ווישור
צילום: רמי זרניגר
דוחות

ותודה לשוק ההון: ווישור עם זינוק ברווח הנקי, הרווח משרותי הביטוח ירד

עיקר הקפיצה ברווח הנקי נבע מרווחי השקעות נטו של כ-653 מיליון שקל; בעוד פעילות הליבה תרמה, כאשר ההכנסות מביטוח עלו ל-1.2 מיליארד שקל, הרווח מפעילות הביטוח ירד בכ-14%

תמיר חכמוף |

קבוצת הביטוח ווישור גלובלטק ווישור גלובלטק -1.89%   מדווחת על תוצאותיה הכספיות של הקבוצה לסיכום הרבעון השני של 2025 עם תוצאות שיא. החל מיום ה-1 בינואר השנה, החברה מיישמת את תקני החשבונאות הבינלאומיים,  IFRS 17 ו-IFRS 9.

ההון העצמי של החברה עלה והסתכם ליום הדוח בכ-1.2 מיליארד שקל, כאשר ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-910 מיליון שקל לאותו מועד. הרווח הכולל (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה) הסתכם בחציון הראשון של השנה בכ-187.8 מיליון שקל, לעומת כ-95.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של כ- 97.2%. ברבעון השני של שנת 2025 סך הרווח הכולל (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה) הסתכם בכ-138.1 מיליון שקל לעומת כ- 69.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה בשיעור של כ- 99.6%.   

סך הפרמיות ברוטו של הקבוצה ברבעון השני של 2025 הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עליה בשיעור של כ- 6.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעילות הביטוח הסתכמה בכ-113 מיליון שקל לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-14%.

הרווח הנקי לבעלי המניות עלה ברבעון השני בכ-109% לכ-96 מיליון שקל, לעומת כ-45.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024, ומבטא תשואה על ההון במונחים שנתיים בשיעור של כ- 44.5%. הסיבה המרכזית לעלייה ברווח היה רווחי השקעות, שעמדו על  כ-652 מיליון שקל נטו ברבעון השני לבדו. 

בתחום הביטוח הכללי היקף הפרמיות הסתכם ברבעון השני של השנה בכ-860.7 מיליון שקל, עלייה של כ-9.8% לעומת כ-783.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. העלייה בהיקף הפרמיות נובעת מגידול בפרמיות באיילון ביטוח, הן בתחומי הפרט והן בתחומים העסקיים. סך הרווח הכולל (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה ולפני מס) הסתכם ברבעון השני של השנה בכ-151.2 מיליון שקל ביחס לכ-49.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק בשיעור של כ- 203%.

בתחום ביטוחי החיים וחיסכון ארוך טווח היקף הפרמיות ברבעון השני הסתכם בכ-169.6 מיליון שקל, לעומת כ-174.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון השולי בהיקף הפרמיות מקורו בירידה בעיקר בפרמיות מפוליסות ביטוחי המנהלים, אשר קוזז בחלקו הגדול מעלייה בפרמיות בפוליסות ריסק. לצד הובלתה בתשואות של חברת הבת, איילון ביטוח, במרבית מסלולי ההשקעה בענף, היקף התקבולים בגין חוזי השקעה רשם גם הוא גידול משמעותי בתקופה הדוח וברבעון. סך הרווח הכולל (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה ולפני מס) הסתכם ברבעון השני של השנה בכ-29 מיליון שקל לעומת כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בתחום ביטוח הבריאות היקף הפרמיות ברבעון השני הסתכם לכ-179 מיליון שקל, בדומה להיקף שהסתכם בכ-180 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הכולל (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה לפני מס) הסתכם ברבעון השני של השנה בכ-24.4 מיליון שקל לעומת כ-40.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של כ-39.6%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סך המאזן המאוחד ליום 30 ביוני 2025 הסתכם בכ-18.1 מיליארד שקל, עליה של כ- 12.5% ביחס לסך המאזן של המועד המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ליום 30 ביוני 2025 עלה באופן משמעותי והסתכם לכ-910 מיליון שקל, וזאת לעומת כ-625 מיליון שקל בסוף הרבעון השני ב-2024 וכ-815 מיליון שקל בסוף שנת 2024.

יחס כושר הפירעון של איילון ביטוח, כפי שחושב ליום 31 בדצמבר 2024 המשיך להשתפר ועמד  על שיעור של כ- 120% ללא התחשבות בהוראות הפריסה  ועל שיעור של כ- 128%, בהתחשב בהוראות הפריסה ולאחר פעולות הוניות מהותיות שהתרחשו בתקופה של בין תאריך הדוח לתאריך הדיווח. היחסים כאמור והעודף להון הנדרש, בסך של כ- 370 מיליון שקל וכ- 508 מיליון שקל בהתאמה, הינם לאחר השפעת הכרזה וחלוקת דיבידנד בסך של כ- 90 מיליון שקל בגין שנת 2024.

התפתחויות נוספות


במחצית השנייה של 2025 נרשמו כמה התפתחויות משמעותיות בקבוצה: ביולי הודיעה החברה על הרחבת פעילותה בארה"ב עם רכישת Hourly, פלטפורמה דיגיטלית לניהול שכר ותגמולים לעסקים קטנים ובינוניים, בעסקת מיזוג הכוללת גם השקעה של 10 מיליון דולר בהשתתפות קרנות הון סיכון. חודש לאחר מכן נחתם מזכר הבנות לרכישת קבוצת ביטוח קטנה בארה"ב תמורת כ-6.5 מיליון דולר. במקביל, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנדים בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל, בעוד איילון ביטוח, חברה בת, הכריזה על דיבידנד נוסף של 75 מיליון שקל, שמתוכו חלק הקבוצה עומד על כ-52 מיליון שקל. בנוסף, הוקמה חברת בת ייעודית לקידום פעילות אשראי חוץ בנקאי, שתפעל לקבלת רישיון מורחב מול רשות שוק ההון. במישור המקומי, איילון ביטוח זכתה במכרז ביטוח תאונות אישיות לתלמידים בישראל, שכולל כ-2.6 מיליון תלמידים עם פרמיה שנתית מוערכת של כ-183 מיליון שקל לתקופה של עד שלוש שנים.


אמיל וינשל, יו"ר קבוצת ווישור גלובלטק: "אנו מסכמים את הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה עם שיפור משמעותי בתוצאות העסקיות, תוך המשך תנופת העשייה בכל תחומי הפעילות בישראל ובארה"ב. התשואה על ההון ברבעון זינקה לכ-44.5% (במונחים שנתיים), כאשר הרווח הכולל ברבעון השני של השנה למעלה מהוכפל לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועומד על כ-96 מיליון שקל. בחציון הראשון של שנת 2025 הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות גדל בשיעור של כ- 96.7% ביחס לחציון המקביל אשתקד והסתכם בסך של כ- 131 מיליון שקל; רווח זה מהווה תשואה על ההון של כ- 30.4% (במונחים שנתיים).

בהתאם לאסטרטגיית הקבוצה, אנו ממשיכים לפעול לחיזוק מנועי הצמיחה, ובהתאם לאחר תקופת הדוח, דיווחנו על שתי התפתחויות עסקיות בארה"ב: הסכם לרכישת חברת תשלומי השכר הדיגטלית Hourly וחתימה על מזכר הבנות לרכישת קבוצת ביטוח אמריקאית - עסקאות אלו (בהנחה ויושלמו) מהוות עוד אבן דרך בבניית התשתית הבינלאומית של הקבוצה, המשלבת טכנולוגיה, ביטוח ושירותים פיננסיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.