המאבק על תדמית ישראל בעולם אינו מעניין את האיגוד הישראלי ליחסי ציבור
אתמול (יום ב') התקיים היום הראשון מתוך השניים של כנס בינלאומי תחת הכותרת: 'המאבק על תדמית ישראל בעולם'. נושא בוער הנמצא בקונצנזוס לאומי אשר להבת בעירתו פורצת מעלה במיוחד עם פרסום מאמר החרטה של השופט ריצ'ארד גולדסטון השבוע שטען כי אילו היה יודע אז בזמן חיבור הדו"ח בנושא "עופרת יצוקה" את מה שהוא יודע היום אזי לא היה כותב את הדוח כפי שכתב. נושא שראוי שיישקל בכובד ראש כיצד מדינת ישראל צריכה להגיב על כך והאם להכות על הברזל בעודו חם ולמנף זאת לטובת "ההסברה" הישראלית בעולם.
ולכן הכנס ביוזמת המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר אילן בא במקום הנכון ובזמן הנכון ולאור ההתפתחויות האחרונות הוא חשוב מאין כמותו עתה יותר מתמיד אך כנראה לא מספיק אטרקטיבי ומעניין את הגוף שבאופן הכי טבעי ואורגני נושא זה צריך להיות על סדר יומו: האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות.
מישהו שמע "ציוץ" או אמירה מגובשת של גוף זה המייצג עשרות רבות אם לא מאות של חברים בהם בעלי משרדים מנוסים ומקצועיים בנושאים של הסברה לאומית? מדוע לא נשלחו הזמנות לכנס חשוב זה לכלל חברי האיגוד? ומכאן עולה שאלה מהותית : מדוע אין יוזמה להפעיל את "ההון האנושי" של עשרות יחצ"נים ויועצי תקשורת לטובת מדינת ישראל בארץ ובחו"ל?
ישנם משרדי יחסי ציבור התורמים שעות רבות ומשקיעים מאמצים עבור עמותות מלכ"ר רבות בארץ האם מדינת ישראל אינה ראויה שנתייצב עבורה בארץ ובעולם ונעמיד לה את מיטב מוחותינו, ניסיוננו העשיר ומקצועיותנו? אישית אני מוכנה לתרום יום אחד בשבוע עבור כך. אבל האם האיגוד המתיימר לייצג את העוסקים בתחום ההסברה והתקשורת אינו רואה חשיבות לעסוק בכך? במיוחד על רקע האירועים הקשים שפקדו את ישראל בשנתיים האחרונות? כנראה שההתעסקות של הנהלת האיגוד מופנית לטובת כנס האריה השואג ואין לאנשיה זמן להתעסק "בזוטות" שכאלה.
עד כדי כך חשובה סוגיית ההסברה הישראלית שהוקדשו לכך שני ימי התכנסות מלאים (אתמול המושבים עם פאנלים מתחלפים והיום מתקיימות סדנאות בנושא) ובפאנל הפתיחה השתתפו בין היתר פרופ' איתן גלבוע ראש המרכז לתקשורת בינלאומית אוניברסיטת בר אילן, ד"ר אלון ליאל לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ירדן ותיקאי מנהל מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אל"מ מירי אייזן לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה ופרופ' ניקולאס קל המרכז לדיפלומטיה ציבורית מאוניברסיטת דרום קליפורניה .
כמובן שצורפו עיתונאים מהמובילים בישראל כגון יעקב אחימאיר שהנחה את אחד מהמושבים הראשונים, רון בן ישי וגם מלני פיליפס עיתונאית בכירה בדיילי מייל לונדון שעפ"י ראיון שהעניקה לא מכבר לאחימאיר ניתן להסיק כי היא אוהדת ישראל וזה לא עניין של מה בכך. כמו כן השתתפו אורן הלמן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ודני סימן סמנכ"ל
ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות.
קולם של חברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור לא נשמע. אף אחד לא טרח להזמינם
את ההזמנה לכנס העביר לי ידידי דני צימט המשמש עמית בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן. הופתעתי לפגוש בכנס רק אחד מחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור איתן הרשקו שטען בפניי שנודע לו במקרה והוא "רץ" להשתתף למרות שלא קיבל הזמנה רשמית מהנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור.
הרשקו ואנוכי "לקחנו" לנו את הזכות להשמיע את דעתנו בפאנל של מושב ב' בנושא: 'רשתות גלובליות' אותו הנחה יעקב אחימאיר וחבל שזכות זו ניתנה לנו עם הרבה מאוד חסד ולא באופן רשמי ומייצג (אף אחד מהנוכחים לא ידע על עיסוקנו).
מאמר זה לא נועד להשתלח באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, מטרתו להאיר את עיני הנהלת האיגוד שישנם נושאים בוערים בארץ בתחומי התקשורת והחברה בהם ניתן לשלב זרועות ולגבש מדיניות של עשייה מקצועית לטובת מסעי ההסברה של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל.
