איך יצרניות הרכב מחשבות את צריכת הדלק
נתון צריכת הדלק נחשב מזה זמן רב לאחד המדדים החשובים, אם לא החשוב ביותר, עבור הרוכשים. ובואו לא ניכנס ללמה (מחיר הבנזין אולי ירד החודש, אבל רק אחרי שכמעט וחצה את קו 8 השקלים). בכל השקה של דגם חדש או עדכון של דגם קיים, צריכת הדלק תופסת נתח נכבד מכלל הפרסומים – אפילו אצל פרארי ושאר היצרניות שקהל היעד שלהן לרוב אינו מונע משיקולים צרכניים או אקולוגיים. היצרניות שמחות לספק לנו את הנתונים ולהתפאר במספרים הולכים ומשתפרים, ומכוניות רבות מבטיחות לעבור קילומטרים רבים – מעל ל-15, ל-20 ואפילו ל-30 – על כל ליטר דלק.
התרגלנו להתייחס לנתונים הללו כאינדיקציה בלבד – נתונים שמושגים בתנאי מעבדה שלא תמיד ניתן לשחזרם במציאות. גם אם ממש מתאמצים.
קיימים מספר תקנים לחישוב צריכת הדלק במכוניות. אלו, כבכל תחום, משתנים לפי מיקום גיאוגרפי. כלומר, החישוב אצל היצרניות האירופאיות שונה מזה של היפניות וכן הלאה.
אירופה
ארצות הברית
התקן האמריקני נקבע על-ידי ה-EPA (הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה). הוא מחושב, כידוע, במיילים לגלון – מה שהופך את נתוני המכוניות האמריקניות למבלבלים לעתים. עד שנת 2007, נבחנו המכוניות במצבי נסיעה עירוניים ובינעירוניים. ב-2008 נוספו מבחני נסיעה בטמפרטורות נמוכות, עם מיזוג אוויר ובמצבי נהיגה קיצונית (מהירויות גבוהות עם הרבה האצות והאטות). ללא המבחנים הנוספים, אורכת הבדיקה 44 דקות (31 דקות ו-15 שניות לנסיעה עירונית, 12 דקות ו-45 שניות לבינעירונית). המבחנים הנוספים אורכים כ-10 דקות האחד, כאשר מבחן הטמפרטורה מדמה נסיעה עירונית בתנאי אקלים של מינוס 7 מעלות צלזיוס. אצל האמריקנים, המבחן העירוני נערך במהירות ממוצעת של 32 קמ"ש עם מהירות מירבית של 90 (הלוואי עלינו). המבחן הבינעירוני נערך במהירות ממוצעת של 77.7 קמ"ש עם מהירות מירבית של 97 קמ"ש.
יפן
ליצרניות היפניות אפשרות בחירה בין שני תקנים – המיושן והרשמי או החדש שיהפוך לחובה בשנים הקרובות. הראשון, שנקרא 10.15, כולל סך של 25 תת-מבחנים. זהו מבחן משולב שנמשך 11 דקות ומגיע למהירות מקסימלית של 70 קמ"ש. המבחן החדש, שנקרא JC08, אורך 20 דקות ונחשב לקשוח הרבה יותר עם מהירויות של עד 82 קמ"ש. יצרניות רבות כבר עברו לתקן החדש, שמניב מספרים טובים פחות אך "מציאותיים" יותר. גרסת הכלאיים החדשה של סובארו XV, למשל, משיגה נתון צריכת דלק של 20 ק"מ לליטר (משולב) – לפי התקן החדש. כאשר דגמים כאלה עושים עלייה (בדרך כלל לאירופה ואז לארץ), הם עוברים את המבחן מחדש לפי התקינה האירופאית.
ישראל
עובדים עלינו?
למרות שלפעמים זה נשמע ככה, התקנים השונים לא נועדו לספק את הנתונים האופטימאליים עבור המכוניות. המטרה האמיתית היא לדמות מצבי נהיגה ממוצעים שיוכלו לייצג את כולם. הבעיה היא שאין כמעט סיכוי שתנהגו בכביש ללא מכשולים, בארץ ללא רוח או בכביש בינעירוני למשך פחות מ-7 דקות. תוסיפו למשוואה את אופי הנהיגה המשתנה ותגיעו למצב הקיים בו נתוני צריכת הדלק של היצרניות מהווים אינדיקציה בלבד למציאות, בעוד המספרים האמיתיים הם לרוב נמוכים יותר. גם אם אין בכוונת התעשייה לרמות אותנו, קיים צורך בשינוי, עדכון והקשחת תנאי התקנים השונים.
ישנם גם סימנים לכך שמודעות הצרכנים הולכת וגוברת. תביעת ענק נגד יונדאי וקיה בארצות הברית, למשל, עולה ליצרניות הדרום קוריאניות ביוקר. זאת לאחר שלקוחות רבים התלוננו על מכוניות שנמכרו עם נתוני צריכת דלק אופטימיים במיוחד שאינם מבוססים במציאות. בהסדר טיעון צפוי, יפצו היצרניות את התובעים לפי עלויות ההפרשים בדלק.
אבל לא הכל אבוד. מאחר ובאופן כללי כל המכוניות נבחנות לפי תקנים זהים (בהתאם, כאמור, לארץ המקור), ניתן להשתמש בנתוני צריכת הדלק כאינדיקציה בעת השוואה בין הדגמים השונים. ובשביל נתונים מציאותיים יותר יש את מבחני הדרכים, נתוני ציים וכמובן ההיגיון הבריא.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
