בנק ישראל התערב גם בשישי: רכש 50-100 מיליון ד', היציג נותר ללא שינוי

ברקע להתערבות, הדולר היציג נקבע ברמה של 3.682 שקלים. היום בשעה 14:00 צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן של דצמבר
נועם הוד |

הדולר המשיך ונחלש השבוע בחדות מול השקל, ובמהלך המסחר פרץ כלפי מטה את טווח השערים הצר יחסית בו נסחר בחודשים האחרונים, בין 3.7 - 3.8 שקלים, לראשונה מאז חודש אוקטובר בשנת 2008. היום (ו') המגמה בעולם מתהפכת, הדולר והיין היפני מתחזקים מול המטבעות המובילים בעולם, אולם המגמה לא הורגשה בין הדולר-שקל.

ברקע, בנק ישראל חרג ממנהגו ורכש ביום שישי דולרים בסכום מוערך של 50-100 מיליון דולר. הסיבה לצעד זה איננה ברורה לפי שעה. נציין כי במרבית המקרים בהם מתערב בנק ישראל הסיבה היא תנודה חריגה בשערי החליפין והיום כאמור לא הורגשה תנודה כזו.

בסיום המסחר בזירת המט"ח המקומית, הדולר היציג נקבע ברמה של 3.682 מנגד, האירו נחלש ב-0.58% ל-5.305 שקלים. בסיכום שבועי (לא כולל יום ו') נחלש הדולר בכ-1.2% מול השקל ובכ-1.3% מול האירו.

בזירה העולמית, השטר הירוק מתחזק בשיעור של 0.74% למול האירו לרמה של 1.439 דולר לאירו. המטבע האמריקני מטפס גם מול הדולר הקנדי, מול הדולר האוסטרלי ומתחזק קלות מול הפאונד.

ברקע להתחזקות הדולר והיין היפני בעולם, דיווחים כי מספר בנקים בסין החלו לאכיפת הגבלות על הלוואות חברות הנדל"ן במדינה והדבר מוביל, להערכת הכלכלנים, למשיכת כספים החוצה משוקי המניות המקומיים.

"סין מתחילה להראות סימנים של הידוק, כזה שעשוי להוביל לסלידה מסיכון", כך להערכת יושיהורו נומורה, מנהל בחברת המט"ח Trust & Custody Services. "הסוחרים רגישים לכל החדשות שמגיעות מסין", הוסיף בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.

הבנקים המובילים חלוקים בהערכותיהם

להערכת כלכלני בנק לאומי שאלת כיווני המסחר בשטר הירוק טמונה בתוצאות החברות שימשיכו להתפרסם בעונת הדוחות בשוק האמריקאי שהחלה השבוע, אלו שיכתיבו את הטון לגבי מידת התיאבון לסיכון של המשקיעים. "גידול בתיאבון לסיכון יפגע בעוצמת המטבע האמריקאי ולהיפך. בטווח הארוך יותר, הסימנים להתאוששות בכלכלת ארה"ב יספקו תמיכה לשטר הירוק".

מעבר השני, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.