בשוק ההנפקות: מה עשה הכסף ב-17 הנפקות שהתבצעו ב-2010?
שנת 2010 הייתה השנה שבה נפתח מחדש שוק ההנפקות הראשוניות (IPO). לאחר היובש שנרשם בשנות המשבר של 2008 ו-2009 בוצעו בבורסה לא פחות מ-17 הנפקות ראשוניות של מניות לציבור. במסגרת ההנפקות גייסו החברות מהציבור סכום כולל של 3.2 מיליארד שקל.
למרבית הסכום שגויס השנה אחראית הנפקה אחת - ההנפקה של עזריאלי קבוצה אשר גייסה בחודש יוני מהציבור סכום של כ-2 מיליארד שקל - ההנפקה הגדולה ביותר בתולדות הבורסה המקומית.
למרות הסכום הענק - ההנפקה הצליחה בקושי מאחר ובאותו הזמן שרר משבר חוב באירופה אשר העיב על שוק ההנפקות. נזכיר כי שבועיים לאחר ההנפקה גייסה קבוצת עזריאלי סכום נוסף של כ-500 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים כדי לאפשר את כניסת החברה למדד היוקרתי - מדד ת"א 25.
פילוח של שוק ההנפקות מצביע על כך שמתוך 17 ההנפקות שבוצעו השנה ארבע הנפקות היו של חברות ושותפויות נפט: גלוב אקספ יהש, הזדמנות יהש, הכשרה אנרגיה ומניית אלון גז. בשנה שבה סקטור הנפט רתח נראה היה שכמעט כל חברה מצליחה לגייס כסף - ובסקטור היו גם כשלונות. הנפקתה של חברת גינקו שתוכננה להתבצע השנה זכתה לביקושים חלשים וביטול ההנפקה. בהמשך, ניסתה גינקו לחזור לבורסה בדלת האחורית באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי.
גם שוק הביומד התעורר השנה לחיים לאחר המשבר שפקד אותו בשנים האחרונות, למרות שלא הצליח להניב תשואות נאות לרוב המשקיעים בהנפקות (פרטים בהמשך). ארבע חברות ביומד הגיעו השנה לתל אביב: אינטק פארמה, פרוטאולוגיקס, אפוסנס וחברת אינסוליין. מספר הנפקות נוספות בסקטור אשר תוכננו להתבצע השנה בוטלו בחודשים האחרונים ובהם צ'ק קאפ, פארמה2בי ועוד.
סקטור הנדל"ן חזר אף הוא לחזית. פרט להנפקת עזריאלי בוצעו השנה הנפקותיהן של חברות דורי בניה, לוינשטיין נכסים, קרדן נדל"ן, אלעד קנדה וחברת בראק NV.
שלוש חברות נוספות שויכו לסקטורים אחרים ובהם: צים שיווק מתחום הקמעונאות, סולקון הפועלת בתחום מערכות החשמל ואלקטרה צריכה העוסקת בתחום הייבוא של מוצרי חשמל.
ההנפקות הטובות והגרועות של השנה
מבדיקת Bizportal של שוק ההנפקות עולה כי מתוך 17 החברות שהונפקו השנה, חמש בלבד הניבו למשקיעים תשואה חיובית, עשר הניבו למשקיעים תשואה שלילית ושתי מניות נמצאות באיזון מסוים ביחס למחיר ההנפקה.
מניית השנה בשוק ההנפקות הראשוניות היא שותפות חיפוש הנפט גלוב אקספלוריישן שהניבה למשקיעים תשואה של 87%, זאת למרות המומנטום השלילי שבו נמצאת השותפות בתקופה האחרונה. במרחק ניכר אחריה נמצאות חברת הביומד אינטק פארמה (56%+) ומניית צים שיווק המפעילה של רשת הקמעונאות 'כמעט חינם'. במרחק גדול משלושתן, נמצאות שותפות חיפוש הנפט הזדמנות ישראלית (18%+) ומניות קבוצת עזריאלי (16%+).
בצד השלילי, המצב עגום יותר. ההנפקה הגרועה של השנה הייתה של חברת פרוטאולוגיקס שמחקה למשקיעים 73% מכספם. במקום השני נמצאת חברת הנפט אלון גז שהניבה תשואה שלילית של 43%. נזכיר כי הציבור לא השתתף בהנפקה של חברת הנפט המחזיקה בזכויות בקידוח 'תמר' בשל התמחור הגבוה שלה - ורוב הכסף שגויס הגיע לחברה כתוצאה מהפעלת הסכם חיתום מלא.
במקום השלישי נמצאת חברת הביומד אפוסנס של אלי הורביץ עם תשואה שלילית של 28% ואחריה חותמות את הרשימה הכשרה אנרגיה (24%-) וקרדן נדלן (18%-).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
