דן בודנר
צילום: אתר החברה

תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר

ורינט הישראלית נסחרת בשווי של 1.25 מיליארד דולר בלבד - הפרמיה עשויה להיות משמעותית מאוד

רן קידר |
נושאים בכתבה ורינט דן בודנר

תומא בראבו, קרן השקעות פרטית נמצאת בשלב סופי של מו"מ לרכישת ורינט מערכות - כך מדווח בבלומברג. ורינט הישראלית היא חברה בולטת בתחומי תוכנת ניהול מרכזי שירות לקוחות. העסקה צפויה להיות בשווי של 2 מיליארד דולר, כששווי החברה עומד על כ-1.25 מיליארד דולר בלבד. 

ורינט, שנסחרת בנאסד"ק מאז 2002, איבדה כ-40% משוויה בשנה האחרונה, אך התאוששה בזכות תוצאות חזקות ברבעון הראשון של 2025, שנבעו בעיקר מהאימוץ הגובר של כלי AI בקרב לקוחותיה. החברה, משרתת אלפי לקוחות ב־175 מדינות, ומספקת פתרונות בתחום החוויה והאוטומציה של שירות הלקוח. בשנת 2021 פיצלה את חברת קוגנייט העוסקת במודיעין אנליטי שנסחרת בוול סטריט בשווי של קרוב ל-640 מיליון דולר.


מסע רכישת של תומא

תומא בראבו רכשה לאחרונה את חברת התוכנה למשאבי אנוש בשם Dayforce לפי שווי של 12.3 מיליארד דולר, העסקה הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם בתחום התוכנה ע"י גוף פיננסי. Dayforce, שבעבר הייתה ידועה בשם Ceridian HCM. 

הקרן, שהינה אחת החזקות בתחומה עם מיליארדים בנכסים מנוהלים, בנתה את שמה באמצעות גישה ממוקדת לרכישות מודולריות — רכישות שכבתיות המקפיצות חברות לצמיחה מהירה, ובמקביל תומכות בהם עם פיקוח אסטרטגי. בנוסף להשקעה ב־Dayforce, היא חתמה השבוע גם על רכישת Olo, פלטפורמת SaaS למסעדות בשווי של כ־2 מיליארד דולר, במטרה להרחיב את הגעה בענף המזון והדיגיטל. עוד בעבר היא רכשה חברות בולטות נוספות כמו NextGen Healthcare (שוק הבריאות הדיגיטלי), Imperva (סייבר), Coupa (ניהול הוצאות ארגוניות), Ping Identity (אימות זהות) ואחרות, כולן חלק מתמהיל של חברות תוכנה מבוססות,שיכולות דרך סינרגיה לחברות אחרות בסל של תומא לצמוח בשיעורים משמעותיים יותר. 


ורינט: מהחטיבה של קומברס לחברת תוכנה גלובלית

ורינט נולדה כחטיבה של קומברס בשנות התשעים והתמקדה בתחילה במערכות מודיעין. בהמשך היא הפכה לחברה עצמאית והתרחבה משמעותית לשוק האזרחי, בעיקר לעולמות של שירות לקוחות, ניהול ביצועים ובקרת איכות. כבר מראשית דרכה התמקדה החברה בפתרונות המשלבים טכנולוגיות מתקדמות לניתוח שיחות, ניטור אינטראקציות ושיפור חוויית לקוח במוקדי שירות גדולים.

במהלך השנים ביצעה ורינט סדרת רכישות שאפשרו לה להתרחב לשווקים חדשים: היא קנתה חברות המתמחות בניתוחי ביג דאטה, אוטומציה של שירות ובינה עסקית. עם הזמן, התמקמה החברה כמובילה עולמית בשוק "Customer Engagement", תחום שמבקש לספק לארגונים הבנה רחבה יותר של לקוחותיהם, לא רק דרך שיחות אלא גם דרך ערוצים דיגיטליים, מדיה חברתית ו-chatbots.

כיום משרתת ורינט כ־10,000 לקוחות ביותר מ־175 מדינות, בהם בנקים גדולים, חברות ביטוח, חברות טלקום, רשתות קמעונאיות וגופי ממשל. הפתרונות שלה כוללים ניהול כוח אדם במוקדים, זיהוי מגמות שירות בזמן אמת ושילוב מערכות AI לייעול מענה אנושי ודיגיטלי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ננסי פולסי
צילום: רשתות חברתיות

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר

האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"

עמית בר |

חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.


ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי


ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.