- 9.צודקת (ל"ת)יוני 13/04/2011 12:34הגב לתגובה זו
- 8.סליחה, אבל מי זו בתמונה? (ל"ת)לא רלוונטי 12/04/2011 11:04הגב לתגובה זו
- 7.גילה 07/04/2011 00:29הגב לתגובה זואחרי שקראתי את המאמר ואת כל התגובות, נראה כי קולו של איגוד היח"צ נדם או שמא יש להגיד נרדם. חבל שאיגוד שאמור להעשיר את חבריו בתכנים אינו מודע לכל האירועים שיש ומזמין את החברים להשתתף ולקחת חלק. מזל שנכחו במקום שני צדיקים ובכלל... מה עושה האיגוד לטובת חבריו? למה כדאי להיות חבר? לא נראה שיש ערך מוסף לחברות בו. הגיע הזמן לרענן את השורות ולגייס אנשים אחרים, רעבים לעשייה ורצון לתרום באמת ולא לקחת לעצמם תארים.... אולי כדאי שאיגוד היח"צ יקח לעצמו משרד יח"צ שירכז עבורו את רשימת הכנסים והאירועים בתחומי המדיה והתקשורת ... ותחשבו על זה.
- 6.מישהו מהתעשיה 05/04/2011 21:15הגב לתגובה זומזה הרבה זמן שאנו שומעים על הצורך בהסברת מדיניות ישראל בעולם וכמובן שיפור התדמית. אני חושב שהמאמר מדבר על מה שכולנו מפחדים להגיד בקול רם. כל הכבוד, מקווה ששורות אלה לא נכתבו לחינם ואכן משהו ישתנה
- 5.עימנואל המשגיח 05/04/2011 17:07הגב לתגובה זורחל שלום, כאיש תקשורת התרגשתי מדבריך...ממליץ לך להגיש מועמדות לראשות איגוד היח"צ...וקורא לחברי האיגוד להצטרף לקריאתי...מבין השורות ניכר כי מדובר בפוטנציאל מרענן שיכול להרים את הדימוי הרופס של האיגוד...בנוסף מדוע שלא תשלחי עותק של הכתבה ללשכת ראש הממשלה המסבירן הטוב ביותר של המדינה, בטוחני שתמצאי שם אוזן קשבת.
- 4.איתן הרשקו 05/04/2011 17:01הגב לתגובה זואודות קיום הכנס נודע לי ממיל שהעביר אליי עמיתי מר משה דיין,שהעביר לי מייל של דני צימט עם תוכנית הכנס והוא אף שאל מדוע אין ייצוג לאף אחד מחברי הנהלת האיגוד בפאנלים השונים. נרשמתי מיד לכנס והעברתי מייל לפרופ' איתן גלבוע מארגן הכנס ולהלן תשובתו: "שלום, עשינו טעות שלא הזמנו נציג מטעמכם, אבל כרגע כל המושבים סגורים. נחשוב עליכם בכנסים הבאים. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום כלשהו ונשמח לראותכם. בברכה, Eytan Gilboa, PhD Professor & Chair, Communication Professor, Political Studies Director, Center for International Communication Bar-Ilan University Ramat- Gan 52900 Israel" עליי לציין כי הכנס חשוב ביותר ואף בעבר בכנס האיגוד בשנה שעברה בים המלח בו השתתף סגן שר החוץ מר דני איילון פניתי אליו וביקשתי ממנו שיקים פורום יועצים בשיתוף האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות על מנת שייסייע בגיבוש מדיניות תקשורתית מייצגת למדינת ישראל. לצערי ואני מצר על כך שום דבר לא התקדם ולא הוקם כל פורום בנדון. אני אישית אשמח לסייע ולהשתתף בפורום כזה באם יוקם בעתיד? בברכה איתן הרשקו ייעוץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית דואר אלקטרוני:[email protected]
- לאיתן הרשקו 06/04/2011 08:29הגב לתגובה זולהזמנת כלל חברי האיגוד לכנס זה - פנייה שהתשובה לגביה הייתה חוסר התעניינות מוחלט קרי, אין שת"פ
- איתן הרשקו 06/04/2011 11:03רק בדיעבד הבנתי שדני צימט אכן פנה ליו"ר האיגוד כמובן משיחתי איתו בכנס עצמו.
- 3.שולי 05/04/2011 16:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן שלא רק אנשי יח"צ ייתגייסו למאמץ הלאומי. צריך שגם הפוליטיקאים שלנו יתגייסו ולא באמצעות טיסות לחו"ל עם נשותיהם וטפם.... אפשר לקחת את המאמר המקסים הזה ולהשית אותו לכל תחום במגזר העיסקי והציבורי. כמה חבל שאבדה לנו אותה ערבות הדדית שהייתה מנת חלקנו לפני למעלה משלושים שנה, תקופה בה המדינה באמת קדמה לאני הפרטי.
- 2.מישל מלץ 05/04/2011 16:00הגב לתגובה זויופיע של כתבה.משרד החוץ נרדם בשמירה.כמה חבל!!
- 1.ישראל תל אביב 05/04/2011 15:59הגב לתגובה זוהכן ניוז מרענן בנוף המשמים של איגוד היחץ המנוהל ע"י סילביה בית הלחמי באופן מבזה ומבייש את האיגוד. יישר כח לכותבת על היושר, דברי הטעם והאכפתיות המרגשת.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
