דניאל ספיר מנכ"ל אלקטרה פאוור; צילום: ענבל מרמרידניאל ספיר מנכ"ל אלקטרה פאוור; צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אלקטרה פאוור: ההכנסות צמחו אבל הגפ"מ אכל את הרווח

ההכנסות צמחו בכ-17% לכ-219 מיליון שקל אבל הפסדים תפעוליים ממגזר הגפ"מ שחקו את הרווח והעבירו את אלקטרה פאוור להפסד רבעוני של 4.2 מיליון שקל; מול הגפ"מ בלט מגזר החשמל עם צמיחה משמעותית

מנדי הניג |

שוק החשמל בישראל עובר בשנים האחרונות רפורמה מבנית שנועדה לשבור את מונופול חברת החשמל ולהגביר את התחרות במקטע האספקה, במטרה להוזיל עלויות ולשפר את השירות לצרכנים. הרפורמה, שמוביל משרד האנרגיה, מאפשרת לצרכנים לבחור ספקי חשמל פרטיים, המציעים הנחות של 5%-20%, שיכולות לחסוך למשקי הבית מאות עד אלפי שקלים בשנה. 

עד עכשיו ההתניידות עוד קטנה כשלפי הנתונים עברו כ-263,000 משקי בית לספקים פרטיים, כשהקצב עומד על כ-20,000 בתי אב מדי חודש. הרפורמה התחילה בקיץ שעבר, ונתנה אפשרות למתקנים סולאריים ומתקני אגירה למכור חשמל לספקים פרטיים. בחודשיים האחרונים הורחבה הרפורמה גם לתחנות כוח קונבנציונליות, בעיקר מבוססות גז, שיוכלו למכור חשמל לספקים פרטיים באמצעות מכרזים. היקף ההספק שייפתח למכרזים מוערך ב-2,000-3,000 מגה-וואט, והמימוש צפוי בתחילת 2026.

אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) יכולה להיות מהמרוויחות העיקריות מהרפורמה. היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק האנרגיה בישראל, עם כ-400,000 לקוחות פרטיים וכ-5,000 לקוחות עסקיים ומוסדיים. החברה, שנרכשה ב-2019 על ידי קבוצת אלקו, פועלת בתחומי שיווק והפצת גז ביתי (גפ"מ), גז טבעי, וייזום תחנות כוח קטנות מבוססות קוגנרציה. 

ב-2023, אלקטרה פאוור נכנסה לשוק אספקת החשמל ללקוחות פרטיים והקימה מוקד לקוחות ארצי, מה שהוביל להצטרפות עשרות אלפי לקוחות המעוניינים במסלולי חשמל חסכוניים. הפתיחה של השוק לתחנות כוח מבוססות גז יכול לחזק אפילו יותר את המיצוב התחרותי של החברה בשוק האספקה הביתי והעסקי. 

עם זאת, התוצאות הרבעוניות מאכזבות והמניה מגיבה בירידה של 4.5%. אלקטרה אמנם צמחה בהכנסות אבל מגזר הגפ"מ שנפגע מעליית עלויות במהלך המלחמה העביר אותה להפסד נקי של 4.2 מיליון שקל לעומת 2.3 מיליון רווח ברבעון המקביל. הירידה מגיעה אחרי עלייה מרשימה של 65% מתחילת השנה ו-74% ב-12 החודשים האחרונים, כששווי שוק של אלקטרה פאוור עומד על כ-591 מיליון שקל.

עיקרי התוצאות

הכנסות החברה ברבעון עלו ב-17% ל-219 מיליון שקל, לעומת 187 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מגזר אספקת החשמל בולט במיוחד עם זינוק של 86% בהכנסות ל-80 מיליון שקל, והפסד תפעולי מצומצם של 0.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של 3.4 מיליון שקל אשתקד. 

מגזר הגפ"מ רשם עלייה של 3% בהכנסות ל-95 מיליון שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 1.3 מיליון שקל לעומת רווח של 1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, בין היתר בשל עלייה בעלויות הרכש וההובלה ובהשפעת מבצע "עם כלביא". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגזר הגז הטבעי והקוגנרציה ירד להכנסות של 44 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל אשתקד, עם רווח תפעולי של 2.8 מיליון שקל לעומת 4.5 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA הרבעוני ירד ל-17 מיליון שקל מ-26 מיליון שקל.

השורה התחתונה מציגה הפסד נקי של 3.6 מיליון שקל לבעלי המניות, לעומת רווח של 2.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר ההפסד נובע משחיקה ברווחיות הגפ"מ והגז הטבעי, לצד ירידה בהכנסות אחרות שהסתכמו ב-2.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 8.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת זינק ל-32.6 מיליון שקל לעומת 13 מיליון שקל אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות החברה ב-489 מיליון שקל, עלייה של 23.5% לעומת התקופה המקבילה. ה-EBITDA ירד ל-53.7 מיליון שקל מ-58 מיליון שקל אשתקד, והרווח הנקי עמד על 6.5 מיליון שקל, לעומת 12.4 מיליון שקל במחצית המקבילה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 37.4 מיליון שקל לעומת 23.6 מיליון שקל אשתקד. החוב הפיננסי נטו ירד ל-608 מיליון שקל מ-655 מיליון שקל בסוף 2024, וההון העצמי עומד על 770.5 מיליון שקל.



אלקטרה פאוור מדווחת על הרחבת פעילות האספקה הביתית באמצעות הסכם ל-10 שנים עם EDF לאספקת חשמל ירוק בהיקף מוערך של כ-200 מיליון שקל, ועל סגירת רוב מסגרת הערבויות ל-BRP בארה"ב בהיקף של 270 מיליון שקל במקור. במקביל הודיעה על כוונה לגייס 150 מיליון שקל באמצעות נע"מ ולחתום על מסגרת אשראי תואמת לשם חיזוק הנזילות.


דניאל ספיר, מנכ"ל אלקטרה פאוור מסר: "אנחנו מסכמים את המחצית הראשונה של 2025 עם המשך צמיחה, תוך יישום אינטנסיבי של אסטרטגיית החברה למיקוד והרחבת פעילותה בתחומי הליבה. בהתאם לכך, אנחנו מציגים רבעון נוסף של גידול בכמויות הגפ"מ שנמכרו זאת לאחר שנים של ירידה בכמויות, וכן מציגים המשך צמיחה משמעותית בתחום אספקת החשמל ואנחנו ממשיכים לבסס את מעמד החברה כשחקן מוביל בתחום. השורה התחתונה ברבעון הושפעה בין היתר מהשלכות מבצע 'עם כלביא' על פעילות הגפ"מ והגז הטבעי. 

"בתוך כך, אנו פועלים כל העת לחיזוק האיתנות הפיננסית של החברה ומעדכנים היום על כוונה לגייס לראשונה נע"מ בהיקף של כ-150 מיליון שקל, זאת כחלק מגיוון והוזלה של מבנה החוב בחברה, ובהמשך למגמה העקבית של צמצום חוב החברה במהלך השנה האחרונה. נמשיך לפעול למיקסום ערך החברה לטובת כלל בעלי המניות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.