30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

חברת נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%  מתקדמת לעבר אישור מינויו של עמי לנדאו לתפקיד המנכ"ל, כחלק מהניסיון לייצב את ההנהלה. נזכיר כי שני המנכ"לים המשותפים של נופר אנרג'י, שחר גרשון ונדב טנא, הודיעו ביוני על עזיבתם, במהלך שהתקבל כהפתעה בשוק ההון. הטיימינג עורר ביקורת ציבורית ואף הביא לבקשה לתביעה ייצוגית, בטענה שהחברה הפרה את חובות הגילוי שלה ופגעה בבעלי המניות, במיוחד כשימים ספורים קודם לכן, החברה מסרה דיווח מאוד חיובי שהקפיץ את המניה. הסיכוי שבחברה לא ידעו אז שבדרך יש "פצצה" הוא קטן מאוד - האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים? בעקבות חשיפת ביזפורטל - בקשה לתביעה ייצוגית נגד נופר.

 העזיבה נחשבת לפגיעה באחד הנכסים המרכזיים של נופר: ההנהלה עצמה. החברה, שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, נתפסת בשוק ככזו שמונעת לא רק מנתונים פיננסיים אלא גם מהאמון בצוות שמוביל אותה. אותו צוות, שבנה את החברה מהקמתה והפך אותה לשחקנית גלובלית, עוזב כך נדמה, דווקא בעיצומה של קפיצת מדרגה תפעולית, כפי שצפוי מהתחזיות שפורסמו עד 2027. על רקע העזיבה, עופר ינאי המייסד ובעל השליטה, נותר לבד במערכה, ונאלץ להתמודד עם משבר אמון גובר מצד השוק. בתגובה, עבר לכהן כמנכ"ל זמני עד שלנדאו ייכנס לתפקיד בתחילת 2026.

לנדאו מגיע עם רקע משמעותי בתשתיות ובתחום האנרגיה, אך תנאי השכר שהוצגו מעוררים ביקורת בשוק ההון, בעיקר המספר שמגלם את חבילת השכר שלו: כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה.

על פי הצעת המינוי, לנדאו צפוי לקבל שכר כולל של יותר מ-9 מיליון שקלים בשנה, כולל מענק חתימה, תגמול מבוסס מניות, ובונוסים שנתיים, שחלקם לא מותנים ביעדים תפעוליים ברורים. שכרו החודשי יעמוד על כ-208 אלף שקלים, בנוסף יקבל מענק חתימה והצטרפות בהיקף של 2 מיליון שקלים, ומענק שנתי של עד 7 משכורות, בכפוף לעמידה ביעדים שייקבעו על ידי הדירקטוריון ויוגדרו כהישגים תפעוליים, פיננסיים או אסטרטגיים, אך בפועל, לפחות נכון לעכשיו, אין פירוט פומבי של קריטריונים כמותיים או מדידים. בנוסף, הוא יקבל מניות חסומות לשלוש שנים בשווי כולל של 10.5 מיליון שקלים, שאינן מותנות בעמידה ביעדים, כל זאת כאשר החברה עדיין מתמודדת עם הפסדים בשורה התחתונה. כשלוקחים את כל המסביב בחשבון מקבלים שכר של 12 מיליון שקל בשנה ואולי חמור יותר - השכר לא ממש תלוי בביצועים. הוא בעצם נקבע על ידי הדירקטוריון ובעיקר עופר ינאי והוא בעיקר מבטא את הרצון של ינאי לסגור מהר את הפרשה ולהרגיע את השוק.    

• סטארק פאוור: יוצאי נופר ואנלייט מקימים חברה לאספקת חשמל למרכזי נתונים בארה"ב
• פריים אנרג'י זה כמו לקנות את נופר ישראל ב-50% הנחה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה מסר בעייתי לשוק: חברה הפסדית (אם כי ההפסדים צפויים; יש השקעה גדולה והרווחים יגיעו בהמשך) בעיצומו של משבר אמון בוחרת להעמיס על עצמה תגמול מהגבוהים במשק, גם אם מדובר באיש מקצוע מהמעלה הראשונה.

בעוד הדבר עשוי להיראות כמהלך של "חוסר ברירה", לאחר ששני המנכ"לים המשותפים עזבו במפתיע, על פי מקורות נראה שלא כך המצב. למעשה, נראה כי מינוי לנדאו היה מהלך מתוכנן מראש, ולא תגובה חפוזה. מבדיקה של ביזפורטל עולה לנדאו היה מועמד שנבחן כבר מזה חודשים, לאחר תהליך סינון שכלל עשרות מועמדים, ולמעשה היה הסיבה שבגינה עזבו השניים, כאשר הם נחשפו לכוונה למנות מנכ"ל חדש, העדיפו לסיים את תפקידם. אם אכן כך המצב, ייתכן שהיה מדובר בטעות מצידו של ינאי שראה במקום שנמצאת בו החברה הזדמנות וצורך לרענן את המערכת, אך זה נעשה בצורה שלא הייתה שקופה מספיק וגרמה למי שגדל בחברה לעזוב.

כלומר, נופר אמנם בחרה את עמי לנדאו אחרי סינון ארוך, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחברה הפסדית, ונמצאת בעיצומו של משבר אמון, תוך שהיא בוחרת להעמיס על עצמה תגמול מהגבוהים במשק, תגמול שבכל יום שווה לכ-30 אלף שקל. החברה אולי מציגה את המהלך כצעד בכיוון הנכון, אבל בפועל התוצאה בשטח היא שהחברה נותרה בעמדת המתנה עד שייכנס מנכ"ל חדש, והצורך להביא “מושיע” חיצוני במחיר גבוה הוא בין השאר תוצאה של חוסר ניהול שקוף.

כך או כך, החברה כך נראה בדרך לעבור מתיחת פנים שמתחילתה בקודקוד ותמשיך בעוד אזורי מפתח שלא צפויים להיות זולים. כמו שציינו, נבחנו מספר מועמדים לתפקיד ובסביבת החברה מציינים כי לנדאו הוא האיש הנכון במקום הנכון. הוא הוביל מספר מהלכים גדולים במספר תפקידים משמעותיים. עבור נופר והאתגרים העומדים בפניה, נראה שאין מישהו מתאים ממנו.

• מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?

כאן נכנסים המוסדיים לתמונה. המינוי של עמי לנדאו עובר להצבעה של בעלי מניות המיעוט, כלומר בעיקר המוסדיים שמחזיקים יחד נתח משמעותי מהחברה. אם רוצים להחזיר את האמון בחברה, זו בדיוק הנקודה שבה הם צריכים לשדר לעופר ינאי מסר ברור: עד כאן. לא מדובר בהתנגדות למינויו של לנדאו, אלא בהצבת רף ברור לשכר, במיוחד בחברה הפסדית בעיצומו של משבר אמון שנגרם עקב טעויות פנימיות בחברה. זו לא רק שאלה של מספרים, אלא של אחריות כלפי ציבור המשקיעים.

בשורה התחתונה

המוסדיים צפויים להכריע אם המינוי יאושר, אבל גם אם יגידו כן, הביקורת לא נעלמת. נופר אנרג'י, חברה הפסדית בעיצומו של משבר אמון, מצמידה למנכ"ל החדש תגמול שלא מבייש גם את החברות הגדולות ביותר במשק. עמי לנדאו מגיע עם רקורד מרשים וציפיות גבוהות, אבל כעת עליו להצדיק שכר שלא משאיר מקום לטעויות.