המאבק על תדמית ישראל בעולם אינו מעניין את האיגוד הישראלי ליחסי ציבור
אתמול (יום ב') התקיים היום הראשון מתוך השניים של כנס בינלאומי תחת הכותרת: 'המאבק על תדמית ישראל בעולם'. נושא בוער הנמצא בקונצנזוס לאומי אשר להבת בעירתו פורצת מעלה במיוחד עם פרסום מאמר החרטה של השופט ריצ'ארד גולדסטון השבוע שטען כי אילו היה יודע אז בזמן חיבור הדו"ח בנושא "עופרת יצוקה" את מה שהוא יודע היום אזי לא היה כותב את הדוח כפי שכתב. נושא שראוי שיישקל בכובד ראש כיצד מדינת ישראל צריכה להגיב על כך והאם להכות על הברזל בעודו חם ולמנף זאת לטובת "ההסברה" הישראלית בעולם.
ולכן הכנס ביוזמת המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר אילן בא במקום הנכון ובזמן הנכון ולאור ההתפתחויות האחרונות הוא חשוב מאין כמותו עתה יותר מתמיד אך כנראה לא מספיק אטרקטיבי ומעניין את הגוף שבאופן הכי טבעי ואורגני נושא זה צריך להיות על סדר יומו: האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות.
מישהו שמע "ציוץ" או אמירה מגובשת של גוף זה המייצג עשרות רבות אם לא מאות של חברים בהם בעלי משרדים מנוסים ומקצועיים בנושאים של הסברה לאומית? מדוע לא נשלחו הזמנות לכנס חשוב זה לכלל חברי האיגוד? ומכאן עולה שאלה מהותית : מדוע אין יוזמה להפעיל את "ההון האנושי" של עשרות יחצ"נים ויועצי תקשורת לטובת מדינת ישראל בארץ ובחו"ל?
ישנם משרדי יחסי ציבור התורמים שעות רבות ומשקיעים מאמצים עבור עמותות מלכ"ר רבות בארץ האם מדינת ישראל אינה ראויה שנתייצב עבורה בארץ ובעולם ונעמיד לה את מיטב מוחותינו, ניסיוננו העשיר ומקצועיותנו? אישית אני מוכנה לתרום יום אחד בשבוע עבור כך. אבל האם האיגוד המתיימר לייצג את העוסקים בתחום ההסברה והתקשורת אינו רואה חשיבות לעסוק בכך? במיוחד על רקע האירועים הקשים שפקדו את ישראל בשנתיים האחרונות? כנראה שההתעסקות של הנהלת האיגוד מופנית לטובת כנס האריה השואג ואין לאנשיה זמן להתעסק "בזוטות" שכאלה.
עד כדי כך חשובה סוגיית ההסברה הישראלית שהוקדשו לכך שני ימי התכנסות מלאים (אתמול המושבים עם פאנלים מתחלפים והיום מתקיימות סדנאות בנושא) ובפאנל הפתיחה השתתפו בין היתר פרופ' איתן גלבוע ראש המרכז לתקשורת בינלאומית אוניברסיטת בר אילן, ד"ר אלון ליאל לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ירדן ותיקאי מנהל מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אל"מ מירי אייזן לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה ופרופ' ניקולאס קל המרכז לדיפלומטיה ציבורית מאוניברסיטת דרום קליפורניה .
כמובן שצורפו עיתונאים מהמובילים בישראל כגון יעקב אחימאיר שהנחה את אחד מהמושבים הראשונים, רון בן ישי וגם מלני פיליפס עיתונאית בכירה בדיילי מייל לונדון שעפ"י ראיון שהעניקה לא מכבר לאחימאיר ניתן להסיק כי היא אוהדת ישראל וזה לא עניין של מה בכך. כמו כן השתתפו אורן הלמן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ודני סימן סמנכ"ל
ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות.
קולם של חברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור לא נשמע. אף אחד לא טרח להזמינם
את ההזמנה לכנס העביר לי ידידי דני צימט המשמש עמית בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן. הופתעתי לפגוש בכנס רק אחד מחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור איתן הרשקו שטען בפניי שנודע לו במקרה והוא "רץ" להשתתף למרות שלא קיבל הזמנה רשמית מהנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור.
הרשקו ואנוכי "לקחנו" לנו את הזכות להשמיע את דעתנו בפאנל של מושב ב' בנושא: 'רשתות גלובליות' אותו הנחה יעקב אחימאיר וחבל שזכות זו ניתנה לנו עם הרבה מאוד חסד ולא באופן רשמי ומייצג (אף אחד מהנוכחים לא ידע על עיסוקנו).
מאמר זה לא נועד להשתלח באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, מטרתו להאיר את עיני הנהלת האיגוד שישנם נושאים בוערים בארץ בתחומי התקשורת והחברה בהם ניתן לשלב זרועות ולגבש מדיניות של עשייה מקצועית לטובת מסעי ההסברה של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל.
