צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלצביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאל
דוחות

אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה

ההכנסות עלו ברבעון השני בכ-3.4% ל-1.8 מיליארד שקל והרווח הנקי קפץ לכ-30 מיליון שקל לעומת פחות ממיליון שקל אשתקד; קרפור ממשיכה להציג רווחיות זה הרבעון הרביעי ברציפות ולבלוט בצמיחה, בעוד במוצרי החשמל נרשמה שחיקה וברשתות הספורט נרשם הפסד

תמיר חכמוף | (3)

 אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה 1.82%   מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2025

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של שנת 2025 הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-1.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בסך של כ-3.4% נבע בעיקר מגידול בהכנסות במגזר קמעונאות חשמל, במגזר מזון ובמגזר מוצרי צריכה חשמליים, אשר קוזז באופן חלקי מקיטון במכירות מגזר ספורט ופנאי אשר נפגע מהשפעות מבצע "עם כלביא".

הרווח הגולמי הסתכם בכ-509 מיליון שקל לעומת כ-503 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-1.2%. העלייה ברווח הגולמי של הקבוצה נבעה בעיקר מעליה ברווח הגולמי במגזר קמעונאות חשמל ומגזר מזון, בעיקר כפועל יוצא מעלייה במחזור ההכנסות והתייעלות בהוצאות בעיקר במגזר המזון. שיעור הרווח הגולמי עמד על 28.4% לעומת 29.1% ברבעון המקביל. הקיטון בשיעור הרווח נבע בעיקר מירידה בשיעורי הרווח הגולמי במגזר ספורט ופנאי ובמגזר מזון שהתקזז בחלקו מגידול בשיעור הרווח הגולמי במגזר קמעונאות חשמל.

הרווח התפעולי עמד על כ-93 מיליון שקל לעומת כ-61 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה המשמעותית של כ-53.5% נבעה הן משיפור בפעילות החברה (הרווח התפעולי מפעילות נמשכת לפני אחרות ורה ארגון הסתכם בכ-59 מיליון שקל לעומת כ-56 מיליון שקל ברבעון המקביל) וכן מעליית ערך נדל"ן להשקעה בסך של כ-35 מיליון שקל נטו בגין מתחם אלקטרה בראשון לציון ורווח הון ממימוש סניפים במגזר מזון בסך 10 מיליון שקל.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השני של 2025 הסתכם בכ-30 מיליון שקל, לעומת פחות ממיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עמד על 25 מיליון שקל לעומת הפסד של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.   


מבט מגזרי

ההכנסות קמעונאות חשמל הסתכמו בכ-639 מיליון שקל, לעומת כ-610 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-4.8%. הרווח המגזרי הסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-20.7%.

ההכנסות ממוצרי צריכה חשמליים עמדו על כ-256 מיליון שקל, לעומת כ-253 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה מתונה של כ-1.2%. הרווח המגזרי הסתכם בכ-9 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-12.5%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות ממגזר קמעונאות מזון הסתכמו בכ-840 מיליון שקל, לעומת כ-812 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-3.5%. הרווח המגזרי הסתכם בכ-43 מיליון שקל, לעומת כ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-43.3%.

קרפור מציגה רבעון רביעי ברציפות של רווח נקי המסתכם ב-5 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-17 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות גדלו בכ-3.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.  הרווח התפעולי של Carrefour זינק בכ-73% והסתכם בכ-52 מיליון שקל לעומת כ- 30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקבוצה סיימה את תוכנית ההסבות של סניפי Carrefour וכיום פועלות 148 חנויות תחת המותג.

ההכנסות ממגזר ספורט ופנאי עמדו על כ-100 מיליון שקל, לעומת כ-103 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-2.9%. המגזר עבר להפסד של 5 מיליון שקל, לעומת רווח של 2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההכנסות ממגזר נדל"ן להשקעה הסתכמו בכ-4 מיליון שקל, לעומת כ-3 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-33%. לחברה שלושה נכסי נדל"ן, חטיבת קרקע בראשל"צ (מוצגת כנדל"ן להשקעה) ונדל"ן לשימוש עצמי באשקלון ובאשדוד. שווי הנדל"ן להשקעה נכון לתום המחצית הראשונה של שנת 2025 עמד על כ- 441 מיליון שקל. החברה ביצעה עסקה אסטרטגית לרכישת בעלות מלאה בקרקע בראשון לציון בעלות של כ־100 מיליון שקל וכחלק מהעסקה רשמה החברה בחציון הראשון לשנת 2025 הכנסות, נטו משערוך הנדל"ן בסך של כ- 65 מיליון שקל לעומת הוצאות, נטו משערוך הנדל"ן  בסך של 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח המגזרי הסתכם ברבעון השני של שנת 2025 לסך של 33 מיליון שקל לעומת רווח מגזרי בסך של 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


