היוצרים לשר אדלשטיין: "קצה נפשם של משלמי המיסים בדינוזאור החולה הזה - רשות השידור"
איגודי היוצרים פונים במכתב אל השר יולי אדלשטיין, בעקבות אישור תיקון החוק במליאה אתמול (ב'), להאריך את סמכותו של אדלשטיין (כממונה על רשות השידור) ולהפחית את מחויבויות ההפקה ברשות. היוצרים דורשים מהשר למשוך את הצעת תיקון החוק.
"הגיעה העת לסגור ולהקים מחדש את רשות השידור הציבורית. לא ייתכן שכספי משלם המיסים ימשיכו למממן את ההתנהלות הקלוקלת, החובבנית והארכאית של ערוץ טלוויזיה לא רלוונטי, בלתי נצפה, ששופך לריק, מדי שנה, מאות מיליוני שקלים", כתבו אתמול היוצרים לשר. את תיקון החוק יזמה הממשלה והוא זכה לרוב במליאת הכנסת.
"לא ייתכן שהנהלה נרפית וכמה ועדי עובדים מהתלים במדינה שלמה, יוצרים סחבת בלתי נלאית ביישום הרפורמה ומקבעים דפוסי עבודה בלתי רלוונטיים בעולם של טכנולוגיה דיגיטלית", קובלים היוצרים בעקבות אישור החוק.
"לא ניתן לוועדי רשות השידור ולהנהלתה להמשיך ולהתנהג כך! דפוסי העבודה המגוחכים שבהם הם מתנהלים וחוסר היכולת שלהם לחתום על הסכמי עבודה חדשים, לייעל את המערכות הטכנולוגיות ולעבוד כמקובל בשוק הטלוויזיה בעולם - כל אלו הובילו את הערוץ לקריסתו הבלתי נמנעת".
עוד מדגישים היוצרים, "הערוץ הראשון הוא היקר ביותר מבין כל ערוצי הטלוויזיה בישראל, העלות נופלת כולה על משלם המסים, והוא אינו מעניק אפילו אחוז מן התמורה שהוא מחויב לה כחוק! לא ניתן לפארסה הזאת להמשיך!".
עד היום עמדנו בצד והמתנו בסבלנות ליישום הרפורמה בשידור הציבורי. לא עוד. אם המשמעות היא סגירה ופתיחה מחדש של רשות השידור - יהי כן, ועל כך ניאבק. נצא למאבק הזה ונרתום אליו ללא כל קושי את דעת הקהל הישראלית, את כל משלמי המסים שקצה נפשם במימון הדינוזאור החולה הזה".
תגובות:
לשכת השר יולי אדלשטיין: "אני מבין את תקוות היוצרים והמפיקים שהרפורמה תנוע מהר יותר, ואנו עושים כל שביכולתנו לזרז אותה - בדיוק כפי שהם מציינים במכתבם: ?ביצוע החוק ללא התיקון פירושו סגירה מיידית של השידור הציבורי?.
"ניסיוני הרב במערכות ציבוריות מלמד אותי שאם רשות השידור תיסגר היא לא תיפתח אף פעם. במקרה כזה הסובלים העיקריים יהיו אזרחי ישראל ובראש ובראשונה ציבור היוצרים והמפיקים.
"עם כל ההבנה לזעם ולתסכול העולים מן המכתב, לא אמשוך את החוק ולא אתן ידי להרס השידור הציבורי בישראל. אני קורא לארגונים להצטרף אלינו למאמצים לביצוע הרפורמה - דבר שיאפשר לא רק הקצאה נאותה של תקציבים להפקות מקור, אלא גם אפשרות לארגונים ליצור יצירות אמנותיות ראויות לשמן".
לינדה בר, דוברת רשות השידור: "צר לנו על שארגוני היוצרים לא הבינו את מה שהבין המחוקק. הנהלת הרשות אינה חוסכת מאמצים לקידום הרפורמה, מדובר בהליך מורכב מאוד שקורם עור וגידים.
"המחוקק קיבל את עמדת הרשות, שבעת הזו ובמצבה הנוכחי יש לאפשר לה לסיים את הליכי המו"מ לקידום הרפורמה לפני שתוטל עליה חובה להקצות סכומי עתק להפקות חיצוניות, בטרם הרשות עומדת על רגליה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
