קבלתם 'טיפ' על מניה מחבר, אז מה עכשיו?

אלי אברמוביץ |

בשבוע שעבר קיבלתי מאת לקוח שלי את המייל הבא:

"לפני מספר שבועות קיבלתי "טיפ" מחבר, לקנות מניה בתחום הביו טכנולוגיה. האמת שכמו כולם אני חולה על הטיפים האלה, תמיד יש תחושה שאתה יודע משהו שלא כולם יודעים, שאתה שותף סוד לקבוצה קטנה אך מובחרת ואולי אתה אומר לעצמך תזדמן לך האפשרות לקנות לפני שכולם יודעים את הסוד הגדול וסוף כל סוף לקנות גיפ מכספם של אחרים, להחזיק במידע פנימי שרשות ניירות ערך וחוקריה הנמרצים יישמחו למצוא ואולי פעם אחת גם אני אהיה חלק מהקומבינה הישראלית - אז זהו שלא....

במקרה האמור לעיל, לא זה היה הענין, המניה נקנתה על סמך ניתוח טכני בתוספת ניתוח ערך, ניתוח שוק ותחזית לגבי תחום הביו טכנולוגיה לטווח הקצר והבינוני. יחד עם זאת המקור אמין מאוד, מבין את שוק ההון ושולט היטב בכל צורות הניתוח. מה לעשות?

הגדלתי את המינוס וקניתי. בכל יום אצתי רצתי ובדקתי שהמניה עולה כהלכה. מתחילת השנה המניה כבר עלתה כ70% ואחרי שאני כבר מבין שזה בטח לא פלופ קצר, החלטתי לשתף את חברי ומוקירי זכרי העתידיים והארתי בפייסבוק שלי על קיומה של מניה זאת.

חלק מחבריי שמעו וכמו עדר שועט אצו רצו לקנות גם הם את המניה ואף הם מבלים את שעות הבוקר מול המסך, ידידה אחת העיזה ברוב חוצפתה לשאול "יופי תודה אבל מתי לצאת?", בשאלה הגיונית אחת חרב עליי עולמי. מתי יוצאים? את זה שכח הידיד שנתן לי את הטיפ לומר....

הרצון לרווח, הרצון להיות חלק מהקבוצה המנצחת העבירו אותי על דעתי ושכחתי לתחום את גבולות הגזרה שלי, ברגע הקנייה חשבתי על רווח בלבד ולא הייתי ער מספיק לסיכונים בדרך כולה. מה לעשות עכשיו? "

להלן תשובתי לחברי

"ראשית שום נזק טרם נגרם לתיק האישי שלך, אם לומר את האמת אתה בר מזל. יש להסתכל על המצב הנוכחי כנקודת האפס, שאל את עצמך האם המניה תעלה מהמחיר הנוכחי שלה? אם כן עד מתי? ואם אתה בטוח בתשובתך על סמך ניתוחים כלכלים טכני וכו אזי החזק, אגב אם הבטחון שלך גבוה מאוד ואין פגיעה משמעותית בפיזור התיק שלך אולי כדאי אפילו לחזק.

נקודת האפס היא החלק החשוב, היכולת להתעלם מרווחי העבר, היכולת לשלוט בשאיפות המנוגדות,לקבע רווח מצד אחד אותו מוביל הפחד הטבעי שלנו להפסיד אל מול הרצון להרוויח מצד שני אותו מוביל יצר הגרידיות הם גדולתו של משקיע. בכל יום בכל פוזיציה ובכל נקודת זמן אנחנו מתחילים מאפס. רווח שנצבר הוא חלק מהון הבסיס ולכן הפסד שלו הינו הפסד הון ולא הקטנה ברווח.

אולם אם אתה ממש לא יודע מה יהיה והמניה מבחינתך היא הימור אז כמובן שהתשובה ברורה". מסקנה- גם מ"טיפים" יש לערוך אסטרגיית יציאה על מנת לוודא קיבוע רווח או לחילופין למנוע "פלופ" והפסד גדול.

מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.