יוני בן חמויוני בן חמו

כשה-AI עובד נגדך: מדוע תשתיות לבדן כבר לא מספיקות

בעידן של מתקפות סייבר חכמות, עסקים כבר לא יכולים להסתפק בתשתיות תקשורת בסיסיות – הגיע הזמן לחשוב מחדש על תשתיות, רשתות ואבטחה

נושאים בכתבה סייבר AI

קשה לחשוב על צמד מילים מדובר יותר בעת האחרונה מאשר "בינה מלאכותית". היא משנה את עולמנו ומכתיבה כללים חדשים כל יום, ובעיקר מעוררת עניין, שאלות והיערכות מחודשת במגזר העסקי.

ה-AI כבר היום משפר את הדרך שבה עסקים מתנהלים: תהליכים מתייעלים, שירותים מתקדמים מתגלגלים במהירות לשוק, ונוצרות יכולות חדשות שלא היו אפשריות עד לאחרונה. ארגונים משתמשים ב-AI  כדי לנתח נתונים במהירות, לחזות התנהגות לקוחות, לייעל תהליכי שרשרת אספקה ולהציע שירותים אוטומטיים חכמים שמעצימים את חוויית הלקוח.

אבל לא רק אנחנו משתמשים בטכנולוגיה הזו. האקרים ותוקפי סייבר עושים בה שימוש יום-יומי כדי לעקוף הגנות מסורתיות, לזהות פרצות בצורה חכמה יותר, ולבצע מתקפות מדויקות, שקטות ומורכבות מאי פעם. הם משתמשים ב-AI  כדי להסתוות, ללמוד דפוסי פעולה של משתמשים לגיטימיים, ולחדור למערכות בעזרת תוכן שנראה אנושי לחלוטין, החל מאימיילים מעולמות הפישינג ועד תקיפות מבוססות צ'אט.

המציאות הזו מחייבת כל ארגון, בכל גודל ובכל תחום, להסתכל מחדש על מה שהוא יודע, או חושב שהוא יודע, על תשתיות, רשתות ואבטחה. כבר לא מספיק "להיות מחובר". עכשיו צריך לדעת שאתה מחובר נכון, חכם ובעיקר בטוח

המספרים מדברים: איומי הסייבר מתעצמים

בשנת 2024 בלבד, הנזק העולמי מתקיפות סייבר חצה את רף 9.5 טריליון דולר, סכום אדיר, בסדר גודל של כלכלה של מדינה שלמה. מדובר בפגיעה שאינה רק טכנולוגית, אלא גם כלכלית, תדמיתית ותפעולית עבור ארגונים רבים.

ישראל, מתוקף מיקומה ומעמדה, חווה מציאות אף מורכבת יותר מהממוצע העולמי. במהלך השנה האחרונה בלבד, נרשמו למעלה מ-82 מיליון ניסיונות תקיפה מסוג DDoS ויותר מ-2.4 מיליארד ניסיונות פישינג. יתרה מכך, הנתון שצריך להדאיג כל ארגון הוא ש- 70% מהתקיפות על דוא"ל עסקי מצליחות לחדור לתיבת המייל, הרבה בזכות השימוש הגובר בטכנולוגיות AI מתקדמות בידי התוקפים.

המשמעות היא שאם בעבר ניתן היה "לסמוך" על מערכות בסיסיות, היום נדרש שינוי גישה עמוק יותר. 

קיראו עוד ב"BizTech"

מהי החולייה החלשה? לעיתים זו בדיוק החולייה שחשבת שהיא החזקה

עסקים רבים משקיעים רבות בתשתיות אינטרנט מהירות או חיבור ענן נוח, אך בפועל הם נשארים חשופים. למה? כי התוקפים לא מחפשים בהכרח את הדרך הקשה, אלא את הפרצה הקלה. מצלמה חכמה לא מוגנת, שרת עם סיסמה חלשה, או רשת Wi-Fi ללא הצפנה מספקת. כל אלה מספיקים כדי לגרום לנזק.

תשתית תקשורת צריכה להפוך מתשתית מחברת בלבד לתשתית מאובטחת, חכמה ומנוהלת. וזה בדיוק המקום שבו פתרונות מקיפים, מבוססי ענן ואבטחה, נכנסים לתמונה. 

הדרך קדימה: פתרונות משולבים ומותאמים אישית

המגמה הברורה בשוק העסקי היא מעבר לפתרונות "All-in-One", כאלה שלא רק מספקים חיבור, אלא גם משלבים בתוכם הגנות סייבר, ניהול רשת, גיבויים, הצפנות, ניטור בזמן אמת ועוד.

