בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע באחרונה במקרה רגיש במיוחד הנוגע לאדם בן 77, אלמן, המתגורר בבית אבות. אחת מבנותיו ביקשה למנות אותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים, בטענה שאביה סובל מירידה קוגניטיבית ואף אובחן כחולה דמנציה. לדבריה, אחיה לחצו על האב לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך לטובתה. מנגד, יתר האחים התנגדו נחרצות וטענו כי האב כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכי מאחורי בקשת האחות עומדת מטרה של שליטה וניסיון להתעשר על חשבון רכושו של האב. השופטת שירי היימן נדרשה לשאלה האם יש למנות לאדם אפוטרופוס, או שמא יש להותיר בידיו את חירותו לקבל החלטות. הכרעתה משרטטת קווים ברורים לגבי האיזון העדין בין שמירה על טובתו של אדם מבוגר לבין כיבוד רצונו וזכויותיו.

המבקשת, בתו הבכורה של האיש, טענה כי מצבו הרפואי הידרדר מתחילת 2023, וכי כבר במרץ באותה השנה ערך לטובתה ייפוי כוח מתמשך כדי להבטיח שתוכל לדאוג לו ללא צורך בהליכים משפטיים ומבלי להיאבק מול אחיה. בנובמבר 2024, כך לדבריה, ביטל האב את ייפוי הכוח, אך לא מיוזמתו אלא בעקבות לחץ שהופעל עליו על ידי יתר ילדיו. עוד הוסיפה הבת כי אביה מקבל החלטות שאינן לטובתו: החלפת מטפל סיעודי, המרת שעות טיפול בכסף, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי ואף סירוב לצאת מבית האבות לטיפולים רפואיים שהיא קבעה לו. "האדם אינו מסוגל להבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חותם", כתבה בבקשה, וביקשה לאסור על חתימתו על מסמכים נוספים. במהלך הדיון אף הציעה המבקשת כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס, אם לא היא עצמה, תוך שמירה על האינטרס של אביה. היא הטילה ספק באמינות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגו אחיה, וטענה כי, "ד"ר גרינברג הסתמכה על נתונים חלקיים ומגמתיים".

האחים מצדם, טענו כי הבקשה חסרת בסיס וכי אביהם אינו זקוק כלל לאפוטרופוס. לטענתם, מאחורי המהלך עומד ניסיון חוזר של אחותם לשלוט בחיי ההורים. הם אף הזכירו מקרה מן העבר, שבו פעלה המבקשת מול אמם המנוחה בדרך דומה, עד שבית המשפט הוציא נגדה צו הגנה שהורה להתרחק מהאם. לטענת האחים, "האחות מפעילה לחצים על האב ופוגעת בחייו", וכי מדובר ב"דפוס התנהגות חוזר ונשנה". לדבריהם, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מצביעות על כך שהאב סובל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, אך תפישת המציאות שלו תקינה, כושר השיפוט שלו במצב טוב והוא מסוגל לנהל את ענייניו.

חוות הדעת הרפואיות: ירידה קוגניטיבית אך לא אי־כשרות

בפני בית המשפט הוצגו ארבע חוות דעת רפואיות. הראשונה, פסיכיאטרית מ-2023, קבעה כי האב "בשלבים ראשונים של תהליך דמנטי" אך כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך. חוות דעת גריאטרית נוספת מאותה שנה הצביעה על "תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות", אך גם היא לא המליצה על מינוי אפוטרופוס. שתי חוות הדעת שהציגו האחים, מ-2024, חיזקו את התמונה: ד"ר נפאע ציין כי מדובר ב"דמנציה בדרגה קלה", אך הדגיש כי "האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי תשוש מבחינה תפקודית". ד"ר גרינברג קבעה כי ציון המבחן הקוגניטיבי של האב היה 27 מתוך 30, וכי "יש לו יכולת קוגניטיבית מספקת לחתום על מסמכים משפטיים, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". בית המשפט קבע כי אף אחת מהחוות לא מצביעה על צורך במינוי אפוטרופוס. "בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות", כתבה השופטת היימן.

• בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
• הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העמדה המקצועית המשמעותית ביותר היתה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שנפגשה עם האב, שוחחה עמו ואספה מידע ממוסדות שונים. בתסקיר שהוגש בינואר 2025 נכתב כי, "מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו". העובדת הסוציאלית הוסיפה כי, "שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים", וציינה כי מצבו אף השתפר לאחר שהופסקו תרופות מרובות שנטל בעבר. גם עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, שטיפלה במשפחה בעבר, העידה כי כיום מצבו של הקשיש יציב, וכי הוא צלול יותר משהיה בעבר.

כשנשאלה העובדת הסוציאלית לסדרי דין בדיון מדוע הסתמכה דווקא על חוות דעתה של ד"ר גרינברג, השיבה: "נהוג להתייחס לחוות הדעת הכי עדכנית ואקטואלית. אני התרשמתי בעצמי שהוא אינו זקוק לאפוטרופוס. גם בבדיקה של ד"ר נפאע נכתב שיש ירידה קוגניטיבית קלה בלבד. יש לכבד את רצונו של מר י.ק.". נציגת היועץ המשפטי לממשלה הצטרפה לעמדת העובדת הסוציאלית. "לא כל ירידה קוגניטיבית מצדיקה מינוי אפוטרופוס", היא אמרה, והוסיפה כי, "במקרה זה אין כל התלבטות, ההתרשמות היא חד משמעית שאין צורך במינוי. יש לכבד את רצונו של האב".

