אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
דוחות

ליברה: הרווח הנקי זינק ב-67% ל-23 מיליון שקל - תחלק 10 מ' שקל דיבידנד

חברת הביטוח הדיגיטלית סיימה את הרבעון השני עם צמיחה בפרמיות וברווחיות חיתומית - ההכנסות מפרמיות ברוטו צמחו ב-14% ל-208 מיליון שקל ברבעון - צ'יק ממשיך להתחזק ושת"פים נוספים מגוונים את היצע המוצרים

מנדי הניג |

ליברה, שנוסדה ב-2017, הפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הביטוח שמאתגרות את השוק המסורתי בישראל. כולן מנסות להתאים את עצמן לדיגיטציה, אבל ליברה נולדה דיגיטלית. רזה צעירה ודנימית. המודל הזה מאפשר לה לפעול ביעילות ולשמור על יחס הוצאות נמוך במיוחד ביחס למתחרות. בעוד שחברות ביטוח ותיקות נשענות על מערכים כבדים של גבייה, בקרה ושירות, ליברה פועלת עם תהליכים ממוכנים כמעט לחלוטין, והלקוחות שלה מנהלים את רוב הפעולות באופן עצמאי דרך האפליקציות והשירותים הדיגיטליים.

אפשר להרגיש את זה גם בתוצאות. בשנים האחרונות ליברה שומרת על שיעורי צמיחה גבוהים במספר המבוטחים, בין היתר בזכות מדיניות תמחור תחרותית שמעמידה את מחירי הפוליסות שלה מתחת לממוצע בענף בלא מעט אתרי השוואה. ליברה צומחת בעיקר בביטוחי הרכב, אבל מנסה גם לשלוח רגליים לתחומים נוספים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא Chik אפליקציה שמציעה ביטוח יומי לנהגים צעירים. מוצר שמייצר לליברה חשיפה רחבה לקהלים חדשים, גם כאלה שלא מבוטחים החברה.

בנוסף, ליברה גם מטפחת מקורות צמיחה ארוכים יותר, כמו שיתוף פעולה עם בנק לאומי בתחום ביטוחי המשכנתאות. הסכם זה צפוי להגדיל באופן משמעותי את הרווח החוזי העתידי של החברה ולגוון את המוצרים.

ברבעון השני של ליברה רושמת גידול של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו על 208 מיליון שקל, והרווח הכולל לפני מס זינק ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם מניית ליברה 4.97%  מגיבה בחיוב לדוחות ומתחזקת בכ-1.2% במסחר, אחרי שעלתה כ-9% החודש, 53% מתחילת השנה, וכ-190% ב-12 החודשים האחרונים כמעט פי שלושה מערכה בתקופה המקבילה בשנה שעברה כשהיא נושקת לשווי שוק של 700 מיליון שקל.

מניית ליברה ביטוח במבט שנתי



יישום תקן IFRS 17


ברבעון הקודם החלה ליברה ליישם את תקן הדיווח הכספי הבינלאומי IFRS 17, שהחליף את התקן הישן IFRS 4 ומשנה באופן מהותי את אופן הצגת חוזי הביטוח. התקן מבסס הכרה בהכנסות בהתאם לשירות הביטוח שסופק בפועל לאורך התקופה, ולא לפי סך הפרמיות שנגבו מראש, ומפריד בין מרכיבי ביטוח טהור לבין רכיבים פיננסיים שמוחזרים למבוטח בכל מקרה. בנוסף, הוא כולל הצגת "מרווח שירות חוזי" (CSM), שמבטא את הרווח העתידי הצפוי מהחוזים הקיימים. 

