בנק ישראל התערב גם בשישי: רכש 50-100 מיליון ד', היציג נותר ללא שינוי
הדולר המשיך ונחלש השבוע בחדות מול השקל, ובמהלך המסחר פרץ כלפי מטה את טווח השערים הצר יחסית בו נסחר בחודשים האחרונים, בין 3.7 - 3.8 שקלים, לראשונה מאז חודש אוקטובר בשנת 2008. היום (ו') המגמה בעולם מתהפכת, הדולר והיין היפני מתחזקים מול המטבעות המובילים בעולם, אולם המגמה לא הורגשה בין הדולר-שקל.
ברקע, בנק ישראל חרג ממנהגו ורכש ביום שישי דולרים בסכום מוערך של 50-100 מיליון דולר. הסיבה לצעד זה איננה ברורה לפי שעה. נציין כי במרבית המקרים בהם מתערב בנק ישראל הסיבה היא תנודה חריגה בשערי החליפין והיום כאמור לא הורגשה תנודה כזו.
בסיום המסחר בזירת המט"ח המקומית, הדולר היציג נקבע ברמה של 3.682 מנגד, האירו נחלש ב-0.58% ל-5.305 שקלים. בסיכום שבועי (לא כולל יום ו') נחלש הדולר בכ-1.2% מול השקל ובכ-1.3% מול האירו.
בזירה העולמית, השטר הירוק מתחזק בשיעור של 0.74% למול האירו לרמה של 1.439 דולר לאירו. המטבע האמריקני מטפס גם מול הדולר הקנדי, מול הדולר האוסטרלי ומתחזק קלות מול הפאונד.
ברקע להתחזקות הדולר והיין היפני בעולם, דיווחים כי מספר בנקים בסין החלו לאכיפת הגבלות על הלוואות חברות הנדל"ן במדינה והדבר מוביל, להערכת הכלכלנים, למשיכת כספים החוצה משוקי המניות המקומיים.
"סין מתחילה להראות סימנים של הידוק, כזה שעשוי להוביל לסלידה מסיכון", כך להערכת יושיהורו נומורה, מנהל בחברת המט"ח Trust & Custody Services. "הסוחרים רגישים לכל החדשות שמגיעות מסין", הוסיף בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.
הבנקים המובילים חלוקים בהערכותיהם
להערכת כלכלני בנק לאומי שאלת כיווני המסחר בשטר הירוק טמונה בתוצאות החברות שימשיכו להתפרסם בעונת הדוחות בשוק האמריקאי שהחלה השבוע, אלו שיכתיבו את הטון לגבי מידת התיאבון לסיכון של המשקיעים. "גידול בתיאבון לסיכון יפגע בעוצמת המטבע האמריקאי ולהיפך. בטווח הארוך יותר, הסימנים להתאוששות בכלכלת ארה"ב יספקו תמיכה לשטר הירוק".
מעבר השני, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
