היוצרים לשר אדלשטיין: "קצה נפשם של משלמי המיסים בדינוזאור החולה הזה - רשות השידור"
איגודי היוצרים פונים במכתב אל השר יולי אדלשטיין, בעקבות אישור תיקון החוק במליאה אתמול (ב'), להאריך את סמכותו של אדלשטיין (כממונה על רשות השידור) ולהפחית את מחויבויות ההפקה ברשות. היוצרים דורשים מהשר למשוך את הצעת תיקון החוק.
"הגיעה העת לסגור ולהקים מחדש את רשות השידור הציבורית. לא ייתכן שכספי משלם המיסים ימשיכו למממן את ההתנהלות הקלוקלת, החובבנית והארכאית של ערוץ טלוויזיה לא רלוונטי, בלתי נצפה, ששופך לריק, מדי שנה, מאות מיליוני שקלים", כתבו אתמול היוצרים לשר. את תיקון החוק יזמה הממשלה והוא זכה לרוב במליאת הכנסת.
"לא ייתכן שהנהלה נרפית וכמה ועדי עובדים מהתלים במדינה שלמה, יוצרים סחבת בלתי נלאית ביישום הרפורמה ומקבעים דפוסי עבודה בלתי רלוונטיים בעולם של טכנולוגיה דיגיטלית", קובלים היוצרים בעקבות אישור החוק.
"לא ניתן לוועדי רשות השידור ולהנהלתה להמשיך ולהתנהג כך! דפוסי העבודה המגוחכים שבהם הם מתנהלים וחוסר היכולת שלהם לחתום על הסכמי עבודה חדשים, לייעל את המערכות הטכנולוגיות ולעבוד כמקובל בשוק הטלוויזיה בעולם - כל אלו הובילו את הערוץ לקריסתו הבלתי נמנעת".
עוד מדגישים היוצרים, "הערוץ הראשון הוא היקר ביותר מבין כל ערוצי הטלוויזיה בישראל, העלות נופלת כולה על משלם המסים, והוא אינו מעניק אפילו אחוז מן התמורה שהוא מחויב לה כחוק! לא ניתן לפארסה הזאת להמשיך!".
עד היום עמדנו בצד והמתנו בסבלנות ליישום הרפורמה בשידור הציבורי. לא עוד. אם המשמעות היא סגירה ופתיחה מחדש של רשות השידור - יהי כן, ועל כך ניאבק. נצא למאבק הזה ונרתום אליו ללא כל קושי את דעת הקהל הישראלית, את כל משלמי המסים שקצה נפשם במימון הדינוזאור החולה הזה".
תגובות:
לשכת השר יולי אדלשטיין: "אני מבין את תקוות היוצרים והמפיקים שהרפורמה תנוע מהר יותר, ואנו עושים כל שביכולתנו לזרז אותה - בדיוק כפי שהם מציינים במכתבם: ?ביצוע החוק ללא התיקון פירושו סגירה מיידית של השידור הציבורי?.
"ניסיוני הרב במערכות ציבוריות מלמד אותי שאם רשות השידור תיסגר היא לא תיפתח אף פעם. במקרה כזה הסובלים העיקריים יהיו אזרחי ישראל ובראש ובראשונה ציבור היוצרים והמפיקים.
"עם כל ההבנה לזעם ולתסכול העולים מן המכתב, לא אמשוך את החוק ולא אתן ידי להרס השידור הציבורי בישראל. אני קורא לארגונים להצטרף אלינו למאמצים לביצוע הרפורמה - דבר שיאפשר לא רק הקצאה נאותה של תקציבים להפקות מקור, אלא גם אפשרות לארגונים ליצור יצירות אמנותיות ראויות לשמן".
לינדה בר, דוברת רשות השידור: "צר לנו על שארגוני היוצרים לא הבינו את מה שהבין המחוקק. הנהלת הרשות אינה חוסכת מאמצים לקידום הרפורמה, מדובר בהליך מורכב מאוד שקורם עור וגידים.
"המחוקק קיבל את עמדת הרשות, שבעת הזו ובמצבה הנוכחי יש לאפשר לה לסיים את הליכי המו"מ לקידום הרפורמה לפני שתוטל עליה חובה להקצות סכומי עתק להפקות חיצוניות, בטרם הרשות עומדת על רגליה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
