היוצרים לשר אדלשטיין: "קצה נפשם של משלמי המיסים בדינוזאור החולה הזה - רשות השידור"
איגודי היוצרים פונים במכתב אל השר יולי אדלשטיין, בעקבות אישור תיקון החוק במליאה אתמול (ב'), להאריך את סמכותו של אדלשטיין (כממונה על רשות השידור) ולהפחית את מחויבויות ההפקה ברשות. היוצרים דורשים מהשר למשוך את הצעת תיקון החוק.
"הגיעה העת לסגור ולהקים מחדש את רשות השידור הציבורית. לא ייתכן שכספי משלם המיסים ימשיכו למממן את ההתנהלות הקלוקלת, החובבנית והארכאית של ערוץ טלוויזיה לא רלוונטי, בלתי נצפה, ששופך לריק, מדי שנה, מאות מיליוני שקלים", כתבו אתמול היוצרים לשר. את תיקון החוק יזמה הממשלה והוא זכה לרוב במליאת הכנסת.
"לא ייתכן שהנהלה נרפית וכמה ועדי עובדים מהתלים במדינה שלמה, יוצרים סחבת בלתי נלאית ביישום הרפורמה ומקבעים דפוסי עבודה בלתי רלוונטיים בעולם של טכנולוגיה דיגיטלית", קובלים היוצרים בעקבות אישור החוק.
"לא ניתן לוועדי רשות השידור ולהנהלתה להמשיך ולהתנהג כך! דפוסי העבודה המגוחכים שבהם הם מתנהלים וחוסר היכולת שלהם לחתום על הסכמי עבודה חדשים, לייעל את המערכות הטכנולוגיות ולעבוד כמקובל בשוק הטלוויזיה בעולם - כל אלו הובילו את הערוץ לקריסתו הבלתי נמנעת".
עוד מדגישים היוצרים, "הערוץ הראשון הוא היקר ביותר מבין כל ערוצי הטלוויזיה בישראל, העלות נופלת כולה על משלם המסים, והוא אינו מעניק אפילו אחוז מן התמורה שהוא מחויב לה כחוק! לא ניתן לפארסה הזאת להמשיך!".
עד היום עמדנו בצד והמתנו בסבלנות ליישום הרפורמה בשידור הציבורי. לא עוד. אם המשמעות היא סגירה ופתיחה מחדש של רשות השידור - יהי כן, ועל כך ניאבק. נצא למאבק הזה ונרתום אליו ללא כל קושי את דעת הקהל הישראלית, את כל משלמי המסים שקצה נפשם במימון הדינוזאור החולה הזה".
תגובות:
לשכת השר יולי אדלשטיין: "אני מבין את תקוות היוצרים והמפיקים שהרפורמה תנוע מהר יותר, ואנו עושים כל שביכולתנו לזרז אותה - בדיוק כפי שהם מציינים במכתבם: ?ביצוע החוק ללא התיקון פירושו סגירה מיידית של השידור הציבורי?.
"ניסיוני הרב במערכות ציבוריות מלמד אותי שאם רשות השידור תיסגר היא לא תיפתח אף פעם. במקרה כזה הסובלים העיקריים יהיו אזרחי ישראל ובראש ובראשונה ציבור היוצרים והמפיקים.
"עם כל ההבנה לזעם ולתסכול העולים מן המכתב, לא אמשוך את החוק ולא אתן ידי להרס השידור הציבורי בישראל. אני קורא לארגונים להצטרף אלינו למאמצים לביצוע הרפורמה - דבר שיאפשר לא רק הקצאה נאותה של תקציבים להפקות מקור, אלא גם אפשרות לארגונים ליצור יצירות אמנותיות ראויות לשמן".
לינדה בר, דוברת רשות השידור: "צר לנו על שארגוני היוצרים לא הבינו את מה שהבין המחוקק. הנהלת הרשות אינה חוסכת מאמצים לקידום הרפורמה, מדובר בהליך מורכב מאוד שקורם עור וגידים.
"המחוקק קיבל את עמדת הרשות, שבעת הזו ובמצבה הנוכחי יש לאפשר לה לסיים את הליכי המו"מ לקידום הרפורמה לפני שתוטל עליה חובה להקצות סכומי עתק להפקות חיצוניות, בטרם הרשות עומדת על רגליה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
