הממונה על ההגבלים העיסקיים אישרה את הקמת ועדת המדרוג לאינטרנט
האם סוף סוף תחל מדידת הרייטינג לאתרי אינטרנט בישראל? הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אישרה היום את מתווה ועדת המדרוג לאינטרנט.
הוועדה מורכבת מקבוצת 30 אתרי תוכן ישראלים מובילים כגון תפוז, נענע 10 ו-MAKO, ומשרדי אינטראקטיב.נתוני הרייטינג העדכניים הראשונים צפויים להשתחרר בתוך כחודשיים.
נתוני המערכת יתקבלו על מידע שיימסר מכלי אנליטקס של אתרי התוכן (סייט סנטריק) מקבוצת משתמשים מדגמית בת 4,500 משתמשים (יוזר סנטריק), בדומה לסקר נילסן המוכר בארצות הברית.
הנתונים יאספו מדי יום על ידי חברת גמיוז, שזכתה במכרז לביצוע המדרוג לפני כ-30 חודשים וניצחה את נילסן האמריקאית ואת חברת TNS v המפרסמת מדי חודש את סקר TIM.
החברה תפרסם את נתוני הרייטינג העדכניים מדי יום. גמיוז מתכוונת גם לפרסם נתוני רייטינג מקיפים יותר, כגון אחוז הגולשים בסלולר, אינטראקציה עם רשתות חברתיות, צפייה בווידאו מקוון ועוד.
תקנון המדרוג נקבע כבר ביולי 2009. המדרוג היה צפוי להתחיל בינואר 2010 אך נדחה עקב הערות של משרד ההגבלים העסקיים על הרכב הוועדה. היוזמה להקמת ועדת מדרוג רשמי התקבלה באיגוד חברות הפרסום לפני כ-3 שנים.
לפי ההערכות, מדידת הרייטינג תעלה כ-173 אלף דולר. העלות תחולק בין אתרי התוכן לפי היקף התעבורה ובין חברות הפרסום לפי יכולתן הכלכלית.
2 מאתרי התוכן הגדולים בארץ, ynet ו-וואלה, הודיעו בתחילה שלא ישתתפו בוועדה אך גמיוז הסכימה לממן את השתתפותה של וואלה. ynet מסרב לקחת חלק בוועדה ומנכ"ל החברה גם התלונן בעבר על סקר הרייטנג TIM.
מאת הראל עילם
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
