המאבק על תדמית ישראל בעולם אינו מעניין את האיגוד הישראלי ליחסי ציבור

אחרת כיצד ניתן להסביר שמתוך עשרות רבות של אנשי יחסי ציבור ויועצים תקשורתיים החברים באיגוד השתתפו בכנס שהתקיים בבר אילן רק שניים וגם זה במקרה?
רחל לרנר | (11)

אתמול (יום ב') התקיים היום הראשון מתוך השניים של כנס בינלאומי תחת הכותרת: 'המאבק על תדמית ישראל בעולם'. נושא בוער הנמצא בקונצנזוס לאומי אשר להבת בעירתו פורצת מעלה במיוחד עם פרסום מאמר החרטה של השופט ריצ'ארד גולדסטון השבוע שטען כי אילו היה יודע אז בזמן חיבור הדו"ח בנושא "עופרת יצוקה" את מה שהוא יודע היום אזי לא היה כותב את הדוח כפי שכתב. נושא שראוי שיישקל בכובד ראש כיצד מדינת ישראל צריכה להגיב על כך והאם להכות על הברזל בעודו חם ולמנף זאת לטובת "ההסברה" הישראלית בעולם.

ולכן הכנס ביוזמת המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר אילן בא במקום הנכון ובזמן הנכון ולאור ההתפתחויות האחרונות הוא חשוב מאין כמותו עתה יותר מתמיד אך כנראה לא מספיק אטרקטיבי ומעניין את הגוף שבאופן הכי טבעי ואורגני נושא זה צריך להיות על סדר יומו: האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות.

מישהו שמע "ציוץ" או אמירה מגובשת של גוף זה המייצג עשרות רבות אם לא מאות של חברים בהם בעלי משרדים מנוסים ומקצועיים בנושאים של הסברה לאומית? מדוע לא נשלחו הזמנות לכנס חשוב זה לכלל חברי האיגוד? ומכאן עולה שאלה מהותית : מדוע אין יוזמה להפעיל את "ההון האנושי" של עשרות יחצ"נים ויועצי תקשורת לטובת מדינת ישראל בארץ ובחו"ל?

ישנם משרדי יחסי ציבור התורמים שעות רבות ומשקיעים מאמצים עבור עמותות מלכ"ר רבות בארץ האם מדינת ישראל אינה ראויה שנתייצב עבורה בארץ ובעולם ונעמיד לה את מיטב מוחותינו, ניסיוננו העשיר ומקצועיותנו? אישית אני מוכנה לתרום יום אחד בשבוע עבור כך. אבל האם האיגוד המתיימר לייצג את העוסקים בתחום ההסברה והתקשורת אינו רואה חשיבות לעסוק בכך? במיוחד על רקע האירועים הקשים שפקדו את ישראל בשנתיים האחרונות? כנראה שההתעסקות של הנהלת האיגוד מופנית לטובת כנס האריה השואג ואין לאנשיה זמן להתעסק "בזוטות" שכאלה.

עד כדי כך חשובה סוגיית ההסברה הישראלית שהוקדשו לכך שני ימי התכנסות מלאים (אתמול המושבים עם פאנלים מתחלפים והיום מתקיימות סדנאות בנושא) ובפאנל הפתיחה השתתפו בין היתר פרופ' איתן גלבוע ראש המרכז לתקשורת בינלאומית אוניברסיטת בר אילן, ד"ר אלון ליאל לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ירדן ותיקאי מנהל מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אל"מ מירי אייזן לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה ופרופ' ניקולאס קל המרכז לדיפלומטיה ציבורית מאוניברסיטת דרום קליפורניה .

כמובן שצורפו עיתונאים מהמובילים בישראל כגון יעקב אחימאיר שהנחה את אחד מהמושבים הראשונים, רון בן ישי וגם מלני פיליפס עיתונאית בכירה בדיילי מייל לונדון שעפ"י ראיון שהעניקה לא מכבר לאחימאיר ניתן להסיק כי היא אוהדת ישראל וזה לא עניין של מה בכך. כמו כן השתתפו אורן הלמן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ודני סימן סמנכ"ל

ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות.

קולם של חברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור לא נשמע. אף אחד לא טרח להזמינם

את ההזמנה לכנס העביר לי ידידי דני צימט המשמש עמית בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן. הופתעתי לפגוש בכנס רק אחד מחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור איתן הרשקו שטען בפניי שנודע לו במקרה והוא "רץ" להשתתף למרות שלא קיבל הזמנה רשמית מהנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור.

הרשקו ואנוכי "לקחנו" לנו את הזכות להשמיע את דעתנו בפאנל של מושב ב' בנושא: 'רשתות גלובליות' אותו הנחה יעקב אחימאיר וחבל שזכות זו ניתנה לנו עם הרבה מאוד חסד ולא באופן רשמי ומייצג (אף אחד מהנוכחים לא ידע על עיסוקנו).

