ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.

במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .

האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .

מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.

• אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
• גבר שהוגשה נגדו תביעת אבהות כוזבת יקבל פיצוי של 50 אלף של על עוגמת הנפש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .

על אף חוות הדעת האלה, האם לא ויתרה. היא הפנתה לפסיקה קודמת שבה נבחנה האפשרות לקבוע אבהות אזרחית על סמך ראיות נסיבתיות, מבלי לבצע בדיקה גנטית. עוד היא טענה כי, "טובתו של ילד היא לדעת מיהו אביו הגנטי", בין אם משיקולים רגשיים, רפואיים או חברתיים. היא אף הזהירה כי "בעתיד יתגלה לקטינה כי הנתבע 2 איננו אביה, אך הדבר ייעשה בדרך טראומטית ולא בליווי מקצועי" .

האב לשעבר טען מנגד כי מדובר במהלך שמטרתו ניתוק הילדה ממנו. הוא הזכיר כי לאורך שלוש השנים שבהן גרה הילדה בבית עם שני הוריה, האם מעולם לא העלתה טענה שלפיה הוא אינו האב. לדבריו, "התובעת רק רוצה שהיא תהיה היחידה בחייה של הקטינה". הוא אף הציג הקלטות משיחות ביניהם שבהן האם לא הכחישה את אבהותו.

• בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
• עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית 220 אלף שקל

השופטת ספרא-ברנע בחנה את הסוגיה על רקע תיקוני החוק והפסיקה הענפה. היא ציינה כי סעיף 28ד לחוק מידע גנטי קובע כי אין לערוך בדיקת רקמות אם קיימת סכנת פגיעה בכשרות הילד לפי הדין הדתי, אלא בנסיבות חריגות ביותר של סכנת חיים או נכות קשה. גם לאחר התיקון לחוק, פסקי דין שונים דנו באפשרות לבחון אבהות באמצעות ראיות אחרות, אך תמיד תחת עיקרון-על של טובת הילד. בפסק דינה ציינה השופטת כי, "התרשמתי כי לשון התיקון לחוק נותרה עמומה ולא ברור האם העובדה שהמחוקק אינו מאפשר בחינת האבהות בדרך של בדיקת סיווג רקמות יש בה למנוע מבית המשפט לבחון את סוגיית האבהות בדרכים אחרות". עם זאת, היא הדגישה כי בכל מקרה יש לשים את הילד במרכז, ולא את רצון ההורים.

במקרה הזה, כתבה השופטת, "טובתה של הקטינה היא כי הנתבע 2 הרוצה ומוכן ליטול חלק בגידולה ימשיך לשמש כאביה ועלול להיגרם לה נזק מכך שדמות אביה תיתלש מחייה". היא הזכירה כי הילדה נולדה בתוך נישואים, רשומה על שם הנתבע 2 ונשאה את שם משפחתו, וכי עד גיל שלוש חיה עמו בבית אחד. "טובתה של הקטינה היא כי יהיה לה אב. הקטינה אינה מכירה אב אחר ולא צפוי להיות לה אב אחר אשר ימלא דמות אב בחייה" .

ביחס לנתבע 1, קבעה השופטת כי הוא כלל לא מבקש להיות חלק מחיי הילדה, וממילא בירור האבהות רק יותיר אותה ללא דמות אב כלל. "בירור התביעה כבקשתה של התובעת, עשוי להותיר את הקטינה ללא כל דמות אב אוהב, המעוניין להיות חלק מחייה", נכתב בפסק הדין .

לבסוף, החליטה השופטת לדחות את התביעה. לא תיערך בדיקת רקמות, לא יישמעו ראיות נסיבתיות ולא תישלל אבהותו של האב הרשום. "אין לבצע בדיקה גנטית ואין להתיר קיום הליך הוכחות בתיק זה", היא פסקה בהכרעת הדין שלה. עם זאת, ציינה השופטת ספרא-ברנע כי, "ככל והקטינה תרצה בכך, הרי היא תוכל לפעול לבירור זהות אביה הביולוגי כאשר יימלאו לה שמונה עשרה" . מעבר לכך, חויבה האם לשלם לכל אחד מהנתבעים - הבעל לשעבר והגבר השני - הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 שקל.

למה בעצם האם ביקשה את בדיקת האבהות?

