קו מסילת הרכבת לאילת אושר

על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות, לאורכו יוקמו 5 תחנות נוסעים (באר שבע, דימונה, ספיר, קטורה, רמון ואילת), 8 תחנות תפעוליות ו-4 מסופי מטען
יואל שורץ |

תמונת אילוסטרציה

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אישרה אתמול (יום ב') את הצעת שר התחבורה, הבטיחות בדרכים והתשתיות הלאומיות ישראל כץ, לסלילת תוואי מסילת הרכבת לאילת. הוועדה שדנה בשתי חלופות עיקריות לסלילת הרכבת בקטע באורך של כ-60 ק"מ, בין דימונה לחצבה ('מישור ימין'), קיבלה את התכנית שהוכנה על ידי חברת 'נתיבי ישראל ובכך נפסל התוואי החלופי שהוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה וארגוני הירוקים בטענה שחלופה זו יקרה משמעותית.
 

תכנון קו הרכבת לאילת חולק ל-6 משרדי תכנון, שכל אחד מהם קידם במקביל קטע מסילה של כ-40 ק"מ. במסגרת התכנון, נבחנו 7 חלופות שונות, אשר צומצמו לבסוף ל-3 עיקריות. לפני כחודשיים, אישרה הוועדה שני קטעים נוספים במסלול הרכבת: בין באר שבע לדימונה ובין חצבה לבין אילת ואתמול הסתיים הדיון בוועדה המחוזית, בשלושת הקטעים. על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות (למשא ולרכבות נוסעים), לאורכו יוקמו 5 תחנות נוסעים (באר שבע, דימונה, ספיר, קטורה, רמון ואילת), 8 תחנות תפעוליות ו-4 מסופי מטען. סה"כ תוואי מסילת הנוסעים לאילת יהיה באורך של 240 ק"מ ואילו מסלול רכבות המשא יהיה באורך של 260 ק"מ.

"אנו משוכנעים כי תכנית זו תתרום למדינת ישראל בחיזוק קשרי המסחר ברמה הבינלאומית." אמר השר כץ, שציין כי מדובר במיזם בעל חשיבות אסטרטגית ולאומית רבה שישמש חיבור מסילתי בין הים האדום לתיכון ויאפשר מעבר סחורות בין אסיה לאירופה. עוד הוסיף השר: "הפרויקט יביא ברכה למפעלי הדרום, המהווים מרכיב גדול ומשמעותי בייצוא הישראלי בנגב ובערבה, לתיירות באילת ובדרום וגם להגברת הבטיחות והפחתת זיהום האוויר בין היתר בשל הורדת משאיות מהכבישים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.