בתחום הביטוחים הכלליים מיישמת ליברה את מודל ה-PAA, שמאפשר מדידה פשוטה יחסית בביטוחים קצרי טווח כמו רכב ודירה, בעוד שבמוצרים אחרים נדרשת מדידה מלאה לפי הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים. האימוץ בוצע למפרע החל מ-1 בינואר 2024, והביא להתאמות במאזן ולביטול יתרות היסטוריות כמו הוצאות רכישה נדחות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עיקרי התוצאות

ברבעון השני רשמה ליברה גידול של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-182 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-35.1 מיליון שקל, עלייה של כ-68% לעומת 20.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי לאחר מס הסתכם בכ-23 מיליון שקל לעומת כ-13.8 מיליון שקל לפני שנה. 

במחצית הראשונה הסתכמו הפרמיות ברוטו בכ-453 מיליון שקל, גידול של כ-13% לעומת כ-401 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח הנקי הגיע לכ-39.5 מיליון שקל, לעומת כ-26.3 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של כ-10 מיליון שקל (0.22 שקל למניה).


פילוח ענפי 

בביטוח רכב רכוש רשמה ליברה ברבעון השני פרמיות ברוטו בהיקף של כ-134.6 מיליון שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות משירותי ביטוח בענף זה עלו בכ-20% ל-139.2 מיליון שקל, והרווח משירותי ביטוח זינק בכ-53% ל-27.7 מיליון שקל, בעיקר בשל ירידה בתביעות של גניבה ובעליות משיווק. 

בביטוח רכב חובה צמחו ההכנסות ברבעון בכ-15% ל-62.4 מיליון שקל, והרווח עבר מהפסד של כ-987 אלף שקל ברבעון המקביל לרווח של כ-6.1 מיליון שקל. בענפי רכוש אחרים, הכוללים ביטוח דירה, עסק, חיות מחמד ונסיעות לחו"ל, נרשמה עלייה של כ-38% בהכנסות ל-7.7 מיליון שקל, לצד צמצום בהפסד התפעולי לכ-315 אלף שקל בלבד לעומת כ-390 אלף שקל אשתקד.

במגזר ביטוחי החיים, הסתכמו הפרמיות במחצית הראשונה בכ-5.1 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהמחצית המקבילה אשתקד. ההכנסות משירותי ביטוח חיים הגיעו ל-5.6 מיליון שקל, והרווח עבר להיקף של כ-882 אלף שקל לעומת הפסד בתקופה המקבילה. יתרת מרווח השירות החוזי (CSM) צמחה ל-7 מיליון שקל נכון לסוף יוני, נתון שמשקף את הפוטנציאל העתידי של ההסכם האסטרטגי עם בנק לאומי בתחום ביטוחי המשכנתאות.

ההון העצמי של החברה עומד בסוף יוני על כ-148.1 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון שקל בסוף 2024. תיק ההשקעות (נוסטרו) של החברה מסתכם בכ-650 מיליון שקל, עם רווחי השקעות ברבעון של כ-10.6 מיליון שקל, כפול כמעט מהרבעון המקביל.


אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, מסרה: "ליברה ממשיכה להציג צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה ומסכמת את הרבעון השני עם תוצאות חזקות בכל הפרמטרים ורווחי שיא. זאת, בעיקר בעקבות הגידול בכמות המבוטחים, ההקפדה על חיתום איכותי, תוך התמקדות בביטוחי פרט בלבד, לצד המודל התפעולי היעיל של החברה. ליברה בולטת ברווח חיתומי משמעותי לצד הוצאות תפעוליות נמוכות, כך שה- Combined Loss Ratio שהחברה מציגה הוא מהטובים בענף. אפליקציית Chik שזוכה להצלחה רבה בקרב הנהגים הצעירים, שיתוף הפעולה עם סוכנות "מעלות" מקבוצת לאומי בתחום ביטוחי המשכנתא, הרחבת סל המוצרים שאינם בתחום הרכב, והגידול המתמשך בתיק הנוסטרו מהווים עבורנו עוגן ונדבך נוסף לצמיחה ורווחיות בשנים הקרובות. 