הכרעת השופטת: חזקת הכשרות נשמרת

השופטת היימן הדגישה כי נקודת המוצא המשפטית היא שכל אדם כשיר לבצע פעולות משפטיות, אלא אם כן נשללה כשרותו במפורש. היא הפנתה לפסיקה קודמת, שבה נקבע כי מינוי אפוטרופוס מהווה פגיעה קשה באוטונומיה של הפרט, ולכן יש לנקוט אותו רק כשאין דרך אחרת להגן על זכויותיו. "בענייננו," היא כתבה בפסק הדין שפורסם, "הן על פי חוות הדעת שהציגה המבקשת והן על פי חוות הדעת שהציגו המשיבים, האדם סובל מירידה קוגניטיבית אך מסוגל לדאוג לרכושו ובריאותו ואינו זקוק למינוי אפוטרופוס". השופטת הוסיפה כי שוחחה בעצמה עם האב, לבקשתו בדלתיים סגורות, והתרשמה כי יש לכבד את רצונו. "לאחר ששוחחתי עמו והתרשמתי ממנו באופן בלתי אמצעי, התרשמתי כי יש לכבד את רצונו של האדם ואין הוא זקוק למינוי אפוטרופוס לעת הזו", כתבה בפסק הדין.

• בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
• צוואת של קשיש בביה"ח הועדפה על זו מלפני 20 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• “6 שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת

בסיום פסק הדין דחתה השופטת את הבקשה למינוי אפוטרופוס וחייבה את הבת בהוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל. היא הורתה כי אם בעתיד יחול שינוי במצבו הרפואי של האב, ניתן יהיה להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך או לשוב ולפנות לבית המשפט. בית המשפט הדגיש בהכרעתו כי, "מינוי אפוטרופוס משמעותו פגיעה קשה בחירותו של אדם ויש לנקוט בו רק ככל שיש בכך צורך".

מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לבין מינוי אפוטרופוס?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שאדם חותם עליו בעודו כשיר וממנה מיופה כוח מטעמו לקבל החלטות עבורו בעתיד, אם יאבד את יכולתו לעשות זאת. זהו כלי משפטי שמאפשר לאדם לתכנן את עתידו ולשמור על רצונו. מינוי אפוטרופוס, לעומת זאת, נעשה על ידי בית המשפט כשאדם כבר אינו מסוגל לנהל את ענייניו. זהו צעד שמגביל את חירותו, ולכן נחשב קיצוני יותר.

מדוע בית המשפט הדגיש את "חזקת הכשרות"?

חזקת הכשרות קובעת שכל אדם כשיר משפטית לפעול, אלא אם הוכח אחרת. משמעות הדבר היא שברירת המחדל היא כיבוד רצונו של אדם, גם אם הוא מתבגר או סובל מירידה קוגניטיבית. רק כשהוכחות ברורות מעידות על כך שאינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו, נשקל מינוי אפוטרופוס. במקרה זה, אף אחד מהמומחים לא קבע שהקשיש אינו כשיר, ולכן החזקה נותרה בעינה.

למה השופטת מצאה לנכון לשוחח בעצמה עם האיש?

שיחה ישירה מאפשרת לבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי מיכולת ההבנה והשיפוט של האדם. זהו כלי חשוב, שכן חוות דעת רפואיות עשויות להיות סותרות או מוטות. השופטת התרשמה שהאיש מבין, מתמצא ורוצה לשמור על עצמאותו - ולכן קבעה שאין צורך במינוי אפוטרופוס.

האם ירידה קוגניטיבית קלה בהכרח מובילה למינוי אפוטרופוס?

לא. ירידה קוגניטיבית קלה היא תופעה שכיחה בגיל המבוגר, אך אין פירושה שהאדם אינו כשיר לקבל החלטות. גם דמנציה בשלבים מוקדמים אינה מחייבת מינוי אפוטרופוס אם האדם מסוגל להבין את משמעות מעשיו ולדאוג לעצמו.

מה יכולה לעשות משפחה במקרים של מחלוקת כזו?

המשפחה יכולה להיעזר במנגנונים אלטרנטיביים, כמו ייפוי כוח מתמשך, ממונה מלווה או עזרה של עובדת סוציאלית, לפני שפונים לבית המשפט. אפשרות אחרת היא מינוי גוף חיצוני כאפוטרופוס במקרה של סכסוך חריף, אך זו נחשבת ברירת מחדל שמעדיפים להימנע ממנה אם אין בכך הכרח.

מה המשמעות של חיוב הבת בהוצאות משפט?

חיוב בהוצאות, במקרה הזה בסכום של 5,000 שקל, נועד לאזן בין הצדדים ולהרתיע מפני הגשת בקשות שאינן מוצדקות או שנובעות ממניעים אישיים. זהו מסר מבית המשפט שלפיו התערבות לא מבוססת בענייני כשירות של אדם מבוגר עלולה להסתיים גם בהפסד כלכלי לצד שטוען טענות לא מבוססות.