אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל תביעת אבהות שהוגשה נגד אדם שסירב לבצע בדיקת רקמות, ולהכיר בילד שנולד לאשה שעמה ניהל רומן בעבר. על אף טענתו כי יש עוד אבות פוטנציאליים לילד שלה, בפסק הדין שניתן לפני כשנה במקרה והותר באחרונה לפרסום, קבעה השופטת מירה רום פלאי כי הוא אכן אביו של הילד.
אמו של הילד, שנולד ב-2019, הגישה לפני כשנתיים תביעת אבהות נגד האיש שעמו היא קיימה יחסים בזמן שהיתה נשואה. במסגרת הדיונים בתיק, היא אף הוסיפה וסיפרה כי קיוותה שהאבא של הקטין יתברר כבעלה לשעבר, ואולם בדיקת רקמות שביצע הבעל שללה זאת.
לדברי האשה, בתקופה הרלוונטית היא קיימה יחסי מין עם הנתבע בלבד, ואילו בהמשך שבה לנהל מערכת יחסים אינטימית עם בעלה לשעבר. סמיכות הזמנים בין התקופות יצרה אמנם חוסר ודאות באשר לזהות של אביו של הקטין, אבל לאחר שנשללה האפשרות כי האבא שלו הוא בעלה, יש להכריז על הנתבע כאב, כך לטענתה.
הנתבע עצמו אישר כי קיים יחסי מין עם התובעת בתקופה שבה הרתה, אבל טען מנגד כי היא נהגה לעשות זאת עם גברים רבים נוספים חוץ ממנו ומבעלה, כולל באותה תקופה הרלוונטית. לדבריו, מכיוון שהתובעת הוליכה שולל גברים רבים כמוהו כשטענה כי היא נוטלת גלולות למניע היריון, יש עוד נתבעים פוטנציאליים רבים, ועומדת לו הזכות לסרב לביצוע בדיקת רקמות. הנתבע הוסיף כי התובעת שיקרה לו כשטענה שהיא לא בהיריון ממנו "במיליון אחוז".
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם עצם העובדה שהנתבע מכחיש בתוקף את האבהות שלו, לא מנעה ממנו להגיש נגד האם תביעה בסך חצי מיליון שקל בגין מצג שווא כוזב, תרמית וגניבת זרע. תביעתו נדחתה על הסף, והוא הגיש על כך ערעור שהתנהל במקביל לתביעת האבהות שהוגשה לבית המשפט נגדו.
מיד בתחילת שלב ההוכחות של תביעת האבהות שהוגשה נגדו, הצהיר עורך הדין של הנתבע כי הוא לא יכול להעיד, מכיוון שאינו מרגיש טוב מבחינה נפשית. למרות הטענה הזאת, הנתבע ישב באולם, ענה לשאלות שהופנו אליו בבית המשפט באופן הגיוני וברור, והשופטת התרשמה כי לא היתה כל מניעה רפואית לכך שיעיד. מאחר שהנתבע גם ביקש למשוך מהתיק את התצהיר שהוא הגיש, הוא הביא למצב שבו רק גרסת התובעת הוצגה בפני השופטת – והיא בחרה להאמין לה.
השופטת רום ציינה כי טובתו של הקטין היא לדעת מי האבא שלו. היא הוסיפה כי בדיקת רקמות היא הדרך הפשוטה, היעילה והאמינה ביותר להוכחה או שלילה של האבהות. הבדיקה גם נועדה למנוע את החיטוט בחייהם האישיים של שני הצדדים, אלא שהנתבע מסרב לבצע אותה, ולא מציג שום נימוק ענייני לכך. עוד הסבירה השופטת בפסק הדין כי חוק המידע הגנטי מעניק לבית המשפט את הסמכות להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה שהוא מוצא לנכון, ואף לקבוע קשרי משפחה כלפיו.
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בהסתמך על הראיות וגרסת התובעת, שלפיה קיימה יחסי מין רק עם בעלה ועם הנתבע, קבעה השופטת כי שלילת האבהות של הבעל מוכיחה כי הנתבע הוא אכן אביו של הקטין. היא הוסיפה כי הסירוב של הנתבע להיבדק כדי לשלול את האפשרות הזאת, מחזק את המסקנה כי זה אכן המצב.
לפיכך קיבלה השופטת רום את התביעה של האשה, היא הכריזה על הנתבע כאביו של הילד, והוציאה צו אבהות שידווח למשרד הפנים. הנתבע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית, שמטרתה לקבוע אם גבר מסוים הוא האבא של קטין. בסיום ההליך המשפטי, מפרסם בית המשפט פסק דין הצהרתי שקובע אם הגבר שנתבע הוא אכן אביו של הקטין או לא. להצהרה כי אדם הוא אכן אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת הזכויות והחובות של האב ושל הקטין: הקביעה שאדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו לשלם דמי מזונות עבורו. האב יכול לדרוש זמנים לראות ולבלות עם הקטין, ולבקש להכריע בעניינים הקשורים אליו, כמו חינוך, מקום מגורים ועוד. לקטין עצמו גם כן יש זכויות בעקבות הקביעה לגבי האבהות. הוא מקבל זכויות בירושה של אביו.
- 2.עמוס 04/04/2024 14:25הגב לתגובה זוהשופטת קבעה שהגבר הזר הוא האבא, ולכן הילד ממזר. אבל זה לא מחייב את הרבנות. בדיקת רקמות, כן מחייבת.
- 1.מה זה 04/04/2024 14:03הגב לתגובה זווגם מקבלת כסף. אפה השכל הבריא. ולמה לא בדיקת דיאינאי כמו שעושים במשטרה
- האשה כמובן תמיד אשמה "בוגדת" אבל היה לה שותף מה איתו? (ל"ת)נחום 07/04/2024 13:00הגב לתגובה זו
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע
הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים
ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.
במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .
האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .
מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.
- אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
- גבר שהוגשה נגדו תביעת אבהות כוזבת יקבל פיצוי של 50 אלף של על עוגמת הנפש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .
