תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
ורינט הישראלית נסחרת בשווי של 1.25 מיליארד דולר בלבד - הפרמיה עשויה להיות משמעותית מאוד
תומא בראבו, קרן השקעות פרטית נמצאת בשלב סופי של מו"מ לרכישת ורינט מערכות - כך מדווח בבלומברג. ורינט הישראלית היא חברה בולטת בתחומי תוכנת ניהול מרכזי שירות לקוחות. העסקה צפויה להיות בשווי של 2 מיליארד דולר, כששווי החברה עומד על כ-1.25 מיליארד דולר בלבד.
ורינט, שנסחרת בנאסד"ק מאז 2002, איבדה כ-40% משוויה בשנה האחרונה, אך התאוששה בזכות תוצאות חזקות ברבעון הראשון של 2025, שנבעו בעיקר מהאימוץ הגובר של כלי AI בקרב לקוחותיה. החברה, משרתת אלפי לקוחות ב־175 מדינות, ומספקת פתרונות בתחום החוויה והאוטומציה של שירות הלקוח. בשנת 2021 פיצלה את חברת קוגנייט העוסקת במודיעין אנליטי שנסחרת בוול סטריט בשווי של קרוב ל-640 מיליון דולר.
מסע רכישת של תומא
תומא בראבו רכשה לאחרונה את חברת התוכנה למשאבי אנוש בשם Dayforce לפי שווי של 12.3 מיליארד דולר, העסקה הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם בתחום התוכנה ע"י גוף פיננסי. Dayforce, שבעבר הייתה ידועה בשם Ceridian HCM.
הקרן, שהינה אחת החזקות בתחומה עם מיליארדים בנכסים מנוהלים, בנתה את שמה באמצעות גישה ממוקדת לרכישות מודולריות — רכישות שכבתיות המקפיצות חברות לצמיחה מהירה, ובמקביל תומכות בהם עם פיקוח אסטרטגי. בנוסף להשקעה ב־Dayforce, היא חתמה השבוע גם על רכישת Olo, פלטפורמת SaaS למסעדות בשווי של כ־2 מיליארד דולר, במטרה להרחיב את הגעה בענף המזון והדיגיטל. עוד בעבר היא רכשה חברות בולטות נוספות כמו NextGen Healthcare (שוק הבריאות הדיגיטלי), Imperva (סייבר), Coupa (ניהול הוצאות ארגוניות), Ping Identity (אימות זהות) ואחרות, כולן חלק מתמהיל של חברות תוכנה מבוססות,שיכולות דרך סינרגיה לחברות אחרות בסל של תומא לצמוח בשיעורים משמעותיים יותר.
- שוק הפרייבט אקוויטי מתחמם: Thoma Bravo בוחנת רכישות של Dayforce וגם של ורינט
- שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורינט: מהחטיבה של קומברס לחברת תוכנה גלובלית
ורינט נולדה כחטיבה של קומברס בשנות התשעים והתמקדה בתחילה במערכות מודיעין. בהמשך היא הפכה לחברה עצמאית והתרחבה משמעותית לשוק האזרחי, בעיקר לעולמות של שירות לקוחות, ניהול ביצועים ובקרת איכות. כבר מראשית דרכה התמקדה החברה בפתרונות המשלבים טכנולוגיות מתקדמות לניתוח שיחות, ניטור אינטראקציות ושיפור חוויית לקוח במוקדי שירות גדולים.
במהלך השנים ביצעה ורינט סדרת רכישות שאפשרו לה להתרחב לשווקים חדשים: היא קנתה חברות המתמחות בניתוחי ביג דאטה, אוטומציה של שירות ובינה עסקית. עם הזמן, התמקמה החברה כמובילה עולמית בשוק "Customer Engagement", תחום שמבקש לספק לארגונים הבנה רחבה יותר של לקוחותיהם, לא רק דרך שיחות אלא גם דרך ערוצים דיגיטליים, מדיה חברתית ו-chatbots.
כיום משרתת ורינט כ־10,000 לקוחות ביותר מ־175 מדינות, בהם בנקים גדולים, חברות ביטוח, חברות טלקום, רשתות קמעונאיות וגופי ממשל. הפתרונות שלה כוללים ניהול כוח אדם במוקדים, זיהוי מגמות שירות בזמן אמת ושילוב מערכות AI לייעול מענה אנושי ודיגיטלי.
