הטלטלה בבורסות אסיה נמשכה היום: המדד בשנחאי נפל ב-3.6%, הונג קונג התמתנה בסיום
אחרי יום אחד של רגיעה חזרו השווקים באסיה לנוע בתנודתיות חזקה כאשר רוב המדדים המובילים ביבשת המזרחית מאבדים גובה במהירות בהובלת בורסת שנחאי ווייטנאם הסובלות בעיקר מאירועים "מקומיים" שנותנים את אותותיהם מול יתר השווקים.
המשך התחזקות המטבעות המקומיים, ובראשם היין היפני שנסחר הבוקר ברמת שיא של 14 שנים, מלחיץ מאוד את המשקיעים החוששים מפגיעה חמורה בתוצאות היצואנים.
היציבות בבורסות בסין המשיכה להיות מעורערת גם היום ברקע לדברי המפקח על הבנקים במדינה בתחילת השבוע כי בנקים שלא יעמדו בדישות ההון יספגו קנסות. שלשום נפל המדד ב-3.5%, אתמול הוא הוסיף 2% והיום הוא סגר בירידה של 3.6%.
היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ברקע לחג ההודיה דבר שמגביר את התנודתיות בצל מחזורי המסחר נמוכים מהרגיל. "המחזורים צפויים להיות דלילים עד לסוף השבוע, בגלל חג ההודיה בארה"ב. הדולר ההולך ונחלש מגביר את דאגות המשקיעים", אמר לאתר מארקט-ווטץ' דיווויד הולידיי, מנהל השקעות בסינגפור.
ירידות חדות בוייטנאם
המשקיעים בוייטנאם ממשיכים בגל המכירות בו החלו לפני מספר ימים - המדד המקומי איבד למעלה מ-4% - אחרי שהבנק המרכזי במדינה העלה את הריבית ובמקביל הכריז על פיחות בשיעור של 5.4% בערך המטבע, שנכנס לתוקפו היום, בניסיון השלישי בשנתיים האחרונות להגן על יתרות המט"ח של המדינה.
הבנק המרכזי של וייטנאם העלה את הריבית במדינה ב-1%, לשיעור של 8%, והודיע על הצרת רצועת המסחר בדונג, בניסיון למתן את האינפלציה במדינה. זוהי העלאת הריבית הראשונה בוייטנאם מאז תחילת השנה, והיא תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר. המסחר במטבע הוייטנאמי, הדונג, יוגבל לתנודות יומיות של 3%, לעומת רצועת מסחר של 5% שהייתה נהוגה עד אתמול.
היין היפני בשיא של 14 שנים
היין היפני מתחזק היום לשער של 86.66 יין לדולר - רמתו הגבוהה ביותר מאז יולי 1995. בתגובה שוק המניות היפני ממשיך לרשום ירידות שערים ומתעלם מהעליות שנרשמו אתמול בניו יורק - מדד הניקיי סגר בירידה של 0.6%.
התחזקות היין מעיבה על תוצאות היצואנים היפנים אשר מרבית המכירות שלהם מתבצעות מחוץ למדינה, במטבעות זרים (בדומה להשפעת התחזקות השקל מול הדולר - פוגעת בייצואנים הישראלים). שר האוצר היפני אמר היום במסיבת עיתונאים כי הממשלה עוקבת מקרוב אחר השינויים במטבעות.
בהונג קונג נסוג מדד ההאנג סנג ב-1.7% לאחר שנפל לקראת הסיום ביותר מ-2%. מדד הקוספי בסיאול הסתפק בירידה של 0.8%.
עליות קלות בוול סטריט
המדדים המובילים בבורסות וול סטריט סגרו אמש את יום המסחר שלפני חג ההודיה בעליות שערים קלות שנמשכו לאורכו של היום ביציבות. עם זאת, ברקע לחופשת החג, המסחר היה דליל באופן יחסי. ברקע למסחר, נתוני מאקרו שברובם הפתיעו לטובה, כשנתון תביעות האבטלה בלט יותר מכולם עם ירידה חדה מהצפוי.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
