קבלתם 'טיפ' על מניה מחבר, אז מה עכשיו?

אלי אברמוביץ |

בשבוע שעבר קיבלתי מאת לקוח שלי את המייל הבא:

"לפני מספר שבועות קיבלתי "טיפ" מחבר, לקנות מניה בתחום הביו טכנולוגיה. האמת שכמו כולם אני חולה על הטיפים האלה, תמיד יש תחושה שאתה יודע משהו שלא כולם יודעים, שאתה שותף סוד לקבוצה קטנה אך מובחרת ואולי אתה אומר לעצמך תזדמן לך האפשרות לקנות לפני שכולם יודעים את הסוד הגדול וסוף כל סוף לקנות גיפ מכספם של אחרים, להחזיק במידע פנימי שרשות ניירות ערך וחוקריה הנמרצים יישמחו למצוא ואולי פעם אחת גם אני אהיה חלק מהקומבינה הישראלית - אז זהו שלא....

במקרה האמור לעיל, לא זה היה הענין, המניה נקנתה על סמך ניתוח טכני בתוספת ניתוח ערך, ניתוח שוק ותחזית לגבי תחום הביו טכנולוגיה לטווח הקצר והבינוני. יחד עם זאת המקור אמין מאוד, מבין את שוק ההון ושולט היטב בכל צורות הניתוח. מה לעשות?

הגדלתי את המינוס וקניתי. בכל יום אצתי רצתי ובדקתי שהמניה עולה כהלכה. מתחילת השנה המניה כבר עלתה כ70% ואחרי שאני כבר מבין שזה בטח לא פלופ קצר, החלטתי לשתף את חברי ומוקירי זכרי העתידיים והארתי בפייסבוק שלי על קיומה של מניה זאת.

חלק מחבריי שמעו וכמו עדר שועט אצו רצו לקנות גם הם את המניה ואף הם מבלים את שעות הבוקר מול המסך, ידידה אחת העיזה ברוב חוצפתה לשאול "יופי תודה אבל מתי לצאת?", בשאלה הגיונית אחת חרב עליי עולמי. מתי יוצאים? את זה שכח הידיד שנתן לי את הטיפ לומר....

הרצון לרווח, הרצון להיות חלק מהקבוצה המנצחת העבירו אותי על דעתי ושכחתי לתחום את גבולות הגזרה שלי, ברגע הקנייה חשבתי על רווח בלבד ולא הייתי ער מספיק לסיכונים בדרך כולה. מה לעשות עכשיו? "

להלן תשובתי לחברי

"ראשית שום נזק טרם נגרם לתיק האישי שלך, אם לומר את האמת אתה בר מזל. יש להסתכל על המצב הנוכחי כנקודת האפס, שאל את עצמך האם המניה תעלה מהמחיר הנוכחי שלה? אם כן עד מתי? ואם אתה בטוח בתשובתך על סמך ניתוחים כלכלים טכני וכו אזי החזק, אגב אם הבטחון שלך גבוה מאוד ואין פגיעה משמעותית בפיזור התיק שלך אולי כדאי אפילו לחזק.

נקודת האפס היא החלק החשוב, היכולת להתעלם מרווחי העבר, היכולת לשלוט בשאיפות המנוגדות,לקבע רווח מצד אחד אותו מוביל הפחד הטבעי שלנו להפסיד אל מול הרצון להרוויח מצד שני אותו מוביל יצר הגרידיות הם גדולתו של משקיע. בכל יום בכל פוזיציה ובכל נקודת זמן אנחנו מתחילים מאפס. רווח שנצבר הוא חלק מהון הבסיס ולכן הפסד שלו הינו הפסד הון ולא הקטנה ברווח.

אולם אם אתה ממש לא יודע מה יהיה והמניה מבחינתך היא הימור אז כמובן שהתשובה ברורה". מסקנה- גם מ"טיפים" יש לערוך אסטרגיית יציאה על מנת לוודא קיבוע רווח או לחילופין למנוע "פלופ" והפסד גדול.

מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.