האם טענה כי אביה של הילדה אינו בעלה לשעבר אלא גבר אחר שעמו היא ניהלה קשר מחוץ לנישואים. היא ביקשה שהדבר יוכר משפטית, בין היתר כדי שהילדה תדע מי אביה הביולוגי, וכדי למנוע מצב שבו האמת תיחשף לה בעתיד באופן טראומטי.

מה המשמעות של החשש מממזרות בהקשר הזה?

לפי הדין הדתי, אם ייקבע כי הילדה נולדה מגבר אחר בזמן נישואי אמה, היא עלולה להיחשב ממזרה. מעמד כזה יוצר מגבלות חמורות בתחום הנישואים, ולכן החוק והפסיקה נוטים למנוע בדיקות גנטיות או קביעות שעלולות להוביל לכך.

האם בית המשפט יכול היה לפסוק אחרת?

באופן עקרוני כן. הפסיקה מאפשרת לעתים לבחון אבהות באמצעות ראיות נסיבתיות ולא רק באמצעות בדיקות גנטיות, אם הדבר נחוץ לטובת הילד. עם זאת, השופטת קבעה שבמקרה הזה טובתה של הילדה היא להמשיך לראות באב הרשום את אביה, בעיקר משום שהגבר האחר כלל לא רוצה להיות חלק מחייה.

מה היתה עמדת האב הרשום לאורך כל הדרך?

האב הרשום, בעלה לשעבר של האם, עמד על כך שהוא רואה בילדה את בתו, שהיא רואה בו אב, וכי חשוב להמשיך את הקשר ביניהם. הוא הזהיר כי ניסיון לשלול את אבהותו נובע מרצון של האם לנתק את הילדה ממנו, ולא מטובת הילדה עצמה.

מה היתה עמדתו של הגבר האחר, הנתבע 1?

בניגוד לטענת האם שהוא האב הביולוגי, הנתבע 1 התנגד לתביעה והבהיר שאין בכוונתו להיות אב לילדה, גם אם יוכר כך פורמלית. הוא ציין כי לא התעניין בילדה בעבר, הוא לא בקשר עמה, ואין לו רצון לפתח קשר בעתיד.

מה קבעה השופטת לגבי אפשרות עתידית של בדיקת אבהות?

השופטת קבעה כי כשהילדה תגיע לגיל 18, היא תוכל לבחור בעצמה אם לפעול לבירור זהות אביה הביולוגי. כלומר האפשרות לא ננעלה לחלוטין, אך היא נדחתה לגיל שבו הילדה תוכל להחליט בעצמה.

מה היה תפקידה של האפוטרופסית לדין בתיק?

האפוטרופסית לדין בחנה את טובת הילדה מנקודת מבט אובייקטיבית. היא הדגישה כי הילדה מתרגשת בנוכחות האב הרשום, שיש ביניהם קשר רגשי, ושחשוב לשמר אותו. בכך היא חיזקה את העמדה שלא לבצע בדיקה שתטלטל את זהות האבהות.

האם האם ביקשה את הבדיקה גם משיקולים כלכליים?

לא. בית המשפט הדגיש כי האם לא הגישה תביעה למזונות, ולכן התביעה לא הוגשה לצורך כלכלי. התביעה הוגשה באופן ממוקד לשם שלילת אבהותו של האב הרשום - מה שחיזק את המסקנה שלא מדובר על טובת הילדה.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הכריע באפריל 2024 בתביעת אבהות שהוגשה נגד אדם שסירב לבצע בדיקת רקמות, ולהכיר בילד שנולד לאשה שעמה ניהל רומן בעבר. אמו של הילד, שנולד ב-2019, הגישה לפני כשנתיים תביעת אבהות נגד האיש שעמו היא קיימה יחסים בזמן שהיתה נשואה. במסגרת הדיונים בתיק, היא אף הוסיפה וסיפרה כי קיוותה שהאבא של הקטין יתברר כבעלה לשעבר, ואולם בדיקת רקמות שביצע הבעל שללה זאת. לדברי האשה, בתקופה הרלוונטית היא קיימה יחסי מין עם הנתבע בלבד, ואילו בהמשך שבה לנהל מערכת יחסים אינטימית עם בעלה לשעבר. סמיכות הזמנים בין התקופות יצרה אמנם חוסר ודאות באשר לזהות של אביו של הקטין, אבל לאחר שנשללה האפשרות כי האבא שלו הוא בעלה, יש להכריז על הנתבע כאב, כך לטענתה.