תחולתו של סעיף 14 מותנית בעמידה בתנאיו

העובדות --------------

ג'סאן ח'טיב ז"ל (להלן: "העובד") החל את עבודתו בחודש ינואר 1988 בחב' מפעלי ברונדי בע"מ (להלן: "מפעלי ברונדי"), שעסקה עד לחודש נובמבר 2002 בעבודות מתכת.

ב- 30.11.2002 התחלפו המעבידים במפעל בו הועסק העובד וחברת ברוך מקל בע"מ (להלן: "המעסיקה") המשיכה להעסיק את העובד עד לפטירתו ביום 22.5.2006.

שאירי העובד תבעו תשלום פיצויי פיטורים בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכן הצדדים היו חלוקים באשר לסכום פיצויי הפיטורים המגיע לתובעים.

בעוד שהתובעים טענו לשכר קובע הגבוה מזה הנטען על ידי המעסיקה, המעסיקה טענה, כי כל הסכומים שלהם זכאים התובעים כבר שולמו ו/או הופרשו במסגרת תוכניות הביטוח הפנסיוני שהיו למנוח. התובעים הוסיפו וטענו, כי הסכומים ששולמו לקרן הפנסיה "מבטחים", אינם באים במקום פיצויי פיטורים, שכן המעסיקה אינה עומדת בתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים או החוק").

פסק הדין ------------- לפי סעיף 14 לחוק, כדי שתשלום יבוא במקום פיצויי פיטורים, יש צורך שכך יקבע בהסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד, או שניתן אישור שר העבודה לתשלום כאמור. בנוסף, רק שעה שההפרשות לקרן הפנסיה בוצעו כדין, על פי הוראות ההסכם הרלוונטי ומכלל רכיבי השכר שבגינם המעסיק מחויב להפריש מכוח הוראות ההסכם, יבוא התשלום לקרן הפנסיה במקום פיצויי הפיטורים.

מעסיק המסתמך על סעיף 14, שהוא החריג לכלל, הנטל עליו להוכיח, כי התמלאו התנאים בסעיף זה כדי לפטור אותו מתשלום נוסף בגין פיצויי פיטורים.

בענייננו הוכחה חלותו של ההסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים בישראל להסתדרות הכללית של העובדים מיום 4.6.79, המסדיר את זכויות הפנסיה לעובדים (להלן: "ההסכם הקיבוצי הכללי").

ההסכם הקיבוצי הכללי חל על כל העובדים המועסקים במפעלים שהם חברי ההתאחדות. המעסיקה הייתה חברה בהתאחדות עד יוני 2005. באשר לחברת מפעלי ברונדי, הרי משההסכם הקיבוצי אומץ על ידי המעסיקה בהסכמיה השונים עם "מבטחים", ההסכם חל גם עליה.

נמצא, כי המעסיקה וחברת מפעלי ברונדי עמדו בהוראות ההסכם הקיבוצי וביצעו את ההפרשות כמתחייב לפי תקופות העבודה השונות של העובד והפרישה עבור העובד 8.33%. לפיכך הן המעסיקה והן חברת מפעלי ברונדי עמדו בתנאי סעיף 14.

אשר לשכר הקובע נקבע, כי השכר ממנו הופרש למבטחים כלל "משכורת" וכל תשלום נוסף בגין חופשה (להבדיל מפדיון חופשה) וחגים ככל ששולם למנוח. העובד עבד שעות נוספות, שבגינן אין החברה מחויבת להפריש לפנסיה על פי ההסכם הקיבוצי הכללי. העובד עבד לפי שעות, כך שחישוב השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים אמור להיות ממוצע שכרו בשנה האחרונה לעבודתו.

לנוכח כל האמור לעיל, דחה בית הדין את התביעה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".