המאבק על תדמית ישראל בעולם אינו מעניין את האיגוד הישראלי ליחסי ציבור

אחרת כיצד ניתן להסביר שמתוך עשרות רבות של אנשי יחסי ציבור ויועצים תקשורתיים החברים באיגוד השתתפו בכנס שהתקיים בבר אילן רק שניים וגם זה במקרה?
רחל לרנר | (11)

אתמול (יום ב') התקיים היום הראשון מתוך השניים של כנס בינלאומי תחת הכותרת: 'המאבק על תדמית ישראל בעולם'. נושא בוער הנמצא בקונצנזוס לאומי אשר להבת בעירתו פורצת מעלה במיוחד עם פרסום מאמר החרטה של השופט ריצ'ארד גולדסטון השבוע שטען כי אילו היה יודע אז בזמן חיבור הדו"ח בנושא "עופרת יצוקה" את מה שהוא יודע היום אזי לא היה כותב את הדוח כפי שכתב. נושא שראוי שיישקל בכובד ראש כיצד מדינת ישראל צריכה להגיב על כך והאם להכות על הברזל בעודו חם ולמנף זאת לטובת "ההסברה" הישראלית בעולם.

ולכן הכנס ביוזמת המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר אילן בא במקום הנכון ובזמן הנכון ולאור ההתפתחויות האחרונות הוא חשוב מאין כמותו עתה יותר מתמיד אך כנראה לא מספיק אטרקטיבי ומעניין את הגוף שבאופן הכי טבעי ואורגני נושא זה צריך להיות על סדר יומו: האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות.

מישהו שמע "ציוץ" או אמירה מגובשת של גוף זה המייצג עשרות רבות אם לא מאות של חברים בהם בעלי משרדים מנוסים ומקצועיים בנושאים של הסברה לאומית? מדוע לא נשלחו הזמנות לכנס חשוב זה לכלל חברי האיגוד? ומכאן עולה שאלה מהותית : מדוע אין יוזמה להפעיל את "ההון האנושי" של עשרות יחצ"נים ויועצי תקשורת לטובת מדינת ישראל בארץ ובחו"ל?

ישנם משרדי יחסי ציבור התורמים שעות רבות ומשקיעים מאמצים עבור עמותות מלכ"ר רבות בארץ האם מדינת ישראל אינה ראויה שנתייצב עבורה בארץ ובעולם ונעמיד לה את מיטב מוחותינו, ניסיוננו העשיר ומקצועיותנו? אישית אני מוכנה לתרום יום אחד בשבוע עבור כך. אבל האם האיגוד המתיימר לייצג את העוסקים בתחום ההסברה והתקשורת אינו רואה חשיבות לעסוק בכך? במיוחד על רקע האירועים הקשים שפקדו את ישראל בשנתיים האחרונות? כנראה שההתעסקות של הנהלת האיגוד מופנית לטובת כנס האריה השואג ואין לאנשיה זמן להתעסק "בזוטות" שכאלה.

עד כדי כך חשובה סוגיית ההסברה הישראלית שהוקדשו לכך שני ימי התכנסות מלאים (אתמול המושבים עם פאנלים מתחלפים והיום מתקיימות סדנאות בנושא) ובפאנל הפתיחה השתתפו בין היתר פרופ' איתן גלבוע ראש המרכז לתקשורת בינלאומית אוניברסיטת בר אילן, ד"ר אלון ליאל לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ירדן ותיקאי מנהל מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אל"מ מירי אייזן לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה ופרופ' ניקולאס קל המרכז לדיפלומטיה ציבורית מאוניברסיטת דרום קליפורניה .

כמובן שצורפו עיתונאים מהמובילים בישראל כגון יעקב אחימאיר שהנחה את אחד מהמושבים הראשונים, רון בן ישי וגם מלני פיליפס עיתונאית בכירה בדיילי מייל לונדון שעפ"י ראיון שהעניקה לא מכבר לאחימאיר ניתן להסיק כי היא אוהדת ישראל וזה לא עניין של מה בכך. כמו כן השתתפו אורן הלמן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ודני סימן סמנכ"ל

ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות.

קולם של חברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור לא נשמע. אף אחד לא טרח להזמינם

את ההזמנה לכנס העביר לי ידידי דני צימט המשמש עמית בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן. הופתעתי לפגוש בכנס רק אחד מחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור איתן הרשקו שטען בפניי שנודע לו במקרה והוא "רץ" להשתתף למרות שלא קיבל הזמנה רשמית מהנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור.

הרשקו ואנוכי "לקחנו" לנו את הזכות להשמיע את דעתנו בפאנל של מושב ב' בנושא: 'רשתות גלובליות' אותו הנחה יעקב אחימאיר וחבל שזכות זו ניתנה לנו עם הרבה מאוד חסד ולא באופן רשמי ומייצג (אף אחד מהנוכחים לא ידע על עיסוקנו).