1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות
אקמן מהמר על אמזון עם השקעה חדשה בהיקף של כ-1.27 מיליארד דולר כ-9.3% מהתיק; גוגל מקבלת תוספת של כ-945 מיליון דולר ועולה לכ-20%; מנגד - חברת הרכבות הקנדית נמחקת מהפורטפוליו של פרשינג סקוור כשאקמן מעדיף יותר טכנולוגיה מתשתיות מסורתיות
ביל אקמן שוב משנה את התיק. הדו"ח הרבעוני של קרן פרשינג סקוור חושף שינויים ששמים את אקמן בצד של הטכנולוגיה והצריכה, תוך שהוא מתרחב מענפי התשתיות המסורתיים. מי שמוכר כאחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ממשיך לפעול כמו שהוא אוהב: בבת אחת, ובגדול.
פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן המרכזית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ־12.8 מיליארד דולר, בעוד ששווי השוק שלה נע סביב כ־9 מיליארד דולר, דיסקאונט משמעותי שמגלם גם את המבנה הסגור של הקרן וגם את האופי הייחודי של אקמן כמנהל השקעות. בניגוד לאחרים, אקמן לא מחזיק את המניות ויושב בשקט. כשהוא נכנס לפוזיציה הוא עושה את זה בצורה אקטיבית ומתערב בניהול. כך היה, למשל, בהשקעה בהרץ, כשחזרה לשוק אחרי פשיטת הרגל ב־2020 והוא היה מעורב בתהליך ההתייעלות וההנפקה מחדש, או ברסטורנט ברנדס, שבה סייע במיקוד העסקי והניהול אחרי רכישת בורגר קינג. עכשיו מגיע הדו"ח הרבעוני - טופס 13F - וחושף, שוב, שינוי מהותי במפת ההשקעות של אקמן.
התיק החדש של פרשינג סקוור
אמזון היא הסיפור המרכזי כאן. אקמן נכנס בפעם הראשונה
לענקית הריטייל Amazon.Com INC 0.76% ורכש מניות בשווי של כ-1.27 מיליארד דולר, כמעט עשירית מכל התיק שלו. זה לא מהלך של "ננסה ונראה", אלא הצבעה ברורה על איך אקמן רואה את הצמיחה בשנים הקרובות: ענן, מסחר אלקטרוני, ובכלל כל מה
שמניע את הכלכלה הדיגיטלית של היום.
אלפבית Alphabet 3.17% - גוגל, שכבר הייתה חלק מהתיק, מקבלת חיזוק משמעותי. פרשינג סקוור הוסיפה כ־945 מיליון דולר להחזקה, שמגיעה כעת לכמעט חמישית מהפורטפוליו. כשמשקיע כמו אקמן שם כמעט 20% מהתיק בחברה אחת, זו לא רק אמונה בפוטנציאל שלה אלא בחירה אסטרטגית: אקמן רואה בגוגל עוגן טכנולוגי ומאמין שהיא יכולה להמשיך ולייצר תשואה עודפת על השוק.
- כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה?
- באפט נכנס ליונייטד הלת' עם 1.5 מיליארד ד'; מה עוד עשה באפט ברבעון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשקעה מגיעה דווקא בתקופה שבה גוגל עומדת במוקד מול
החששות מנגיסה ברווחים על ידי ה-AI. עליית כלי הבינה המלאכותית מעלה חששות שמנוע החיפוש שלה יכול לאבד מהדומיננטיות שלו ואפילו לא להיות רלוונטי ושמודל הפרסום שעומד מאחוריו - אחד מערוצי הרווח הגדולים של גוגל - ייפגע. אקמן כנראה רואה כאן הזדמנות ולא איום: גוגל משקיעה
עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח AI, מטמיעה את Gemini במנוע החיפוש ובמוצרי ענן, ואקמן מאמין שגוגל תוכל להסתגל לשינויים ולהישאר בחזית גם בעידן שאחרי מנוע החיפוש כמו שאנחנו מכירים אותו.
בועת ה-AIהקולות האחרים - ה-AI יוצר בועות, אין עידן זהב ללא קריסה מוקדמת
לאחרונה, התראיין סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, וטען כי מצד אחד התלהבות השוק מה-AI ייצרה בועה ומהצד השני אמר כי מדובר בהמצאה החשובה ביותר מזה זמן רב, התעשייה והאנליסטים שנויים במחלוקת על מהות הבועה והאם ישנה כזאת בכלל
מחקר שנעשה לאחרונה ב-MIT, מצא כי 95% מהחברות שהשקיעו ב־Gen AI עד כה, לא השיגו תשואה כלשהי. הנתון הזה אינו בהכרח מעיד על בועה, אבל הוא בהחלט מגבה את האמירה ששוק הבינה המלאכותית נמצא כרגע בשלב הבנייה, ולא בעיצומה של פריחה. בנובמבר 2022, כש-OpenAI הציגה את ChatGPT לציבור, היה קשה לצפות לתחזית של סטנלי מורגן שההשקעות הגלובליות בתחום יגיעו ל-3 טריליון דולר עד סוף העשור. הבינה המלאכותית צומחת בקצב שלא נראה בעבר, ורק גוגל Alphabet 3.17% , אמזון Amazon.com Inc. , מיקרוסופט Microsoft Corp 0.59% ומטא Meta Platforms 2.12% לבדן צפויות להשקיע כ־750 מיליארד דולר בדאטה סנטרים ומחשוב תוך שנתיים.
