אבנים, אש וגז מדמיע ביוון: ההפגנות הפכו לאלימות - אלפים ברחובות
ההפגנות ביוון הפכו להיות אלימות, כאשר המפגינים מיידים אבנים על שוטרים, שורפים פחי אשפה ומתעמתמים עם שוטרים.
האיגודים ביוון משביתים את שירותי הממשלה, כולל עצירת התחבורה הציבורית, ומפעילים עיצומים בנמל התעופה הבינלאומי של אתונה, במטרה לטרפד את ניסיונותיו של ראש המשלה ג'ורג' פאפאנדראו להעביר בפרלמנט את תוכנית ההבראה הכוללת צעדי צנע, העלאות מיסים ומכירת נכסי מדינה.
אמש בחצות פתחו האיגודים בשביתה הכללית הרביעית השנה, כמחאה נגד תוכנית הקיצוצים החמש שנתית ומכירת הנכסים. להשבתה יתלוו היום אסיפות, והפגנה המונית שתצעד אל הפרלמנט באתונה.
צפו במפגינים האלימים
נכון לעכשיו, כל המוסדות הציבוריים במדינה שובתים. עובדי מונופול חברת החשמל שובתים במשך 48 שעות תוך שהם יוזמים הפסקות חשמל בכל המדינה. פקחי תעופה הפסיקו לעבוד למשך שמונה שעות היום, וכך יהיה גם מחר. כתוצאה מכך בוטלו כל הטיסות הנכנסות והיוצאות מנמל התעופה הבינלאומי של אתונה. בתי החולים עובדים במתכונת מצומצמת, הדואר בשביתה כללית וכך גם בתי הספר והאוניברסיטות, חברות ממשלתיות, הבנקים וכו'.
"המשמעות של התוכנית לטווח הבינוני היא סגירת פרק אי הוודאות עבור העם היווני", אמר פאפאנדראו למחוקקים בפתיחת הדיונים שצפויים להמשך שלושה ימים. מחר יתייצב פאפאנדראו בפני מבחן ההשרדות השני שלו בתוך שבעה ימים, בעת שהמחוקקים היוונים יצביעו על תוכנית ההבראה שתאפשר למדינה לקבל את התשלום החמישי בחבילת הסיוע. אם יכשל בניסיונותיו להעביר את תוכנית הצנע, יביא הדבר לחדלות הפרעון הראשונה בגוש האירו.
"אנחנו מודעים לסיכונים שהתוכנית טומנת לאזרח היווני הממוצע", אמר שר האוצר של יוון אוונגלוס וניזלוס במהלך הדיונים. "ברור שעלינו לייצב את המצב, אבל כדי לשפר את המצב, אחנו חייבים, לפני הכול, לשרוד על בסיס פיסקאלי".
נציין כי על ראש ממשלת יוון להעביר שתי הצבעות על קיצוץ בתקציב ומכירת נכסים. הוא זקוק ל-155 קולות מתוך 300 המושבים בפרלמנט.
- 4.אלדד 29/06/2011 08:15הגב לתגובה זובסדר הם לא חרוצים כמו הגרמנים או היפנים. עדיין החוב הלאומי,חלק גדול ממנו,הוא של בנקים שתומכים בהם אחרת השיטה הכלכלית תקרוס - זאת אומרת לא חוב של האזרחים! המדינה שם כמו רוב מדינות העולם מוציאה כסף כחוב ומן הסתם " לא מתאפקת" אז לאורך זמן החוב של המדינה גדל וגדל. מה שקורה שם יכול לקרות בכל מדינה (וגם אצלנו)אם השיטה הכלכלית לא תוחלף - להם זה קרה קודם כי חשוב להם הסבבה ולא רק לעבוד כמו חמורים. מה שצריך לעשות זה פשיטת רגל-כל מחזיקי האג" ח מפסידים כי אחרת צריך למכור נכסים של המדינה מה שאומר הפרטה לגורמים בינלאומיים מה שאומר איבוד עצמאות מדינית חלקית שתלך ותגבר(כי עכשיו יש פחות נכסים),וכדי שזה לא יקרה עוד פעם להדפיס כמות קבועה של כסף בצורה חד פעמית וללא חוב ולא לתת לבנקים להלוות כסף שאין להם - זה מגדיל את אי היציבות.
- 3.גוני 29/06/2011 01:09הגב לתגובה זוהתרגלו להתבטל , לרקוד וגם לשיר ...אז שיתאימו את רמת חייהם לרמת הכנסותיהם .
- 2.א 28/06/2011 20:08הגב לתגובה זוטוב שלא אצלנו
- 1.עורו אזרחים. עורו. מתי אצלנו ? (ל"ת)חושו אחים חושו. 28/06/2011 15:31הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
