החל מ-1 באוקטובר: שכר המינימום יעודכן מעלה ל-4,300 שקל בחודש

שכר המינימום יועלה בעוד 200 שקלים החל מחודש הבא. שכר המינימום השעתי יעמוד על 23.12 שקל
רקפת סלע | (5)

שכר המינימום צפוי לעלות בעוד 200 שקלים החל מחודש הבא. שר התמ"ת שלום שמחון הודיע כי בהתאם לסמכותו עפ"י חוק שכר המינימום כי שכר המינימום יגדל לסך 4,300 שקלים החל מ- 1 באוקטובר 2012, זאת במקום סך 4,100 שקל כיום.

בהתאמה, גדל גם שכר המינימום לשעה, שיעמוד על 23.12 שקל. שכר המינימום לצעירים עד גיל 16, יעמוד על סך 3010 שקל (70%). צעירים עד גיל 17, יוכלו ליהנות משכר מינימום בגובה 3225 שקל (75%). שכר המינימום לצעירים עד גיל 18, יעמוד על 3569 שקל (83%).

נציין כי כבר בתחילת 2011 נודע כי שכר המינימום יעלה מ-3,850 שקל בחודש אז ל-4,100 שקל בחודש ביולי של שנה שעבר וההעלאה ל-4,300 תוכננה לסוף 2012.

עו"ד שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, מבהיר כי שכר המינימום מעודכן, בהתאם לחוק שכר מינימום, בכל 1 לאפריל של כל שנה, לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אלא שהסכום הנוכחי הוא הגדלה של שכר המינימום עפ"י תיקון מיוחד לחוק שכר מינימום (שהגדיל את שכר המינימום בסכום של 450 שקל, 250 שקל העלאה ביולי 2011 והגדלה נוספת בסך 200 שקל החל מ- 1 באוקטובר 2012).

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שי 09/09/2012 16:05
    הגב לתגובה זו
    שכר המינמום הוא אפסי ביחס לשוק באופן כללי. נראה איך חיה משפחה נורמלית עם כזה משכורת שלא יכולה לכלכל ולהתקיים.כאשר הכל עולה:מזון.מים.גז.וכו" אני חולה מהמשכורת
  • 4.
    משלמים מעט מידי לזוטרים בישראל (ל"ת)
    רוע של מנהלים 03/09/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חי במינוס 03/09/2012 13:11
    הגב לתגובה זו
    בטח יצרכו לוותר על פרומיל משכרם הנמוך ממילא.
  • 2.
    ידיעה מאוד מאוד חשובה ומעודדת (ל"ת)
    צריך להגיע ל-5,000 03/09/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין למה זה לא מגיע לכותרות הראשיות בעיתונים!!! (ל"ת)
    ביבי 03/09/2012 12:13
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.