בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל תביעת אבהות שהוגשה נגד אדם שסירב לבצע בדיקת רקמות, ולהכיר בילד שנולד לאשה שעמה ניהל רומן בעבר. על אף טענתו כי יש עוד אבות פוטנציאליים לילד שלה, בפסק הדין שניתן לפני כשנה במקרה והותר באחרונה לפרסום, קבעה השופטת מירה רום פלאי כי הוא אכן אביו של הילד.

אמו של הילד, שנולד ב-2019, הגישה לפני כשנתיים תביעת אבהות נגד האיש שעמו היא קיימה יחסים בזמן שהיתה נשואה. במסגרת הדיונים בתיק, היא אף הוסיפה וסיפרה כי קיוותה שהאבא של הקטין יתברר כבעלה לשעבר, ואולם בדיקת רקמות שביצע הבעל שללה זאת.

לדברי האשה, בתקופה הרלוונטית היא קיימה יחסי מין עם הנתבע בלבד, ואילו בהמשך שבה לנהל מערכת יחסים אינטימית עם בעלה לשעבר. סמיכות הזמנים בין התקופות יצרה אמנם חוסר ודאות באשר לזהות של אביו של הקטין, אבל לאחר שנשללה האפשרות כי האבא שלו הוא בעלה, יש להכריז על הנתבע כאב, כך לטענתה.

הנתבע עצמו אישר כי קיים יחסי מין עם התובעת בתקופה שבה הרתה, אבל טען מנגד כי היא נהגה לעשות זאת עם גברים רבים נוספים חוץ ממנו ומבעלה, כולל באותה תקופה הרלוונטית. לדבריו, מכיוון שהתובעת הוליכה שולל גברים רבים כמוהו כשטענה כי היא נוטלת גלולות למניע היריון, יש עוד נתבעים פוטנציאליים רבים, ועומדת לו הזכות לסרב לביצוע בדיקת רקמות. הנתבע הוסיף כי התובעת שיקרה לו כשטענה שהיא לא בהיריון ממנו "במיליון אחוז".

• "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
• חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואולם עצם העובדה שהנתבע מכחיש בתוקף את האבהות שלו, לא מנעה ממנו להגיש נגד האם תביעה בסך חצי מיליון שקל בגין מצג שווא כוזב, תרמית וגניבת זרע. תביעתו נדחתה על הסף, והוא הגיש על כך ערעור שהתנהל במקביל לתביעת האבהות שהוגשה לבית המשפט נגדו.

מיד בתחילת שלב ההוכחות של תביעת האבהות שהוגשה נגדו, הצהיר עורך הדין של הנתבע כי הוא לא יכול להעיד, מכיוון שאינו מרגיש טוב מבחינה נפשית. למרות הטענה הזאת, הנתבע ישב באולם, ענה לשאלות שהופנו אליו בבית המשפט באופן הגיוני וברור, והשופטת התרשמה כי לא היתה כל מניעה רפואית לכך שיעיד. מאחר שהנתבע גם ביקש למשוך מהתיק את התצהיר שהוא הגיש, הוא הביא למצב שבו רק גרסת התובעת הוצגה בפני השופטת – והיא בחרה להאמין לה.

השופטת רום ציינה כי טובתו של הקטין היא לדעת מי האבא שלו. היא הוסיפה כי בדיקת רקמות היא הדרך הפשוטה, היעילה והאמינה ביותר להוכחה או שלילה של האבהות. הבדיקה גם נועדה למנוע את החיטוט בחייהם האישיים של שני הצדדים, אלא שהנתבע מסרב לבצע אותה, ולא מציג שום נימוק ענייני לכך. עוד הסבירה השופטת בפסק הדין כי חוק המידע הגנטי מעניק לבית המשפט את הסמכות להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה שהוא מוצא לנכון, ואף לקבוע קשרי משפחה כלפיו.

• בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

בהסתמך על הראיות וגרסת התובעת, שלפיה קיימה יחסי מין רק עם בעלה ועם הנתבע, קבעה השופטת כי שלילת האבהות של הבעל מוכיחה כי הנתבע הוא אכן אביו של הקטין. היא הוסיפה כי הסירוב של הנתבע להיבדק כדי לשלול את האפשרות הזאת, מחזק את המסקנה כי זה אכן המצב.

לפיכך קיבלה השופטת רום את התביעה של האשה, היא הכריזה על הנתבע כאביו של הילד, והוציאה צו אבהות שידווח למשרד הפנים. הנתבע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית, שמטרתה לקבוע אם גבר מסוים הוא האבא של קטין. בסיום ההליך המשפטי, מפרסם בית המשפט פסק דין הצהרתי שקובע אם הגבר שנתבע הוא אכן אביו של הקטין או לא. להצהרה כי אדם הוא אכן אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת הזכויות והחובות של האב ושל הקטין: הקביעה שאדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו לשלם דמי מזונות עבורו. האב יכול לדרוש זמנים לראות ולבלות עם הקטין, ולבקש להכריע בעניינים הקשורים אליו, כמו חינוך, מקום מגורים ועוד. לקטין עצמו גם כן יש זכויות בעקבות הקביעה לגבי האבהות. הוא מקבל זכויות בירושה של אביו.