כך למשל, אחד הפתרונות שהתפתחו בשנים האחרונות הוא Metro PRO,  קו תקשורת מאובטח לעסקים, שכולל בתוכו ציוד מתקדם של Check Point עם יכולת התאמה לצרכים ספציפיים של כל לקוח. פתרונות מתקדמים נוספים עוסקים בהגנה מבעוד מועד על המידע בצורה חכמה. בבזק עסקים למשל חברנו לחברת HEQA security העושה  שימוש בטכנולוגיה קוואנטית כדי לעטוף ולהגן על המידע המוצפן, כך שלא ניתן יהיה לפענח אותו . פתרון נוסף מכונה מודיעין סייבר, שירות Cyberint של חברת Check Point שסורק באמצעות כלי AI את הנכסים הדיגיטליים ומאפשר לזהות, לנטר ולנטרל איומים פוטנציאלים עוד לפני שהם פוגעים במערכת הארגון. 

לא רק טכנולוגיה – אלא גם גישה

אחד הדברים שראינו לא פעם הוא שלעסקים יש מערכות טובות, אבל לא תהליכים טובים. ולכן, מעבר לטכנולוגיה, יש חשיבות עצומה לשירות, לליווי, וליכולות הניתוח והתגובה המהירות בעת אירוע. בסופו של דבר, כל ארגון, קטן או גדול צריך לשאול את עצמו: לא "האם יתקפו אותי?", אלא "איך אתמודד כשזה יקרה?"

התשובה הנכונה מתחילה בהיערכותמי שעונה על השאלות האלה כבר היום חוסך לעצמו הרבה יותר מהוצאות על תשתית. הוא חוסך זמן, נזק, ואמון.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אנבידיה מציגה את DGX Spark - מחשב שולחני עם יכולות של מרכז נתונים

הביצועים של מרכז נתונים, בגודל של מחשב שולחני. אנבידיה מציעה את DGX Spark כפתרון חדש למפתחי בינה מלאכותית

עוזי גרסטמן |

מנכ״ל ומייסד אנבידיה, ג׳נסן הואנג, ביקר השבוע במתקן Starbase של חברת SpaceX על מנת למסור לאילון מאסק באופן אישי את מחשב העל הקטן בעולם לבינה מלאכותית, NVIDIA DGX Spark. במהלך המפגש נזכר הואנג כיצד לפני תשע שנים הגיע למשרדי OpenAI – שהיה אז סטארט-אפ קטן בתחילת דרכו - כדי למסור למאסק את NVIDIA DGX-1, מחשב העל הראשון שאנבידיה בנתה במיוחד עבור חישובי בינה מלאכותית.

 

NVIDIA DGX Spark, שיהיה זמין לרכישה החל מהיום במחיר של 3,999 דולר, פותח על ידי אנבידיה כדי לספק למפתחים, חוקרים ויוצרים ברחבי העולם ביצועי בינה מלאכותית ברמה של מחשב-על גם מחוץ לגבולות הדאטה סנטר, ולאפשר להם לבצע משימות הסקה (Inference) של מודלים בגודל של עד ל-200 מיליארד פרמטרים באופן מקומי.

המערכת כוללת את כל מרכיבי הפלטפורמה של אנבידיה: מעבד GB10 מבוסס ארכיטקטורת Grace Blackwell, כרטיס גרפי מתקדם, חיבוריות NVLink‑C2C עם רוחב פס של עד פי 5 מהדור הקודם, רשת פנימית במהירות 200Gbps, ותמיכה מלאה בספריות CUDA ובתוכנות ה-AI של אנבידיה.

המערכת מסוגלת לבצע פעולות חישוב בקצב של פטה פלופ ומצוידת בזיכרון מאוחד של 128 ג׳יגה, מה שמאפשר למפתחים להריץ מודלים בהיקף של עד 200 מיליארד פרמטרים ולבצע כיוונון למודלים בגודל של עד 70 מיליארד פרמטרים - ללא צורך במעבר לענן או שימוש בתשתיות מרוחקות.

מדובר במהלך שמתכתב עם מגמה גוברת של העברת יכולות AI מהמחשוב הענני אל המפתחים עצמם, תוך מתן גישה מיידית, נוחה ומקומית למודלים, נתונים וספריות. אומנם לא מדובר בתחליף מלא לסביבות מחשוב גדולות, אך זו אלטרנטיבה שמצמצמת פערים בין מעבדות קטנות לחברות ענק.