הצבע הירוק חזר לתל אביב: מדד ת"א 75 עלה ב-1.9%, גבעות עולם זינקה עוד 12%
המסחר בבורסה בתל אביב נסגר ביום הראשון לשבוע זה בעליות שערים נאות, ברקע לעליות שנרשמו בסוף השבוע בוול סטריט והאווירה החיובית שנרשמה בשווקי העולם. עם סיום יום המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-1.15% ל-1,103 נקודות, מדד ת"א 75 התחזק ב-1.87% ומניות הבנקים הוסיפו 0.67%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.364 מיליארד שקל.
עליות שערים נאות נרשמו בקרב מניות הטכנולוגיה בעקבות פערי ארביטאז' חיוביים: סרגון הוסיפה 8.2%, פרולור ואיזיצ'יפ התחזקה בלמעלה מ-5.5% כל אחת, גילת עלתה ב-7% ומלאנוקס הוסיפה 4.6%.
מניות הגז תחת לחץ
בשוק המניות, בלטו לשלילה מניות הגז בשל המשך הויכוחים התקשורתיים סביב שיעור התמלוגים. מסקר שנערך באתר Bizportal עולה כי כמעט 70% מהנשאלים תומכים שהעלאת שיעור תמלוגים, בין אם רק בהקשר של תגליות עתידיות ובין אם גם על תגליות עבר.
בתגובה לסערה התקשורתית, אבנר ירדה ב-0.8%, דלק קידוחים נחלשה ב-2.5%, דלק אנרגיה איבדת 1.7% ושותפות רציו השילה 2.3%. שותפות גבעות ריכזה עניין גם היום והמשיכה במסעה צפונה כאשר יחידות ההשתתפות זינקו ב-12%. גם מודיעין יהש ולפידות חלץ יהש טיפסו במסחר.
הציבור חוזר לקרנות
הציבור מתחיל לחזור לשוק, כאשר תעשיית הקרנות רשמה גיוסים זה שבוע שני ברציפות, לאחר חמישה שבועות רצופים של פדיונות. שיפור מסויים נרשם גם בקרנות המנייתיות, אשר ראו פדיונות בהיקף של כ-60 מיליון שקל, הקצב הנמול ביותר מזה כחודש.
השבוע הקרוב יהי עמוס בנתוני מאקרו הצפויים להעיד על מצב המשק הישראלי: היום,
מחר יפורסם מאזן התשלומים של ישראל לרבעון הראשון. בשלישי, יפורסמו תחילה נתוני המשרות הפנויות ולאחר סגירת המסחר מדד המחירים לצרכן לחודש מאי הצפוי להצביע על עלייה, אך מתונה בהרבה מזו שנרשמה באפריל (0.9%). בנעילה המסחר באותו היום תדגום הבורסה את נתוני המניות לקראת עדכון המדדים שיכנס לתוקפו ב-1 ביולי. ביום רביעי, הלמ"ס תפרסם את האומדן השני של החשבונות הלאומיים. לבסוף בחמישי, יצטרפו נתוני ייצוא שירותים לחודש, מדדי מסחר ושירותים והייצור התעשייתי לחודש אפריל.
מניות במרכז
ענקית התרופות הישראלית חברת טבע קיבלה אשרור בסוף השבוע לחשש בנוגע לפגיעה הצפויה במכירות הקופקסון. מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הגדיר את תרופת גילניה (Gilenia) של נוברטיס לטיפול בטרשת נפוצה כיעילה. היום הגיבו לדברים בדויטשה בנק, אשר אמר כי האישור היה צפוי וכי הם מעריכים כי רופאים ימשיכו להעדיף להעניק את הטיפול בזריקות הקופקסון של טבע, כאשר בטווח הארוך גם טבע תספק תרופות אורליות דומות לטרשת נפוצה.
מניות חברות סקטור הגז והנפט העוסקות בחיפושים ברחבי הים התיכון של ישראל - ישראמקו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש וכו' - המשיכו להיסחר ברקע לתחקיר שביצע Bizportal לפיו הצעת חוק שנגנזה הייתה עלולה להעמיד בסכנה גדולה את מה שהולך ומסתמן כמקור האנרגיה של מדינת ישראל בשנים הבאות. בהצעה התכוונה ישראל לקבוע את זכויותיה "מעבר למי החופים שלה על-פי המשפט הבינלאומי", זאת בדרך של הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי".
מניות ביומדיקס הגיבו להודעת החברה כי בעלי השליטה, קרן פונטיפקס של אלי הרוביץ, זאב ברונפלד ומני מור, ביטלו את הסכם השליטה ביניהם מבוטל. בהמשך לכך, ברונפלד מונה ליו"ר החברה.
מניית כיל שאבה ביטחון מהעליות שנרשמו במניות הדשנים בוול סטריט. בסיכום היומיים האחרונים פוטאש הוסיפה 5.1%, מוזאיק עלתה 6.4% ואגריום טיפסה 3.5%. נציין, כי ביום חמישי עלתה כיל ב-1.6%. בנוסף, המניה נהנית מסיקור אוהד מכיוונו של לידר שוקי הון.
חברת מזור טכנו דיווחה על הקמת מרכז הדרכה אשר צפוי צפוי להוביל לעסקאות של מיליוני דולרים. מזור חתמה על הסכם להקמת מרכז הדרכה אסטרטגי באחד מבתי החולים הפרטיים הגדולים והמשפיעים בעולם לניתוחי עמוד שדרה היושב בטקסס, ארה"ב.
חברת אקסלנז דיווחה היום על השגת דיוק של 91% באבחון צהבת B בעזרת המכשיר שהחברה פיתחה. מדובר במכשיר הבדיקה הנשימתית BreathID. החברה תפעל להרחבת הניסוי וכמו כן נמצאת במגעים עם חברות נוספות לצורך שיתופי פעולה.
חברת די מדיקל מתכוננת לשיווק המוני. היום דיווחה החברה כי תתחיל לייצר משאבות אינסולין חד-פעמיות בסין. את ההסכם חתמה די-מדיקל העוסקת בתחום משאבות האינסולין עם UPG הסינית. החברה מתכננת להשיק את המשאבות החד פעמיות בחציון הראשון של שנת 2011.
חברת איטיג'יאי הודיעה היום כי חתמה על הסכם הפצה לסטנט Over & Under בהונגריה עם חברת בת של טבע.
מאבק שליטה בחברה מגל מערכות. בעלי מניות מרכזיים בחברה שלחו היום מכתב ליו"ר החברה יעקב פרי בדרישה להחליף את הדירקטוריון, כולל את היו"ר פרי עצמו. מהלך זה יוצר מאבק שליטה בחברה העוסקת בפיתוח מערכות אבטחה לזיהוי חדירות בלתי מורשות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
