
״סוכני הביטוח שישלבו בין אנושיות לטכנולוגיה יישארו כאן בטווח הנראה לעין״
חברת הביטוח ווישור מתרחבת בארה״ב עם רכישת סטראט-אפ ישראלי לניהול עובדים - איך זה מתקשר לפעילות החיתומית? אמיל וינשל יו״ר קבוצת ווישור מסביר על הסינרגיה, מסמן את היעדים הבאים בישראל וגם בצפון אמריקה - אופטימי על הענף בישראל ולא חושש ממקלות בגלגלים מצד הרגולטור
ווישור הציגה שיפור ממשי בתוצאות לרבעון הראשון של השנה כשהיא דווחה על רווח כולל של כ־45 מיליון שקל ותשואה להון של 7.1%, המשך ישיר לשנת 2024 שבה הציגה רווח שנתי חריג בהיקפו של 157 מיליון שקל ותשואה להון של 27.5%. התוצאות האלו מקבלות ביטוי גם בשוק כשמניית ווישור רשמה ב־12 החודשים האחרונים זינוק של כ־152%, מתחילת השנה עלתה ב-37% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ־980 מיליון שקל, לפי מכפיל רווח של כ-5 – נמוך מהממוצע בענף הביטוח שנע סביב ה-8. ווישור נסחרת לפי שווי שוק של 980 מיליון שקל לאחר שעלתה בכ-155% ב-12 החודשים האחרונים.
נזכיר כי ווישור מחזיקה כיום כ-70% ממניות איילון ביטוח איילון 2.21% לאחר שרכשה את השליטה בחברה במהלך 2021-2022. הרכישה, שבוצעה לפי שווי חברה גבוה בהרבה מזה שנרשם בשנה שלאחר מכן. הרכישה התבררה תחילה ככישלון, כאשר איילון הידרדרה לשווי נכסי אפסי, על רקע תוצאות חלשות וסנטימנט שלילי בענף, אך לאחרונה ברקע שינוי הסנטימנט שווי השוק של איילון זינק לשיא של כ-1.6 מיליארד שקל.
בתוך כך, תחומי הבריאות והחיים בישראל נותרו מאתגרים בשביל ווישור, אבל אמיל וינשל יו״ר קבוצת הביטוח ווישור מעריך שהתקינה החשבונאית החדשה תעשה איתם חסד ותושג בהם רווחיות. על רקע זה שוחחנו עם וינשל כדי להבין את הסינגריה
שבין עסקי הליבה של ווישור לבין הפלטפורמה האמריקאית לניהול שכר עובדים, על התהליך שהביא אותם לבחור דווקא בסטארט-אפ, על הזדמנויות נוספות והפוטנציאל בארה"ב, ועל הצמיחה האורגנית יחד עם איילון ביטוח הוותיקה. וינשל לא חושש ממקלות בגלגלים מהרגולטור וסבור שהטיסה בענף
הביטוח היא תמונת מראה לבריאותה של הכלכלה.
ספר לנו על העסקה ואיך הגעתם אליה?
״Hourly הוקמה ב-2018 על ידי שלושה יזמים ישראלים, והיא פועלת בקליפורניה. מנכ"ל החברה תום שגיא מנהל את הפעילות וחשוב להזכיר גם את שי ליטוואק השותף שהיה ה-CTO ונפטר לפני כשנתיים. הם פיתחו פלטפורמה דיגיטלית שמספקת שירותי ניהול שכר לעובדים שעתיים, כולל ניהול נוכחות, תשלומי מיסים שנגזרים מהשכר, וביטוח תאונות עבודה (Workers’ Compensation) שזהו תחום שבו פועלות חברות השכר בין השאר. העסקה נוצרה דרך יועץ משותף שי פוגל, שהיה בעבר מנכ"ל של ביטוח ישיר ובשנים האחרונות המשיך לעסוק בתחום. הוא ייעץ ל-Hourly שפתחו את הטכנולוגיה הזאת שיודעת לשרת את עולם ביטוח תאונות העובדים כחלק אינטגרלי מפלטפורמת ניהול השכר.
- ותודה לשוק ההון: ווישור עם זינוק ברווח הנקי, הרווח משרותי הביטוח ירד
- ווישור מתרחבת בארה״ב - במגעים לרכישת חברת ביטוח אמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך פעילות Hourly מתקשרת לעסקי הליבה שלכם - מה הסינרגיה בין ביטוח לניהול שכר?
