חשיפה: מערכת ה-PRO של אתר שחקן מעו"ף

מערכת Bizportal |

לפני כ-4 שנים חשף אתר Bizportal לקהל הגולשים את אתר שחקן מעו"ף ואת העומד מאחריו - בחור אנונימי למדי בשם יוסי אלוף שהפך לגורו משקיעים ומקפיד להתרחק מחשיפה גם כיום. האתר מרכז קהילה תוססת סביב פורומים, בלוגים וצ'אטים, ובמקביל לשלל נתוני זמן אמת ואסטרטגיות המוצעות לקהל הגולשים, ניתן למצוא בו דיונים ופרשנויות בנושאי השעה.

במהלך השנה האחרונה בחר האתר, שמונה כיום כ-20 אלף חברים פעילים, לשנות מעט כיוון ולהפוך לרשת החברתית הכלכלית הראשונה בישראל, וכך ניתן לצפות בתיק האישי של כל חבר, לעקוב אחר פעולות במניות ואופציות, לקבל איתותים ודירוגים של החברים וכן הלאה.

החלק הפחות מוכר באתר הוא מערכת ה-PRO - מערכת שפותחה ע"י האתר בשיתוף קרנות גידור ומשמשת עשרות בודדות של משתמשים נבחרים. ה-PRO היא מערכת בינה מלאכותית שפותחה במשך 4 השנים האחרונות ע"י מתמטיקאים ומהנדסי תוכנה, ומתיימרת ללמוד את השוק ולהציע דרכי פעולה. להבדיל מרובוטי המסחר הפועלים על נוסחא קבועה, מערכת בינה מלאכותית מתאימה את עצמה לשוק, גמישה מבחינת הנוסחאות ומותאמת פרטנית לכל משקיע. המערכת אינה מפורסמת כלל, להוציא באנר קטנטן באתר שחקן מעו"ף, אינה מוצעת לכלל הציבור ומוגבלת מבחירה במספר המשתמשים.

לטענת המפתחים, הגבלת מספר המשתמשים נובעת בשל כוח המחשוב שהמערכת צורכת, אך לא ניתן לפסול גם את האפשרות שמדובר על רצון לשמר את היתרון היחסי. המערכת פועלת אמנם גם בוול סטריט, אולם מתמקדת בעיקר בשוק המניות והנגזרים בת"א ובין השאר מציעה אסטרטגיה יומית, שבועית וחודשית דינמיות.

המשתמשים במערכת יכולים להקליד כל פוזיציה שהיא באופציות או במניות, לסנכרן המידע מול המערכת ומרגע זה הכל אוטומטי: המערכת מנתחת 1,400 נתונים בשניה ותציע שינויים ותיקונים, תודיע מתי נכון להגדיל חשיפה ומתי כדאי לסגור את הפוזיציה, כשלכל משתמש יעדי רווח משלו שהגדיר בעת החיבור. המידע זמין באופן רציף במחשב או בסלולרי וניתן לקבל מספר אפשרויות חלופיות במידת הצורך. אם תרצו, מה שעושה חברת האלגו המצליחה פיינל מהרצליה אך נגיש להמונים.

המפתחים קנאים כמובן לקוד, ולכן לא ידוע עליו רבות אבל אינדיקציה מסוימת ניתן לקבל מהצצה קטנה לכלים היחודיים הנלווים שהמערכת מספקת, וביניהם מפת פוזיציות משוערת בזמן אמת, גרפי היפוך ומגמות מסחר, צפי התכסות תעודות סל וקרנות נאמנות, מערכת תומכת קניה ומפות אופציות עבור חודשים מתקדמים. ישנה גם תמיכה מאנשי מקצוע בזמן אמת, שלל קורסים ועוד. אך ללא ספק, מערכת הבינה המלאכותית היא העיקר וכיום יש כבר גופי נוסטרו ומנהלי קרנות גידור המתבססים עליה.

כיוון שהמערכת פועלת, בין השאר, על נתוני בסיס התחלתיים, אותם כל משתמש מקליד בעצמו, קשה להעריך את רף הרווחים והתשואה של האוחזים במערכת,

לדברי מנהל קרן גידור המסתייע במערכת, "זה עולם אחר. מבחינתי ניהול קרן הגידור מתחלק ללפני השימוש במערכת ואחריה. רק כשהתחלתי להיעזר במערכת הבנתי פתאום כמה הייתי עיוור קודם לכן, וכמה אין לך יכולת להרויח בבורסה בלי תמיכה שכזו. מי שחושב שמלקנות, למכור ולנתח את השוק בצורה יבשה הוא יעשה כסף - יש לו טעות גדולה. היום לכל שניה יש משמעות והיכולות של המערכת מקפיצות אותך עשור קדימה. בעולם הטכנולוגי של היום אין לך שום סיכוי מול קרנות האלגו ושחקני ארביטראז', גם במניות, אבל בעיקר באופציות. מה שהמערכת עושה מבחינתי, הוא לתת לי את היכולות שיש להם והרבה פעמים יותר מזה".

מבחינת תשואה, איך המערכת?

"בוא נגיד שאני כבר שנה משתמש במערכת הזו כמנהל קרן הגידור והתשואה בשנה הזו עברה כבר את התשואה המצטברת של כל השנים הקודמות גם יחד".

מה דעתך על המחיר הגבוה יחסית למערכת (כ-1,300 שקלים לחודש)?

מי שהתעסק קצת באופציות, יודע שדמי הלימוד עלולים להיות עשרות ומאות אלפים וגם יותר מזה. לא חושב שזו בעיה.

מה עם העובדה שהמערכת מוגבלת מבחינת מספר המשתמשים?

אין לי שום בעיה עם זה. ההיפך, ומבחינתי שהמצב הזה ישמר כמה שיותר זמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.