
הפשרה בפרשת אי.די.בי: שטרום סיים - נוחי נותר לבד
לאחר שנים של הליכים משפטיים שהחלו עוד בהרשעתו בהרצת מניות לצד נוחי דנקנר, איש ההשקעות איתי שטרום מסיים את מעורבותו האזרחית בפרשה המתוקשרת. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסכם פשרה שבמסגרתו ישלם עם קלוס טריידינג 7.5 מיליון שקל - פי שלושה מהסכום שהוצע בהסדר הקודם. בעוד ששטרום פורש מן ההליך, התביעה נגד דנקנר סביב הנפקת החברים נמשכת
בפברואר 2012 יצאה קבוצת אי.די.בי, שהיתה אז בשליטת נוחי דנקנר, לגיוס הון דרמטי. בימים שלפני ההנפקה נרשמו רכישות חריגות של מניות החברה על ידי איתי שטרום, שהיה אז מנהל השקעות מוכר בשוק, באמצעות קלוס טריידינג שבשליטתו. אותן פעולות יצרו מצג שווא של ביקוש וגרמו להעלאת שער המניה - מהלך שסייע לדנקנר להבטיח את הצלחת ההנפקה. מה שנראה אז כ"תרגיל חברים" נהפך עד מהרה לאחת הפרשות הפליליות המתוקשרות בתולדות שוק ההון. ב-2016 הורשעו דנקנר ושטרום בהרצת מניות. הם נשלחו לכלא, ערערו לעליון - ושם הוחמר עונשם לשלוש שנים לדנקנר ושנתיים לשטרום. ההליך הפלילי הסתיים, אך הזירה האזרחית רק החלה.
ב-2018 הוגשה תביעה ייצוגית נגד דנקנר ושטרום על סכום כולל של עשרות מיליוני שקלים, בשם מי שרכש מניות בתקופת ההנפקה. ההליך התנהל לאורך שנים, כלל חוות דעת כלכליות סותרות, ניסיונות גישור שכשלו ופרישות של חלק מהמשקיעים. ב-2021 אושרה התביעה כייצוגית, ובית המשפט קבע כי יש בסיס לבחינת הנזק שנגרם למשקיעים כתוצאה מההרצה. מאז נמשך המאבק, ובמהלכו התגלגלו הצעות לפשרות שונות. אחת מהן, בדצמבר 2024, כללה התחייבות של שטרום עצמו לשלם 2.5 מיליון שקל בלבד. אבל כשהתנאי שנקבע במסגרת הסדר הפשרה לגבי ערבויות של דנקנר לא התממש - ההסכם קרס. בית המשפט אף נעתר אז לבקשת התובע הייצוגי להטלת עיקולים זמניים על נכסי שטרום ודנקנר - מהלך שהציב לחץ נוסף על הצדדים.
הפשרה החדשה - שלושה פי מהצעה קודמת
באפריל 2025 גובש הסכם חדש, שהתמקד בשטרום בלבד. נקבע כי הוא וקלוס טריידינג ישלמו סכום כולל של 7.5 מיליון שקל - סכום שגבוה פי שלושה מההתחייבות הקודמת. השופטת סיגל יעקבי אישרה את ההסדר ב-22 באוגוסט, וקבעה כי מדובר בהסדר "ראוי, הוגן וסביר". השופטת התייחסה גם לפער בין הנזק הנטען, שהוערך ביותר מ-50 מיליון שקל, לבין הפיצוי בפועל. היא הדגישה כי לנוכח הקשיים בהוכחת הנזק ובגבייתו, ההסדר מבטיח פיצוי ממשי לחברי הקבוצה, בניגוד לסיכון שבהמשך ההליך. במקביל, נקבע כי לא יתאפשר לדנקנר, אם יחויב בעתיד בתשלום, לתבוע השתתפות משטרום. בכך ננעל למעשה תיקו האזרחי של שטרום.
