השלכות גל הירידות: צניחה של 70% בהנפקות ראשוניות; 65% זינוק במסחר באופציות

אוגוסט יזכר כחודש הגרוע ביותר בבורסה בתל אביב מאז נובמבר 2008. ירידה חדה בהנפקות ראשוניות של מניות ועלייה בגיוסי אג"ח. זינוק במסחר באמצעות נגזרים ותעודות סל
אריאל אטיאס | (6)

רגע לפני שמציינים בשווקים הפיננסים שלוש שנים לקריסת ליהמן ברדרס קיבלו המשקיעים באחד העם תזכורת כואבת - מדדי המניות המובילים קרסו בחודש אוגוסט בשיעור החד ביותר מאז נובמבר 2008.

ירידות שערים חדות אפיינו את כל המדדים המובילים. מדד ת"א-ביטוח בלט עם ירידה חדה של כ-16% ומדדי ת"א תקשורת ות"א ביומד ירדו בכ-14%. מדד המעו"ף צנח ב-7.5%.

תרם לירידות השערים מחזור כספי יומי נמוך יחסית. בחודש השני לחופשת הקיץ, הסתכם המחזור במניות בכ-1.7 מיליארד שקל - בדומה למחזור הממוצע בחודשים אפריל-יולי ונמוך בכ-20% מהמחזור הממוצע אשתקד. נציין, כי במחצית הראשונה של החודש נרשמו מחזורי מסחר ערים, בסך של כ-2 מיליארד שקל ביום, ואילו במחצית השנייה של החודש ירדו המחזורים בשיעור חד והסתכמו בממוצע בכ-1.4 מיליארד שקל.

מנתוני הבורסה עולה, כי בשוק המניות הראשוני נמשך הקיפאון, ששרר בחודש הקודם, וגויסו כ-130 מיליון שקל בלבד בארבע הנפקות זכויות. בסיכום מתחילת השנה גויסו כ-3.8 מיליארד שקל, לעומת כ-12.8 מיליארד שקל בכל שנת 2010.

לעומת זאת, בשוק האג"ח אוגוסט יזכר כחודש טוב בו גייס הסקטור העסקי כ-3.8 מיליארד שקל בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח. בסיכום מתחילת 2011 גייסו חברות כ-31.5 מיליארד שקל באמצעות אג"ח - כ-73% מסך הגיוס בכל שנת 2010. נציין, כי כ-3.2 מיליארד שקל גויסו באמצעות שש הנפקות אג"ח, לציבור.

התגברות הירידות והעלייה בתנודתיות הביאה למחזורי מסחר גבוהים בבשוק הנגזרים. באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו כ-480 אלף יחידות ביום, גבוה במעט מהשיא החודשי שנרשם במאי 2010 וגבוה בכ-65% מהמחזור הממוצע בכל שנת 2010.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ילללה ררררררררררר רוצים ירידות ,היידה פוטים (ל"ת)
    בוכניק המנחוס 04/09/2011 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירידות באופק 04/09/2011 18:46
    הגב לתגובה זו
    השוק נוטע לירידות חזקות בעולם ואצלינו בתל אביב מי יודע איפה הסוף של הירידות אין בדעה זאת המלצה כל שהיא זאת חוות דעת אישית שנראת כיום
  • משקיע ערך 04/09/2011 19:13
    הגב לתגובה זו
    מנית קוקה קולה סימול ko
  • אלווי שיהיה טוב 04/09/2011 19:10
    הגב לתגובה זו
    אלווי שיהיה טוב
  • 2.
    בנטוב 04/09/2011 18:33
    הגב לתגובה זו
    וגרימת הפסדים למשקיעים תמימים ורציניים למה קמהדע מדשדשת ודי מדיקל ניסחרות במחירי הפסד למרות הצלחתן בעיסוקיהן ובמוצריהן למה הנפקה של ביו לייט ב5.50 שח צנחה ל2 שקלים כי אתם עושים הכל לגייס כסף אך לא עושים דבר ביכדיי לישמור עלינו הכושי עשה את שלו הכושי יכל ללכת כואב הלב עד מתי יימשך העושק הזה
  • 1.
    איציק 04/09/2011 18:27
    הגב לתגובה זו
    המסחר במניות הפך לכלי משחק עבור מדדים. גיוסי ההון נתפסים כגניבה בידי בעלי שליטה. הכסף הציבורי הפך להפקר. והכל הכל בחסות החוק. והאחראים על הבורסה מועלים באמון הציבורי והפכו למשתפי פעולה עם סוחרי הקזינו.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי