בנק ישראל התערב גם בשישי: רכש 50-100 מיליון ד', היציג נותר ללא שינוי
הדולר המשיך ונחלש השבוע בחדות מול השקל, ובמהלך המסחר פרץ כלפי מטה את טווח השערים הצר יחסית בו נסחר בחודשים האחרונים, בין 3.7 - 3.8 שקלים, לראשונה מאז חודש אוקטובר בשנת 2008. היום (ו') המגמה בעולם מתהפכת, הדולר והיין היפני מתחזקים מול המטבעות המובילים בעולם, אולם המגמה לא הורגשה בין הדולר-שקל.
ברקע, בנק ישראל חרג ממנהגו ורכש ביום שישי דולרים בסכום מוערך של 50-100 מיליון דולר. הסיבה לצעד זה איננה ברורה לפי שעה. נציין כי במרבית המקרים בהם מתערב בנק ישראל הסיבה היא תנודה חריגה בשערי החליפין והיום כאמור לא הורגשה תנודה כזו.
בסיום המסחר בזירת המט"ח המקומית, הדולר היציג נקבע ברמה של 3.682 מנגד, האירו נחלש ב-0.58% ל-5.305 שקלים. בסיכום שבועי (לא כולל יום ו') נחלש הדולר בכ-1.2% מול השקל ובכ-1.3% מול האירו.
בזירה העולמית, השטר הירוק מתחזק בשיעור של 0.74% למול האירו לרמה של 1.439 דולר לאירו. המטבע האמריקני מטפס גם מול הדולר הקנדי, מול הדולר האוסטרלי ומתחזק קלות מול הפאונד.
ברקע להתחזקות הדולר והיין היפני בעולם, דיווחים כי מספר בנקים בסין החלו לאכיפת הגבלות על הלוואות חברות הנדל"ן במדינה והדבר מוביל, להערכת הכלכלנים, למשיכת כספים החוצה משוקי המניות המקומיים.
"סין מתחילה להראות סימנים של הידוק, כזה שעשוי להוביל לסלידה מסיכון", כך להערכת יושיהורו נומורה, מנהל בחברת המט"ח Trust & Custody Services. "הסוחרים רגישים לכל החדשות שמגיעות מסין", הוסיף בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.
הבנקים המובילים חלוקים בהערכותיהם
להערכת כלכלני בנק לאומי שאלת כיווני המסחר בשטר הירוק טמונה בתוצאות החברות שימשיכו להתפרסם בעונת הדוחות בשוק האמריקאי שהחלה השבוע, אלו שיכתיבו את הטון לגבי מידת התיאבון לסיכון של המשקיעים. "גידול בתיאבון לסיכון יפגע בעוצמת המטבע האמריקאי ולהיפך. בטווח הארוך יותר, הסימנים להתאוששות בכלכלת ארה"ב יספקו תמיכה לשטר הירוק".
מעבר השני, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
