'צדק חברתי' נוסח לונדון, שורפים חצי עיר
מחאת האוהלים ברחבי ישראל היא ללא ספק מקורית ואייקונית ותחרט בזכרון הקולקטיבי של עם ישראל לדורי דורות, אבל הנה באו הבריטים והזכירו לישראלים שלפעמים מחאה חברתית כדאי לעשות באופן קלאסי.
מי יודע? אולי אם היו שורפים כמה חנויות בדיזינגוף ובוזזים כמה סניפים של טיב טעם אולי כבר היינו רואים תוצאות בארץ. כנראה שלא ממש, אבל זה היה הרבה יותר פוטוגני משדרת האוהלים שיוצרים תחושה של טיול שנתי בכיתה ו'. תשוו את האפקט הדרמטי: בלונדון בניינים בוערים ושוטרים מתקוטטים עם מפגינים. עכשיו נעבור לתל אביב ונראה שתי כוסיות יושבות על הדשא מחוץ לאוהל ומוסיפות אחת את השניה לפייסבוק באמצעות אייפאד.
המהומות התפשטו כבר לערים אחרות ברחבי הממלכה ולא מראים שום סימן התעייפות. אם בארץ הכל התחיל בגלל קוטג' יקר, אז פה זה בגלל שאיזה פושטק נהרג בקרב יריות עם המשטרה וכעת החבר'ה רוצים צדק חברתי. לזכרו של הבחור המת הם שורפים חצי מהעיר ובוזזים מוצרי אלקטרוניקה לעילוי נשמתו.
לרגע חשבתי שהתקציב הזעום של סדרות הטלביזיה הבריטיות עלה וכעת הם סוף סוף עושים סדרות משטרה מרשימות עם אקשן ובלאגן ואז התברר שאני צופה בחדשות. כמובן שלכל לונדוני יש תיאוריה אחרת על הסיבות למהומות. התאוריה האישית שלי היא סילוקו של צ'רלי שין משני גברים וחצי.
האמת שהרבה טוענים שלאנשים פשוט נמאס. נמאס מיוקר הדיור, השכלה, מיסים, תמיכה ממשלתית. נשמע מוכר? אני התלוננתי שנים ועדיין מתלונן על יוקר המחייה בלונדון. הפתרון שלי הוא לטוס לוויניפג בקנדה בחודש הקרוב, מקום חביב וצנוע עם מחירים סבירים שמאפשרים לי לגדל ילד ולהעניק לו את כל מה שהוא צריך בלי לרדת לזנות או למכור כליות בשוק השחור.
הייתי פותח מאהל בטרפלגר סקוויר, אבל פה המזג אוויר מחורבן בכל ימות השנה. אני מבין שיש אנשים שתקועים בבריטניה מכל מיני סיבות ועבורם המצב הוא מאוד מתסכל והם מרגישים עם הגב לקיר. יש גם את אלו שלא רוצים לעזוב את העיר הגדולה ולגור באיזה חור נידח בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם (נשמע מוכר?).
אני לא מבין את האובססיה עם לגור בעיר הגדולה. פקקים, זיהום אוויר, יוקר מחייה, צפיפות. לונדון רק הולכת ונהיית יותר דחוסה וצפופה ובקרוב אנשים יצטרכו לרכוב אחד לשני על הכתפיים כדי שיהיה מקום לכולם. למה? מה כל כך מדהים בעיר הזאת? אני מבין את הצורך לבוא לפה בתור תייר ולחרוש על לונדון שבועיים, אבל יותר מזה? אם לא הבנתי עד עכשיו אחרי שגרתי פה ארבע עשרה שנה, אני כנראה בחיים לא אבין.
כמובן שמי שבאמת רוצה למחות ולשנות פועל בדרכים טיפה יותר ממלכתיות. הפגנה לא אלימה עם נפנוף שלטים, אולי לשרוף איזה דגלון או שניים מול משרד ממשלתי. לבזוז ולשרוף חנויות לא הולך לשנות שום דבר או לשפר לך את רמת החיים באופן משמעותי. אלא אם כן בזזת לך אייפאד 2 ואקס בוקס קינקט כי אז כייף לך. חבל שדווקא עכשיו חברים לא מבקשים שאני אביא להם מתנות מלונדון כשיש כאלה "מבצעים" ברשתות המובילות.
לכל סיפור מכוער יש תמיד גם צד יפה. כשתושבים מקומיים ראו את השכונות שלהם מתחרבנות ואת הרשויות המקומיות בהיסטריה ואובדן שליטה, אנשים פשוט התחילו לארגן באופן ספונטני באמצעות פייסבוק וטוויטר קבוצות ניקיון שעברו ברחובות וצמצמו את הנזק. מחמם את הלב ממש כמו הבניינים הבוערים בכל פינת רחוב.
יש על מה למחות בבריטניה, אין ספק. אבל את תמיכת הציבור קיבלה דווקא המשטרה עם קריאות בפייסבוק לערב את גם את הצבא ולהכנס במפגינים. ככה שגם לנהל מאבק צריך לדעת ואולי באמת כדאי להשאר באוהלים.
מה יהיה בסוף? מכפתלי, אני עף מפה לקנדה.
- 5.גם אני פושטק 10/08/2011 06:57הגב לתגובה זולכל הערבים בארץ- לונדון קוראת לכם רוחו וללא תרג'או
- 4.שישלחו לבריטים אוהלים, או את דפני ליף (ל"ת)נואל גאלאגר 09/08/2011 17:51הגב לתגובה זו
- 3.שלילת אזרחות מהמפגינים שנעצרו (ל"ת)פתרון נדיב 09/08/2011 17:46הגב לתגובה זו
- 2.מוסיפות אחת את השנייה בפייסבוק. גדול..:) (ל"ת)משה 09/08/2011 17:20הגב לתגובה זו
- 1.תישאר שם נמושה עלובה (ל"ת)משה 09/08/2011 16:17הגב לתגובה זו
- שיילכו לשם כלהערבים מהארץ ולא יחזרו -אינשאללה (ל"ת)גם אני פושטק 10/08/2011 06:59הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
