עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
דוחות

נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד

ברבעון השני השלימה החברה הקמות בהיקף של 411 מגה־ואט והגיעה להספק מחובר של 1.7 ג'יגה־ואט סולארי ו־0.2 ג'יגה־ואט שעה אגירה; לצד המשך הרחבת הפעילות בישראל ובאירופה, הוצאות המימון הגבוהות והסתמכות על חוב פרויקטלי מציבות אתגר משמעותי לשורה התחתונה

תמיר חכמוף | (7)

נופר אנרג׳י נופר אנרג'י -1.16%   הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2025.

החברה מדווחת על שיא השלמות הקמות ברבעון של 411 MW והופכת להיות החברה השנייה בגודלה בהספק ייצור מחובר. היקף הפרויקטים המחוברים ומוכנים לחיבור עלה לכ-1.7 GW סולארי ולכ-0.2 GWh של מתקני אגירה. בנוסף, לחברה מתקני ייצור חשמל ואגירה בהקמה ולקראת הקמה בהיקף של 0.9 GW ושל 3.3 GWh בהתאמה. מתקנים אלו צפויים לייצר הכנסות שנתיות ממכירת חשמל בשנה ראשונה מייצגת בסך של למעלה מ-2 מיליארד שקל.

ההכנסות ממכירת חשמל ברבעון השני עמדו על 104 מיליון שקל לעומת 100.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בצד התפעולי, עלויות ההקמה המשיכו לצמוח לכ-80 מיליון שקל ברבעון לעומת 66.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך ההוצאות הסתכם בכ-102.6 מיליון שקל לעומת 87.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתוספת הכנסות אחרות, החברה רשמה רווח תפעולי של כ-7.4 מיליון שקל.

בפן הפיננסי, נופר הרחיבה את מקורות המימון ברבעון בכ-1.4 מיליארד שקל, וחתמה על מזכר הבנות עם בנק לאומי למימון של 2.4 מיליארד שקל שצפוי להוזיל עלויות, להאריך את מח"מ ההתחייבויות ולחלץ הון מפרויקטים בישראל. במקביל, מתנהל מו"מ על מימון פרויקטלי בהיקף של כ-5 מיליארד שקל בישראל, ארה"ב ואירופה.

הוצאות המימון נטו זינקו לכ-53 מיליון שקל לעומת 20.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעיקר בגין ריבית והצמדה. ההפסד לאחר הוצאות המימון טיפס לכ-45.5 מיליון שקל לעומת 6.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההפסד בשורה התחתונה עמד על כ-45 מיליון שקל לעומת רווח קטן ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בספרד הזרמת החשמל לרשת הוגבלה זמנית בעקבות שיטפונות שפגעו בחלקי רשת, הגבלה שעד מועד הדוח עדיין השפיעה על מכירת החשמל. בפולין מנהל הרשת הגביל בתקופת הדוח את הזרמות החשמל בפרויקטים מסוימים בשל עבודות תשתית סמוכות, ובפרויקט אחר נדרש רישיון Balancing Market כתנאי למכירה מלאה. ברומניה פרויקט חובר אבל בשל שינוי אסדרה לא הופקו הכנסות עד קבלת רישיון בפברואר 2025. אלו פרטים שלא הודגשו בהודעה, אך מהותיים להבנת התנודתיות ברבעונים הקרובים.

בארה״ב, במודל Blue Sky חלק מהחשמל שאינו משויך ללקוח ספציפי מוזרם לרשת ללא תמורה או במחיר נמוך, כך שחלק מהייצור אינו מתממש כהכנסה

מבט עומק

הדוחות של נופר לרבעון השני ממחישים את הדילמה למשקיע הפשוט, כאשר החברה ממשיכה לצמוח מבחינת הספקים מחוברים וצבר פרויקטים, אבל השורה התחתונה מתדרדרת בגלל הוצאות מימון כבדות. המשקיעים רואים מצד אחד צבר עצום שצפוי לייצר הכנסות של מיליארדים, ומצד שני הפסד של עשרות מיליוני שקלים ברבעון שלא נראה שיעבור לרווח בקרוב.

על הרקע הזה, עזיבתם של שני המנכ"לים המשותפים בקיץ עוררה טענות קשות על חוסר שקיפות ואף הביאה לבקשה לתביעה ייצוגית. בשוק שבו "פרמיית הנהלה" היא חלק גדול מהשווי, עזיבה כזו נתפסת כפגיעה ישירה בנכס המרכזי של נופר, האמון בצוות המוביל. האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים?