"החודש השקנו מוצר חדשני בתחום הנסיעות לחו"ל: גרין קארד רפואי לטסים לארה"ב, המעניק למבוטח מעמד כמו של אזרח אמריקאי עם ביטוח רפואי ומאפשר לו לקבל שירותים רפואיים ללא תשלום וללא צורך בפנייה לחברת הביטוח. אנו ממוקדים בחדשנות טכנולוגית ומוצרית ובפתרונות מבודלים המותאמים לצרכי הלקוח ונמשיך להביא בשורות חדשות ולייצר ערך למבוטחים שלנו ולבעלי המניות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


דניאל ספיר מנכ"ל אלקטרה פאוור; צילום: ענבל מרמרידניאל ספיר מנכ"ל אלקטרה פאוור; צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אלקטרה פאוור: ההכנסות צמחו אבל הגפ"מ אכל את הרווח

ההכנסות צמחו בכ-17% לכ-219 מיליון שקל אבל הפסדים תפעוליים ממגזר הגפ"מ שחקו את הרווח והעבירו את אלקטרה פאוור להפסד רבעוני של 4.2 מיליון שקל; מול הגפ"מ בלט מגזר החשמל עם צמיחה משמעותית

מנדי הניג |

שוק החשמל בישראל עובר בשנים האחרונות רפורמה מבנית שנועדה לשבור את מונופול חברת החשמל ולהגביר את התחרות במקטע האספקה, במטרה להוזיל עלויות ולשפר את השירות לצרכנים. הרפורמה, שמוביל משרד האנרגיה, מאפשרת לצרכנים לבחור ספקי חשמל פרטיים, המציעים הנחות של 5%-20%, שיכולות לחסוך למשקי הבית מאות עד אלפי שקלים בשנה. 

עד עכשיו ההתניידות עוד קטנה כשלפי הנתונים עברו כ-263,000 משקי בית לספקים פרטיים, כשהקצב עומד על כ-20,000 בתי אב מדי חודש. הרפורמה התחילה בקיץ שעבר, ונתנה אפשרות למתקנים סולאריים ומתקני אגירה למכור חשמל לספקים פרטיים. בחודשיים האחרונים הורחבה הרפורמה גם לתחנות כוח קונבנציונליות, בעיקר מבוססות גז, שיוכלו למכור חשמל לספקים פרטיים באמצעות מכרזים. היקף ההספק שייפתח למכרזים מוערך ב-2,000-3,000 מגה-וואט, והמימוש צפוי בתחילת 2026.

אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) יכולה להיות מהמרוויחות העיקריות מהרפורמה. היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק האנרגיה בישראל, עם כ-400,000 לקוחות פרטיים וכ-5,000 לקוחות עסקיים ומוסדיים. החברה, שנרכשה ב-2019 על ידי קבוצת אלקו, פועלת בתחומי שיווק והפצת גז ביתי (גפ"מ), גז טבעי, וייזום תחנות כוח קטנות מבוססות קוגנרציה. 

ב-2023, אלקטרה פאוור נכנסה לשוק אספקת החשמל ללקוחות פרטיים והקימה מוקד לקוחות ארצי, מה שהוביל להצטרפות עשרות אלפי לקוחות המעוניינים במסלולי חשמל חסכוניים. הפתיחה של השוק לתחנות כוח מבוססות גז יכול לחזק אפילו יותר את המיצוב התחרותי של החברה בשוק האספקה הביתי והעסקי. 

עם זאת, התוצאות הרבעוניות מאכזבות והמניה מגיבה בירידה של 4.5%. אלקטרה אמנם צמחה בהכנסות אבל מגזר הגפ"מ שנפגע מעליית עלויות במהלך המלחמה העביר אותה להפסד נקי של 4.2 מיליון שקל לעומת 2.3 מיליון רווח ברבעון המקביל. הירידה מגיעה אחרי עלייה מרשימה של 65% מתחילת השנה ו-74% ב-12 החודשים האחרונים, כששווי שוק של אלקטרה פאוור עומד על כ-591 מיליון שקל.

עיקרי התוצאות

הכנסות החברה ברבעון עלו ב-17% ל-219 מיליון שקל, לעומת 187 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.