קו מסילת הרכבת לאילת אושר

על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות, לאורכו יוקמו 5 תחנות נוסעים (באר שבע, דימונה, ספיר, קטורה, רמון ואילת), 8 תחנות תפעוליות ו-4 מסופי מטען
יואל שורץ |

תמונת אילוסטרציה

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אישרה אתמול (יום ב') את הצעת שר התחבורה, הבטיחות בדרכים והתשתיות הלאומיות ישראל כץ, לסלילת תוואי מסילת הרכבת לאילת. הוועדה שדנה בשתי חלופות עיקריות לסלילת הרכבת בקטע באורך של כ-60 ק"מ, בין דימונה לחצבה ('מישור ימין'), קיבלה את התכנית שהוכנה על ידי חברת 'נתיבי ישראל ובכך נפסל התוואי החלופי שהוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה וארגוני הירוקים בטענה שחלופה זו יקרה משמעותית.
 

תכנון קו הרכבת לאילת חולק ל-6 משרדי תכנון, שכל אחד מהם קידם במקביל קטע מסילה של כ-40 ק"מ. במסגרת התכנון, נבחנו 7 חלופות שונות, אשר צומצמו לבסוף ל-3 עיקריות. לפני כחודשיים, אישרה הוועדה שני קטעים נוספים במסלול הרכבת: בין באר שבע לדימונה ובין חצבה לבין אילת ואתמול הסתיים הדיון בוועדה המחוזית, בשלושת הקטעים. על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות (למשא ולרכבות נוסעים), לאורכו יוקמו 5 תחנות נוסעים (באר שבע, דימונה, ספיר, קטורה, רמון ואילת), 8 תחנות תפעוליות ו-4 מסופי מטען. סה"כ תוואי מסילת הנוסעים לאילת יהיה באורך של 240 ק"מ ואילו מסלול רכבות המשא יהיה באורך של 260 ק"מ.

"אנו משוכנעים כי תכנית זו תתרום למדינת ישראל בחיזוק קשרי המסחר ברמה הבינלאומית." אמר השר כץ, שציין כי מדובר במיזם בעל חשיבות אסטרטגית ולאומית רבה שישמש חיבור מסילתי בין הים האדום לתיכון ויאפשר מעבר סחורות בין אסיה לאירופה. עוד הוסיף השר: "הפרויקט יביא ברכה למפעלי הדרום, המהווים מרכיב גדול ומשמעותי בייצוא הישראלי בנגב ובערבה, לתיירות באילת ובדרום וגם להגברת הבטיחות והפחתת זיהום האוויר בין היתר בשל הורדת משאיות מהכבישים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".