הסדר הפשרה כלל גם קביעות לגבי שכר טרחה ותמריצים: התובע המייצג, אריה רהב, יקבל 136 אלף שקל כגמול אישי ועוד 146 אלף שקל החזר הוצאות משפט, ואילו עורכי דינו יקבלו שכר טרחה בסכום כולל של 1.36 מיליון שקל - מעט פחות מהסכום שהומלץ תחילה. מנגנון החלוקה לחברי הקבוצה אושר תוך הקפדה על כך שגם פיצויים נמוכים יחסית יחולקו בפועל, למעט מקרים בודדים שבהם העלות גבוהה מהתמורה. בכך נענה בית המשפט לביקורת שהעלו הגורמים המקצועיים ממשרד המשפטים ורשות ניירות ערך.
- פרשת הרצת המניות באי.די.בי: איתי שטרום ישוחרר בעוד כשבועיים
- באות כוחו של שטרום: "לא היה מקום להחמרה בעונש"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרשת הנפקת החברים נהפכה כבר מזמן לסמל: היא המחישה כיצד השפעתו של טייקון, חוסר שקיפות ומערכת קשרים יכולים לערער את אמון הציבור בשוק ההון. הפשרה של שטרום אינה רק עניין כספי. היא משקפת את הדרך שבה מערכת המשפט מבקשת לאזן בין עקרונות הדין לבין מגבלות המציאות - בין הרצון לעשות צדק למשקיעים לבין ההבנה שקשה יהיה להוציא סכומים גבוהים בפועל. בעוד ששטרום סוגר את הפרק הזה בחייו, דנקנר נותר לבדו במוקד ההליך האזרחי. התביעה נגדו נמשכת, והיא עוד עשויה לקבוע אם ישלם סכומים גבוהים בהרבה.
- 1.לכלא. אין אמון הכל קומבינות. (ל"ת)אנונימי 26/08/2025 14:16הגב לתגובה זו

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג
סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?
בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.
"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".
הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?
דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.
בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".
- גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
- כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
קרקע בנס ציונה הפכה ל-7 דירות שקיבל הזוג. האישה טענה שזה שלה בלבד, בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי קבע שזה שייך גם לבעלה-גרושה
בפסק דין מקיף קבע בית המשפט העליון עיקרון חשוב ביחסי ממון בין בני זוג: כאשר אישה מקבלת קרקע במתנה לפני הנישואין, אך בני הזוג מפתחים אותה יחד לפרויקט נדל"ן במהלך הנישואין, האיש זכאי למחצית מהדירות שנבנו, כולל שווי הקרקע המקורית, ולא רק את ההשבחה שנוצרה.
המקרה עסק בזוג שנישא ב-1996 ונפרד ב-2019 לאחר 23 שנות נישואין. מספר שבועות לפני הנישואין, קיבלה האישה במתנה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה. בשנת 2002, לאחר שינוי ייעוד של אחת החלקות למגורים, חתמה האישה על עסקת קומבינציה עם קבלן שבמסגרתה קיבלה שבע דירות, כאשר חמש מהן נותרו בבעלותה.
בית המשפט לענייני משפחה, ואחריו בית המשפט המחוזי, קבעו כי האיש היה מעורב באופן אקטיבי בפרויקט מתחילתו ועד סופו. בין היתר נקבע כי האיש "הצליח להוכיח מעורבות פעילה, כמעט בלעדית, בטיפול בדירות לאורך הבניה וכן לאחר שנבנו". האיש היה זה שניהל את המשא ומתן מול הקבלנים, טיפל בענייני המיסים, ניהל את השכרת הדירות, ודמי השכירות הועברו לחשבון המשותף של בני הזוג.
עם זאת, הערכאות הקודמות קבעו כי יש להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע החקלאית המקורית שהתקבלה במתנה, וקבעו כי על האיש לשלם לאישה את שווי הקרקע במצבה כקרקע חקלאית לפני שינוי הייעוד.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין של העליון: הפרדה מלאכותית
השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין פה אחד יחד עם השופטים דוד מינץ וגילה כנפי שטיינץ, דחתה את הגישה הזו וקבעה כי לא ניתן להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע המקורית.