גם ספטמבר נפתח בסערה: היקף הכספים המנוהלים בקרנות בשפל של כשנתיים
מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות לא פסקה גם בתחילתו של חודש ספטמבר וגררה ירידה בהיקף הכספים המנוהלים בקרנות המסורתיות לשפל של כשנתיים, עם כי מדובר על קצב "רגוע" יחסית של פדיונות, לאחר החודשים האחרונים, בדגש על יוני ואוגוסט.
החודש נפתח בירידות שערים חדות הן בשוקי המניות והן באיגרות החוב הקונצרניות, כאשר גם האפיק הממשלתי, שנהנה לאחרונה ממגמה חיובית, סבל מירידות שערים קלות. מתחילת החודש ירד מדד יתר 50 בכ-3.7%, מדד ת"א 75 התממש בכ-4.9% נוספים, מדד ת"א 25 צנח בכ-6.2% ואילו מדד ת"א בנקים התרסק בכ-8.0%.
מתחילת החודש משכו המשקיעים מקרנות הנאמנות המסורתיות כ-800 מיליון שקל, כך עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב. מדובר בעלייה בקצב הפדיונות יחסית לשבוע האחרון של אוגוסט - זינוק של פי שניים. הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) סבלו גם הן מהמשך הפדיונות, שהסתכמו מתחילת החודש בכ-90 מיליון שקל - הפדיון השבועי הגבוה ביותר בחודש האחרון.
איגרות החוב הקונצרניות סבלו מירידות שערים חריפות מתחילת החודש: מדד אג"ח קונצרני כללי ירד בכ-2.2% בעוד מדדי תל-בונד 20 ו-40 ירדו כ"א בשיעור חד של כ-2.5%. על רקע ירידות אלו, ובשילוב הירידות בשוקי המניות, המשיכו המשקיעים להדיר רגלם מקרנות אג"ח חברות וכללי, שמהן נמשכו לא פחות מכ-770 מיליון שקל נוספים מתחילת החודש. מחודש מאי האחרון פדו המשקיעים מקרנות אלו כ-14 מיליארד שקל.
באותו הזמן ומאותן הסיבות נרשמו גיוסים גבוהים לאפיקים השקליים הסולידיים: הקרנות הכספיות נהנו מגיוס ער של כ-770 מיליון שקל ואילו הקרנות השקליות זכו לגיוס הגבוה ביותר ב-4 החודשים האחרונים לאחר כניסת כספים של כ-320 מיליון שקל, שעפ"י הערכות ברובן גויסו לקרנות המתמחות בהשקעה במק"מ, כל זאת גם על רקע פדיון מק"מ 911 שנפדה בשבוע החולף.
- 1.גו 11/09/2011 11:35הגב לתגובה זועל מה רציו יורדת 6 אחוז אפשר לדעת מה הגז ברח מהים אני לא מבין את המישחק הזה ממש הזוי צריך ליבדוק את זה אני חושב שיש פה שמסיתים את המניה כלפי מט ה במכוון כי זה לא יתכן שהיא תמיד יורדת יותר מיכולם וכשבא התיקון היא לא עולה חוסמים אותה שלא תעלה אני חושב שהראשות לנירות ערך צריכים ליבדוק את זה זה מעשה פלילי
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
