החל מ-1 באוקטובר: שכר המינימום יעודכן מעלה ל-4,300 שקל בחודש

שכר המינימום יועלה בעוד 200 שקלים החל מחודש הבא. שכר המינימום השעתי יעמוד על 23.12 שקל
רקפת סלע | (5)

שכר המינימום צפוי לעלות בעוד 200 שקלים החל מחודש הבא. שר התמ"ת שלום שמחון הודיע כי בהתאם לסמכותו עפ"י חוק שכר המינימום כי שכר המינימום יגדל לסך 4,300 שקלים החל מ- 1 באוקטובר 2012, זאת במקום סך 4,100 שקל כיום.

בהתאמה, גדל גם שכר המינימום לשעה, שיעמוד על 23.12 שקל. שכר המינימום לצעירים עד גיל 16, יעמוד על סך 3010 שקל (70%). צעירים עד גיל 17, יוכלו ליהנות משכר מינימום בגובה 3225 שקל (75%). שכר המינימום לצעירים עד גיל 18, יעמוד על 3569 שקל (83%).

נציין כי כבר בתחילת 2011 נודע כי שכר המינימום יעלה מ-3,850 שקל בחודש אז ל-4,100 שקל בחודש ביולי של שנה שעבר וההעלאה ל-4,300 תוכננה לסוף 2012.

עו"ד שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, מבהיר כי שכר המינימום מעודכן, בהתאם לחוק שכר מינימום, בכל 1 לאפריל של כל שנה, לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אלא שהסכום הנוכחי הוא הגדלה של שכר המינימום עפ"י תיקון מיוחד לחוק שכר מינימום (שהגדיל את שכר המינימום בסכום של 450 שקל, 250 שקל העלאה ביולי 2011 והגדלה נוספת בסך 200 שקל החל מ- 1 באוקטובר 2012).

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שי 09/09/2012 16:05
    הגב לתגובה זו
    שכר המינמום הוא אפסי ביחס לשוק באופן כללי. נראה איך חיה משפחה נורמלית עם כזה משכורת שלא יכולה לכלכל ולהתקיים.כאשר הכל עולה:מזון.מים.גז.וכו" אני חולה מהמשכורת
  • 4.
    משלמים מעט מידי לזוטרים בישראל (ל"ת)
    רוע של מנהלים 03/09/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חי במינוס 03/09/2012 13:11
    הגב לתגובה זו
    בטח יצרכו לוותר על פרומיל משכרם הנמוך ממילא.
  • 2.
    ידיעה מאוד מאוד חשובה ומעודדת (ל"ת)
    צריך להגיע ל-5,000 03/09/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין למה זה לא מגיע לכותרות הראשיות בעיתונים!!! (ל"ת)
    ביבי 03/09/2012 12:13
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.