
ליברה: הרווח הנקי זינק ב-67% ל-23 מיליון שקל - תחלק 10 מ' שקל דיבידנד
חברת הביטוח הדיגיטלית סיימה את הרבעון השני עם צמיחה בפרמיות וברווחיות חיתומית - ההכנסות מפרמיות ברוטו צמחו ב-14% ל-208 מיליון שקל ברבעון - צ'יק ממשיך להתחזק ושת"פים נוספים מגוונים את היצע המוצרים
ליברה, שנוסדה ב-2017, הפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הביטוח שמאתגרות את השוק המסורתי בישראל. כולן מנסות להתאים את עצמן לדיגיטציה, אבל ליברה נולדה דיגיטלית. רזה צעירה ודנימית. המודל הזה מאפשר לה לפעול ביעילות ולשמור על יחס הוצאות נמוך במיוחד ביחס למתחרות. בעוד שחברות ביטוח ותיקות נשענות על מערכים כבדים של גבייה, בקרה ושירות, ליברה פועלת עם תהליכים ממוכנים כמעט לחלוטין, והלקוחות שלה מנהלים את רוב הפעולות באופן עצמאי דרך האפליקציות והשירותים הדיגיטליים.
אפשר להרגיש את זה גם בתוצאות. בשנים האחרונות ליברה שומרת על שיעורי צמיחה גבוהים במספר המבוטחים, בין היתר בזכות מדיניות תמחור תחרותית שמעמידה את מחירי הפוליסות שלה מתחת לממוצע בענף בלא מעט אתרי השוואה. ליברה צומחת בעיקר בביטוחי הרכב, אבל מנסה גם לשלוח רגליים לתחומים נוספים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא Chik אפליקציה שמציעה ביטוח יומי לנהגים צעירים. מוצר שמייצר לליברה חשיפה רחבה לקהלים חדשים, גם כאלה שלא מבוטחים החברה.
בנוסף, ליברה גם מטפחת מקורות צמיחה ארוכים יותר, כמו שיתוף פעולה עם בנק לאומי בתחום ביטוחי המשכנתאות. הסכם זה צפוי להגדיל באופן משמעותי את הרווח החוזי העתידי של החברה ולגוון את המוצרים.
ברבעון השני של ליברה רושמת גידול של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו על 208 מיליון שקל, והרווח הכולל לפני מס זינק ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם מניית ליברה -0.18% מגיבה בחיוב לדוחות ומתחזקת בכ-1.2% במסחר, אחרי שעלתה כ-9% החודש, 53% מתחילת השנה, וכ-190% ב-12 החודשים האחרונים כמעט פי שלושה מערכה בתקופה המקבילה בשנה שעברה כשהיא נושקת לשווי שוק של 700 מיליון שקל.
- אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
- "אפשר להרוויח בביטוח רכב ועדיין להיות הוגנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית ליברה ביטוח במבט שנתי
יישום תקן IFRS 17
ברבעון הקודם החלה ליברה ליישם את תקן הדיווח הכספי הבינלאומי IFRS 17, שהחליף את התקן הישן IFRS 4 ומשנה באופן מהותי את אופן הצגת חוזי הביטוח. התקן מבסס הכרה בהכנסות בהתאם לשירות הביטוח שסופק בפועל לאורך התקופה, ולא לפי סך הפרמיות שנגבו מראש, ומפריד בין מרכיבי ביטוח טהור לבין רכיבים פיננסיים שמוחזרים למבוטח בכל מקרה. בנוסף, הוא כולל הצגת "מרווח שירות חוזי" (CSM), שמבטא את הרווח העתידי הצפוי מהחוזים הקיימים.
בתחום הביטוחים הכלליים
מיישמת ליברה את מודל ה-PAA, שמאפשר מדידה פשוטה יחסית בביטוחים קצרי טווח כמו רכב ודירה, בעוד שבמוצרים אחרים נדרשת מדידה מלאה לפי הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים. האימוץ בוצע למפרע החל מ-1 בינואר 2024, והביא להתאמות במאזן ולביטול יתרות היסטוריות כמו הוצאות
רכישה נדחות.
- סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
עיקרי התוצאות
ברבעון השני רשמה ליברה גידול של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-182 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-35.1 מיליון שקל, עלייה של כ-68% לעומת 20.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי לאחר מס הסתכם בכ-23 מיליון שקל לעומת כ-13.8 מיליון שקל לפני שנה.
במחצית הראשונה הסתכמו הפרמיות ברוטו בכ-453 מיליון שקל, גידול של כ-13% לעומת כ-401 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח הנקי הגיע לכ-39.5 מיליון שקל, לעומת כ-26.3 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של כ-10 מיליון שקל (0.22 שקל למניה).
פילוח ענפי
בביטוח רכב רכוש רשמה ליברה ברבעון השני פרמיות ברוטו בהיקף של כ-134.6 מיליון שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות משירותי ביטוח בענף זה עלו בכ-20% ל-139.2 מיליון שקל, והרווח משירותי ביטוח זינק בכ-53% ל-27.7 מיליון שקל, בעיקר בשל ירידה בתביעות של גניבה ובעליות משיווק.
בביטוח רכב חובה צמחו ההכנסות ברבעון בכ-15% ל-62.4 מיליון שקל, והרווח עבר מהפסד של כ-987 אלף שקל ברבעון המקביל לרווח של כ-6.1 מיליון שקל. בענפי רכוש אחרים, הכוללים ביטוח דירה, עסק, חיות מחמד ונסיעות
לחו"ל, נרשמה עלייה של כ-38% בהכנסות ל-7.7 מיליון שקל, לצד צמצום בהפסד התפעולי לכ-315 אלף שקל בלבד לעומת כ-390 אלף שקל אשתקד.
במגזר ביטוחי החיים, הסתכמו הפרמיות במחצית הראשונה בכ-5.1 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהמחצית המקבילה אשתקד. ההכנסות משירותי
ביטוח חיים הגיעו ל-5.6 מיליון שקל, והרווח עבר להיקף של כ-882 אלף שקל לעומת הפסד בתקופה המקבילה. יתרת מרווח השירות החוזי (CSM) צמחה ל-7 מיליון שקל נכון לסוף יוני, נתון שמשקף את הפוטנציאל העתידי של ההסכם האסטרטגי עם בנק לאומי בתחום ביטוחי המשכנתאות.
ההון העצמי של החברה עומד בסוף יוני על כ-148.1 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון שקל בסוף 2024. תיק ההשקעות (נוסטרו) של החברה מסתכם בכ-650 מיליון שקל, עם רווחי השקעות ברבעון של כ-10.6 מיליון שקל, כפול כמעט מהרבעון המקביל.
אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, מסרה: "ליברה ממשיכה להציג צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה ומסכמת את הרבעון השני עם תוצאות חזקות בכל הפרמטרים ורווחי שיא. זאת, בעיקר בעקבות הגידול בכמות המבוטחים, ההקפדה על חיתום איכותי, תוך התמקדות בביטוחי פרט בלבד, לצד המודל התפעולי היעיל של החברה. ליברה בולטת ברווח חיתומי משמעותי לצד הוצאות תפעוליות נמוכות, כך שה- Combined Loss Ratio שהחברה מציגה הוא מהטובים בענף. אפליקציית Chik שזוכה להצלחה רבה בקרב הנהגים הצעירים, שיתוף הפעולה עם סוכנות "מעלות" מקבוצת לאומי בתחום ביטוחי המשכנתא, הרחבת סל המוצרים שאינם בתחום הרכב, והגידול המתמשך בתיק הנוסטרו מהווים עבורנו עוגן ונדבך נוסף לצמיחה ורווחיות בשנים הקרובות.
"החודש השקנו מוצר חדשני בתחום הנסיעות לחו"ל: גרין קארד רפואי
לטסים לארה"ב, המעניק למבוטח מעמד כמו של אזרח אמריקאי עם ביטוח רפואי ומאפשר לו לקבל שירותים רפואיים ללא תשלום וללא צורך בפנייה לחברת הביטוח. אנו ממוקדים בחדשנות טכנולוגית ומוצרית ובפתרונות מבודלים המותאמים לצרכי הלקוח ונמשיך להביא בשורות חדשות ולייצר ערך למבוטחים
שלנו ולבעלי המניות."

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
