המאבק על תדמית ישראל בעולם אינו מעניין את האיגוד הישראלי ליחסי ציבור
אתמול (יום ב') התקיים היום הראשון מתוך השניים של כנס בינלאומי תחת הכותרת: 'המאבק על תדמית ישראל בעולם'. נושא בוער הנמצא בקונצנזוס לאומי אשר להבת בעירתו פורצת מעלה במיוחד עם פרסום מאמר החרטה של השופט ריצ'ארד גולדסטון השבוע שטען כי אילו היה יודע אז בזמן חיבור הדו"ח בנושא "עופרת יצוקה" את מה שהוא יודע היום אזי לא היה כותב את הדוח כפי שכתב. נושא שראוי שיישקל בכובד ראש כיצד מדינת ישראל צריכה להגיב על כך והאם להכות על הברזל בעודו חם ולמנף זאת לטובת "ההסברה" הישראלית בעולם.
ולכן הכנס ביוזמת המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר אילן בא במקום הנכון ובזמן הנכון ולאור ההתפתחויות האחרונות הוא חשוב מאין כמותו עתה יותר מתמיד אך כנראה לא מספיק אטרקטיבי ומעניין את הגוף שבאופן הכי טבעי ואורגני נושא זה צריך להיות על סדר יומו: האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות.
מישהו שמע "ציוץ" או אמירה מגובשת של גוף זה המייצג עשרות רבות אם לא מאות של חברים בהם בעלי משרדים מנוסים ומקצועיים בנושאים של הסברה לאומית? מדוע לא נשלחו הזמנות לכנס חשוב זה לכלל חברי האיגוד? ומכאן עולה שאלה מהותית : מדוע אין יוזמה להפעיל את "ההון האנושי" של עשרות יחצ"נים ויועצי תקשורת לטובת מדינת ישראל בארץ ובחו"ל?
ישנם משרדי יחסי ציבור התורמים שעות רבות ומשקיעים מאמצים עבור עמותות מלכ"ר רבות בארץ האם מדינת ישראל אינה ראויה שנתייצב עבורה בארץ ובעולם ונעמיד לה את מיטב מוחותינו, ניסיוננו העשיר ומקצועיותנו? אישית אני מוכנה לתרום יום אחד בשבוע עבור כך. אבל האם האיגוד המתיימר לייצג את העוסקים בתחום ההסברה והתקשורת אינו רואה חשיבות לעסוק בכך? במיוחד על רקע האירועים הקשים שפקדו את ישראל בשנתיים האחרונות? כנראה שההתעסקות של הנהלת האיגוד מופנית לטובת כנס האריה השואג ואין לאנשיה זמן להתעסק "בזוטות" שכאלה.
עד כדי כך חשובה סוגיית ההסברה הישראלית שהוקדשו לכך שני ימי התכנסות מלאים (אתמול המושבים עם פאנלים מתחלפים והיום מתקיימות סדנאות בנושא) ובפאנל הפתיחה השתתפו בין היתר פרופ' איתן גלבוע ראש המרכז לתקשורת בינלאומית אוניברסיטת בר אילן, ד"ר אלון ליאל לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ירדן ותיקאי מנהל מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אל"מ מירי אייזן לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה ופרופ' ניקולאס קל המרכז לדיפלומטיה ציבורית מאוניברסיטת דרום קליפורניה .
כמובן שצורפו עיתונאים מהמובילים בישראל כגון יעקב אחימאיר שהנחה את אחד מהמושבים הראשונים, רון בן ישי וגם מלני פיליפס עיתונאית בכירה בדיילי מייל לונדון שעפ"י ראיון שהעניקה לא מכבר לאחימאיר ניתן להסיק כי היא אוהדת ישראל וזה לא עניין של מה בכך. כמו כן השתתפו אורן הלמן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ודני סימן סמנכ"ל
ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות.
קולם של חברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור לא נשמע. אף אחד לא טרח להזמינם
את ההזמנה לכנס העביר לי ידידי דני צימט המשמש עמית בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן. הופתעתי לפגוש בכנס רק אחד מחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור איתן הרשקו שטען בפניי שנודע לו במקרה והוא "רץ" להשתתף למרות שלא קיבל הזמנה רשמית מהנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור.