״זה מתחבר לאסטרטגיה שלנו בווישור של ביטוח דיגיטלי לבתי עסק קטנים ובינוניים במסגרתה פיתחנו בווישור דיגיטל את מוצר ה-POP שזו חבילה לביטוח רכוש וחבויות שמתאימה לצרכי המגזר העסקי הזה. אמנם זה לא קשור באופן ישיר לתאונות עובדים אבל זהו השלב הבא מבחינת תחום הפעילות. במהות שלנו אנחנו גוף שמחפש את הדיגיטציה והטכנולוגיה וראינו במוצר ובחברה הזאת הזדמנות לתת מענה הוליסטי לאותם בתי עסק קטנים ובינוניים שחלקם הגדול בארה״ב מעסיקים של עובדים שעתיים. אם אלו קבלנים ומסעדות ועוד שירותים אחרים. הדבר גם קיבל משנה תוקף בשל המעבר לעבודה מרחוק בקורונה שהפלטפורמה אפשרה למעסיקים לנהל ולפקח אחרי העובדים, התכונה מצויידת בGPS שמאפשרת את הווידוא שהעובד נמצא ברדיוס המתאים מבחינת הגדרת המעסיק. זה גם מתחבר מבחינתנו לתחום של ביטוח On-demand שגובים את הפרמיה ומודד את הסיכון״.
בארה"ב, ביטוח תאונות עבודה הוא חלק אינטגרלי מתשלום השכר, בדומה להפרשה לביטוח לאומי בישראל. המוצר הזה הוא מהמוצרים היותר רווחיים בעולמות הביטוח וההפצה שלו נעשית בעיקר דרך חברות פיירול כמו ADP ו-פייצ׳ק. היתרון בסינרגיה עם Hourly הוא יכולת בקרה טובה יותר על רמת השכר, דבר שמפחית הונאות ומשפר תוצאות חיתומיות. בנוסף, יש כאן ערוץ הפצה חדש ויעיל״.
זה מוצר שיכול להיות רלוונטי לעוד שווקים חוץ מהשוק האמריקאי?
״הפתרון הזה מתאים בעיקר לשוק האמריקאי. בישראל אין מקבילה ישירה פה בארץ יש דברים אחרים יותר בעולמות הפנסיונים, בסופו של דבר איתרנו את הנישה שיכולה לייצר גם תוצאה חיתומית טובה וגם להיות מקור טוב של הפצה, לקח לנו את הזמן למצוא את הדבר הנכון והמתאים״.
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
תוכל לפשט לנו איך מתבצעת עסקת הרכישה, בעסקאות מיזוגים לפעמים עשויים להיות ״ניפוחים חשבונאיים״ -
״מבחינה חשבונאית יש עבודה של PPA ארעי שנעשה בינתיים ואנחנו מדברים על ייחוס עלות הרכישה של 25.8 מיליון שמיוחס בעיקר לפטלפורמה המקומית שפותחה. כאשר הסבבי גיוס הקודמים שנעשו היה לפי נגזרת של 168 מיליון דולר שלפי זה עושים את ההקצאה של מניות הבכורה והשווי של האופציות שיוקצו אבל זה לא אמור לקבל ביטוי חשבונאי לפי הבנתנו. חשוב גם לציין את הקרנות שהביעו את אמונם ב-Hourly ובהם קרנות ההון הסיכון הישראליות גלילות קפיטל, אס-קפיטל וקרן וינטג' והקרנות האמריקאיות MS&AD Ventures וJ-Ventures״.
איך זה ישפיע על שורת הרווח שלכם?
״מן הסתם Hourly זו חברה שהושקעה בה סכום לא קטן בטכנולוגיה והיא עדיין לא רווחית, אבל אנחנו מאמינים שההשקעות הכבדות מאחוריהם. כמו שעשינו עם איילון, אנחנו יודעים לקחת חברות לשפר ולשדרג אותן ולהביא אותן למקום אחר. אנחנו מעריכים שהשלב הבא גם מבחינת Hourly תהיה צמיחה ורווחיות״.
מבחינת המיקוד בשוק המקומי ראינו את ביטוחי הבריאות והחיים בדשדוש - איך אתם מתכוונים לשפר את זה?
״תחת IFRS 17 יש שינוי מהותי גם בצורת המדידה ורישום הרווחיות. לדוגמה, בערכים של הסיעוד שגרר בחשבונאות הקודמת רישום של הפסדים, במעבר לתקינה החדשה משתחררים רווחים שקשורים ל-CFM של הסיעוד לכן יש כאן תמונה שקשה להשוות אותה. אבל בכל זאת אנחנו כן מאמינים שהנושא של הבריאות תחת המדיניות החדשה יחד עם המרווחים הנוכחיים זה יאפשר לנו להציג את הרווחיות. גם מוצרי ביטוח החיים עם דגש על הריסקים, גם פוליסות חסכון אנחנו בטוחים שהם ישיגו רווחיות נאותה ואנחנו נותנים על כל התחומים האלו דגש גם ברמה המקומית במקביל להתרחבות בחו״ל, הגודל היחסי של איילון הוא כזה שיש לו לאן לצמוח״.
מה דעתך על מצב הענף? ראינו זינוק בשנה האחרונה אתה חושב שיש עוד אפסייד?
״זה תלוי בהחלט תלוי בראיה קדימה אני חושב שהמדיניות החשבונאית החדשה כן משקפת את הרווחיות הגלומה בראיה צופה פני עתיד וזה נותן איזושהי אינדיקציה, למרות שקטונתי לתת השקפות על השוק בכללותו אבל אני חושב שהמספרים מדברים בעד עצמם. החברות הפכו למעניינות והרוח הגבית הכללית בשוק ההון יצרה את עליית הערך.
