אחרי משא ומתן ארוך, ורינט מערכות Verint Systems Inc.  לחצה ידיים עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי פעילות של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל ההחמצה. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software 1.08%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגוע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

• ענקית הקוסמטיקה איבדה מזוהרה ומחכה לטיפול פנים
• ה-S&P מעל 6,500, הנאסד״ק עלה ב-0.5%; אנבידיה ירדה ב-1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור הוא גם האיש שעשה את הקופה הגדולה ביותר לאורך השנים - שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק  

בעסקה שנחתמה, צפוי בודנר לקבל כ-18 מיליון דולר עבור האחזקות שלו בורינט. ההצלחה הפרסונלית שלו עומדת בניגוד לביצועים של החברה. המניה ירדה ב-37% בשנה האחרונה, וכאמור היא רחוקה ב-63% מהשיא ב-2022. אם נסתכל על התשואה מאז ההנפקה, התשואה הכוללת של המניה היא כ-127% חלשה משמעותית מול מדד הייחוס שלה הנאסד"ק שעשה כ-680% (מדד הנאסד"ק קומפוזיט, אם נשווה ל-100 אז התשואה מחווירה אפילו יותר) והיא רחוקה שנות אור ממתחרות כמו נייס נייס -0.41%   שהשיגה תשואה של פי 30.

זה אקזיט עצוב בעיקר לעובדים. אלפי עובדים מתוגמלים בין היתר במניות חסומות. הם רואי את המניה יורדת בעקביות מהמחיר שבו קיבלו את המניות (ראו בטבלה) כשבסה"כ השווי של החבילה הכוללת לעובדים בהינתן המחיר באקזיט - 20.5 דולר מסתכם בכ-65 מיליון דולר. המניות ניתנו במחירים גבוהים בהרבה - נכון לינואר 2025 המחיר הממוצע היה 33.6 דולר לפני שנה 43.29 דולר למניה (החברה מדווחת על שנת כספית פיסקלית שמסתיימת בינואר). זה אומר שהם הפסידו על המניות האלו סכום גדול וזה אומר שהיקף ההענקה נמוך. לא ידוע כמה כל עובד מקבל וכמה עובדים בכלל מקבלים, אבל נראה שמדובר בממוצע של כמה עשרות אלפי דולרים לעובד. ראו הרחבה על אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?    

• מקאו חוזרת לחיים: המהמרים הכבדים שופכים מיליארדים והקזינו מזנק
• פתיחה שלילית לדצמבר: ירידות בשווקים וירידה חדה בביטקוין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

הרוכשת

תומא בראבו, קרן עם נכסים של 184 מיליארד דולר, מתמחה ברכישת חברות תוכנה עם צמיחה איטית, ייעולן ומכירתן ברווח. בישראל, היא מוכרת לנו בעיקר מהסיבוב שעשתה על אימפרבה. היא רכשה את אימפרבה ב-2.1 מיליארד דולר ב-2018 ומכרה ב-3.6 מיליארד דולר ב-2023,הקרן גם הייתה מעורבת ב-ironSource ובמו"מ לרכישת ארמיס. בעסקה הנוכחית, הקרן רוצה למזג את ורינט עם Calabrio, חברת CX נוספת שכבר נמצאת בתיק כדי ליצור פלטפורמה יותר מקיפה ועם נוכחות בתחום. המיזוג כנראה גם יכלול קיצוצים בכח האדם לאור האתגרים התפעוליים של ורינט.

האקזיט של ורינט מחוויר עם נשווה אותו לעסקאות אחרות שקרו לאחרונה באקוסיסטם הישראלי ואפילו לא רק לאחרונה. מה שמיד קופץ לנו זו העסקה האחרונה ביולי של סייברארק אז נרכשה ב-25 מיליארד דולר וקיבלה פרמיה של כ-25%, סאפיינס שנמכרה לאדוונט תמורת 2.5 מיליארד דולר עם פרמיה של כ-64%, וגם מלאנוקס במרץ 2019 ב-6.9 מיליארד דולר עם פרמיה של כ-17%. ה"פרמיה" של ורינט 18% על הרמה שלה ביוני האחרון או "דיסקאונט" של לפחות 60% שם אותה בתחתית של הסקאלה. זה כמובן מגיע גם ברמה ענפית כי זה משקף את הביקושים שהתרסקו בתחום של ה-CX, תחום מתחרות עזה וחששות מהשפעת AI על מוקדי שירות מסורתיים.

הרכישה של ורינט היא סוג של סגירת מעגל לחברה שפספסה את הרכבת. בניגוד לנייס, שהתמקדה מוקדם בשוק הארגוני והצליחה (די) להתאים עצמה לעידן ה-AI, ורינט נותרה תקועה עם מודלים מיושנים ופעילות ביטחונית כבדה. הפיצול לקוגנייט לא הציף ערך שווי קוגנייט כיום (648 מיליון דולר) והירידה בשווי ורינט יצרו הפסד מצרפי של כ-50% ממחיר החברה המאוחדת. כך או כך מי שיהנו מהעסקה הם בעלי המניות הגדולים, כמו ונגארד (13%) ובלקרוק (11%), שייהנו מהפרמיה הקטנה וינקו שורה בתיק, אבל משקיעים ישראלים כמעט לא נמצאים בתמונה, מיטב (0.2%). אגב המוסדיים חשדניים לטק הישראלי והם מדירים את רגליהם מהענף כמעט סיסטמית, במאנדיי זה עבד להם אבל בהסתכלות רוחבית זה יכול להיות פספוס. הייטק בהכללה מניב תשואה עודפת על שאר הענפים - המוסדיים נמנעו מהשקעה במאנדיי - הם חסכו הפסד כבד אתמול, אבל פספסו רווח ענק בשנה שעברה.

תומא בראבו אולי תצליח לייעל את ורינט, לשלב אותה במעטפת תומכת ומקושרת יותר אבל הסיכויים שהחברה תחזור להיות שחקנית מרכזית - נמוך. לורינט יש כ-200 עובדים בארץ מתוך 3,800, בעולם כשעם השנים הקשר לאקוסיסטם הישראלי התרופף יחסית. האקזיט הזה מראה לנו שלא כל ישראלית שווה פרמיה ומי שלא מרחרח את הגבינה יכול להישאר מאחור.