכול להעיד שמערכות חימום הפועלות על גז טבעי הן חסכוניות, אפקטיביות ויעילות מאוד" מוסיף פישביין "אחד הפרויקטים שלנו עסק בהתקנת מערכת חימום כזו באחת החממות בארץ. המערכת שפותחה אצלנו הצליחה להניב תוצאות מרשימות וחסכה כ- 30% מצריכת האנרגיה תוך שמירה על יציבות הטמפרטורה בחממה בצורה מיטבית." 
  • תדלוק כלי תחבורה: ניתן להשתמש בגז הטבעי כחומר דלק עבור מכוניות וכלי תחבורה אחרים, והגז אף נמצא יעיל יותר מהבנזין.
  • דישון: באמצעות הגז הטבעי ניתן לייצר אמוניה הנחוצה עבור הדישון המודרני.
  • מימן: באמצעות הגז הטבעי ניתן להפיק ביעילות מימן, יסוד משמעותי בעל מעמד חשוב בתעשייה ובתחבורה. 

3 היתרונות שיגרמו לכם לעבור לשימוש בגז טבעי

 

הפופולריות הגואה של הגז הטבעי נובעת מתוך היתרונות הרבים שיש לו כמקור אנרגיה כשלעצמו, ובעיקר ביחס למקורות האנרגיה הנפוצים כיום דוגמת הנפט והפחם.

ניתן לחלק את היתרונות שלו לשלושה מישורים עיקריים:

יתרון כלכלי

 

הגז הטבעי אמנם אינו נפוץ כיום כמו הנפט, אך בהחלט יש לו פוטנציאל גבוה יותר בכל הנוגע לתפוצה.

מומחים כבר רואים באופק את תום עידן הנפט, כאשר נכלה את כל הנפט שהעולם יכול להציע לנו, ואילו הגז הטבעי צובר פופולריות רק בעת האחרונה וניתן לצפות שישנם מרבצים רבים שעוד לא התגלו.

"תהליך הכרייה של הגז הטבעי הוא פשוט וזול בהרבה מזה של הנפט, וכך עלויות ההפקה שלו מצטמצמות." אומר לנו פישביין " כל זה מסתכם לעובדה פשוטה אחת – הגז הטבעי זול יותר ממקורות חלופיים לאנרגיה, ובעיקר מדלקי מאובנים."

קיראו עוד ב"בארץ"

באופן הזה, לגז הטבעי יתרון כלכלי מובהק על פני מקורות אנרגיה אחרים.

 

יתרון סביבתי

 

המידע על הקשר בין דלקים שונים לבין זיהום סביבתי כה נפוץ בעשורים האחרונים עד שאין מי שלא שמע על כך כלל.

מספיק לעמוד ליד תחנת כוח כדי לראות שהפקת חשמל ואנרגיה באמצעות דלקים שונים אינה תורמת במיוחד לסביבה, כאשר ענני עשן כהים נפלטים מערובות הענק.

ואם לא די בזיהום האוויר, גזי החממה הנפלטים מתאספים באטמוספרה ומאיימים בשינויי אקלים קיצוניים.

"בדיוק בגלל זה יש צורך למצוא דלקים שיחליפו את אלה שאנחנו משתמשים בהם היום, דלקים שיהיו פחות מזהמים ושיפלטו פחות גזים שאינם ידידותיים לסביבה." עוד אומר ארנון "הגז הטבעי הוא בדיוק סוג דלק כזה והמומחים מצביעים על צמצום של עד 50% מגזי החממה הנפלטים בעת הפקת האנרגיה מהגז."

באופן הזה ניתן לרתום את הגז הטבעי כדי להפיק את האנרגיה הרבה הנדרשת לנו בשגרת החיים המודרני תוך מזעור משמעותי של הפגיעה שנגרמת לסביבה כתוצאה מכך.

 

יתרון חסכוני

 

העלות הזולה ופליטת המזהמים המצומצמת של הגז הטבעי כבר מביאות לחיסכון משמעותי שמתקבל בהעדפה של הגז, אך ניתן לגלות שהחיסכון הזה גדול אף יותר כאשר מודדים גם את תפוקת האנרגיה המיוצרת מן הגז.

ניתן לגלות זאת תוך בחינת הנצילות של הגז הטבעי לעומת דלקים אחרים, כאשר הנצילות היא הערך שמבטא את החלק היחסי של האנרגיה שהופקה מכלל הדלק שנדרש עבור ההפקה.

תחנות כוח רבות כיום עושות שימוש בפחם לייצור החשמל, והנצילות עומדת על 35% מהחומר.

לעומת זאת, כאשר נעשה שימוש בגז הטבעי להפקת החשמל ניתן להגיע לנצילות של עד 90% מן החומר.

 

2 אגורות לקילו: רפורמת המיסוי הירוק

 

רפורמת המיסוי הירוק היא רפורמה בחוקי המיסוי הקשורים בדלקים מתוך מטרה לעודד העדפה של שימוש בגז טבעי על פני דלקים אחרים. הרפורמה כוללת אוסף גדול של שינויים, כאשר אלו המרכזיים שבהם:

  • ביטול החזרי מס בגין השימוש בסולר: החזרי המס שהיו נהוגים להינתן עד כה בגין השימוש בסולר יבוטלו.
  • העלאת המס על פחם: המס על פחם, שעמד על 46 שקלים לטון, יעלה לכדי 142 שקלים לטון.
  • העלאה מתונה של המיסוי לגז טבעי לתחבורה: בשנים הראשונות אחרי הרפורמה, המס על הגז הטבעי יעמוד על שתי אגורות לקילו בלבד ויעלה בהדרגה.
  • עידוד הקמת תחנות תדלוק בגז טבעי: הקצאת 100 מיליון שקל למימון עלויות הקמה של 25 תחנות תדלוק.
  • תמריצי מס: עידוד עבור משקיעים לפיתוח תשתיות וחברות המבוססות גז טבעי ועבור חברות ופרטיים להעדפת כלי תחבורה מבוססים גז טבעי.

התמריצים הכלולים ברפורמה נועדו לנצל את היתרונות שיש לגז הטבעי על פני הדלקים החלופיים שנפוצים יותר כיום בארץ. השם, “רפורמת המיסוי הירוק", נובעת מתוך הערך האקולוגי שיש לגז הטבעי על פני הפחם והנפט, אך לגז הטבעי יש גם יתרון מרכזי עבור מדינת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.