החל מ-1 באוקטובר: שכר המינימום יעודכן מעלה ל-4,300 שקל בחודש
שכר המינימום צפוי לעלות בעוד 200 שקלים החל מחודש הבא. שר התמ"ת שלום שמחון הודיע כי בהתאם לסמכותו עפ"י חוק שכר המינימום כי שכר המינימום יגדל לסך 4,300 שקלים החל מ- 1 באוקטובר 2012, זאת במקום סך 4,100 שקל כיום.
בהתאמה, גדל גם שכר המינימום לשעה, שיעמוד על 23.12 שקל. שכר המינימום לצעירים עד גיל 16, יעמוד על סך 3010 שקל (70%). צעירים עד גיל 17, יוכלו ליהנות משכר מינימום בגובה 3225 שקל (75%). שכר המינימום לצעירים עד גיל 18, יעמוד על 3569 שקל (83%).
נציין כי כבר בתחילת 2011 נודע כי שכר המינימום יעלה מ-3,850 שקל בחודש אז ל-4,100 שקל בחודש ביולי של שנה שעבר וההעלאה ל-4,300 תוכננה לסוף 2012.
עו"ד שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, מבהיר כי שכר המינימום מעודכן, בהתאם לחוק שכר מינימום, בכל 1 לאפריל של כל שנה, לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אלא שהסכום הנוכחי הוא הגדלה של שכר המינימום עפ"י תיקון מיוחד לחוק שכר מינימום (שהגדיל את שכר המינימום בסכום של 450 שקל, 250 שקל העלאה ביולי 2011 והגדלה נוספת בסך 200 שקל החל מ- 1 באוקטובר 2012).
- 5.שי 09/09/2012 16:05הגב לתגובה זושכר המינמום הוא אפסי ביחס לשוק באופן כללי. נראה איך חיה משפחה נורמלית עם כזה משכורת שלא יכולה לכלכל ולהתקיים.כאשר הכל עולה:מזון.מים.גז.וכו" אני חולה מהמשכורת
- 4.משלמים מעט מידי לזוטרים בישראל (ל"ת)רוע של מנהלים 03/09/2012 13:37הגב לתגובה זו
- 3.חי במינוס 03/09/2012 13:11הגב לתגובה זובטח יצרכו לוותר על פרומיל משכרם הנמוך ממילא.
- 2.ידיעה מאוד מאוד חשובה ומעודדת (ל"ת)צריך להגיע ל-5,000 03/09/2012 12:53הגב לתגובה זו
- 1.מעניין למה זה לא מגיע לכותרות הראשיות בעיתונים!!! (ל"ת)ביבי 03/09/2012 12:13הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
