איך יצרניות הרכב מחשבות את צריכת הדלק
נתון צריכת הדלק נחשב מזה זמן רב לאחד המדדים החשובים, אם לא החשוב ביותר, עבור הרוכשים. ובואו לא ניכנס ללמה (מחיר הבנזין אולי ירד החודש, אבל רק אחרי שכמעט וחצה את קו 8 השקלים). בכל השקה של דגם חדש או עדכון של דגם קיים, צריכת הדלק תופסת נתח נכבד מכלל הפרסומים – אפילו אצל פרארי ושאר היצרניות שקהל היעד שלהן לרוב אינו מונע משיקולים צרכניים או אקולוגיים. היצרניות שמחות לספק לנו את הנתונים ולהתפאר במספרים הולכים ומשתפרים, ומכוניות רבות מבטיחות לעבור קילומטרים רבים – מעל ל-15, ל-20 ואפילו ל-30 – על כל ליטר דלק.
התרגלנו להתייחס לנתונים הללו כאינדיקציה בלבד – נתונים שמושגים בתנאי מעבדה שלא תמיד ניתן לשחזרם במציאות. גם אם ממש מתאמצים.
קיימים מספר תקנים לחישוב צריכת הדלק במכוניות. אלו, כבכל תחום, משתנים לפי מיקום גיאוגרפי. כלומר, החישוב אצל היצרניות האירופאיות שונה מזה של היפניות וכן הלאה.
אירופה
ארצות הברית
התקן האמריקני נקבע על-ידי ה-EPA (הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה). הוא מחושב, כידוע, במיילים לגלון – מה שהופך את נתוני המכוניות האמריקניות למבלבלים לעתים. עד שנת 2007, נבחנו המכוניות במצבי נסיעה עירוניים ובינעירוניים. ב-2008 נוספו מבחני נסיעה בטמפרטורות נמוכות, עם מיזוג אוויר ובמצבי נהיגה קיצונית (מהירויות גבוהות עם הרבה האצות והאטות). ללא המבחנים הנוספים, אורכת הבדיקה 44 דקות (31 דקות ו-15 שניות לנסיעה עירונית, 12 דקות ו-45 שניות לבינעירונית). המבחנים הנוספים אורכים כ-10 דקות האחד, כאשר מבחן הטמפרטורה מדמה נסיעה עירונית בתנאי אקלים של מינוס 7 מעלות צלזיוס. אצל האמריקנים, המבחן העירוני נערך במהירות ממוצעת של 32 קמ"ש עם מהירות מירבית של 90 (הלוואי עלינו). המבחן הבינעירוני נערך במהירות ממוצעת של 77.7 קמ"ש עם מהירות מירבית של 97 קמ"ש.
יפן
ליצרניות היפניות אפשרות בחירה בין שני תקנים – המיושן והרשמי או החדש שיהפוך לחובה בשנים הקרובות. הראשון, שנקרא 10.15, כולל סך של 25 תת-מבחנים. זהו מבחן משולב שנמשך 11 דקות ומגיע למהירות מקסימלית של 70 קמ"ש. המבחן החדש, שנקרא JC08, אורך 20 דקות ונחשב לקשוח הרבה יותר עם מהירויות של עד 82 קמ"ש. יצרניות רבות כבר עברו לתקן החדש, שמניב מספרים טובים פחות אך "מציאותיים" יותר. גרסת הכלאיים החדשה של סובארו XV, למשל, משיגה נתון צריכת דלק של 20 ק"מ לליטר (משולב) – לפי התקן החדש. כאשר דגמים כאלה עושים עלייה (בדרך כלל לאירופה ואז לארץ), הם עוברים את המבחן מחדש לפי התקינה האירופאית.
ישראל
עובדים עלינו?
למרות שלפעמים זה נשמע ככה, התקנים השונים לא נועדו לספק את הנתונים האופטימאליים עבור המכוניות. המטרה האמיתית היא לדמות מצבי נהיגה ממוצעים שיוכלו לייצג את כולם. הבעיה היא שאין כמעט סיכוי שתנהגו בכביש ללא מכשולים, בארץ ללא רוח או בכביש בינעירוני למשך פחות מ-7 דקות. תוסיפו למשוואה את אופי הנהיגה המשתנה ותגיעו למצב הקיים בו נתוני צריכת הדלק של היצרניות מהווים אינדיקציה בלבד למציאות, בעוד המספרים האמיתיים הם לרוב נמוכים יותר. גם אם אין בכוונת התעשייה לרמות אותנו, קיים צורך בשינוי, עדכון והקשחת תנאי התקנים השונים.
ישנם גם סימנים לכך שמודעות הצרכנים הולכת וגוברת. תביעת ענק נגד יונדאי וקיה בארצות הברית, למשל, עולה ליצרניות הדרום קוריאניות ביוקר. זאת לאחר שלקוחות רבים התלוננו על מכוניות שנמכרו עם נתוני צריכת דלק אופטימיים במיוחד שאינם מבוססים במציאות. בהסדר טיעון צפוי, יפצו היצרניות את התובעים לפי עלויות ההפרשים בדלק.
אבל לא הכל אבוד. מאחר ובאופן כללי כל המכוניות נבחנות לפי תקנים זהים (בהתאם, כאמור, לארץ המקור), ניתן להשתמש בנתוני צריכת הדלק כאינדיקציה בעת השוואה בין הדגמים השונים. ובשביל נתונים מציאותיים יותר יש את מבחני הדרכים, נתוני ציים וכמובן ההיגיון הבריא.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםבפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
רשות המסים נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.
