בנק ישראל התערב גם בשישי: רכש 50-100 מיליון ד', היציג נותר ללא שינוי
הדולר המשיך ונחלש השבוע בחדות מול השקל, ובמהלך המסחר פרץ כלפי מטה את טווח השערים הצר יחסית בו נסחר בחודשים האחרונים, בין 3.7 - 3.8 שקלים, לראשונה מאז חודש אוקטובר בשנת 2008. היום (ו') המגמה בעולם מתהפכת, הדולר והיין היפני מתחזקים מול המטבעות המובילים בעולם, אולם המגמה לא הורגשה בין הדולר-שקל.
ברקע, בנק ישראל חרג ממנהגו ורכש ביום שישי דולרים בסכום מוערך של 50-100 מיליון דולר. הסיבה לצעד זה איננה ברורה לפי שעה. נציין כי במרבית המקרים בהם מתערב בנק ישראל הסיבה היא תנודה חריגה בשערי החליפין והיום כאמור לא הורגשה תנודה כזו.
בסיום המסחר בזירת המט"ח המקומית, הדולר היציג נקבע ברמה של 3.682 מנגד, האירו נחלש ב-0.58% ל-5.305 שקלים. בסיכום שבועי (לא כולל יום ו') נחלש הדולר בכ-1.2% מול השקל ובכ-1.3% מול האירו.
בזירה העולמית, השטר הירוק מתחזק בשיעור של 0.74% למול האירו לרמה של 1.439 דולר לאירו. המטבע האמריקני מטפס גם מול הדולר הקנדי, מול הדולר האוסטרלי ומתחזק קלות מול הפאונד.
ברקע להתחזקות הדולר והיין היפני בעולם, דיווחים כי מספר בנקים בסין החלו לאכיפת הגבלות על הלוואות חברות הנדל"ן במדינה והדבר מוביל, להערכת הכלכלנים, למשיכת כספים החוצה משוקי המניות המקומיים.
"סין מתחילה להראות סימנים של הידוק, כזה שעשוי להוביל לסלידה מסיכון", כך להערכת יושיהורו נומורה, מנהל בחברת המט"ח Trust & Custody Services. "הסוחרים רגישים לכל החדשות שמגיעות מסין", הוסיף בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.
הבנקים המובילים חלוקים בהערכותיהם
להערכת כלכלני בנק לאומי שאלת כיווני המסחר בשטר הירוק טמונה בתוצאות החברות שימשיכו להתפרסם בעונת הדוחות בשוק האמריקאי שהחלה השבוע, אלו שיכתיבו את הטון לגבי מידת התיאבון לסיכון של המשקיעים. "גידול בתיאבון לסיכון יפגע בעוצמת המטבע האמריקאי ולהיפך. בטווח הארוך יותר, הסימנים להתאוששות בכלכלת ארה"ב יספקו תמיכה לשטר הירוק".
מעבר השני, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים".

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
