איסמאל "אל מאיו" זמבאדה, ממייסדי קרטל סינאלואה. קרדיט: רשתות חברתיותאיסמאל "אל מאיו" זמבאדה, ממייסדי קרטל סינאלואה. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה״ב תנסה לחלט 15 מיליארד דולר מברון הסמים "אל מאיו"

איסמאעל "אל מאיו" זמבדה, ממייסדי קרטל סינאלואה, הודה באשמה והסכים לחילוט סכום עתק של 15 מיליארד דולר, שככל הנראה יהיו צעד סמלי בלבד היות ועיקר ההון פוזר במשך עשרות שנים דרך נדל״ן, עסקים וערוצי הלבנת הון בינלאומיים

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה קרטל סמים

באחת מהסצינות בסדרה שהפכה את הקרטלים לתופעת פופ תרבותית, "נרקוס" של נטפליקס Netflix, Inc 3.27%  , מראים את פבלו אסקובר מתחמם בבקתה באמצעות שריפה של אלפי שטרות של מאות דולרים. על פי הסצינה הזו, ההון האדיר שצברו הקרטלים מהסחר בסמים מאוחסן בין הקירות, מתחת לבלטות ובסליקים שונים ומשונים, אבל זהו דימוי רומנטי ורחוק מהאמת. אותה נטפליקס בעצמה הוציאה גם את "המכבסה", סרט שסיפר על הדרכים היצירתיות להלבנתו של הון שחור. וכך, למרות שהשבוע הכריזו תובעי מחוז ניו יורק על עסקת טיעון דרמטית שבמסגרתה הודה איסמאעל "אל מאיו" זמבדה בן ה-75 בהובלת ארגון פשע מתמשך ובקשירת קשר ברצח ובסחר בינלאומי בסמים, וגזר הדין כלל מאסר עולם עם התחייבות לחלט 15 מיליארד דולר (סכום שהממשל האמריקאי מעריך שהרוויח מסחר בסמים מאז שנות השמונים), הסיכוי לחלט הוא נמוך עד אפסי. 

במהלך הופעתו בבית המשפט הפדרלי בברוקלין, הודה זמבדה כי שילם שוחד לשוטרים, חיילים ופוליטיקאים במקסיקו כדי לשמר את כוחו, והכיר בכך שקרטל סינאלואה בראשותו אחראי לייבוא כמויות עצומות של פנטניל, הרואין, מתאמפטמינים וקוקאין לארה"ב. 

בניגוד לדימוי של מזוודות עמוסות מזומנים, עושרם של ראשי קרטלים מתוחזק לרוב דרך נדל״ן ברחבי העולם, השקעות בחברות לגיטימיות בענפי המזון, ההובלה והלוגיסטיקה, מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים ניידים. במקרה של סינאלואה, תיעודים קודמים הראו שימוש בכספי הסמים לרכישת מטוסים, מנועים וכלי רכב כבדים.

 "הכסף לא נמצא בערימות שטרות, אלא מפוזר במערך נכסים מורכב", הסביר מומחה לסיכונים בינלאומיים ממקסיקו סיטי. "הסכום של 15 מיליארד דולר הוא בעיקר סימבולי והניסיון לאכוף אותו במלואו יהיה אבסורד". במלים אחרות, אותם 15 מיליארד דולר מצאו את עצמם משולבים בתוך הכלכלה העולמי ואין שום סיכוי להפריד אותם מהכלכלה שכולנו חיים בתוכה. 

לא בפעם הראשונה

זו אינה הפעם הראשונה שבתי משפט בארה"ב דורשים חילוטים אדירים. ב-2009 נגזרו על ברני מיידוף מאסר של 150 שנה וחילוט של 170 מיליארד דולר. בפועל, באמצעות נאמנים ותביעות אזרחיות, הוחזרו למשקיעים עד 2021 (שנת מותו) כ־14-15 מיליארד דולר, פחות מ-10% מהסכום.

שותפו לשעבר של "אל מאיו", חואקין "אל צ'אפו" גוזמן נידון ב-2019 למאסר עולם ועוד 30 שנה, וחויב בחילוט של 12.6 מיליארד דולר. עד היום, גבייה ממשית כמעט ולא התקיימה. נתפסו כמה נכסים כמו חוות, דירות וגן חיות פרטי, אך מדובר בסכומים זניחים. 

לפני כשנה, נידון סם בנקמן-פריד ל-25 שנות מאסר וחויב להחזיר 11 מיליארד דולר בפרשת FTX, חלק מהנכסים נמכרו כבר על ידי הנאמנים אך מדובר בהליכים ממושכים שיחזירו רק חלק מהסכום, בעיקר לנושים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גם בשנה שעברה, הורשע ביל הוואנג לאחר קריסת קרן Archegos ונגזר עליו חילוט של 12 מיליארד דולר ו-18 שנות מאסר. נכון להיום, הליכי הגבייה עדיין בראשיתם, ורוב הנכסים מוחזקים דרך מבני אחזקה סבוכים, מה שמקטין את סיכויי הגבייה המלאה.

