אין מספיק קרקעות לבנייה במדינה? "יש כיום מלאי תכנוני של עשרות אלפי יחידות דיור"
אדריכל שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, אומר כי יש כיום מלאי תכנוני של עשרות אלפי יחידות דיור - במיוחד בדרום ובחיפה.
בכנס בנושא "הרפורמה בתכנון - לאן?" שהתקיים אמש במכון ירושלים לחקר ישראל אמר אסיף כי מערכת ממוחשבת חדישה תפעל מהשנה הבאה ותייעל תהליכי בקשת היתרי בניה.
בכנס, נחשפו בפני המתכננים הרפורמות המתבצעות כיום במערכת התכנון והבנייה והרפורמה הנמצאת כיום בדיון של ועדת השרים. 120 אנשי מקצוע בתחומי התכנון, המשפט וסביבה מהמערכת הציבורית והפרטית השתתפו בכנס.
מהכנס עולה כי המתכננים מכירים בצורך ברפורמה אך הדגישו את הבעיות אותן הרפורמה המוצעת אמורה לפתור. בקרב המתכננים רווחה הסכמה רחבה על הצורך ברפורמה לרישוי בנייה, "הליך טכני הסובל מחוסר יעילות וגורם לעיכובים מיותרים בקבלת היתרי בנייה", אומרים משתתפי הכנסת. הועלו גם שאלות לגבי הצורך ברפורמה בתכנון והצעות לשינוי במוסדות התכנון.
אדריכל שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים הציג נתונים על קיום מלאי תכנוני של עשרות אלפי יחידות דיור בכל חלקי הארץ במיוחד במחוזות הדרום וחיפה, ומלאי תשתיות מאושרות הכולל 2000 מגוואט תחנות כוח, צנרת גז טבעי והרחבת נמלי ים.
מהנדסי הערים של חיפה ונתניה, אדר' אריאל וטרמן ואדר' פול ויטל, הדגישו את החשיבות של רמת התכנון המחוזי בקביעת מסגרת תכנונית. עופר גרידינגר, מתכנן מחוז מרכז במשרד הפנים, הביא דוגמאות של תכנון "חוצה רשויות מקומיות" כגון: שיקום נחלים, אזורי נופש מטרופוליניים, מדיניות לגבי גני אירועים ותיירות חקלאית וכפרית.
המתכננים ביקשו לקבוע הבחנה ברורה בין תפקידי הרמה המחוזית לבין הרמה המקומית, ובאשר לאופי התוכניות אשר בסמכות הוועדות בשתי הרמות הללו ורמת הפירוט שהן רשאיות לעסוק בה. המתכננים הביעו הסכמה לצורך בהעברת סמכויות נוספות לרמה המקומית, "תוך שינוי הרכב הוועדה המקומית כך שיאפשר לייצג אינטרסים ציבוריים ארוכי טווח ולמנוע אישורי בנייה מתוך שיקולים פסולים של הגדלת הכנסות מארנונה, וכן למנוע קבלת החלטות פוליטיות על-פי אינטרסים קצרי טווח של נבחרי ציבור ללא ראייה של צורכי הדורות הבאים", אמרו הדוברים.
ד"ר בנימין היימן, משפטן ומתכנן, הביע חשש שמטרת הרפורמה המוצעת כיום על-ידי הממשלה הינה לאפשר קבלת החלטות שאינן מתאפשרות על-פי שיקולי מערכת התכנון כיום, ביניהם הכשרת בנייה בלתי חוקית ופיתוח נרחב בתחומי השיפוט של המועצות האזוריות (כגון מרכזי מסחר וגני אירועים), תוך יצירת תחרות בלתי הוגנת בערים הסמוכות ובניגוד מוחלט למדיניות התכנון הארצית.
המתכננים העלו מספר הצעות לשיפורים, כולל שינוי הרכב הוועדות המקומיות והגדלת אחריותן ושקיפותן העברת סמכויות לועדות המקומיות לאישור תוכניות מצומצמות, ומתן סמכות לוועדות המחוזיות למשוך אליהן דיון בתוכנית מהוועדה המקומית. המתכננים בירכו על צעדי הייעול הננקטים היום במינהל התכנון כולל שיפורים בנגישות למידע על הכנת תוכניות והעברת אישור פעילויות טכניות לידי מכוני הבקרה.
מהשוואה בין-לאומית שערכה גליה בן שוהם, רא"ג תכנון במשרד להגנת הסביבה, עולה כי גם מדינות נוספות בעולם כגון, בריטניה, דנמרק והולנד מערכות התכנון המרחבי עוברות רפורמות דומות לאלו המוצעות בישראל, תוך ביזור סמכויות וזירוז הליכי אישור תשתיות. עיקרי הרפורמות במדינות אלו מעלות את הדרישה להכנת מסמכי מדיניות, לעריכת תסקירי קיימות (שילוב בין שיקולי כלכלה-סביבה וחברה) ולחיזוק הליכי שיתוף הציבור.
אדר' עמוס ברנדייס, יו"ר איגוד המתכננים, מאמר כי הארגון מגבש מסמך תגובה לרפורמה המוצעת שיוגש לועדת השרים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
