אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
דוחות

ליברה: הרווח הנקי זינק ב-67% ל-23 מיליון שקל - תחלק 10 מ' שקל דיבידנד

חברת הביטוח הדיגיטלית סיימה את הרבעון השני עם צמיחה בפרמיות וברווחיות חיתומית - ההכנסות מפרמיות ברוטו צמחו ב-14% ל-208 מיליון שקל ברבעון - צ'יק ממשיך להתחזק ושת"פים נוספים מגוונים את היצע המוצרים

מנדי הניג |

ליברה, שנוסדה ב-2017, הפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הביטוח שמאתגרות את השוק המסורתי בישראל. כולן מנסות להתאים את עצמן לדיגיטציה, אבל ליברה נולדה דיגיטלית. רזה צעירה ודנימית. המודל הזה מאפשר לה לפעול ביעילות ולשמור על יחס הוצאות נמוך במיוחד ביחס למתחרות. בעוד שחברות ביטוח ותיקות נשענות על מערכים כבדים של גבייה, בקרה ושירות, ליברה פועלת עם תהליכים ממוכנים כמעט לחלוטין, והלקוחות שלה מנהלים את רוב הפעולות באופן עצמאי דרך האפליקציות והשירותים הדיגיטליים.

אפשר להרגיש את זה גם בתוצאות. בשנים האחרונות ליברה שומרת על שיעורי צמיחה גבוהים במספר המבוטחים, בין היתר בזכות מדיניות תמחור תחרותית שמעמידה את מחירי הפוליסות שלה מתחת לממוצע בענף בלא מעט אתרי השוואה. ליברה צומחת בעיקר בביטוחי הרכב, אבל מנסה גם לשלוח רגליים לתחומים נוספים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא Chik אפליקציה שמציעה ביטוח יומי לנהגים צעירים. מוצר שמייצר לליברה חשיפה רחבה לקהלים חדשים, גם כאלה שלא מבוטחים החברה.

בנוסף, ליברה גם מטפחת מקורות צמיחה ארוכים יותר, כמו שיתוף פעולה עם בנק לאומי בתחום ביטוחי המשכנתאות. הסכם זה צפוי להגדיל באופן משמעותי את הרווח החוזי העתידי של החברה ולגוון את המוצרים.

ברבעון השני של ליברה רושמת גידול של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו על 208 מיליון שקל, והרווח הכולל לפני מס זינק ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם מניית ליברה -2.14%  מגיבה בחיוב לדוחות ומתחזקת בכ-1.2% במסחר, אחרי שעלתה כ-9% החודש, 53% מתחילת השנה, וכ-190% ב-12 החודשים האחרונים כמעט פי שלושה מערכה בתקופה המקבילה בשנה שעברה כשהיא נושקת לשווי שוק של 700 מיליון שקל.

מניית ליברה ביטוח במבט שנתי



יישום תקן IFRS 17


ברבעון הקודם החלה ליברה ליישם את תקן הדיווח הכספי הבינלאומי IFRS 17, שהחליף את התקן הישן IFRS 4 ומשנה באופן מהותי את אופן הצגת חוזי הביטוח. התקן מבסס הכרה בהכנסות בהתאם לשירות הביטוח שסופק בפועל לאורך התקופה, ולא לפי סך הפרמיות שנגבו מראש, ומפריד בין מרכיבי ביטוח טהור לבין רכיבים פיננסיים שמוחזרים למבוטח בכל מקרה. בנוסף, הוא כולל הצגת "מרווח שירות חוזי" (CSM), שמבטא את הרווח העתידי הצפוי מהחוזים הקיימים. 

בתחום הביטוחים הכלליים מיישמת ליברה את מודל ה-PAA, שמאפשר מדידה פשוטה יחסית בביטוחים קצרי טווח כמו רכב ודירה, בעוד שבמוצרים אחרים נדרשת מדידה מלאה לפי הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים. האימוץ בוצע למפרע החל מ-1 בינואר 2024, והביא להתאמות במאזן ולביטול יתרות היסטוריות כמו הוצאות רכישה נדחות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עיקרי התוצאות

ברבעון השני רשמה ליברה גידול של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-182 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-35.1 מיליון שקל, עלייה של כ-68% לעומת 20.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי לאחר מס הסתכם בכ-23 מיליון שקל לעומת כ-13.8 מיליון שקל לפני שנה. 

