קבלתם 'טיפ' על מניה מחבר, אז מה עכשיו?

אלי אברמוביץ |

בשבוע שעבר קיבלתי מאת לקוח שלי את המייל הבא:

"לפני מספר שבועות קיבלתי "טיפ" מחבר, לקנות מניה בתחום הביו טכנולוגיה. האמת שכמו כולם אני חולה על הטיפים האלה, תמיד יש תחושה שאתה יודע משהו שלא כולם יודעים, שאתה שותף סוד לקבוצה קטנה אך מובחרת ואולי אתה אומר לעצמך תזדמן לך האפשרות לקנות לפני שכולם יודעים את הסוד הגדול וסוף כל סוף לקנות גיפ מכספם של אחרים, להחזיק במידע פנימי שרשות ניירות ערך וחוקריה הנמרצים יישמחו למצוא ואולי פעם אחת גם אני אהיה חלק מהקומבינה הישראלית - אז זהו שלא....

במקרה האמור לעיל, לא זה היה הענין, המניה נקנתה על סמך ניתוח טכני בתוספת ניתוח ערך, ניתוח שוק ותחזית לגבי תחום הביו טכנולוגיה לטווח הקצר והבינוני. יחד עם זאת המקור אמין מאוד, מבין את שוק ההון ושולט היטב בכל צורות הניתוח. מה לעשות?

הגדלתי את המינוס וקניתי. בכל יום אצתי רצתי ובדקתי שהמניה עולה כהלכה. מתחילת השנה המניה כבר עלתה כ70% ואחרי שאני כבר מבין שזה בטח לא פלופ קצר, החלטתי לשתף את חברי ומוקירי זכרי העתידיים והארתי בפייסבוק שלי על קיומה של מניה זאת.

חלק מחבריי שמעו וכמו עדר שועט אצו רצו לקנות גם הם את המניה ואף הם מבלים את שעות הבוקר מול המסך, ידידה אחת העיזה ברוב חוצפתה לשאול "יופי תודה אבל מתי לצאת?", בשאלה הגיונית אחת חרב עליי עולמי. מתי יוצאים? את זה שכח הידיד שנתן לי את הטיפ לומר....

הרצון לרווח, הרצון להיות חלק מהקבוצה המנצחת העבירו אותי על דעתי ושכחתי לתחום את גבולות הגזרה שלי, ברגע הקנייה חשבתי על רווח בלבד ולא הייתי ער מספיק לסיכונים בדרך כולה. מה לעשות עכשיו? "

להלן תשובתי לחברי

"ראשית שום נזק טרם נגרם לתיק האישי שלך, אם לומר את האמת אתה בר מזל. יש להסתכל על המצב הנוכחי כנקודת האפס, שאל את עצמך האם המניה תעלה מהמחיר הנוכחי שלה? אם כן עד מתי? ואם אתה בטוח בתשובתך על סמך ניתוחים כלכלים טכני וכו אזי החזק, אגב אם הבטחון שלך גבוה מאוד ואין פגיעה משמעותית בפיזור התיק שלך אולי כדאי אפילו לחזק.

נקודת האפס היא החלק החשוב, היכולת להתעלם מרווחי העבר, היכולת לשלוט בשאיפות המנוגדות,לקבע רווח מצד אחד אותו מוביל הפחד הטבעי שלנו להפסיד אל מול הרצון להרוויח מצד שני אותו מוביל יצר הגרידיות הם גדולתו של משקיע. בכל יום בכל פוזיציה ובכל נקודת זמן אנחנו מתחילים מאפס. רווח שנצבר הוא חלק מהון הבסיס ולכן הפסד שלו הינו הפסד הון ולא הקטנה ברווח.

אולם אם אתה ממש לא יודע מה יהיה והמניה מבחינתך היא הימור אז כמובן שהתשובה ברורה". מסקנה- גם מ"טיפים" יש לערוך אסטרגיית יציאה על מנת לוודא קיבוע רווח או לחילופין למנוע "פלופ" והפסד גדול.

מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.