יום רביעי של עליות: מדד המעו"ף הוסיף 0.4%, מניית די מדיקל זינקה 9.4%
הבורסה ברחוב אחד העם סגרה יום מסחר רביעי ברציפות בעליות שערים. המדדים המובילים עברו מפתיחה אדומה לתחום הירוק בסיוע השווקים האירופים שרשמו זינוקים והצפי לפתיחה חיובית בבורסות וול סטריט בניו יורק.
עם נעילת המסחר, מדד המעו"ף התחזק ב-0.39% ל-1,115 נקודות, מדד ת"א 75 הוסיף 0.8% לערכו ומניות הבנקים רשמו עליה של 0.57%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטו לחיוב מניית טאואר שעלתה ב-4.2%, די מדיקל מזנקת ב-9.4% ואלווריון טיפסה 5.7%. מנגד, לחץ הופעל על מניות השותפות בתגלית תמר ברקע להצעת חוק המטילה מס על "רווחי-על מהפקת משאבי טבע" על הכנסות מהפקת אוצרות טבע בשיעור של 60%.
מנגד, בית ההשקעות IBI הפיצו ללקוחותיהם העלאת המלצה גורפת למניות סקטור הגז, זאת לאור תוצאות סקר 'לווייתן'. בשורה התחתונה, אבנר שודרגה למחיר יעד של 2.40 שקל, דלק קידוחים קיבלה העלאת מחיר יעד ל-12.9 שקלים וחברת האם שלהן, דלק אנרגיה, קיבלה עדכון מחיר יעד ל-13.50 שקל.
המסחר בעולם
בורסות אירופה רושמות עליות שערים נאות. מדד הפוסטי עולה 1.83%, מדד הקאק מוסיף 1.93% ואילו מדד הדאקס מוביל 1.8%. ברקע לעליות, מדד ה-ZEW הגרמני לציפיות המשקיעים ירד יותר מהתחזיות, אך מדד המשקף את דעתם על המצב הנוכחי רשם עלייה.
בתוך כך, עליות השערים מגיעות למרות חדשות שליליות שמגיעות מפורטוגל. סוכנות הדירוג מודי'ס חתכה היום את דירוג החוב של המדינה ב-2 דרגות וטענו: " "החוסן הפיננסי של ממשלת פורטוגל ימשיך להדרדר".
מוקדם יותר הבוקר, ננעל יום המסחר באסיה בירידות שערים. את הירידות באזור הובילה שנחאי ברקע להכרזת ממשלת סין על הידוק הפיקוח על מגזר הנדל"ן. לדברי הממשל בכוונתו להתחיל ולאכוף ספקולציות של משקיעים בענף הנדל"ן. בנוסף, הממשל אמר שבכוונתו להגדיל את היצע הדירות במדינה. המדד בשנחאי איבד 1.6%, בבורסת יפן מדד הניקיי נחלש ב-0.1%, מדד ההאנג סנג השיל 0.2%.
מניות במרכז
חברת אקסלנז הודיעה על להסכם הפצה שלישי עליו חתמה החברה בארה"ב עם חברת הפצה בתחום הגסטרו-אנטרולוגיה. כיום בארה"ב ישנם כ-20,000 רופאי GI בקרוב ל-5,000 מרפאות ומכוני בדיקה אשר מהווים קהל יעד עבור אקסלנז.
מניית ביוסל, המחזיקה 17.9% מחברת הביומד פרוטליקס, נסחרה בעליות, זאת לאחר שחברת פרוטליקס קיבלה אישור לשיווק זמני של תרופה בצרפת. אתמול צנחה המנייה ב-8.3% בצל אכזבה מהחלטת מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) להעניק לחברה תשובה סופית באשר לשיווק תרופתה למחלת הגושה בפברואר 2011, זאת בעוד שהציפיות בשוק היו לאוקטובר השנה.
מניות ביוליין נסחרו ברקע להחלטת דירקטוריון החברה לקדם את הנפקת החברה בנאסד"ק. בשיחה עם Bizportal אמר מנהל השקעות בכיר, כי "התמחור הנוכחי של ביוליין נמוך משמעותית מחברות אמריקניות אשר חתמו על הסכמי מיסחור לתרופות הנמצאות בשלב הקליני Phase III". לדבריו, מטרת ההנפקה של ביוליין היא לאפשר למשקיעים האמריקנים לתמחר את ביוליין בסקאלה דומה לזו של מקבילותיה האמריקניות.
מניות אפריקה ישראל סיפקה אתמול חדשות חיוביות למשקיעים כאשר הכריזה כי פרויקט הדגל של אפי פיתוח "Mall of Russia" ייפתח שבוע הראשון של דצמבר 2010, לקראת חג המולד.
יחידות ההשתתפות של זרח יהש נסחרו ברקע להודעת החברה מאתמול כי השותפות תחל בהפקה מסחרית סדירה מבאר אמונה 1 באזור ים המלח. מניות השותפות זינקו אתמול בשיעור של 20% ובמחזור מסחר גבוה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