מאמר זה לא נועד להשתלח באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, מטרתו להאיר את עיני הנהלת האיגוד שישנם נושאים בוערים בארץ בתחומי התקשורת והחברה בהם ניתן לשלב זרועות ולגבש מדיניות של עשייה מקצועית לטובת מסעי ההסברה של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    צודקת (ל"ת)
    יוני 13/04/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סליחה, אבל מי זו בתמונה? (ל"ת)
    לא רלוונטי 12/04/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גילה 07/04/2011 00:29
    הגב לתגובה זו
    אחרי שקראתי את המאמר ואת כל התגובות, נראה כי קולו של איגוד היח"צ נדם או שמא יש להגיד נרדם. חבל שאיגוד שאמור להעשיר את חבריו בתכנים אינו מודע לכל האירועים שיש ומזמין את החברים להשתתף ולקחת חלק. מזל שנכחו במקום שני צדיקים ובכלל... מה עושה האיגוד לטובת חבריו? למה כדאי להיות חבר? לא נראה שיש ערך מוסף לחברות בו. הגיע הזמן לרענן את השורות ולגייס אנשים אחרים, רעבים לעשייה ורצון לתרום באמת ולא לקחת לעצמם תארים.... אולי כדאי שאיגוד היח"צ יקח לעצמו משרד יח"צ שירכז עבורו את רשימת הכנסים והאירועים בתחומי המדיה והתקשורת ... ותחשבו על זה.
  • 6.
    מישהו מהתעשיה 05/04/2011 21:15
    הגב לתגובה זו
    מזה הרבה זמן שאנו שומעים על הצורך בהסברת מדיניות ישראל בעולם וכמובן שיפור התדמית. אני חושב שהמאמר מדבר על מה שכולנו מפחדים להגיד בקול רם. כל הכבוד, מקווה ששורות אלה לא נכתבו לחינם ואכן משהו ישתנה
  • 5.
    עימנואל המשגיח 05/04/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
    רחל שלום, כאיש תקשורת התרגשתי מדבריך...ממליץ לך להגיש מועמדות לראשות איגוד היח"צ...וקורא לחברי האיגוד להצטרף לקריאתי...מבין השורות ניכר כי מדובר בפוטנציאל מרענן שיכול להרים את הדימוי הרופס של האיגוד...בנוסף מדוע שלא תשלחי עותק של הכתבה ללשכת ראש הממשלה המסבירן הטוב ביותר של המדינה, בטוחני שתמצאי שם אוזן קשבת.
  • 4.
    איתן הרשקו 05/04/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
    אודות קיום הכנס נודע לי ממיל שהעביר אליי עמיתי מר משה דיין,שהעביר לי מייל של דני צימט עם תוכנית הכנס והוא אף שאל מדוע אין ייצוג לאף אחד מחברי הנהלת האיגוד בפאנלים השונים. נרשמתי מיד לכנס והעברתי מייל לפרופ' איתן גלבוע מארגן הכנס ולהלן תשובתו: "שלום, עשינו טעות שלא הזמנו נציג מטעמכם, אבל כרגע כל המושבים סגורים. נחשוב עליכם בכנסים הבאים. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום כלשהו ונשמח לראותכם. בברכה, Eytan Gilboa, PhD Professor & Chair, Communication Professor, Political Studies Director, Center for International Communication Bar-Ilan University Ramat- Gan 52900 Israel" עליי לציין כי הכנס חשוב ביותר ואף בעבר בכנס האיגוד בשנה שעברה בים המלח בו השתתף סגן שר החוץ מר דני איילון פניתי אליו וביקשתי ממנו שיקים פורום יועצים בשיתוף האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות על מנת שייסייע בגיבוש מדיניות תקשורתית מייצגת למדינת ישראל. לצערי ואני מצר על כך שום דבר לא התקדם ולא הוקם כל פורום בנדון. אני אישית אשמח לסייע ולהשתתף בפורום כזה באם יוקם בעתיד? בברכה איתן הרשקו ייעוץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית דואר אלקטרוני:[email protected]
  • לאיתן הרשקו 06/04/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    להזמנת כלל חברי האיגוד לכנס זה - פנייה שהתשובה לגביה הייתה חוסר התעניינות מוחלט קרי, אין שת"פ
  • איתן הרשקו 06/04/2011 11:03
    רק בדיעבד הבנתי שדני צימט אכן פנה ליו"ר האיגוד כמובן משיחתי איתו בכנס עצמו.
  • 3.
    שולי 05/04/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שלא רק אנשי יח"צ ייתגייסו למאמץ הלאומי. צריך שגם הפוליטיקאים שלנו יתגייסו ולא באמצעות טיסות לחו"ל עם נשותיהם וטפם.... אפשר לקחת את המאמר המקסים הזה ולהשית אותו לכל תחום במגזר העיסקי והציבורי. כמה חבל שאבדה לנו אותה ערבות הדדית שהייתה מנת חלקנו לפני למעלה משלושים שנה, תקופה בה המדינה באמת קדמה לאני הפרטי.
  • 2.
    מישל מלץ 05/04/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
    יופיע של כתבה.משרד החוץ נרדם בשמירה.כמה חבל!!
  • 1.
    ישראל תל אביב 05/04/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
    הכן ניוז מרענן בנוף המשמים של איגוד היחץ המנוהל ע"י סילביה בית הלחמי באופן מבזה ומבייש את האיגוד. יישר כח לכותבת על היושר, דברי הטעם והאכפתיות המרגשת.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?