החל מ-1 באוקטובר: שכר המינימום יעודכן מעלה ל-4,300 שקל בחודש
שכר המינימום צפוי לעלות בעוד 200 שקלים החל מחודש הבא. שר התמ"ת שלום שמחון הודיע כי בהתאם לסמכותו עפ"י חוק שכר המינימום כי שכר המינימום יגדל לסך 4,300 שקלים החל מ- 1 באוקטובר 2012, זאת במקום סך 4,100 שקל כיום.
בהתאמה, גדל גם שכר המינימום לשעה, שיעמוד על 23.12 שקל. שכר המינימום לצעירים עד גיל 16, יעמוד על סך 3010 שקל (70%). צעירים עד גיל 17, יוכלו ליהנות משכר מינימום בגובה 3225 שקל (75%). שכר המינימום לצעירים עד גיל 18, יעמוד על 3569 שקל (83%).
נציין כי כבר בתחילת 2011 נודע כי שכר המינימום יעלה מ-3,850 שקל בחודש אז ל-4,100 שקל בחודש ביולי של שנה שעבר וההעלאה ל-4,300 תוכננה לסוף 2012.
עו"ד שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, מבהיר כי שכר המינימום מעודכן, בהתאם לחוק שכר מינימום, בכל 1 לאפריל של כל שנה, לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אלא שהסכום הנוכחי הוא הגדלה של שכר המינימום עפ"י תיקון מיוחד לחוק שכר מינימום (שהגדיל את שכר המינימום בסכום של 450 שקל, 250 שקל העלאה ביולי 2011 והגדלה נוספת בסך 200 שקל החל מ- 1 באוקטובר 2012).
- 5.שי 09/09/2012 16:05הגב לתגובה זושכר המינמום הוא אפסי ביחס לשוק באופן כללי. נראה איך חיה משפחה נורמלית עם כזה משכורת שלא יכולה לכלכל ולהתקיים.כאשר הכל עולה:מזון.מים.גז.וכו" אני חולה מהמשכורת
- 4.משלמים מעט מידי לזוטרים בישראל (ל"ת)רוע של מנהלים 03/09/2012 13:37הגב לתגובה זו
- 3.חי במינוס 03/09/2012 13:11הגב לתגובה זובטח יצרכו לוותר על פרומיל משכרם הנמוך ממילא.
- 2.ידיעה מאוד מאוד חשובה ומעודדת (ל"ת)צריך להגיע ל-5,000 03/09/2012 12:53הגב לתגובה זו
- 1.מעניין למה זה לא מגיע לכותרות הראשיות בעיתונים!!! (ל"ת)ביבי 03/09/2012 12:13הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
