בדיקת Bizportal: מהי תרומת עסקאות הג'מבו למחזורי המסחר בבורסת ת"א?

מחזור המסחר מתחילת השנה הסתכם ב-1.22 מיליארד שקל, מנתון זה יש לגרוע את העסקאות התואמות. Bizportal בדק את היקף התופעה
תומר קורנפלד | (2)
נושאים בכתבה עסקאות גמבו

מחזורי המסחר בבורסה באחד העם בתקופה האחרונה נמצאים במגמת ירידה. כך למשל, מנתוני הבורסה עולה כי מחזור המסחר במניות בחודש מאי הסתכם בכ-1.02 מיליארד שקל ובחמשת החודשים הראשונים של השנה מחזור המסחר במניות עמד על 1.22 מיליארד שקל. האם זה המחזור האמיתי שעובר בבורסה? כנראה שכן - אך הסוחרים היומיים "מרגישים מעט פחות".

מבדיקת Bizportal עולה כי חלק מסוים ממחזור המסחר לוקחות 'עסקאות הג'מבו'. עסקאות ג'מבו הינן עסקאות תואמות אשר מתבצעות בין קונה ומוכר אשר תיאמו את העסקה ביניהן (שם מניה, כמות יחידות, ומחיר העסקה) ומבצעים את העסקה תוך כדי המסחר. עסקאות אלו קיימות בבורסה כבר למעלה מעשור והן מהוות תחליף ל'עסקה מחוץ לבורסה'. לעסקאות אלו המבוצעות ישנה השפעה על שער המניה בניגוד לעסקאות מחוץ לבורסה.

אחת הסיבות שבבורסה החליטו על סימון של העסקאות התואמות בכדי לתת למשקיעים תמונה מלאה של מצב המסחר. כאשר גברת כהן מחדרה תראה עסקה בהיקף גדול - היא תדע שמדובר בעסקה תואמת ולא בעסקה רגילה. אחד היתרונות של עסקה תואמת על פני עסקה מחוץ לבורסה - זה שהמידע על עסקה תואמת מתפרסם באופן מיידי (בספר העסקאות) בניגוד לעסקה מחוץ לבורסה שהמשקיעים נחשפים לה רק בסיום המסחר.

הבורסה דורשת סימון ברור

תקנות הבורסה דורשות כי עסקאות תואמות בין קונה ומוכר יסומנו בצורה ברורה בעת השיגור שלהן. בדרך זו, בעת שידור ההוראה מסמנים הקונה והמוכר שמדובר בעסקה מתואמת - והעסקה מודגשת. בכך, מאותתים הקונה והמוכר כי מדובר בעסקה בין קונה מרצון ומוכר מרצון ולא בעסקה תרמיתית שמטרתה להשפיע על שער המניה בבורסה.

לידי Bizportal הגיעו נתונים אודות היקף עסקאות הג'מבו. בשוק המניות, מהוות עסקאות הג'מבו כ-7% מההיקף הכספי שנסחר, דהיינו קרוב ל-80-90 מיליון שקל. בשוק האג"ח התופעה משמעותית עוד יותר ועסקאות תואמות מהוות כ-14% מהמסחר.

מחזורי המסחר המשמעותיים ביותר של עסקאות ג'מבו מתרחשים בניירות שלציבור אין גישה אליהן - בזירת ה'רצף מוסדי'. בחמשת החודשים הראשונים של השנה - 67% מסך התמורה הכספית שעברה מיוחסת לעסקאות ג'מבו. בשנת 2013 - עסקאות תואמות היוו 86% מסך התמורה הכספית.

משפיעה על שער המניה

עסקת ג'מבו היא אמנם עסקה מתואמת בין שני אנשים, אך היא משפיעה על שער המניה. לרוב, מדובר בעסקה בהיקף כספי משמעותי ולכן במניות שבהן הסחירות נמוכה יותר - עשויה לעסקת ג'מבו אחת להיות השפעה על שער הנעילה של המניה בסוף יום המסחר.

כיצד הדבר נראה על המסכים? הנה דוגמא לעסקת ג'מבו אשר בוצעה ביום חמישי האחרון במניית פרטנר. ההיקף הכספי של העסקה הסתכם ב-2.48 מיליון שקל. העסקה נספרת במחזור המסחר הכללי בבורסה, אבל סוחרי היום, מנטרלים אותה - מאחר ואין לעסקה השפעה אמיתית על המסחר.

לרוב, עסקאות ג'מבו עשויות להתרחש בעת הפצת מניות אשר מתבצעות על ידי בעלי שליטה ומכירתן בשוק בצורה מתואמת לגופים מוסדיים. עם זאת, הסוחרים הקטנים מאמינים שעסקה שכזו במניות יתר עשויה לאותת על כך שאירוע מהותי צפוי בקרוב במניה. האם המידע הזה נכון? על השאלה הזאת לצערנו אין לנו תשובה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אברהם והקיריתים 15/06/2014 11:23
    הגב לתגובה זו
    תומר זה גדול עלינו הכתבה הזאת, היום במודה אגרות חוב, תן המלצות כמו בימים הטובים, אברהם
  • 1.
    דן 14/06/2014 16:24
    הגב לתגובה זו
    שימו לב לכל העסקאות ב 15:29 . אם תחברו את הכמויות תקבלו 87000 שזו הכמות המדויקת
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.