הטלטלה בבורסות אסיה נמשכה היום: המדד בשנחאי נפל ב-3.6%, הונג קונג התמתנה בסיום

הבורסה בווייאטנם צנחה ביותר מ-4%. טוקיו סגרה בירידה קלה. היין היפני בשיא של 14 שנים

אחרי יום אחד של רגיעה חזרו השווקים באסיה לנוע בתנודתיות חזקה כאשר רוב המדדים המובילים ביבשת המזרחית מאבדים גובה במהירות בהובלת בורסת שנחאי ווייטנאם הסובלות בעיקר מאירועים "מקומיים" שנותנים את אותותיהם מול יתר השווקים.

המשך התחזקות המטבעות המקומיים, ובראשם היין היפני שנסחר הבוקר ברמת שיא של 14 שנים, מלחיץ מאוד את המשקיעים החוששים מפגיעה חמורה בתוצאות היצואנים.

היציבות בבורסות בסין המשיכה להיות מעורערת גם היום ברקע לדברי המפקח על הבנקים במדינה בתחילת השבוע כי בנקים שלא יעמדו בדישות ההון יספגו קנסות. שלשום נפל המדד ב-3.5%, אתמול הוא הוסיף 2% והיום הוא סגר בירידה של 3.6%.

היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ברקע לחג ההודיה דבר שמגביר את התנודתיות בצל מחזורי המסחר נמוכים מהרגיל. "המחזורים צפויים להיות דלילים עד לסוף השבוע, בגלל חג ההודיה בארה"ב. הדולר ההולך ונחלש מגביר את דאגות המשקיעים", אמר לאתר מארקט-ווטץ' דיווויד הולידיי, מנהל השקעות בסינגפור.

ירידות חדות בוייטנאם

המשקיעים בוייטנאם ממשיכים בגל המכירות בו החלו לפני מספר ימים - המדד המקומי איבד למעלה מ-4% - אחרי שהבנק המרכזי במדינה העלה את הריבית ובמקביל הכריז על פיחות בשיעור של 5.4% בערך המטבע, שנכנס לתוקפו היום, בניסיון השלישי בשנתיים האחרונות להגן על יתרות המט"ח של המדינה.

הבנק המרכזי של וייטנאם העלה את הריבית במדינה ב-1%, לשיעור של 8%, והודיע על הצרת רצועת המסחר בדונג, בניסיון למתן את האינפלציה במדינה. זוהי העלאת הריבית הראשונה בוייטנאם מאז תחילת השנה, והיא תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר. המסחר במטבע הוייטנאמי, הדונג, יוגבל לתנודות יומיות של 3%, לעומת רצועת מסחר של 5% שהייתה נהוגה עד אתמול.

היין היפני בשיא של 14 שנים

היין היפני מתחזק היום לשער של 86.66 יין לדולר - רמתו הגבוהה ביותר מאז יולי 1995. בתגובה שוק המניות היפני ממשיך לרשום ירידות שערים ומתעלם מהעליות שנרשמו אתמול בניו יורק - מדד הניקיי סגר בירידה של 0.6%.

התחזקות היין מעיבה על תוצאות היצואנים היפנים אשר מרבית המכירות שלהם מתבצעות מחוץ למדינה, במטבעות זרים (בדומה להשפעת התחזקות השקל מול הדולר - פוגעת בייצואנים הישראלים). שר האוצר היפני אמר היום במסיבת עיתונאים כי הממשלה עוקבת מקרוב אחר השינויים במטבעות.

בהונג קונג נסוג מדד ההאנג סנג ב-1.7% לאחר שנפל לקראת הסיום ביותר מ-2%. מדד הקוספי בסיאול הסתפק בירידה של 0.8%.

עליות קלות בוול סטריט

המדדים המובילים בבורסות וול סטריט סגרו אמש את יום המסחר שלפני חג ההודיה בעליות שערים קלות שנמשכו לאורכו של היום ביציבות. עם זאת, ברקע לחופשת החג, המסחר היה דליל באופן יחסי. ברקע למסחר, נתוני מאקרו שברובם הפתיעו לטובה, כשנתון תביעות האבטלה בלט יותר מכולם עם ירידה חדה מהצפוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.