כעת מצטרף לכך מינוי מנכ"ל חדש, עמי לנדאו, עם חבילת שכר שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. השאלה שמונחת על שולחן המוסדיים איננה אם לנדאו מתאים מקצועית, אלא אם ראוי שבחברה הפסדית בעיצומו של משבר אמון יאושר תגמול מהגבוהים במשק, חלקו גם ללא תלות ביעדים מדידים.

המוסדיים מצידם רכשו את המניות שמכרו המנכלים העוזבים והסמנכ"ל שעזב מוקדם יותר, ועדיין מביאים אמון בחברה, או שפשוט נמצאים בנקודה בה יש יותר מדי כספים שמחפשים השקעות. ההצלחה של הרכישה הזו תימדד בהמשך הדרך.

דבר החברה

 עופר ינאי, בעל השליטה וממלא מקום מנכ״ל ציין: "השלמנו ברבעון הזה מספר מהלכים עסקיים, תפעוליים ופיננסים ואנו ממוצבים היטב לצמיחה בשווקי היעד בהם קיימות הזדמנויות משמעותיות. תנאי השוק, הכוללים ביקוש הולך וגובר לחשמל, היצע -חסר שאינו מדביק את הפער וסביבת ריבית יורדת, מהווים רוח גבית חזקה לפעילות שלנו.התקופה האחרונה הייתה בסימן של קבלת החלטות נועזות ורוח חדשה בחברה. האצנו תהליכי ארגון ותהליכים פיננסים מהותיים וביצענו "ניקוי שולחן" יסודי כהכנה לכניסת מנכ"ל חדש. אני גאה לומר שבתקופה זו חזרנו להוביל את השוק בישראל והפכנו לחברה השנייה בגודלה מבחינת הספק ייצור מותקן.

כעת, אני מתרגש לקראת הצטרפותו של עמי לנדאו למשפחת נופר אנרג'י כמנכ"ל. עמי, מנהל מוכשר, מנוסה ורב פעלים, ישלים בחודשים הקרובים תהליך חפיפה מקיף ויקבל לידיו את ניהול החברה. יחד, נעבוד כתף לכתף ונתמקד בקפיצת המדרגה הבאה, במטרה לייצר ערך רב עבורכם, בעלי המניות שלנו"


במהלך חודש יולי 2025 הודיעה החברה על מינוי עמי לנדאו למנכ״ל החברה. עופר ינאי בעל השליטה בחברה, התפטר מתפקידו כיו״ר דירקטוריון ומונה לממלא מקום מנכ״ל וכן צבי לוין מונה ליו״ר הדירקטוריון. עם כניסתו של עמי לנדאו והשלמת תהליך חפיפה מקיף ינהיג את החברה החל מהחודשים הקרובים. החברה בוחנת בימים אלו מועמדים איכותיים לאיוש תפקיד סמנכ״ל הכספים.

נזכיר כי לנדאו צפוי לקבל חבילת שכר משמעותית 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!


מניית נופר אנרג'י נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.94 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-28% מתחילת השנה ובכ-32% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בקיצור. מפסידים על כל התקנה (ל"ת)
    אנונימי 28/08/2025 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    החבר תמיר 28/08/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
    כמו כל חברה שצומחת מהר מידי זה גורם להפסדים אבל פרויקטים מתחברנם בישראל שליטה חזקה בשטח משקיעים סבלננים ירוויחוו בענק
  • 5.
    גיא 27/08/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    החברה בנויה על סעיף הוצאות מימון כבד.
  • 4.
    זהירות !!!!!!!!!!! בועה שתתפוצץ (ל"ת)
    אנונימי 27/08/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומי 27/08/2025 11:32
    הגב לתגובה זו
    תיזהרו! לא סתם הרבה בכירים עזבו בתקופה האחרונה
  • 2.
    איזה השחלה תיזהרו מנופר (ל"ת)
    אנונימי 27/08/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/08/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    החברה צריכה לנהל את הכסף מההכנסות ולא לשדוד אותו.
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.63%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלומה מזנקת 18%, מגוריט ב-2.7%; פלרם מאבדת 4% - מגמה שלילית בת"א

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.6% כשגם ת"א 90 בשיעור דומה יורד 0.6%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?



נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.