
טראמפ מאיים בעוד מכסים, אסיה והחוזים בירידות
השווקים באסיה נסחרים בירידות, ברקע הסלמה הטון מול סין והדחת חברת מועצת הפד ליסה קוק; איומי מכסים של טראמפ על מגנטים נדירים, לצד המשך חוסר הוודאות סביב הסכמי הסחר, מערערים את הסנטימנט
המגמה באסיה מתנהלת היום בירידות ברובן, על רקע צעדים דרמטיים מצדו של הנשיא טראמפ והמתיחות מול סין. טראמפ איים בהטלת "מכסים של 200% או משהו כזה" על סין אם לא תספק מגנטים קריטיים לארה"ב, לצד אזהרות כלפי מדינות שימשיכו להטיל מסים דיגיטליים. בנוסף, טראמפ
הדיח אתמול בלילה את חברת מועצת הנגידים של הפד ליסה קוק, מהלך שהעלה חששות לגבי עצמאות הבנק המרכזי. מנגד, הין היפני התחזק והזהב רשם עליות קלות, בעוד תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו.
עוד איומי מכסים מצד טראמפ
טראמפ העלה את המתיחות מול בייג'ינג
לשלב חדש כשהזהיר כי אם סין תגביל את יצוא מגנטים נדירים לארה"ב, וושינגטון תגיב במכסים של 200%. מדובר בחומר קריטי עבור תעשיות כמו רכב חשמלי, אנרגיות מתחדשות ואלקטרוניקה, תחומים שארה"ב תלויה בהם מאוד. כדי להמחיש את האיום, טראמפ הוסיף כי לא פחות מ-200 מטוסים סיניים
קרקעו לאחר שארה"ב עצרה מכירת חלקי חילוף של בואינג.
למרות הטון התקיף, בפועל נתוני היצוא מראים על התאוששות, כאשר ביוני זינקו משלוחי המגנטים מסין לארה"ב ב-660% לעומת החודש הקודם, וביולי נרשמה עלייה נוספת של 76%. סין שולטת בכ-90% מייצור המגנטים בעולם,
והדומיננטיות הזו מעניקה לה קלף מיקוח משמעותי במו"מ מול וושינגטון.
במקביל, בייג'ינג וושינגטון כבר הגיעו ביוני להסכמה עקרונית להפחתת מכסים הדדית (לרמות של 55% בארה"ב ו־32% בסין) והקלות ביצוא מגנטים סיניים. כעת, נותר לראות אם הפסקת האש הנוכחית, שתפוג בנובמבר, תתורגם להסכם יציב יותר. גורמים בסין הדגישו כי הצהרות טראמפ הן יותר טקטיקה תקשורתית מאשר כוונה ממשית, בעוד נציגי הסחר הבכירים אמורים להיפגש השבוע בוושינגטון כדי לנסות להרחיב את המסגרת הקיימת.
- אסיה בעליות, החוזים ביציבות בפתיחת שבוע המסחר
- חולשה וירידות באסיה, החוזים במגמה שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסחר באסיה
ביפן, מדד הניקיי 225 נפל ב-0.95% ל-42,399 נקודות והטופיקס ירד 0.93%, בהובלת ירידות במניות הטכנולוגיה, סופטבנק ממשיכה לאבד גובה ברקע ההשקעה באינטל.
בקוריאה הדרומית, מדד הקוספי ירד ב-0.79% והקוסדאק ב-0.34%, על רקע פגישת הנשיאים של ארה"ב ודרום קוריאה סביב הסכמי סחר ומכסים.
בסין, מדד שנחאי שמר
על יציבות עם עלייה קלה של 0.11% למרות לחץ על מניות הטכנולוגיה.
- באפט לא רוכש את CSX, אבל חותם על שיתוף פעולה
- אינטראקטיב ברוקרס נכנסת למדד S&P 500 במקומה של וולגרינס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
בהונג קונג, מדד ההאנג סנג ירד 0.23% ל-25,769 נקודות.
בהודו, מדד הניפטי 50 ירד 0.61% ל-24,814 נקודות, על רקע החשש ממימוש איום טראמפ להטיל מכסים של 50% על ייצוא מהמדינה בסוף החודש.
באוסטרליה, מדד ASX200 ירד ב-0.41% ל-8,935 נקודות, בעקבות חולשה במניות הכרייה והאנרגיה.
החוזים בוול סטריט
החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים ביציבות עם נטייה קלה לירידות, החוזים יורדים עד 0.1%, זאת לאחר שאתמול המדדים ננעלו בירידות: ה-S&P500 איבד 0.43%, הנאסד"ק ירד 0.22%
והדאו השיל 0.77%. המשקיעים ממתינים לדוחות של אנבידיה בהמשך השבוע ולמדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, שיתפרסם ביום שישי.

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה
ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים
אחרי משא ומתן ארוך, מול מתי-מעט של מועמדים ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32% לחצה ידיים אתמול עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות שמגיעים לכ-400 מיליון דולר. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.
בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה
תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים
את גודל הפספוס. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט
סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91% משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום
את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.
הנמכרת
ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר.
ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation.
התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק
התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח
נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; טאואר קפצה ב-5%, סולאראדג׳ איבדה 6.5%
- תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור. בשנים האחרונות, כמנכ"ל ויו"ר, הוא זכה לתגמולים נדיבים כ-100 מיליון
דולר בעשור, כולל 11 מיליון דולר ב-2024, בעיקר בתגמול הוני. בעסקה שנחתמה, צפוי בודנר לקבל כ-18 מיליון דולר עבור האחזקות שלו בורינט. אקזיט לא רע אבל עם "טעם מר" אם נכפיל את זה. כך או כך ההצלחה הפרסונלית שלו עומדת בניגוד לביצועים של החברה: גם המנייה ורינט ירדה
ב-37% בשנה האחרונה, וכאמור היא רחוקה ב-63% מהשיא ב-2022. אם נסתכל על התשואה מאז ההנפקה, התשואה הכוללת של המניה היא כ-127% חלשה משעמעותית מול מדד הייחוס שלה הנאסד"ק שעשה כ-680% (מדד הנאסד"ק קומפוזיט, אם נשווה ל-100 אז התשואה מחווירה אפילו יותר) והיא רחוקה שנות
אור ממתחרות כמו נייס נייס 2.62% שהשיגה תשואה של פי 30.