במחצית הראשונה הסתכמו הפרמיות ברוטו בכ-453 מיליון שקל, גידול של כ-13% לעומת כ-401 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח הנקי הגיע לכ-39.5 מיליון שקל, לעומת כ-26.3 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של כ-10 מיליון שקל (0.22 שקל למניה).


פילוח ענפי 

בביטוח רכב רכוש רשמה ליברה ברבעון השני פרמיות ברוטו בהיקף של כ-134.6 מיליון שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות משירותי ביטוח בענף זה עלו בכ-20% ל-139.2 מיליון שקל, והרווח משירותי ביטוח זינק בכ-53% ל-27.7 מיליון שקל, בעיקר בשל ירידה בתביעות של גניבה ובעליות משיווק. 

בביטוח רכב חובה צמחו ההכנסות ברבעון בכ-15% ל-62.4 מיליון שקל, והרווח עבר מהפסד של כ-987 אלף שקל ברבעון המקביל לרווח של כ-6.1 מיליון שקל. בענפי רכוש אחרים, הכוללים ביטוח דירה, עסק, חיות מחמד ונסיעות לחו"ל, נרשמה עלייה של כ-38% בהכנסות ל-7.7 מיליון שקל, לצד צמצום בהפסד התפעולי לכ-315 אלף שקל בלבד לעומת כ-390 אלף שקל אשתקד.

במגזר ביטוחי החיים, הסתכמו הפרמיות במחצית הראשונה בכ-5.1 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהמחצית המקבילה אשתקד. ההכנסות משירותי ביטוח חיים הגיעו ל-5.6 מיליון שקל, והרווח עבר להיקף של כ-882 אלף שקל לעומת הפסד בתקופה המקבילה. יתרת מרווח השירות החוזי (CSM) צמחה ל-7 מיליון שקל נכון לסוף יוני, נתון שמשקף את הפוטנציאל העתידי של ההסכם האסטרטגי עם בנק לאומי בתחום ביטוחי המשכנתאות.

ההון העצמי של החברה עומד בסוף יוני על כ-148.1 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון שקל בסוף 2024. תיק ההשקעות (נוסטרו) של החברה מסתכם בכ-650 מיליון שקל, עם רווחי השקעות ברבעון של כ-10.6 מיליון שקל, כפול כמעט מהרבעון המקביל.


אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, מסרה: "ליברה ממשיכה להציג צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה ומסכמת את הרבעון השני עם תוצאות חזקות בכל הפרמטרים ורווחי שיא. זאת, בעיקר בעקבות הגידול בכמות המבוטחים, ההקפדה על חיתום איכותי, תוך התמקדות בביטוחי פרט בלבד, לצד המודל התפעולי היעיל של החברה. ליברה בולטת ברווח חיתומי משמעותי לצד הוצאות תפעוליות נמוכות, כך שה- Combined Loss Ratio שהחברה מציגה הוא מהטובים בענף. אפליקציית Chik שזוכה להצלחה רבה בקרב הנהגים הצעירים, שיתוף הפעולה עם סוכנות "מעלות" מקבוצת לאומי בתחום ביטוחי המשכנתא, הרחבת סל המוצרים שאינם בתחום הרכב, והגידול המתמשך בתיק הנוסטרו מהווים עבורנו עוגן ונדבך נוסף לצמיחה ורווחיות בשנים הקרובות. 

"החודש השקנו מוצר חדשני בתחום הנסיעות לחו"ל: גרין קארד רפואי לטסים לארה"ב, המעניק למבוטח מעמד כמו של אזרח אמריקאי עם ביטוח רפואי ומאפשר לו לקבל שירותים רפואיים ללא תשלום וללא צורך בפנייה לחברת הביטוח. אנו ממוקדים בחדשנות טכנולוגית ומוצרית ובפתרונות מבודלים המותאמים לצרכי הלקוח ונמשיך להביא בשורות חדשות ולייצר ערך למבוטחים שלנו ולבעלי המניות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.