- 9.צודקת (ל"ת)יוני 13/04/2011 12:34הגב לתגובה זו
- 8.סליחה, אבל מי זו בתמונה? (ל"ת)לא רלוונטי 12/04/2011 11:04הגב לתגובה זו
- 7.גילה 07/04/2011 00:29הגב לתגובה זואחרי שקראתי את המאמר ואת כל התגובות, נראה כי קולו של איגוד היח"צ נדם או שמא יש להגיד נרדם. חבל שאיגוד שאמור להעשיר את חבריו בתכנים אינו מודע לכל האירועים שיש ומזמין את החברים להשתתף ולקחת חלק. מזל שנכחו במקום שני צדיקים ובכלל... מה עושה האיגוד לטובת חבריו? למה כדאי להיות חבר? לא נראה שיש ערך מוסף לחברות בו. הגיע הזמן לרענן את השורות ולגייס אנשים אחרים, רעבים לעשייה ורצון לתרום באמת ולא לקחת לעצמם תארים.... אולי כדאי שאיגוד היח"צ יקח לעצמו משרד יח"צ שירכז עבורו את רשימת הכנסים והאירועים בתחומי המדיה והתקשורת ... ותחשבו על זה.
- 6.מישהו מהתעשיה 05/04/2011 21:15הגב לתגובה זומזה הרבה זמן שאנו שומעים על הצורך בהסברת מדיניות ישראל בעולם וכמובן שיפור התדמית. אני חושב שהמאמר מדבר על מה שכולנו מפחדים להגיד בקול רם. כל הכבוד, מקווה ששורות אלה לא נכתבו לחינם ואכן משהו ישתנה
- 5.עימנואל המשגיח 05/04/2011 17:07הגב לתגובה זורחל שלום, כאיש תקשורת התרגשתי מדבריך...ממליץ לך להגיש מועמדות לראשות איגוד היח"צ...וקורא לחברי האיגוד להצטרף לקריאתי...מבין השורות ניכר כי מדובר בפוטנציאל מרענן שיכול להרים את הדימוי הרופס של האיגוד...בנוסף מדוע שלא תשלחי עותק של הכתבה ללשכת ראש הממשלה המסבירן הטוב ביותר של המדינה, בטוחני שתמצאי שם אוזן קשבת.
- 4.איתן הרשקו 05/04/2011 17:01הגב לתגובה זואודות קיום הכנס נודע לי ממיל שהעביר אליי עמיתי מר משה דיין,שהעביר לי מייל של דני צימט עם תוכנית הכנס והוא אף שאל מדוע אין ייצוג לאף אחד מחברי הנהלת האיגוד בפאנלים השונים. נרשמתי מיד לכנס והעברתי מייל לפרופ' איתן גלבוע מארגן הכנס ולהלן תשובתו: "שלום, עשינו טעות שלא הזמנו נציג מטעמכם, אבל כרגע כל המושבים סגורים. נחשוב עליכם בכנסים הבאים. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום כלשהו ונשמח לראותכם. בברכה, Eytan Gilboa, PhD Professor & Chair, Communication Professor, Political Studies Director, Center for International Communication Bar-Ilan University Ramat- Gan 52900 Israel" עליי לציין כי הכנס חשוב ביותר ואף בעבר בכנס האיגוד בשנה שעברה בים המלח בו השתתף סגן שר החוץ מר דני איילון פניתי אליו וביקשתי ממנו שיקים פורום יועצים בשיתוף האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות על מנת שייסייע בגיבוש מדיניות תקשורתית מייצגת למדינת ישראל. לצערי ואני מצר על כך שום דבר לא התקדם ולא הוקם כל פורום בנדון. אני אישית אשמח לסייע ולהשתתף בפורום כזה באם יוקם בעתיד? בברכה איתן הרשקו ייעוץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית דואר אלקטרוני:[email protected]
- לאיתן הרשקו 06/04/2011 08:29הגב לתגובה זולהזמנת כלל חברי האיגוד לכנס זה - פנייה שהתשובה לגביה הייתה חוסר התעניינות מוחלט קרי, אין שת"פ
- איתן הרשקו 06/04/2011 11:03רק בדיעבד הבנתי שדני צימט אכן פנה ליו"ר האיגוד כמובן משיחתי איתו בכנס עצמו.
- 3.שולי 05/04/2011 16:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן שלא רק אנשי יח"צ ייתגייסו למאמץ הלאומי. צריך שגם הפוליטיקאים שלנו יתגייסו ולא באמצעות טיסות לחו"ל עם נשותיהם וטפם.... אפשר לקחת את המאמר המקסים הזה ולהשית אותו לכל תחום במגזר העיסקי והציבורי. כמה חבל שאבדה לנו אותה ערבות הדדית שהייתה מנת חלקנו לפני למעלה משלושים שנה, תקופה בה המדינה באמת קדמה לאני הפרטי.
- 2.מישל מלץ 05/04/2011 16:00הגב לתגובה זויופיע של כתבה.משרד החוץ נרדם בשמירה.כמה חבל!!
- 1.ישראל תל אביב 05/04/2011 15:59הגב לתגובה זוהכן ניוז מרענן בנוף המשמים של איגוד היחץ המנוהל ע"י סילביה בית הלחמי באופן מבזה ומבייש את האיגוד. יישר כח לכותבת על היושר, דברי הטעם והאכפתיות המרגשת.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