מאמר זה לא נועד להשתלח באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, מטרתו להאיר את עיני הנהלת האיגוד שישנם נושאים בוערים בארץ בתחומי התקשורת והחברה בהם ניתן לשלב זרועות ולגבש מדיניות של עשייה מקצועית לטובת מסעי ההסברה של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    צודקת (ל"ת)
    יוני 13/04/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סליחה, אבל מי זו בתמונה? (ל"ת)
    לא רלוונטי 12/04/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גילה 07/04/2011 00:29
    הגב לתגובה זו
    אחרי שקראתי את המאמר ואת כל התגובות, נראה כי קולו של איגוד היח"צ נדם או שמא יש להגיד נרדם. חבל שאיגוד שאמור להעשיר את חבריו בתכנים אינו מודע לכל האירועים שיש ומזמין את החברים להשתתף ולקחת חלק. מזל שנכחו במקום שני צדיקים ובכלל... מה עושה האיגוד לטובת חבריו? למה כדאי להיות חבר? לא נראה שיש ערך מוסף לחברות בו. הגיע הזמן לרענן את השורות ולגייס אנשים אחרים, רעבים לעשייה ורצון לתרום באמת ולא לקחת לעצמם תארים.... אולי כדאי שאיגוד היח"צ יקח לעצמו משרד יח"צ שירכז עבורו את רשימת הכנסים והאירועים בתחומי המדיה והתקשורת ... ותחשבו על זה.
  • 6.
    מישהו מהתעשיה 05/04/2011 21:15
    הגב לתגובה זו
    מזה הרבה זמן שאנו שומעים על הצורך בהסברת מדיניות ישראל בעולם וכמובן שיפור התדמית. אני חושב שהמאמר מדבר על מה שכולנו מפחדים להגיד בקול רם. כל הכבוד, מקווה ששורות אלה לא נכתבו לחינם ואכן משהו ישתנה
  • 5.
    עימנואל המשגיח 05/04/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
    רחל שלום, כאיש תקשורת התרגשתי מדבריך...ממליץ לך להגיש מועמדות לראשות איגוד היח"צ...וקורא לחברי האיגוד להצטרף לקריאתי...מבין השורות ניכר כי מדובר בפוטנציאל מרענן שיכול להרים את הדימוי הרופס של האיגוד...בנוסף מדוע שלא תשלחי עותק של הכתבה ללשכת ראש הממשלה המסבירן הטוב ביותר של המדינה, בטוחני שתמצאי שם אוזן קשבת.
  • 4.
    איתן הרשקו 05/04/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
    אודות קיום הכנס נודע לי ממיל שהעביר אליי עמיתי מר משה דיין,שהעביר לי מייל של דני צימט עם תוכנית הכנס והוא אף שאל מדוע אין ייצוג לאף אחד מחברי הנהלת האיגוד בפאנלים השונים. נרשמתי מיד לכנס והעברתי מייל לפרופ' איתן גלבוע מארגן הכנס ולהלן תשובתו: "שלום, עשינו טעות שלא הזמנו נציג מטעמכם, אבל כרגע כל המושבים סגורים. נחשוב עליכם בכנסים הבאים. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום כלשהו ונשמח לראותכם. בברכה, Eytan Gilboa, PhD Professor & Chair, Communication Professor, Political Studies Director, Center for International Communication Bar-Ilan University Ramat- Gan 52900 Israel" עליי לציין כי הכנס חשוב ביותר ואף בעבר בכנס האיגוד בשנה שעברה בים המלח בו השתתף סגן שר החוץ מר דני איילון פניתי אליו וביקשתי ממנו שיקים פורום יועצים בשיתוף האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות על מנת שייסייע בגיבוש מדיניות תקשורתית מייצגת למדינת ישראל. לצערי ואני מצר על כך שום דבר לא התקדם ולא הוקם כל פורום בנדון. אני אישית אשמח לסייע ולהשתתף בפורום כזה באם יוקם בעתיד? בברכה איתן הרשקו ייעוץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית דואר אלקטרוני:[email protected]
  • לאיתן הרשקו 06/04/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    להזמנת כלל חברי האיגוד לכנס זה - פנייה שהתשובה לגביה הייתה חוסר התעניינות מוחלט קרי, אין שת"פ
  • איתן הרשקו 06/04/2011 11:03
    רק בדיעבד הבנתי שדני צימט אכן פנה ליו"ר האיגוד כמובן משיחתי איתו בכנס עצמו.
  • 3.
    שולי 05/04/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שלא רק אנשי יח"צ ייתגייסו למאמץ הלאומי. צריך שגם הפוליטיקאים שלנו יתגייסו ולא באמצעות טיסות לחו"ל עם נשותיהם וטפם.... אפשר לקחת את המאמר המקסים הזה ולהשית אותו לכל תחום במגזר העיסקי והציבורי. כמה חבל שאבדה לנו אותה ערבות הדדית שהייתה מנת חלקנו לפני למעלה משלושים שנה, תקופה בה המדינה באמת קדמה לאני הפרטי.
  • 2.
    מישל מלץ 05/04/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
    יופיע של כתבה.משרד החוץ נרדם בשמירה.כמה חבל!!
  • 1.
    ישראל תל אביב 05/04/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
    הכן ניוז מרענן בנוף המשמים של איגוד היחץ המנוהל ע"י סילביה בית הלחמי באופן מבזה ומבייש את האיגוד. יישר כח לכותבת על היושר, דברי הטעם והאכפתיות המרגשת.
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.