הרשקו ואנוכי "לקחנו" לנו את הזכות להשמיע את דעתנו בפאנל של מושב ב' בנושא: 'רשתות גלובליות' אותו הנחה יעקב אחימאיר וחבל שזכות זו ניתנה לנו עם הרבה מאוד חסד ולא באופן רשמי ומייצג (אף אחד מהנוכחים לא ידע על עיסוקנו).
מאמר זה לא נועד להשתלח באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, מטרתו להאיר את עיני הנהלת האיגוד שישנם נושאים בוערים בארץ בתחומי התקשורת והחברה בהם ניתן לשלב זרועות ולגבש מדיניות של עשייה מקצועית לטובת מסעי ההסברה של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל.
- 9.צודקת (ל"ת)יוני 13/04/2011 12:34הגב לתגובה זו
- 8.סליחה, אבל מי זו בתמונה? (ל"ת)לא רלוונטי 12/04/2011 11:04הגב לתגובה זו
- 7.גילה 07/04/2011 00:29הגב לתגובה זואחרי שקראתי את המאמר ואת כל התגובות, נראה כי קולו של איגוד היח"צ נדם או שמא יש להגיד נרדם. חבל שאיגוד שאמור להעשיר את חבריו בתכנים אינו מודע לכל האירועים שיש ומזמין את החברים להשתתף ולקחת חלק. מזל שנכחו במקום שני צדיקים ובכלל... מה עושה האיגוד לטובת חבריו? למה כדאי להיות חבר? לא נראה שיש ערך מוסף לחברות בו. הגיע הזמן לרענן את השורות ולגייס אנשים אחרים, רעבים לעשייה ורצון לתרום באמת ולא לקחת לעצמם תארים.... אולי כדאי שאיגוד היח"צ יקח לעצמו משרד יח"צ שירכז עבורו את רשימת הכנסים והאירועים בתחומי המדיה והתקשורת ... ותחשבו על זה.
- 6.מישהו מהתעשיה 05/04/2011 21:15הגב לתגובה זומזה הרבה זמן שאנו שומעים על הצורך בהסברת מדיניות ישראל בעולם וכמובן שיפור התדמית. אני חושב שהמאמר מדבר על מה שכולנו מפחדים להגיד בקול רם. כל הכבוד, מקווה ששורות אלה לא נכתבו לחינם ואכן משהו ישתנה
- 5.עימנואל המשגיח 05/04/2011 17:07הגב לתגובה זורחל שלום, כאיש תקשורת התרגשתי מדבריך...ממליץ לך להגיש מועמדות לראשות איגוד היח"צ...וקורא לחברי האיגוד להצטרף לקריאתי...מבין השורות ניכר כי מדובר בפוטנציאל מרענן שיכול להרים את הדימוי הרופס של האיגוד...בנוסף מדוע שלא תשלחי עותק של הכתבה ללשכת ראש הממשלה המסבירן הטוב ביותר של המדינה, בטוחני שתמצאי שם אוזן קשבת.
- 4.איתן הרשקו 05/04/2011 17:01הגב לתגובה זואודות קיום הכנס נודע לי ממיל שהעביר אליי עמיתי מר משה דיין,שהעביר לי מייל של דני צימט עם תוכנית הכנס והוא אף שאל מדוע אין ייצוג לאף אחד מחברי הנהלת האיגוד בפאנלים השונים. נרשמתי מיד לכנס והעברתי מייל לפרופ' איתן גלבוע מארגן הכנס ולהלן תשובתו: "שלום, עשינו טעות שלא הזמנו נציג מטעמכם, אבל כרגע כל המושבים סגורים. נחשוב עליכם בכנסים הבאים. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום כלשהו ונשמח לראותכם. בברכה, Eytan Gilboa, PhD Professor & Chair, Communication Professor, Political Studies Director, Center for International Communication Bar-Ilan University Ramat- Gan 52900 Israel" עליי לציין כי הכנס חשוב ביותר ואף בעבר בכנס האיגוד בשנה שעברה בים המלח בו השתתף סגן שר החוץ מר דני איילון פניתי אליו וביקשתי ממנו שיקים פורום יועצים בשיתוף האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות על מנת שייסייע בגיבוש מדיניות תקשורתית מייצגת למדינת ישראל. לצערי ואני מצר על כך שום דבר לא התקדם ולא הוקם כל פורום בנדון. אני אישית אשמח לסייע ולהשתתף בפורום כזה באם יוקם בעתיד? בברכה איתן הרשקו ייעוץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית דואר אלקטרוני:[email protected]
- לאיתן הרשקו 06/04/2011 08:29הגב לתגובה זולהזמנת כלל חברי האיגוד לכנס זה - פנייה שהתשובה לגביה הייתה חוסר התעניינות מוחלט קרי, אין שת"פ
- איתן הרשקו 06/04/2011 11:03רק בדיעבד הבנתי שדני צימט אכן פנה ליו"ר האיגוד כמובן משיחתי איתו בכנס עצמו.