האם אתה חושש שהרגולטור יבלום את הענף, זה איום ממשי?
״אנחנו מכירים את הרגולציה ואת הרגולטור ובסופו של דבר גם הוא בעצמו להערכתי מבין את החשיבות של יציבות השוק. אנחנו הרי עומדים בכללים בינלואמיים גם של הסולבנסי וגם של החשבונאות, זה שוק בוגר ותחרותי. אמנם הרגולציה לא הייתה קלה בשנים האחרונות אבל למדנו להתמודד איתה והיא לא מהווה איום יותר ממה שחווינו כאן מבחינת המצב הבטחוני והגיאופוליטי. למעשה דווקא הסביבה הזאת יוצרת הזדמנויות. יש יותר עניין ממשקיעים שמגיעים לפה שרואים צמיחה ורואים כלכלה שהיא מהטובות בעולם וזה מייצר בסופו של דבר כדור שלג חיובי, ואם יהיו פה יותר השקעות ויותר פיתוח ויותר בניה ומערכות יחסים טובות עם השכנים היותר רחוקים שלנו אז זה ימשיך לתמוך במומנטום שאנחנו ראינו בשוק בתקופה האחרונה״.
״יש לציין שהקבוצה שלנו גם מאוד מוטה לתחום העסקי כל הנושא של ערבויות חוק מכר, עולמות ביטוח קבלנים, עולמות ההייטק וכדומה אלו בסופו של דבר ממצבים אותנו נכון בסביבה של צמיחה כזאת, לא לחינם השקיעה בנו אחת מקבוצות הביטוח הגדולות בארה״ב. אגב אנחנו מלכתחילה אמרנו שאנחנו רוצים לצאת מעבר לים, פה יש תחרות לא מבוטלת ופוטנציאל השוק מוגבל, אם מחפשים מנועי צמיחה אז הכיוון שהלכנו אליו ומפתחים אותו בארצות הברית שזהו שוק גדול שעובד עם מכפלות של פי-50 מהארץ, כמובן שאנחנו עושים את זה לאט ובצורה זהירה ואחראית״.
איך החיבור בין ווישור לאיילון ביטוח מתנהל - אין חיכוכים בין ה״סטארטפיסטיות״ לגוף המסורתי והוותיק?
״הייתי אומר שלהפך. זה חלק מהסוד שלנו שהיחודיות שלנו היא שאנחנו אנשי ביטוח שמגיעים עם הבנה טכנולוגית. אנחנו לא מזלזלים במסורתיות של הענף אלא מחברים אותה לדיגיטל. אנחנו מחברים גם את עולמות ההפצה של הסוכנים ויודעים איך לעשות את זה במובנים חיובים - חיכוך חיובי. כמו שאפשר לראות זה מתקדם יפה, יש לנו הנהלה מצויינת וצוות טוב שעובדים בהרמוניה וככה החיבורים יוצרים ערך. זה היה גם הרעיון שתהיה לאיילון עוד רגל טכנולוגית שהייתה חסרה לה״.
האם אתה חושב שדיגיטציה מתאימה לכל תחום בעולמות הביטוח?
״נכון שלעתים יש צורך במגע אנושי, אבל גם כאן יש שינוי תרבותי ודורי. גם המערכות AI משתפרות, ואתה היום מדבר ואתה בכלל לא בטוח אם אתה מדבר עם מכונה או עם בן אדם. כמובן שיקח זמן ולא כל התחומים יגיעו לזה באותו שלב אבל הטכנולוגיה לא תפסח על אף תחום״.
מה דעתך על עתיד סוכני הביטוח?
״לסוכנים שישלבו טכנולוגיה עם ערך אנושי – יש מקום. מי שידע לאמץ את הכלים הטכנולוגיים ולהוסיף להם את הערך המוסף, הם יצליחו אפילו יותר. אולי בתחום ביטוח הרכב יורדת קצת פעילות אבל זה קשור גם לענף המוביליות שמתשנה. המודל משתנה, אני עדיין מאמין שלערוץ הפצה שקוראים לו סוכנים יש את המקום הראוי והמתאים בטווח הנראה לעין ואלו ימשיכו להיות חלק חשוב מהמארג השיווקי״.
מילה לסיום מה החזון של ווישור קדימה?
״להמשיך לגדול בישראל - בריאות, חיים, גמל. ולהפוך את הרגל האמריקאית למוקד צמיחה. עם טכנולוגיה, שותפויות ואנשים נכונים, נוכל לממש פוטנציאל גדול מאוד״.
- 1.בצלאל 17/07/2025 01:16הגב לתגובה זולכל האברכים החרדים להתגייס לצהל ומייד.
- אנונימי 17/07/2025 10:36הגב לתגובה זויש לגייס גם את כל המשתמטים מרמת אביב החברה של יהיר לפיד
- אנונימי 17/07/2025 09:47הגב לתגובה זולגיוס משתמטי גוש דן

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.