קו מסילת הרכבת לאילת אושר

על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות, לאורכו יוקמו 5 תחנות נוסעים (באר שבע, דימונה, ספיר, קטורה, רמון ואילת), 8 תחנות תפעוליות ו-4 מסופי מטען
יואל שורץ |

תמונת אילוסטרציה

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אישרה אתמול (יום ב') את הצעת שר התחבורה, הבטיחות בדרכים והתשתיות הלאומיות ישראל כץ, לסלילת תוואי מסילת הרכבת לאילת. הוועדה שדנה בשתי חלופות עיקריות לסלילת הרכבת בקטע באורך של כ-60 ק"מ, בין דימונה לחצבה ('מישור ימין'), קיבלה את התכנית שהוכנה על ידי חברת 'נתיבי ישראל ובכך נפסל התוואי החלופי שהוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה וארגוני הירוקים בטענה שחלופה זו יקרה משמעותית.
 

תכנון קו הרכבת לאילת חולק ל-6 משרדי תכנון, שכל אחד מהם קידם במקביל קטע מסילה של כ-40 ק"מ. במסגרת התכנון, נבחנו 7 חלופות שונות, אשר צומצמו לבסוף ל-3 עיקריות. לפני כחודשיים, אישרה הוועדה שני קטעים נוספים במסלול הרכבת: בין באר שבע לדימונה ובין חצבה לבין אילת ואתמול הסתיים הדיון בוועדה המחוזית, בשלושת הקטעים. על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות (למשא ולרכבות נוסעים), לאורכו יוקמו 5 תחנות נוסעים (באר שבע, דימונה, ספיר, קטורה, רמון ואילת), 8 תחנות תפעוליות ו-4 מסופי מטען. סה"כ תוואי מסילת הנוסעים לאילת יהיה באורך של 240 ק"מ ואילו מסלול רכבות המשא יהיה באורך של 260 ק"מ.

"אנו משוכנעים כי תכנית זו תתרום למדינת ישראל בחיזוק קשרי המסחר ברמה הבינלאומית." אמר השר כץ, שציין כי מדובר במיזם בעל חשיבות אסטרטגית ולאומית רבה שישמש חיבור מסילתי בין הים האדום לתיכון ויאפשר מעבר סחורות בין אסיה לאירופה. עוד הוסיף השר: "הפרויקט יביא ברכה למפעלי הדרום, המהווים מרכיב גדול ומשמעותי בייצוא הישראלי בנגב ובערבה, לתיירות באילת ובדרום וגם להגברת הבטיחות והפחתת זיהום האוויר בין היתר בשל הורדת משאיות מהכבישים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.