- 3.שולי 05/04/2011 16:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן שלא רק אנשי יח"צ ייתגייסו למאמץ הלאומי. צריך שגם הפוליטיקאים שלנו יתגייסו ולא באמצעות טיסות לחו"ל עם נשותיהם וטפם.... אפשר לקחת את המאמר המקסים הזה ולהשית אותו לכל תחום במגזר העיסקי והציבורי. כמה חבל שאבדה לנו אותה ערבות הדדית שהייתה מנת חלקנו לפני למעלה משלושים שנה, תקופה בה המדינה באמת קדמה לאני הפרטי.
- 2.מישל מלץ 05/04/2011 16:00הגב לתגובה זויופיע של כתבה.משרד החוץ נרדם בשמירה.כמה חבל!!
- 1.ישראל תל אביב 05/04/2011 15:59הגב לתגובה זוהכן ניוז מרענן בנוף המשמים של איגוד היחץ המנוהל ע"י סילביה בית הלחמי באופן מבזה ומבייש את האיגוד. יישר כח לכותבת על היושר, דברי הטעם והאכפתיות המרגשת.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
מתקן פוטו-וולטאי בתחנת PLOT A משלב סוללות ויעבוד במודל PPP, עם יעד הזרמה של 80 מגה-וואט לרשת וקיבולת אגירה של כ-400 מגה-וואט שעה
ועדת המכרזים המיוחדת לפרויקטי אנרגיה סולארית באגף החשב הכללי חתמה היום על הסכם זיכיון עם קרן נוי וחברת שיכון ובינוי אנרגיה להקמה של מתקן אנרגיה סולארית משולב אגירה בתחנת הכוח התרמו-סולארית PLOT A באשלים. ההסכם הוא במודל PPP, כלומר שותפות בין המדינה לגורם פרטי, שמכסה את כל המסלול מהכסף ועד העבודה בשטח, מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה.
לפי פרטי הפרויקט, המתקן צפוי לספק חשמל לרשת הארצית בהספק של 80 מגה-וואט. ההספק המותקן של הפאנלים עומד על 150 מגה-וואט (המותקן), וקיבולת האגירה בסוללות מגיעה לכ-400 מגה-וואט שעה. החשמל יימכר לרשת בהתאם לאסדרה של רשות החשמל למתקנים משולבי אגירה במתח עליון, שפועלים במודל שוק תחרותי.
שימוש בתשתיות קיימות ומקסימום קרקע
הקמה מתוכננת בשטחים התפעוליים שבין השקתות הפרבוליות של תחנת PLOT A, תוך ניצול הקרקע והתשתיות שכבר נמצאות באזור. מבחינת המדינה זה מהלך שמדבר בשפה של יעילות, פחות פתיחת שטחים חדשים ויותר הוספה על תשתית קיימת.
באוצר מציגים את המתקן כחלק מיישום מדיניות ממשלתית שמתחברת להחלטת ממשלה מס' 465 מאוקטובר 2020, שקובעת צורך בהקמת הספק ייצור נוסף מאנרגיות מתחדשות. היעד הממשלתי הוא להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל עד 2030, והפרויקט באשלים נכנס לתוך המסגרת הזו דרך חיבור לרשת והוספת אגירה שמאפשרת גמישות תפעולית.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה משתלב בתמונה הרחבה של הדרום
הפרויקט מצטרף לשורת מתקני אנרגיה מתחדשת שקודמו באזור על ידי אגף החשב הכללי. לפי האוצר, אחרי הקמת המתקן הזה, כלל הפרויקטים באזור צפויים לספק מעל 800 מגה-וואט של אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל. בהקשר של משק החשמל, המשמעות היא תוספת יכולת ייצור שמתיישבת עם ביקושים משתנים, במיוחד כשיש גם סוללות שמאפשרות להזיז חלק מהאספקה לשעות שבהן צריך יותר.
