בשוק ההנפקות: מה עשה הכסף ב-17 הנפקות שהתבצעו ב-2010?
שנת 2010 הייתה השנה שבה נפתח מחדש שוק ההנפקות הראשוניות (IPO). לאחר היובש שנרשם בשנות המשבר של 2008 ו-2009 בוצעו בבורסה לא פחות מ-17 הנפקות ראשוניות של מניות לציבור. במסגרת ההנפקות גייסו החברות מהציבור סכום כולל של 3.2 מיליארד שקל.
למרבית הסכום שגויס השנה אחראית הנפקה אחת - ההנפקה של עזריאלי קבוצה אשר גייסה בחודש יוני מהציבור סכום של כ-2 מיליארד שקל - ההנפקה הגדולה ביותר בתולדות הבורסה המקומית.
למרות הסכום הענק - ההנפקה הצליחה בקושי מאחר ובאותו הזמן שרר משבר חוב באירופה אשר העיב על שוק ההנפקות. נזכיר כי שבועיים לאחר ההנפקה גייסה קבוצת עזריאלי סכום נוסף של כ-500 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים כדי לאפשר את כניסת החברה למדד היוקרתי - מדד ת"א 25.
פילוח של שוק ההנפקות מצביע על כך שמתוך 17 ההנפקות שבוצעו השנה ארבע הנפקות היו של חברות ושותפויות נפט: גלוב אקספ יהש, הזדמנות יהש, הכשרה אנרגיה ומניית אלון גז. בשנה שבה סקטור הנפט רתח נראה היה שכמעט כל חברה מצליחה לגייס כסף - ובסקטור היו גם כשלונות. הנפקתה של חברת גינקו שתוכננה להתבצע השנה זכתה לביקושים חלשים וביטול ההנפקה. בהמשך, ניסתה גינקו לחזור לבורסה בדלת האחורית באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי.
גם שוק הביומד התעורר השנה לחיים לאחר המשבר שפקד אותו בשנים האחרונות, למרות שלא הצליח להניב תשואות נאות לרוב המשקיעים בהנפקות (פרטים בהמשך). ארבע חברות ביומד הגיעו השנה לתל אביב: אינטק פארמה, פרוטאולוגיקס, אפוסנס וחברת אינסוליין. מספר הנפקות נוספות בסקטור אשר תוכננו להתבצע השנה בוטלו בחודשים האחרונים ובהם צ'ק קאפ, פארמה2בי ועוד.
סקטור הנדל"ן חזר אף הוא לחזית. פרט להנפקת עזריאלי בוצעו השנה הנפקותיהן של חברות דורי בניה, לוינשטיין נכסים, קרדן נדל"ן, אלעד קנדה וחברת בראק NV.
שלוש חברות נוספות שויכו לסקטורים אחרים ובהם: צים שיווק מתחום הקמעונאות, סולקון הפועלת בתחום מערכות החשמל ואלקטרה צריכה העוסקת בתחום הייבוא של מוצרי חשמל.
ההנפקות הטובות והגרועות של השנה
מבדיקת Bizportal של שוק ההנפקות עולה כי מתוך 17 החברות שהונפקו השנה, חמש בלבד הניבו למשקיעים תשואה חיובית, עשר הניבו למשקיעים תשואה שלילית ושתי מניות נמצאות באיזון מסוים ביחס למחיר ההנפקה.
מניית השנה בשוק ההנפקות הראשוניות היא שותפות חיפוש הנפט גלוב אקספלוריישן שהניבה למשקיעים תשואה של 87%, זאת למרות המומנטום השלילי שבו נמצאת השותפות בתקופה האחרונה. במרחק ניכר אחריה נמצאות חברת הביומד אינטק פארמה (56%+) ומניית צים שיווק המפעילה של רשת הקמעונאות 'כמעט חינם'. במרחק גדול משלושתן, נמצאות שותפות חיפוש הנפט הזדמנות ישראלית (18%+) ומניות קבוצת עזריאלי (16%+).
בצד השלילי, המצב עגום יותר. ההנפקה הגרועה של השנה הייתה של חברת פרוטאולוגיקס שמחקה למשקיעים 73% מכספם. במקום השני נמצאת חברת הנפט אלון גז שהניבה תשואה שלילית של 43%. נזכיר כי הציבור לא השתתף בהנפקה של חברת הנפט המחזיקה בזכויות בקידוח 'תמר' בשל התמחור הגבוה שלה - ורוב הכסף שגויס הגיע לחברה כתוצאה מהפעלת הסכם חיתום מלא.
במקום השלישי נמצאת חברת הביומד אפוסנס של אלי הורביץ עם תשואה שלילית של 28% ואחריה חותמות את הרשימה הכשרה אנרגיה (24%-) וקרדן נדלן (18%-).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