זמבדה נעצר ביולי 2024 לאחר שנלכד במארב מתוכנן בסינאלואה, כאשר לפי דיווחים מי שבגד בו היה , בנו של "אל צ'אפו". הוא הוטס בטיסה פרטית לארה"ב ונעצר באל פאסו, טקסס. מעצרו גרם לגלי אלימות פנימיים במקסיקו, כשפלגים בקרטל נלחמו על הירושה. ממשלת מקסיקו אף מחתה על כך שלא קיבלה התרעה רשמית על ההסגרה.

מעצרו של זמבדה התרחש ביולי 2024, לאחר שחואקין גוזמן לופס, בנו של "אל צ'אפו", פיתה אותו לפגישה ואז הסגירו לידי האמריקאים. הסגרה זו, שנעשתה מבלי שממשלת מקסיקו עודכנה מראש, גרמה לתגובה חריפה ממקסיקו סיטי. הנשיאה קלאודיה שיינבאום האשימה את וושינגטון בהפרת ריבונות והזהירה שהמעצר מצית מלחמות ירושה בתוך סינאלואה. ואכן, מאז נעצר, נרשמו עימותים אלימים בין פלגים, בהם ארבעת בניו של "אל צ'אפו" ("הצ'אפיטוס") שנחשבים ליורשים הטבעיים. וכך, למרות מעצרו של ראש הקרטל , הקרטל עצמו ממשיך לפעול, ולעיתים אף מתפצל ומגביר את רמת האלימות. 

בשורה התחתונה, החילוט ישמש סמל למאבק מתמשך מול פשיעה מאורגנת, לא מקור הכנסה ממשי. כפי שניסח זאת סטיבן קסלר, מומחה אמריקאי לחילוטים: "המספרים האלה נועדו לכותרות עיתונים. אחרי שנגבה חלק זעום, ממשיכים הלאה לתיק הבא". כלומר, זוהי לכאורה "כניעה" של אחד מראשי הקרטל הגדולים ביותר אי פעם, אך התוצאה רק מדגישה את מגבלות המערכת. הקרטלים עדיין משגשגים, ההון מוחבא במבנים פיננסיים מתוחכמים שזולגים לתוך הכלכלה הגלובלית, והחברה המקסיקנית נקרעת בין שחיתות, אלימות ומלחמת ירושה. במובן הזה, החילוט של 15 מיליארד דולר הוא יותר מסר תודעתי שנועד לאיים על ראשי הקרטלים ולאותת לעולם שהמערכת האמריקאית אינה מרפה, מאשר מהלך כלכלי שבאמת ימלא את קופת האוצר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זמבדה 27/08/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
    האיש הכושל מביא הרס וחורבן
  • 1.
    123 27/08/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    למה לא הורגים אותו. עונש מוות.
וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?

העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.

לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.

וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.

מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.


בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

הנאסד"ק עלה ב-1.4%; ביונד-מיט טסה ב-128%, הזהב קפץ ב-4%

צוות גלובל |

המדדים בוול-סטריט סיימו בעליות שערים, כאשר המשקיעים הגיבו בשילוב של אופטימיות זהירה לנוכח תוצאות חיוביות מעונת הדוחות והקלה במתיחות הסחר בין ארצות הברית לסין. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו במקצת, בעוד מדד S&P 500 עלה ב־1.1%, בדרכו לרשום את העלייה הדו־יומית החדה ביותר מאז חודש יוני. הנאסד״ק קפץ גם כן ב-1.4% בדרך לשיא חדש.


עד כה, כ־85% מהחברות במדד S&P 500 שפרסמו דוחות רווח דיווחו על תוצאות טובות מהצפוי, מה שמחזק את הסנטימנט החיובי בשוק. המשקיעים מצפים שהדינמיקה הזו תימשך, במיוחד כאשר נראה שהסיכון להסלמה במלחמת הסחר פוחת. דונלד טראמפ הבהיר כי הוא עדיין שוקל להעלות מכסים על סחורות סיניות אם לא תושג עסקה עד 1 בנובמבר, אך הדגיש את כוונתו להיפגש עם נשיא סין שי ג׳ינפינג בשבוע הבא, צעד שנתפס כסימן להתקדמות.


אנליסטים ציינו כי למרות התנודתיות האופיינית לחודש אוקטובר, התנודות האחרונות נותרו מתונות יחסית. ריק גרדנר מ־RGA Investments אמר כי משקיעים ממשיכים לאמץ את גישת "קנה בירידה", והוסיף שהמבחן הבא לשוק יהיה דוחות החברות הטכנולוגיות הגדולות. לדבריו, המשקיעים מחפשים אינדיקציות ברורות כיצד ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית תורמות לשורת הרווח.


הציפיות השבוע מתמקדות בשני מוקדים עיקריים: המשך עונת הדוחות - עם שמות בולטים כמו נטפליקס, קוקה קולה, טסלה ואינטל וגם פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ספטמבר ביום שישי, שצפוי לשפוך אור על מגמת האינפלציה לפני החלטת הריבית של הפד.