כשאנחנו צופים בהשקעות בסדר גודל כזה, ולאור המחקר של MIT, החששות מפני חזרתה של ההיסטוריה הולכים וגוברים. ההשוואות לבועת הדוט קום הולכות ומתגברות, ורק לפני מספר ימים, התראיין סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שמוערכת בכ-300 מיליארד דולר אך כרגע עדיין הפסדית, עם צפי הכנסות של כ-12.7 מיליארד דולר עבור 2025, אך עם הוצאות שמסתכמות. זו אמנם צמיחה מרשימה לחברה שב-2024 עמדה על הכנסות של כ-3.7 מיליארד דולר, עם כ-5 מיליארד דולר הוצאות, אבל ההערכות של השווי מניחות צמיחה אקספוננציאלית אדירה ופה מגיע השלב שבו השאלות הופכות ללגיטיות ואף הכרחיות, ובראשן השאלה האם אנחנו עוד צפויים לראות קריסה כואבת לפני שנחזה בעידן הזהב האמיתי של הבינה המלאכותית?
"אני כן חושב שחלק מהמשקיעים עלולים להפסיד הרבה כסף", אמר אלטמן, "תהליך של בועה קורה כשאנשים חכמים מתרגשים יתר על המידה מגרעין של אמת. האם אנחנו בשלב שבו המשקיעים כולם מתרגשים יתר על המידה מבינה מלאכותית? לדעתי, כן. האם בינה מלאכותית היא הדבר הכי חשוב שקורה זמן רב מאוד? לדעתי, גם כן".
האם ההיסטוריה חוזרת?
כשמנתחים את ההשקעות הענקיות הללו בפרספקטיבה היסטורית, עולה דפוס מוכר ומטריד. החוקרת קרלוטה פרז, מחברת הספר "מהפכות טכנולוגיות והון פיננסי", מזהה חמש מהפכות טכנולוגיות גדולות בהיסטוריה: המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-18, מהפכת הקיטור והרכבות של שנות ה-30 של המאה ה-19, מהפכת הפלדה וההנדסה הכבדה של שנות ה-70 של המאה ה-19, עידן הייצור ההמוני בתחילת המאה ה-20, ומהפכת טכנולוגיית המידע שהחלה בשנות ה-70. לדברי פרז, הבינה המלאכותית היא המשך של המהפכה הטכנולוגית החמישית, ומהפכות אלה נוהגות לעקוב אחר מחזור צפוי למדי. שלב ההתקנה הראשוני גורם לחורבן יצירתי ולהפרעות חברתיות רבות כשתעשיות ואזורים שלמים מתהפכים.
- בנק אוף אמריקה מוריד המלצה למאנדיי – ירידה בתנועת המשתמשים האורגנית
- מנכ"ל אפל: ה-AI מחכה שיקטפו אותה ואנחנו אלה שנצליח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב זה מלווה לרוב בהשקעות יתר, מאניה פיננסית ובועות בבורסה. עם זאת, הבועות הללו לעתים קרובות פרודקטיביות, ומממנות בניית תשתיות חיוניות המאפשרות את הפריסה ההמונית של הטכנולוגיה, ומה שפעם היה רכבות או רשתות חשמל, היום מתבטא במרכזי נתונים. לדברי ג'ון תורנהיל מהפיננשל טיימס, שלב "התקנה", שבו בונים תשתיות תוך עודף השקעות יוביל לקריסה שרק אז תעביר את השוק לתקופה של צמיחה מאוזנת וברת קיימא. הוא מציין כי כיום, ההון העולמי מתועל להשקעות ספקולטיביות כמו קריפטו, החוב העולמי חוצה פי שלושה את התוצר, וכוחם של התאגידים מגיע לרמות חסרות תקדים. לדבריו, במידה והבועה תתפוצץ, היא עלולה להבויל לאי־יציבות פיננסית עמוקה הרבה יותר ממקרי עבר.
