היוצרים לשר אדלשטיין: "קצה נפשם של משלמי המיסים בדינוזאור החולה הזה - רשות השידור"
איגודי היוצרים פונים במכתב אל השר יולי אדלשטיין, בעקבות אישור תיקון החוק במליאה אתמול (ב'), להאריך את סמכותו של אדלשטיין (כממונה על רשות השידור) ולהפחית את מחויבויות ההפקה ברשות. היוצרים דורשים מהשר למשוך את הצעת תיקון החוק.
"הגיעה העת לסגור ולהקים מחדש את רשות השידור הציבורית. לא ייתכן שכספי משלם המיסים ימשיכו למממן את ההתנהלות הקלוקלת, החובבנית והארכאית של ערוץ טלוויזיה לא רלוונטי, בלתי נצפה, ששופך לריק, מדי שנה, מאות מיליוני שקלים", כתבו אתמול היוצרים לשר. את תיקון החוק יזמה הממשלה והוא זכה לרוב במליאת הכנסת.
"לא ייתכן שהנהלה נרפית וכמה ועדי עובדים מהתלים במדינה שלמה, יוצרים סחבת בלתי נלאית ביישום הרפורמה ומקבעים דפוסי עבודה בלתי רלוונטיים בעולם של טכנולוגיה דיגיטלית", קובלים היוצרים בעקבות אישור החוק.
"לא ניתן לוועדי רשות השידור ולהנהלתה להמשיך ולהתנהג כך! דפוסי העבודה המגוחכים שבהם הם מתנהלים וחוסר היכולת שלהם לחתום על הסכמי עבודה חדשים, לייעל את המערכות הטכנולוגיות ולעבוד כמקובל בשוק הטלוויזיה בעולם - כל אלו הובילו את הערוץ לקריסתו הבלתי נמנעת".
עוד מדגישים היוצרים, "הערוץ הראשון הוא היקר ביותר מבין כל ערוצי הטלוויזיה בישראל, העלות נופלת כולה על משלם המסים, והוא אינו מעניק אפילו אחוז מן התמורה שהוא מחויב לה כחוק! לא ניתן לפארסה הזאת להמשיך!".
עד היום עמדנו בצד והמתנו בסבלנות ליישום הרפורמה בשידור הציבורי. לא עוד. אם המשמעות היא סגירה ופתיחה מחדש של רשות השידור - יהי כן, ועל כך ניאבק. נצא למאבק הזה ונרתום אליו ללא כל קושי את דעת הקהל הישראלית, את כל משלמי המסים שקצה נפשם במימון הדינוזאור החולה הזה".
תגובות:
לשכת השר יולי אדלשטיין: "אני מבין את תקוות היוצרים והמפיקים שהרפורמה תנוע מהר יותר, ואנו עושים כל שביכולתנו לזרז אותה - בדיוק כפי שהם מציינים במכתבם: ?ביצוע החוק ללא התיקון פירושו סגירה מיידית של השידור הציבורי?.
"ניסיוני הרב במערכות ציבוריות מלמד אותי שאם רשות השידור תיסגר היא לא תיפתח אף פעם. במקרה כזה הסובלים העיקריים יהיו אזרחי ישראל ובראש ובראשונה ציבור היוצרים והמפיקים.
"עם כל ההבנה לזעם ולתסכול העולים מן המכתב, לא אמשוך את החוק ולא אתן ידי להרס השידור הציבורי בישראל. אני קורא לארגונים להצטרף אלינו למאמצים לביצוע הרפורמה - דבר שיאפשר לא רק הקצאה נאותה של תקציבים להפקות מקור, אלא גם אפשרות לארגונים ליצור יצירות אמנותיות ראויות לשמן".
לינדה בר, דוברת רשות השידור: "צר לנו על שארגוני היוצרים לא הבינו את מה שהבין המחוקק. הנהלת הרשות אינה חוסכת מאמצים לקידום הרפורמה, מדובר בהליך מורכב מאוד שקורם עור וגידים.
"המחוקק קיבל את עמדת הרשות, שבעת הזו ובמצבה הנוכחי יש לאפשר לה לסיים את הליכי המו"מ לקידום הרפורמה לפני שתוטל עליה חובה להקצות סכומי עתק להפקות חיצוניות, בטרם הרשות עומדת על רגליה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