דבר החברה

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה: "החברה ממשיכה במיקוד בפעילויות ונמצאת במגמת צמיחה תוך הצגת שיפור בכלל הפרמטרים ברבעון השני ובמחצית הראשונה של 2025, למרות האתגרים שנבעו ממבצע "עם כלביא". Carrefour ממשיכה במגמת הצמיחה עם השלמת תוכנית הסבות הסניפים ומציגה רווח נקי זה הרבעון הרביעי ברציפות. במגזר קמעונאות חשמל חרף מבצע "עם כלביא" נמשכה הצמיחה בעיקר בעקבות פתיחת חנויות חדשות והתחלת שיווק מוצרי סמסונג באופן ישיר. במגזר ספורט ופנאי הציגו החנויות הזהות בנטרול ימי מבצע "עם כלביא" גידול בשיעור של כ-5.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בתחום מוצרי הצריכה החשמליים אנו ממשיכים לחזק את כוחנו תוך גידול משמעותי במכירת מערכות VRF וגידול בפרויקטים, לצד התאמה של הוצאות המגזר, ואנו מציגים גידול במכירות וברווח במהלך הרבעון. לאחרונה ביצענו צעד משמעותי במגזר הנדל"ן בחתימה על הסכם בהיקף של 100 מיליון שקל אשר יוצר רצף קרקעות בסך של 62 דונם, מה שיאפשר לנו לפעול בחופשיות להשבחת הקרקע. פעולות אלה צפויות להניב לנו ערך משמעותי רב בעתיד."



מניית אלקטרה צריכה נסחרת לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-24% מתחילת השנה ובכ-55% ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל הרווח המייצג לרבעון השני עומד באזור 25

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 28/08/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    ללא חווית קניה לא הייתי משקיע בהנפקה שלהם היות ויהיה להם קשה מאוד לשמור על ריווחיות דומה בהמשך .
  • 2.
    אז למה מתרסקת 5.5 (ל"ת)
    אנונימי 27/08/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/08/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    קרפור יקרנים מאוד אל תלכו לקנות שם הכל יקר סתם פרסומת
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%

החשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין הכביד על המדדים בפתיחה, אך מאז הירידות התמתנו ות"א 90 סגר בירוק קל; מדד הבנייה בלט לחיוב, כאשר המשקיעים מקווים שהסקטור יתאושש ברקע הפסקת האש וחזרת החטופים

מערכת ביזפורטל |

למרות האופטימיות סביב העסקה והעובדה שהחטופים בתקווה גדולה כבר מחר יהיו בבית, המשקיעים מתמקדים בתמקדו בירידות החדות מעבר לים והסנטימנט השלילי סביב האפשרות להחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. מדד ת"א 35 הושפע בעיקר מהארביטרז' השלילי וסגר בירידה של 1.36%, בעוד מדד ת"א 90 סגר בעלייה של 0.2% בהובלת מניות הבנייה.


המניות הביטחוניות, שהובילו את הראלי בשוק מאז תחילת המלחמה עם עליות חדות של מאות אחוזים בחברות כמו אלביט מערכות, נקסט ויז'ן וארית תעשיות, ניצבות כעת בפני מבחן חדש עם ההתקדמות לעסקת חטופים והפסקת אש ממושכת. ירידת פרמיית הסיכון של ישראל מאותתת שהשוק מתמחר רגיעה, תרחיש שעשוי להביא לירידת סנטימנט ולהאטה בקצב ההזמנות המקומיות, אך גם לפתוח מחדש דלת להזמנות ייצוא שהוקפאו בתקופת הלחימה, בעיקר בשווקי נאט"ו. להרחבה - איך יושפעו המניות הביטחוניות מ"היום שאחרי"?


בנושא העסקה להשבת החטופים, בסעודיה מדווח כי חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועה סיימו את כל הסידורים לחילופי שבויים שמהלכם ישוחררו עשרים חטופים ישראלים חיים ומספר חללים בפעימה אחת. אחד המקורות הוסיף, כי הפלגים הפלסטינים הודיעו למתווכות כי הם מוכנים לביצוע העסקה לחילופי שבויים החל מיום ראשון (היום) מבלי למסור פרטים נוספים.

בואו נדלג לעוד חודש מהיום. ננסה להבין מה הטריגרים לעליות ומה הטריגרים לירידות. סיום המלחמה והורדת ההוצאות הביטחוניות זה אירוע משמעותי מבחינה מאקרו כלכלית, זה ישפר בהדרגה את התקציב, אבל זה לא יהיה מחר בבוקר. בשלב הראשון אנחנו עדיין תחת הוצאות ביטחוניות גדולות, הורדת ההוצאות תהיה מדורגת. 

הטריגר הגדול להתרוממות בנתונים הכלכליים הוא המצב רוח. מצב רוח מרומם מעלה צריכה וצמיחה, אבל האם אנחנו יכולים לבנות על זה לתקופה ממושכת. ואיך זה בדיוק קשור לבורסה? מצב רוח טוב מעלה צריכה של מוצרים, שירותים ותתפלאו - גם של קניית מניות, כך המחקרים מסבירים.

בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.