איך יצרניות הרכב מחשבות את צריכת הדלק
נתון צריכת הדלק נחשב מזה זמן רב לאחד המדדים החשובים, אם לא החשוב ביותר, עבור הרוכשים. ובואו לא ניכנס ללמה (מחיר הבנזין אולי ירד החודש, אבל רק אחרי שכמעט וחצה את קו 8 השקלים). בכל השקה של דגם חדש או עדכון של דגם קיים, צריכת הדלק תופסת נתח נכבד מכלל הפרסומים – אפילו אצל פרארי ושאר היצרניות שקהל היעד שלהן לרוב אינו מונע משיקולים צרכניים או אקולוגיים. היצרניות שמחות לספק לנו את הנתונים ולהתפאר במספרים הולכים ומשתפרים, ומכוניות רבות מבטיחות לעבור קילומטרים רבים – מעל ל-15, ל-20 ואפילו ל-30 – על כל ליטר דלק.
התרגלנו להתייחס לנתונים הללו כאינדיקציה בלבד – נתונים שמושגים בתנאי מעבדה שלא תמיד ניתן לשחזרם במציאות. גם אם ממש מתאמצים.
קיימים מספר תקנים לחישוב צריכת הדלק במכוניות. אלו, כבכל תחום, משתנים לפי מיקום גיאוגרפי. כלומר, החישוב אצל היצרניות האירופאיות שונה מזה של היפניות וכן הלאה.
אירופה
ארצות הברית
התקן האמריקני נקבע על-ידי ה-EPA (הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה). הוא מחושב, כידוע, במיילים לגלון – מה שהופך את נתוני המכוניות האמריקניות למבלבלים לעתים. עד שנת 2007, נבחנו המכוניות במצבי נסיעה עירוניים ובינעירוניים. ב-2008 נוספו מבחני נסיעה בטמפרטורות נמוכות, עם מיזוג אוויר ובמצבי נהיגה קיצונית (מהירויות גבוהות עם הרבה האצות והאטות). ללא המבחנים הנוספים, אורכת הבדיקה 44 דקות (31 דקות ו-15 שניות לנסיעה עירונית, 12 דקות ו-45 שניות לבינעירונית). המבחנים הנוספים אורכים כ-10 דקות האחד, כאשר מבחן הטמפרטורה מדמה נסיעה עירונית בתנאי אקלים של מינוס 7 מעלות צלזיוס. אצל האמריקנים, המבחן העירוני נערך במהירות ממוצעת של 32 קמ"ש עם מהירות מירבית של 90 (הלוואי עלינו). המבחן הבינעירוני נערך במהירות ממוצעת של 77.7 קמ"ש עם מהירות מירבית של 97 קמ"ש.
יפן
ליצרניות היפניות אפשרות בחירה בין שני תקנים – המיושן והרשמי או החדש שיהפוך לחובה בשנים הקרובות. הראשון, שנקרא 10.15, כולל סך של 25 תת-מבחנים. זהו מבחן משולב שנמשך 11 דקות ומגיע למהירות מקסימלית של 70 קמ"ש. המבחן החדש, שנקרא JC08, אורך 20 דקות ונחשב לקשוח הרבה יותר עם מהירויות של עד 82 קמ"ש. יצרניות רבות כבר עברו לתקן החדש, שמניב מספרים טובים פחות אך "מציאותיים" יותר. גרסת הכלאיים החדשה של סובארו XV, למשל, משיגה נתון צריכת דלק של 20 ק"מ לליטר (משולב) – לפי התקן החדש. כאשר דגמים כאלה עושים עלייה (בדרך כלל לאירופה ואז לארץ), הם עוברים את המבחן מחדש לפי התקינה האירופאית.
ישראל
עובדים עלינו?
למרות שלפעמים זה נשמע ככה, התקנים השונים לא נועדו לספק את הנתונים האופטימאליים עבור המכוניות. המטרה האמיתית היא לדמות מצבי נהיגה ממוצעים שיוכלו לייצג את כולם. הבעיה היא שאין כמעט סיכוי שתנהגו בכביש ללא מכשולים, בארץ ללא רוח או בכביש בינעירוני למשך פחות מ-7 דקות. תוסיפו למשוואה את אופי הנהיגה המשתנה ותגיעו למצב הקיים בו נתוני צריכת הדלק של היצרניות מהווים אינדיקציה בלבד למציאות, בעוד המספרים האמיתיים הם לרוב נמוכים יותר. גם אם אין בכוונת התעשייה לרמות אותנו, קיים צורך בשינוי, עדכון והקשחת תנאי התקנים השונים.
ישנם גם סימנים לכך שמודעות הצרכנים הולכת וגוברת. תביעת ענק נגד יונדאי וקיה בארצות הברית, למשל, עולה ליצרניות הדרום קוריאניות ביוקר. זאת לאחר שלקוחות רבים התלוננו על מכוניות שנמכרו עם נתוני צריכת דלק אופטימיים במיוחד שאינם מבוססים במציאות. בהסדר טיעון צפוי, יפצו היצרניות את התובעים לפי עלויות ההפרשים בדלק.
אבל לא הכל אבוד. מאחר ובאופן כללי כל המכוניות נבחנות לפי תקנים זהים (בהתאם, כאמור, לארץ המקור), ניתן להשתמש בנתוני צריכת הדלק כאינדיקציה בעת השוואה בין הדגמים השונים. ובשביל נתונים מציאותיים יותר יש את מבחני הדרכים, נתוני ציים וכמובן ההיגיון הבריא.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
